זו היתה דרמה של ממש אתמול במשפט נתניהו.

מתחילת החקירה בתיק 4000 ועוד לפניה, כל שופרי הפרקליטות שיווקו ללא לאות את התיזה שנתניהו פיטר את אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, כדי להיטיב עם אלוביץ' וכדי לאשר את מיזוג בזק יס.
זה השתרש בתודעה הציבורית כי זה שווק השכם והערב ע"י יהודית תירוש, ליאת בן ארי וכל החבורה בפרקליטות באמצעות כתבי המשפט תחת מרותם.

בזמנו, אבי וייס ואני כתבתנו שאין לזה שחר. ראשית, משום שברגר סיים את תפקידו (לא פוטר) חצי שנה אחרי שנתניהו התחיל לכהן כשר תקשורת; שנית, מנכ"ל זו משרת אמון ובדרך כלל כששר מתחלף גם המנכ"ל מתחלף.
לא היה בזה שום דבר חריג, אבל הפרקליטות, ברגר וכל התקשורת טענו שזה דבר חריג, שברגר "פוטר בשיחת טלפון".

גם כתב האישום למעשה טען זאת. בסעיף 61 נכתב כך:

"ביום 17.5.2015, מיד עם כינון הממשלה החדשה בראשות הנאם נתניהו, שבה המשיך לכהן כשר תקשורת, הודיע הנאשם נתניהו לברגר בשיחה טלפונית על פיטוריו. במועד זה ידע הנאשם נתניהו על תלונותיו של הנאשם אלוביץ' ביחס לברגר, ועל רצונו של הנאשם אלוביץ' שברגר לא ימשיך בתפקידו במשרד. זאת, בין היתר נוכח עמדתו המקצועית של ברגר בסוגיות הקשורות לבזק".

כל בר דעת מבין לפי הסעיף הזה, ולפי סעיפים קודמים, שנתניהו "הזיז" את ברגר כדי להיטיב עם אלוביץ'.
אלא שאתמול עשתה התובעת יהודית תירוש פליק פלאק מרשים. זה היה אחרי שעו"ד בעז בן צור, פרקליטו של נתניהו, התחיל להציג לברגר את ההיסטוריה של שרי התקשורת והמנכ"לים שהתחלפו.

השופטת פרידמן-פלדמן רצתה להבין לאן הוא חותר, בן צור ביקש שברגר יצא ואז תירוש הפילה את הפצצה.

***

יהודית תירוש מתקפלת בפועל מסעיף בכתב האישום

עו"ד בן צור לשופטת פרידמן-פלדמן: "העד כל הזמן אומר שהוא פוטר ויש גם סעיף בכתב האישום – סעיף 61 – שטוען שהיו תלונות של אלוביץ' ולכן משתמע שסיבת הפיטורים שנתניהו ידע על התלונות ואני רוצה להראות שאין לזה שום קשר".

יהודית תירוש: "יש התנהלות שלמה של נתניהו שעוד ידובר בה. לא כתוב בכתב האישום שהוא פיטר אותו בגלל התלונות. כתוב שהוא ידע על התלונות".

שופטת: "אז אין טענה שנתניהו פיטר את ברגר בגלל התלונות של אלוביץ'?"

תירוש: "זה לא היה המניע. אין טענה בסעיף 61 שנתניהו פיטר את ברגר בגלל התלונות של אלוביץ'".

עו"ד ז'ק חן: "אני שמח שההגנה התקדמה מאוד. לפי כל הסעיפים אפשר היה להבין זאת".

תירוש: "העובדה שנתניהו ידע על התלונות של אלוביץ' היא עובדה רלוונטית אבל זה לא היה המניע (תירוש למעשה אומרת דבר והיפוכו).

השופט בר-עם: "אז מה הנפקות שהוא רצה לרצות מישהו אחר?".

תירוש: "זו לא הסיבה שנתניהו עשה זאת, אבל הוא יודע שזה ירצה את אלוביץ'. היסוד הנפשי של נתניהו נמצא לפתחו של בית המשפט, נתניהו ידע על התלונות".

השופט בר-עם: "לאיזו מטרה?"

תירוש: "יש רלוונטיות לעובדה שנתניהו ידע על התלונות, שידע שיש בכך לרצות את אלוביץ'".

עו"ד מיכל רוזן עוזר: "איך אפשר להתגונן מפני אמירה כזו? את אומרת שאין למעשה 'תן' ב'תן וקח', אבל יש לזה רלוונטיות. מה אנחנו אמורים לעשות עם זה. איך אפשר להתגונן עם מה שאת אומרת?"

עו"ד חן: "אני רוצה לדעת איפה אני עומד. מה המשמעות של סעיף 61 בכתב האישום וההצהרה של המדינה כאן.
לגבי העובדות, כל מי שקורא את כתב האישום ושמע את עדותו של ברגר ותירוש הזמינה אותו לדבר עשרות פעמים על פיטוריו מבין שזה היה רלוונטי – למרות שהיא מצהירה עכשיו שהמניע של נתניהו לפיטוריו לא היו התלונות של אלוביץ'".

