יומן הבוקר
ניר חפץ (ויקיפדיה)
לקראת עדותו של ניר חפץ, בשבוע הבא: אין שום דבר ממשי בעדות של חפץ שיכול להדאיג את נתניהו. נהפוך הוא, מרבית עדותו היא הפוכה לחלוטין למה שנכתב בכתב האישום

אנשים רבים שואלים אותי בנוגע לעדות ניר חפץ שתתחיל ביום שלישי בשבוע הבא והאם היא תפליל את נתניהו, כפי שהבטיחה הפרקליטות ושופריה.
אני יכול להרגיע את כל השואלים; כפי שאני מכיר את החומר, אחרי תום החקירה הנגדית של חפץ בעוד מספר חודשים כנראה – אפשר יהיה להכריז שהתוצאה עלתה מ-7-0 עדים לטובת ההגנה ל-8-0.

***

העובדה שחפץ גם ניהל קשרים עסקיים וצירים כלכליים מאחורי גבו של נתניהו – הן עם אילן ישועה והן עם שאול אלוביץ' – מדברת בעד עצמה.

אז מה, חפץ לא אמר דבר על נתניהו? בוודאי שאמר "משהו", אחרת לא היה הופך לעד מדינה. אלא שהוא אמר דברים מעטים יחסית ודי שוליים שברור שהיה להם יד מכוונת מהחוקרים והפרקליטות – אחרי שחפץ חתם על הסכם עד המדינה.

בעניינים הללו חפץ סתר את עצמו שוב ושוב, ויש גם ראיות מוצקות המעידות שמהלך העניינים שתיאר חפץ היה שונה מהמציאות (למשל, בנוגע למסמך שנמסר לכאורה לנתניהו מאלוביץ').
תוסיפו לזה את הלחצים והאיומים שהופעלו על חפץ להפוך לעד מדינה – כמו תרגיל החקירה, מניעת שינה, מניעת טיפול רפואי – ותקבלו תמונת מצב שמשחקת לחלוטין לידי ההגנה.
חפץ אמנם מכחיש שהלחצים הללו הפכו אותו לעד מדינה – אבל באופן אבסורדי התפרסמו ידיעות שהוא מתכוון לתבוע את המדינה על תרגיל החקירה ועל תנאי מעצרו. עד מדינה שתובע את המדינה.

כזכור, חפץ הוחזק במעצר 15 ימים תמימים ולא ברור על מה בדיוק. למעשה, להערכתי, חפץ לא עבר שום עבירה וימי המעצר הארוכים נועדו אך ורק לדבר אחד בלבד: לשבור את רוחו.
ההתנהלות הזו היא חמורה כשלעצמה – הפרקליטות והמשטרה עשו יד אחת כדי לטייח את כל הפרשה ולהכשיר את תרגיל החקירה הלא חוקי.

לאורך החקירה בלט דבר נוסף: חפץ מודה בעצמו שאין לו זיכרון טוב – ולכן קשה יהיה בכלל לסמוך על זיכרונו – מה גם שאין תיעוד לכך.

הנה כמה מההתבטאויות של חפץ על זיכרונו:

"כבר מתבלבל לי מה אני זוכר מהחקירה ומה אני באמת זוכר, זה מתערבב".

"דווקא אין לי זיכרון טוב".

"אה, לא. אין לי זיכרון כל-כך טוב, אה, אין לי אין לי זיכרון".

"דווקא זיכרון זה לא הצד החזק שלי… יש אני חושב שני סוגים של זיכרון, היכולת של לזכור לטווח קצר והטווח ארוך, אני חלש בטווח הארוך, זאת אומרת אני אזכור עכשיו עכשיו הרבה אנשים בבת אחת, אבל עוד חצי שנה אשכח".

"ואני מאוד ירוד קוגניטיבית בעיני עצמי".

ועוד:

"כפי שאמרתי בתחילת השאלה, זכרתי משהו אחר נקודה. הזיכרון מתערבב לי".

חוקר: "ניר, אתה צריך זמן לסדר את הדברים בראש?"

חפץ: "לא ככה הזיכרון שלי, אני לא… אני לא חד עד כדי כך, זאת אומרת בזיכרון מה היה, אתמול זה ככה היה נדמה לי היום והיום זה ככה, אה… זה איזה רצף".

