עדות ניר חפץ היתה ללא ספק ההצגה הכי טובה בעיר, שהפרקליטות התחילה אותה ברגל שמאל.

פתע פתאום, עוד לפני תחילת הדיונים, היא נזכרה בפרט מסוים שהיה בריענון העד שהיא העבירה את ניר חפץ.
ומהו הפרט הזה שהובא לידיעת ההגנה אתמול בבוקר, שבו חפץ מודה שנתניהו לא שלח אותו לדבר עם פילבר בנושאים רגולטוריים הנוגעים לאלוביץ'?
הפרט הזה חיסל עוד סעיף בכתב האישום (מי סופר כבר כמה סעיפים כבר חוסלו?) ומצטרף לשלל קביעות של הפרקליטות שהתבררו כשקרים.

אבל הפארסה הכי גדולה היתה העדות עצמה: כמעט כל מה שאמר אתמול ניר חפץ על דוכן העדים לא נאמר על ידו בחקירותיו. גרוע מזה – בחקירות הוא אמר דברים הפוכים לגמרי.

הדברים האלה הקפיצו שוב ושוב את ההגנה, במיוחד את עו"ד ז'ק חן ועו"ד מיכל רוזן עוזר, שהפנתה לפרוטוקולים המקוריים – אבל לבד משני מקרים שבהם ההתנגדויות התקבלו – השופטים אפשרו לתביעה לקבל מניר חפץ תשובות שבכלל לא התאימו לחקירות שלו.

📍 מה שקרה הוא שבריענון העד נשתלה גרסה אחרת, או משופצת או הפוכה ממה שחפץ אמר בחקירותיו.

הנה עיקרי הדברים ועיקרי התקלות והסתירות של הפרקליטות ושל העד ניר חפץ…

***

ראשית, העד על עצמו ועל קשריו עם נתניהו

התקלה הראשונה: חפץ מגזים באובססיה של נתניהו לתקשורת ובזמן שהקדיש לכך

כצפוי, כפי שהדליפה הפרקליטות, החקירה הנגדית התמקדה בהתחלה באובססיה של נתניהו לתקשורת (כאילו שלפוליטיקאים אחרים אין אובססיה כזו, רק לנתניהו):

חפץ: "אי אפשר לתאר עד כמה שהנושא הזה חשוב שלו. נתניהו הוא הרבה מעבר לפריק קונטרול, בנושאים תקשורתיים הוא מבקש לדעת הכל, גם בפינות הכי נידחות. השליטה שלו בכל מה שקורה בנושאים התקשורתיים גם בנושאים של הרשתות החברתיות – אין גבוהה ממנה.
מי שמנהל ומנסח זה נתניהו, זו שליטה מוחלטת, גבוהה. השליטה שלו היא טוטאלית. הוא ביקש להכניס לו פתקים באמצע ישיבות. ההיקף הוא אדיר, הוא הרבה יותר ממה שחושבים. העיסוק בסוגיות תקשורתיות הוא לפחות כמו בענייני ביטחון. זה עיסוק בנתח אדיר מהזמן שלו".

להערה של עו"ד בעז בן צור כי הוא יכול למדוד את הזמנים ענה חפץ:

"אני לא מדדתי אבל זה גודל חלק אדיר מזמנו. זה היה הנושא מס' 1 שהיה עסוק בו, זה לדעתי".

ואז ז'ק חן תופס את חפץ בשקר מול חקירותיו המקוריות ואפילו מול ריענון העד:

"זה לא היה בריענון העד ולא היה בחקירותיו – אין זכר להקצנה הזו. התביעה מבקשת לרענן את זכרונו מריענון העד ובכלל לא מהחקירות שלו. כזה דבר לא היה".

בן צור: "אנחנו מתנגדים לכל עדות סברה";

עו"ד חדד: "הוא לא נמצא בישיבות ביטחון, מטכ"ל, איך הוא יכול להעיד על כך?".

ואז חפץ התחיל להתגונן:

"נכחתי בהרבה ישיבות, חד משמעית. אני לא אומר שהסוגיות הביטחוניות הוזנחו חס וחלילה, אבל מבחינת הזמן זה היה חצי מזמנו, חלק מהדברים היו שטויות. החל מ-2014 אני אמנם לא חשוף לסוגיות ביטחוניות, אבל אני חשוף לעניינים שהם לא סוד המדינה.  אני יכול להעיד שהיקף העיסוק בתקשורת לא היה פחות מאשר בשנים 2009-2010".

התקלה השנייה: העברת המסרים כביכול מאלוביץ' לנתניהו

חפץ מתאר את ההחלטה של נתניהו להתמנות לשר התקשורת:

"זו היתה החלטה שנתניהו שקיבל בעצתה של משפחתו, בעיקר רעייתו וגם מעורבות של הבן יאיר. היא לא היתה פתוחה למו"מ, החלטה חד משמעית שרק הוא יהיה שר התקשורת. משום שהתפיסה שהיתה שכל שר תקשורת – התקשורת תכופף אותו ותאלף אותו ואף אחד לא יוכל לעמוד מול נתניהו.
באותה עת חשבתי שזו מחשבה נכונה. לא היה שום אופציה אחרת. זו היתה אחדות דעים שלו ושל משפחתו. אני מעיד על מה שראיתי ומה ששמעתי".