השופטת סיכמה את הדברים שזו ההצהרה של תירוש ואפשר להמשיך הלאה וההצהרה לפרוטוקול היא שאין שנתניהו לא פיטר את ברגר בגלל התלונות של אלוביץ'. זו ההצהרה ואין בילתה.

המשמעות: תירוש היא זו שמנתקת ומנקה את נתניהו ממניעים זרים כביכול בפיטורי ברגר.

טיפול זריז בבקשות של חברת הוט, התעלמות מבקשות בזק

בן צור: "אני מבין שהוט פונה למשרד התקשורת, ביקשה אישור להעברת שליטה בתאגידים זרים וביקשה זאת בדחיפות. תגובתך?"

ברגר: "לא מכיר את זה שדיברו בנושא, היתה החלפת שליטה בתאגידים זרים מעל לחברת הוט".

בן צור: "הוט אומרת שזה חשוב לה, שראש הממשלה יחתום על זה עוד היום, כי זה חשוב לחברה. כך זה התנהל אצלכם?"

ברגר: "כן, יכול להיות שזה היה דחוף".

בן צור: "ואף אחד לא ראה פסול בכך שהחברה מבקשת שראש הממשלה יחתום בדחיפות?"

ברגר: "לא ראיתי בזה פסול".

בן צור: "בתקופה שכיהנת כמנכ"ל הועברו כמה בקשות של הוט להעברת אמצעי שליטה. תגובתך?"

ברגר: "למיטב זכרוני כן".

בן צור: "ואתה מבין שאצל הוט מדובר בתאגידים זרים ובבזק דובר בבעלי שליטה ישראלים".

ברגר: "כן".

בן צור: "תאשר לי שבשלב מסויים הוט לא הגישה בקשה ולא דיווחה על העברת שליטה".

ברגר: "זוכר שהיה דבר כזה".

בן צור: "מה היו תוצאות הבדיקה שלכם".

ברגר: "לא זוכר, תשאל את מימון שמילה (סמנכ"ל במשרד התקשורת), ביקשתי ממנו לבדוק את זה כדי לראות אם היתה הפרה או לא. לא זוכר אם מימון שמילה קנס את הוט או לא".

בן צור: "אבל שם לא היתה בכלל שאלה – היתה העברת שליטה בלי לדווח?"

ברגר: "לא זוכר מה שמילה עשה, בפירוש ביקשתי מהמשרד לבדוק את זה".

בן צור: "מתי אתה חושב שניתן ההיתר".

ברגר: "לא זוכר".

בן צור: "ב-8 לאוקטובר הוט מדווחת על ההפרה, ב-23 לאוקטובר היא מבקשת לתקן את ההפרה ומבקשת אישור וב-12 לנובמבר ניתן היתר להעברת שליטה – פחות מחודש!
מה שאנחנו רואים שלמרות שיש הפרה, וקורים דברים כאלה, האישור שניתן הוא תוך כמה שבועות. ויש פה חברה היא חלק מדואופול, שקשורה לשוק הסיטונאי, יש פה הפרה, תאגידים זרים. איך אתה מסביר את זה?"

ברגר: "זה תהליך שנמשך כמה חודשים, שמילה אסף נתונים".

בן צור: "שאלתי אותך על אישור מרגע הבקשה לאישור – זה לקח כמה שבועות בלבד! אתה מנסה לעשות סלט שלם. מה שחשוב הוא שחברה מבקשת בקשה באוקטובר ומקבלת אישור בנובמבר. ואני אומר לך שזה לוח הזמנים הסביר".

ברגר: "כל התאריך ארך כמה חודשים".

השופטת פרידמן-פלדמן: "מה שאתה אומר שהפיקוח החל לפני כמה חודשים?"

ברגר: "לא זוכר איך זה נודע לנו ואז התחיל פיקוח, יצא דוח פיקוח – ונותנים לחברה הזדמנות לתקן את ההפרה. החברה החליטה לבקש את ההיתר".

השופט בר-עם: "ברגע שיש הפרה, האם היתה הצדקה עניינית לביצוע ההפרה, הייתם צריכים לבדוק זאת".

ברגר: "אתה צריך לאסור את הנתונים, זה תהליך שלם ואני לא יכול להפריד את התהליך".

בן צור: "אני חושב שאתה מחרטט. אמרת ששמילה כנראה אסף נתונים. אתה יודע את זה או ממציא את זה?"

ברגר: "לא זוכר, זה התהליך. שמילה והלשכה המשפטית עבדו עם הוט".

השופטת פרידמן-פלדמן: "האם אתה אומר שכך המשרד עובד בדרך כלל?"

ברגר: "זה מה שאני אומר, אני לא זוכר מה קרה אז".

השופטת פרידמן-פלדמן: "אתה אומר שזה התהליך במשרד ועל סמך זה אתה משער שזה מה שהיה".

ברגר: "כן".

בן צור: "אז אתה לא יודע מה נבדק או לא, הגורם שצריך לבדוק זה גם המשפטי וגם הכלכלי. לכן, מה שאתה אומר זו המצאה. תגובתך?"

ברגר: "לא היה שינוי במבנה השליטה של הוט, אלא החלפת תאגידים זרים, לכן לא היה צריך חוות דעת של סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות. לא יודע מה עשה שמילה".