ובנוגע לפיטורי אבי ברגר:

חוקר: "אתמול אמרת שלא דיברת עם ביבי על פיטורי ברגר".

חפץ: "נכון".

חוקר: "ואילו כיום אתה מציין שכן דיברת איתו והוא ביתר שאת, תסביר את הפער בבקשה".

חפץ: "תוך… תוך כדי ה… ה… חקירה עכשיו באחת מהשאלות שאתם שאלתם אותי זה הבליח לי בזיכרון אבל… אבל הבליח כזיכרון כללי".

מה זה אומר זיכרון כללי? איך יסביר חפץ לבית המשפט את ה"זיכרון הכללי?". יהיה קשה לסמוך על "זיכרון כללי שהבליח".

תופעת הזיכרון הלקוי בלטה בגרסתו של חפץ שנוצרה לגבי הפגישה של אלוביץ' עם נתניהו, בקשר ללחץ של אלוביץ' לכאורה בשל פקיעת אישור הממונה על ההגבלים העיסקיים למיזוג בזק-יס במרץ 2015.
סביב הנושא הזה בנתה הפרקליטות תילי תילים של דמיונות.

תזכורת: חפץ עומת על ידי החוקרים בשאלה – הכיצד אם אכן פקיעת התוקף של האישור היא במרץ 2015, לא ארע דבר – נתניהו לא סייע בדבר ואלוביץ' לא נפגש שוב עם נתניהו.
נראה שחפץ השלים את הדברים לא מזיכרונו הלקוי, אלא מן ההיגיון שהתאים בצורה מופלאה לתזה של החוקרים והפרקליטות.

חפץ: "אגב, נזכרתי בעוד משהו… שאלתי את אלוביץ' מדוע אינך פונה לבקש ארכה במקום להיות בלחץ כזה כפי שאני רואה אותך עכשיו מול עיני ואז הוא ענה שהוא גם ביקש ארכה…"

חוקר: "אתה אומר לי אני לא בטוח יש לי עוד משהו נזכרתי במשהו".

חפץ: "תוך כדי שדיברתי זה צף לי. תוך כדי שדיברתי. התחיל זה צף לי".

הבעיה היא שמעולם לא התבקשה ארכה.

אחר כך היתה עוד גרסה של חפץ:

"אה, נזכרתי בעוד משהו. מה עוד מזכיר לי הנושא של הארכה שמאיזה שהוא שלב אני לא יכול לזכור מתי שכנראה, כנראה אני מניח שהתקבלה ארכה".

עוד בעיה: מעולם לא התבקשה ארכה ומעולם לא ניתנה ארכה.

אחרי שתי גרסאות גם חפץ וגם החוקרים מבינים שמומצאות פה גרסאות והחוקרים מציעים לחפץ למחוק את תשובתו.

חפץ: "לא יכול להיות שהוא אמר לי באותו שלב שכבר נתנו שתי ארכות… אולי ניתנה כבר ארכה אחת".

חוקר: "יש בעיה?"

חפץ: "לא, יש יוצאת סתירה פנימית, מה שאני אומר…"

חוקר: "איזה שורה אנחנו?"

חפץ: "אנחנו בעמוד 9 שורה 239".

חוקר: "כן".

חפץ: "הוא אמר לי… ארכה אחת".

חוקר: "אתה רוצה למחוק את זה?"

מחיקות, הסתרות, המצאות – זו דרכה של הפרקליטות לאורך כל תפירת התיקים.

***

אתמול בפייסבוק של אלי
11:57 -> 12:16 -> 19:42 -> 21:50

מאמרים אחרונים

סיגר – תיק 1000

הפרקליטות רוצה להסתיר את קריסת תיק 4000 עם סיגרים ושמפניות? עושים סדר בתיק 1000

הפרקליטות שברה את הסדר ההגיוני של משפט נתניהו עם עדה בתיק 1000, הדס קליין. המטרה היא לטשטש את קריסת תיק 4000 בעדות פילבר באמצעות קצת קשקשת על סיגרים ושמפניות. אז החלטתי לעשות לכם סדר בתיק 1000

הקליקו לתוכן »