יומן הבוקר
תיק 4000 מתרסק
דווקא שני עדי תביעה שנחשבו כלא ממש משמעותיים במשפט נתניהו, סיפקו אתמול הגנה מאוד משמעותית ל... צוות ההגנה. נמשכת הקריסה המדהימה של תיק 4000 (גם בהיבט הרגולטורי)

דווקא שני עדי תביעה שנחשבו כלא ממש משמעותיים במשפט נתניהו, סיפקו אתמול הגנה מאוד משמעותית ל… צוות ההגנה.

עדותם של דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, ושל פליקס כהן, לשעבר סמנכ"ל הכספים של קבוצת יורוקום – היתה קצרה מאוד – שניהם בסך הכל בפחות מיום – אבל הם הוסיפו עוד ועוד נקודות חיזוק משמעותיות דווקא להגנה.

בסך הכל העידו עד היום 7 עדים ואנחנו נמצאים בשלב כזה שאין שום ראיה נגד נתניהו ואין שום ראייה ממשית גם נגד אלוביץ'.
נהפוך הוא: כל עדי התביעה עד כה הפכו לעדי הגנה והמגמה הזו, אני יכול להבטיח לכם, תימשך גם עם רבים מעדי התביעה הבאים.

אני גם ממש לא מבין את הפרקליטות – היא ממש עובדת קשה כדי להביא עדי תביעה שממש לא ישרתו אותה – עוד עדות לעבודה החפיפניקית על תיקי "האלפים" נגד בנימין נתניהו.

***

דרור שטרום: תהליכי מיזוג בזק-יס נעשו כדת וכדין

דרור שטרום כיהן כשנים רבות כיועץ של קבוצת יורוקום, בין היתר, לעסקת המיזוג בזק-יס.
הוא תיאר בפרוטרוט את התהליכים שקדמו לאישור המיזוג ולמרות שהתביעה, באמצעות עו"ד ניצן וולקן, ניסתה למצוא כל פרט שלכאורה ימצא פגם בהתנהלות בזק, שטרום הדף את כל הניסיונות ואף הוסיף שהתהליך לאישור המיזוג היה חריג בחומרתו לרעת בזק.
כלומר, דקדקו בכל פרט ופרט והם החמירו מאוד עם בזק ויורוקום, בעלת השליטה בחברה. למעשה, שטרום, שהיה הממונה על ההגבלים העסקיים היה הממונה הראשי על המגעים עם אותה רשות על המיזוג – לכן הוא זה שהקפיד על כל פסיק.

להלן חלקים מעדותו:

ניצן וולקן: "מה ידעת על האישורים האחרים מעבר לאישור של רשות ההגבלים העסקיים?"

שטרום: "ידעתי שצריך אישור של משרד התקשורת. על-פי החוק הממונה לא יכול לאשר מיזוג אלא רק אחרי התייעצות עם משרד התקשורת. האישור המהותי הוא של רשות ההגבלים העסקיים".

וולקן: "מה ידעת על ארכה נוסף מעבר לסוף מרץ 2015 לאישור המיזוג?"

שטרום: "לא ידעתי ולא נשאלתי, זה היה צריך להיגמר. זה נמשך כמו מסטיק".

ובהמשך בחקירה הנגדית ע"י עו"ד מיכל רוזן-עוזר:

רוזן עוזר: "לממונה היה ברור עם בקשתכם לבטל את חובת מכירת מניות יס בזמנו שרציתם במיזוג בזק-יס".

שטרום: "נכון, הממונה על ההגבלים על פי חוק צריך להתייעץ עם משרד התקשורת לפני שהוא מאשר את המיזוג" (לשאלת השופט אומר שטרום כי הרשות להגבלים היתה הגורם בר הסמכא בענייני תחרות). אף פעם לא שמעתי את משרד התקשורת שהוא מתנגד או לא מתנגד למיזוג, שמעתי מאורי שוורץ, היועץ המשפטי של רשות ההגבלים, משהו בעל פה. ההתנגדות היתה של החברות המתחרות – פרטנר וסלקום – וכל מיני ארגונים אזרחיים שאמרו שזה פוגע בתחרות".

רוזן עוזר: "תאר לי את תהליכי המיזוג?"

שטרום: "השימוע היה חריג, לחומרא כלפי יורוקום. אני שכנעתי אותם לצאת לשימוע שלא יחשבו שהיה איזה מחטף. הרשות להגבלים לא יוצאת סתם כך לשימועים ציבוריים. כאן היה פסק דין של בית המשפט העליון שהורה לשמר את ההפרדה בין בזק ליס, אבל מאחר שתנאי השוק השתנו, זה לגמרי לגיטימי לשנות את ההחלטה".