בן צור: "הוטל עיצום כספי?"

ברגר: "לא זוכר. ברגע שאתה נותן התראה והיא מתוקנת, לא תמיד מוטל עיצום כספי".

בן צור: "זכור לך שבמרץ 2015 הוגשה עוד בקשה של הוט להעברת אמצעי שליטה?"

ברגר: "לא זכור לי".

בן צור: "האם אתה יודע ביוני היתה המלצה לאשר גם הבקשה של יס וגם את הבקשה של הוט?"

ברגר: "לא יודע".

בן צור: "הבקשות של הוט אושרו מהר – תוך שבועות עד שלושה חודשים".

ברגר: "אני לא חושב שהיה צריך חוות דעת כלכלית".

בן צור: "בוא נסכם: פנייה של בזק ביולי 2014 לא מטופלת במשך שנה. שלוש בקשות של הוט מאושרות תוך זמן קצר – בין מספר שבועות עד שלושה חודשים, נכון?"

ברגר: "כן, של הוט עד שלושה חודשים".

בן צור: "זה זמן טיפול סביר?"

ברגר: "זה תהליכי טיפול של מועצת הכבלים והלוויין. לא התערבתי בהם. לגבי המשרד – בקשות כאלה מאושרות תוך חודשים ויש בקשות שלוקחות יותר זמן".

בן צור: "במקרה של יס התשובה שלך היתה שצריך לבדוק טוב אם היתה הפרה".

ברגר: "כן".

בן צור: "המשמעות היא שאתה חיפשת הפרה בלי שידעת עליה".

ברגר: "כל פעם שחשבתי שיש משהו חריג, ביקשתי לבדוק".

בן צור: "אז בהוט היתה הפרה ברורה וביס ביקשת לבדוק אם היתה הפרה, אולי כן ואולי לא – אצל הוט היתה הפרה מוכחת".

ברגר: "התהליך בהוט לקח 10 חודשים".

המשמעות: ברור שברגר פעל ממניעים זרים בנוגע לבזק, מרח את מיזוג בזק-יס בכוונה במשך שנה תמימה, מה שהיה צריך להיות מאושר – גג עד שלושה חודשים.
שימו לב לתשובות המתחמקות – לא זוכר, לא יודע – לא לחינם בן צור אמר לו שהוא מחרטט. הוא אכן מחרטט.

ה"פיטורים" של ברגר – בסך הכל מהלך שיגרתי

בן צור: "תאשר לי שמנכ"ל משרד ממשלתי זו מישרת אמון".

ברגר: "כן".

בן צור: "העלת את האפשרות שאם ארדן יעזוב, ימונה מנכ"ל חדש?"

ברגר: "כן, תיארתי לעצמי".

בן צור: "אתה בכית שוב ושוב פה על פיטוריך ועכשיו אתה אומר שזה לא היה העניין? שוב ושוב אמרת שפוטרת, ובסך הכל זו הפסקת עבודה שגרתית".

בהמשך:

בן צור: "האם אתה יודע שלפני שקיבלת את ההודעה על סיום עבודתך ע"י נתניהו, הוא התייעץ עם אביחי מנדלבליט (אז מזכיר הממשלה) ושלומית פרגו ברנע (היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה)?"

ברגר: "לא".

אכיפה בררנית: שלמה פילבר לעומת אבי ברגר

בתחילת יום הדיון אתמול התברר עד כמה הפרקליטות ויתרה לעדים שחפצה ביקרם על מעשים שהפכו לחשדות ולעבירות אצל אחרים.
למשל, שלמה פילבר, שבזמנו הואשם שניהל דוח שיח עם בזק והחליף טיוטות עם החברה בצורה פסולה.
ובכן, זה בדיוק מה שעשה ברגר.

בן צור הקריא לברגר מעדותה של עדי קאהן, לשעבר היועצת שלו ואחר כך היועצת של פילבר.
היא סיפרה, למשל, על אירוע שקרה ממש לפני חקירתה, אירוע שבו נציג סלקום קיבל מהם טיוטה של תנאי רישיון והם שינו את הטיוטה בהתאם להערותיו.
השורה התחתונה היתה שברגר אישר שהיו מקרים שהועברו לחברות טיוטות רישיונות, טיוטות זימונים לשימוע ומסמכים אחרים להערותיהם לפני גיבוש המסמכים הסופיים.

המשמעות היא אדירה: פילבר נסחט בהאשמות שווא (העברת טיוטות לחברות היא עניין שבשגרה) רק כדי לסחוט ממנו יותר מאוחר את הפיכתו לעד מדינה נגד נתניהו.
אגב, בלאו הכי כל התיקים נגד כל המעורבים בעבירות שיוחסו לפילבר – נסגרו – עוד הוכחה שלא היה לפרקליטות דבר וחצי דבר נגד פילבר.
הם פשוט החזיקו אותו כבן ערובה והילכו עליו אימים.

***

אתמול בפייסבוק של אלי
08:24 -> 10:25 -> 11:25 -> 12:44 -> 13:18 -> 13:43