רוזן עוזר: "הממונה חשב שהמיזוג רצוי?"

שטרום: "אני רוצה לדייק. הממונה על ההגבלים אחראי על התחרות. הצלחנו לשכנע את הממונה שהמיזוג לא רק מסכל את התחרות אלא גם מלבה את התחרות".

רוזן עוזר: "זה מסמך נרחב, רציני, מנומק".

שטרום: "כן, תשתית מאוד מנומקת, פורס הכל בצורה נרחבת" (אגב, מי שחתום על אישור המיזוג – ד"ר אסף אילת – מעולם לא הוזמן לעדות ע"י הפרקליטות).

רוזן עוזר: "תמיר מתפרסמים נימוקים בכזו הרחבה?"

שטרום: "החוק אומר שצריך לפרסם נימוקים רק בהתנגדות, אבל אני בזמני כממונה פרסמתי גם נימוקים באישורים בעלי חשיבות משקית".

רוזן עוזר: "כשמביאים לך את רעיון מימוש האופציה למניות יס של יורוקום (שלב די טכני במיזוג) – אתה מסביר שהקושי של הרשות הוא בעיקר בעולם הפרוצדורלי".

שטרום: "נכון, הכל בוצע כדת וכדין (שטרום מתכוון לכל תהליכי המיזוג מצד יורוקום ובזק).

רוזן עוזר: "שאלו אותך בחקירה לאילו אישורים בזק נזקקה בנוסף, אמרת משרד התקשורת".

שטרום: "נכון".

רוזן עוזר: "אבל זה לא מידיעה משפטית כלשהי, כי אתה לא יודע שבזק קיבלה חוות דעת משפטית שהיא לא צריכה לדווח למשרד התקשורת בענייני האופציה?".

שטרום: "לא היתה לי ידיעה".

רוזן עוזר: "היית הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר וראינו שיש מענה ענייני לשאלות, האם מצופה מרגולטור לענות לפניות שפונים אלו. האם יכול להיות בעולמות של רגולציה סיטואציה שבה לא עונים בכלל, לא עושים בדיקה, ומחזיקים עמדה מוסתרת לאורך שנה שלמה?"

בשלב זה מתנגדת וולקן שוב ושוב, אך לבסוף שטרום מתבקש לענות:

שטרום: "זה נראה דבר שהוא חריג ולא הגיוני. לא מכיר התנהלות כזו, אלא גם נעשתה טעות טכנית ואם זו לא מטעות, זה לא בסדר. בשבוע שעבר העברנו את חוק עקרונות הרגולציה שלפיהן מקובל שאם רגולטור מחזיק בעמדה חיובית או שלילית הוא צריך להציג אותה בפומבי" (תשובה שהפרקליטות חששה ממנה מאוד).

השורה התחתונה: מיזוג בזק יס נעשה לפי הספר, על פי החוק, דקדקו על כל פרט ופרט – ורשות ההגבלים היא הגורם מס' 1 לאישור המיזוג.

פליקס כהן: עיסקת מיזוג בזק-יס נעשתה כשמצבה של יורוקום איתן
(כלומר, אין שום שחר לטענה שאלוביץ' היה לחוץ על העיסקה)

פליקס כהן היה סמנכ"ל הכספים של יורוקום ועבד בה 30 שנה. איש מבוגר, נכה, שמתהלך קצת בכבדות, ולא ברור לי עד עתה למה בכלל יהודית תירוש טרחה להביא אותו לדוכן העדות, ולפני זה לחקור אותו פעמיים באזהרה עד שתיקו נסגר מחוסר אשמה.
עוד עדות לרשעות של תירוש שדרסה אנשים בדרך למטרה שלה: בנימין נתניהו. הפרקליטות ויתרה על חקירתו הראשית והגישה רק את הודעותיו ברשות ני"ע. את החקירה הנגדית ניהל ז'ק חן.

חן: "היית לפרקים גם דירקטור בבזק, אבל בתקופה הרלוונטית של מיזוג בזק יס – סוף 2014-תחילת 2015 – לא היית קשור לעיסקה ולא היית דירקטור בבזק?".

כהן: "נכון".

חן: "מה שעניין אותך זה התמורה שקיבלה יורוקום כתוצאה מהעיסקה?".

כהן: "נכון".

חן: "אמרת בעדותך שטיפשי להחזיק מזומן במקביל לחוב שיש לך בבנק".

כהן: "נכון, זה טיפשי להמשיך עם החוב שיש לך מזומן ביד ואפשרות להחזיר את החוב ולהקטין את הוצאות הריבית".

חן: "אני מבקש לאשר איתך שלפני החזר החוב לבנקים בעקבות עסקת מיזוג בזק-יס, שהקבוצה היתה איתנה פיננסית. סך הנכסים שלה עלה על סך ההתחייבויות שלה".

כהן: "נכון".

חן: "כלומר, ערב העסקה של מיזוג בזק-יס, קבוצות יורוקום היתה איתנה פיננסית".

כהן: "נכון".

הערה: יש לכך משמעות רבה מאוד כיוון שהפרקליטות טענה שהעסקה נעשתה כביכול בדחיפות כיוון שאלוביץ' היה בלחץ להחזיר חובות. ובכן, מי שהיה אמון על מערכת הכספים של יורוקום אומר שזה ממש לא היה כך.

חן: "בהודעה הראשונה שלך – אמרת שזו עסקה במהלך העסקים הרגיל – זה לא שהייתם בחדלות פירעון".

כהן: "אני רוצה להדגיש: הבנקים ידעו על כל צעד וצעד מול המערכות של הכספים שלנו והם ידעו את המצב לאשורו".

חן: "ולכן, לא היתה היסטריה?".

כהן: "נכון".

חן: "בעדותך אתה נשאל את מצבה הכלכלי של יורוקום בשלוש השנים האחרונות. אתה מדבר על תזרים קצת קשה ונזק לקבוצה – ובשביל שני המשפטים האלה הביאו אותך לעדות. תאשר לי שזה לא סותר את מה שאמרת לי".

כהן: "ב-2015 היינו במצב מצוין ועד 2017 שני לוויינים הלכו (מתכוון לשני הלוויינים של חברת חלל בבעלות אלוביץ') וזה יצר קושי. השווי של חלל ירד ואז היתה בעיה מול הבנקים עם הבטוחות".

חן: "בעדות שלך אתה נותן שני סימנים – איבוד הלוויין הראשון והסימן השני – איבוד הלוויין השני".

כהן: "אני רוצה להדגיש. לא היתה בעיה של תזרים, הבעיה היתה בבטוחות של הבנקים – הירידה בשווי חלל לעומת שווי הבטוחות בבנקים".

לשאלת השופטת הובהר: הלוויין הראשון הלך לאיבוד בסוף 2015 והשני בספטמבר 2016 – שניהם הרבה אחרי מיזוג בזק-יס.

חן: "הטענה היא לא לך אלא לחוקר שמנסה לעוות התמונה ולהציג את אובדן הלוויין הראשון בתחילת 2015. האם אתה עומד מאחורי האמירה שלך שהמצב הכלכלי קשור באובדן הלוויין הראשון "עמוס 5" בנובמבר 2015"?

כהן: "אמת, לגמרי".

חן: "לכך אתה מתייחס 'קצת קשה בתזרים' בסוף 2015?"

כהן: "נכון".

בשלב זה וולקן מבקש לשאול אותו שאלה כדי לנסות לתקן את הנזק לפרקליטות:

וולקן: "אתה יודע שב-2018 הגישו הבנקים בקשה לחדלות פירעון ליורוקום ואמרו שהקשיים החלו ב-2015?".

כהן: "לא יודע" (וזה גם ממש לא משמעותי. וולקן בכוונה לא ציינה מתי ב-2015).

השורה התחתונה: מיזוג בזק-יס יצא לדרך כשמצבה של ירוקום איתן ולכן אין שחר לטענת הפרקליטות שהמיזוג נעשה בגלל לחץ של חובות.

***

אתמול בפייסבוק של אלי
09:12 -> 09:57 -> 10:26 -> 10:28 -> 10:55 -> 13:20 -> 13:36 -> 13:55 -> 17:45 -> 18:58

מאמרים אחרונים

בנימין נתניהו (לפ"מ)

עדות נתניהו: 11.02.2025 – היום התשיעי

עדות נתניהו, היום התשיעי! נתניהו: "הלכתי למשרד התקשורת לגוון ואז פתחו נגדי בחקירות. רק בגלל זה, זו רדיפה פוליטית שנמשכת עד היום. גם לוקחים שניים מהעובדים שלי ומאשימים אותם על לא עוול בכפם. כן, מותר לי להגיד את זה". יהודית תירוש מנסה לסתום לו את הפה: "אסור לך להגיד"

הקליקו לתוכן »
בנימין נתניהו (ויקיפדיה)

"אה-גרויסע הבנה, אה-גרויסע מנגנון"

הו בעדותו על פגישתו ה-1 עם אלוביץ' – שתוארה ע"י הפרקליטות כהבנה על עסקת שוחד: "אם מותר להתבטא ביידיש, אה-גרויסע הבנה, אה-גרויסע הבנה, אה-גרויסע מנגנון. הוא מקבל את הכי רע ואני מקבל את הכי רע, לכן בפגישה הזאת לא היה שום דבר"

הקליקו לתוכן »