בהמשך חפץ מתאר את ההיכרות שלו עם אלוביץ':

"חבר שלי רוני מאנה לקח אותי לפגישת נימוסין ב-2013 ולא היה קשר עד החצי השני של 2014, נתניהו נתן לי הנחיות להיפגש עם אלוביץ' – והוא יהיה האיש הקשר המרכזי להעברת מסרים בנושא וואלה.
היו הרבה מאוד פגישות ועד למינויו של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת. לאחר מכן כמות הפגישות ירדה דרמטית. הפגישות התקיימו במשרדי יורוקום, 5 פעמים, ויותר מ-10 פעמים בביתו של שאול אלוביץ'".

טבנקין: "אמרת שנתניהו הפנה אותך לאלוביץ'?"

חפץ: "זו המדיניות של נתניהו בכל כלי התקשורת, כי הפנים של כלי התקשורת הם הבעלים. הדרישה שלו היא חד משמעית לדבר עם הבעלים. זה לא היה משהו שהיה חריג, אלא שיגרה. עם מעריב, לדבר עם אלי עזור; לדבר עם ידיעות אז לדבר עם נוני מוזס".

טבנקין: "תאר את הפגישה הראשונה שלך עם אלוביץ'?"

חפץ: "במשרדי יורוקום, בחדרו, אמר לי שהדלתות של האתר פתוחות בפנינו, אני לא זוכר את המילים המדויקות, וביקש ממני לקיים פגישה עם אילן ישועה וכל דבר הוא ידאג אותי. לא זוכר שסיפרתי לנתניהו על הפגישה, אבל הוא ידע שנוצר הקשר בינינו ואני עובד איתם.
נפגשתי עם אילן ישועה בבית קפה ברמת אביב, שישועה אמר אר שהוא יטפל בכל דבר. האם ישועה אמר זאת על דעת עצמו? אני בתוך מערכת הבחירות, אז אכפת לי מהאינטרס של אילן ישועה? לא אכפת לי.
הפגישות שלי עם שאול אלוביץ' היו בארבע עיניים, הייתי משאיר את הסלולרי במגירה במטבח, לא בגלל שחשדנו במשהו. זה נוהל שהוא מקובל לכל מי שעובד עם ראש ממשלה. לא ראיתי בזה משהו חריג".

טבנקין: "על מה דובר בפגישות?"

חפץ: "הפגישות עסקו בדאגות והמאוויים של אלוביץ' משר התקשורת, הפגישות שלו היו על הזהות של שר התקשורת, מנכ"ל משרד התקשורת, ורצונו לסגור את עסקת בזק-יס.
בהתחלה העיסוק היה מי יהיה שר התקשורת; וכאשר ארדן עזב את התפקיד, הנושאים היו האופי של הזהות של מנכ"ל משרד התקשורת והרבה מאוד עיסוק ברצון, בלחץ, בדאגה ובניסיון לקדם את החתימה על מיזוג בזק-יס.
היה ברור לי שזה חשוב מי יהיה שר התקשורת, כמו שזה חשוב לבעלים של פרטנר וסלקום.

טבנקין: "על מה היו הטענות?"

חפץ: "הטענה היה שארדן ומנכ"ל משרדו אבי ברגר, במילים שלו, סוחטים בכך שהם מתנים את אישור עסקת יס בכך שהוא יקדם את מתווה השוק הסיטונאי, בעיקר לטלפוניה הקווית. אנחנו מדברים על אירועים לפני 7 שנים, הטענה שלו היתה שבתמורה לאישור בזק-יס קבוצת בזק ביצעה השקעות גדולות בתשתיות, פתאום צץ התנאי החדש ודה פקטו זו סחיטה.
טיעון נוסף, אי אישור מיזוג בזק-יס יפגע ביכולת של בזק להשקיע בתשתיות. התלונות הללו חזרו שוב ושוב, בקינות, זה היה אינטנסיבי. הוא ביקש להעביר את המסרים הללו לנתניהו, אבל צריך לקחת בחשבון שראש הממשלה בתקופת בחירות לא היה נגיש מאוד, הוא היה עסוק מאוד בלהיבחר מחדש".

בשלב זה ז'ק חן מתערב:

חן: "מה שהתביעה עושה זה דבר לא ייעשה; היא בוחרת מתוך שלל הגרסאות של העד, נקודה מסוימת, והיא מעודדת אותו להגיד דברים שהוא אף פעם לא אמר במשטרה.
יש גבול, זו לא פרקטיקה נכונה. אנחנו נראה בחקירה הנגדית שהדברים הפוכים. אני רוצה להראות שזו דרכה של התביעה – הם מזינים את העד בגרסה חדשה שהוא לא מסר בכלל בחקירה שלו.
כך לא צריכה לנהוג התביעה, היא מנסה להטעות את בית המשפט".

בן צור: "העד אמר בחקירותיו שהוא לא מסר שום דבר לנתניהו – בקיצור: התביעה מציגה דברים שהוא לא אמר בחקירותיו אלא בריענון העד".

ואז שוב חפץ עושה חצי צעד אחורה:

"השיח שהיה לי עם אלוביץ' לא התבצע מאחורי גבו של נתניהו.  100% שהעברתי לו מאוד בקצרה, מאוד בתמצות את המסרים של אלוביץ', אבל כפי שתפסתי אותם באותה עת.
אנחנו עסקנו בלהיבחר, אני דיווחתי לו על הלך הרוח, אבל לא חשבתי שזה עניין אותי או אותו"

שימו לב לחצי נסיגה – הלך רוח, זה לא עניין אותו, העברתי בתמצות.

ואז חפץ ממשיך להקטין את מה שאמר בהתחלה:

"בשלב הראשון שגדעון סער התפטר ממשרד הפנים, ארדן ביקש להשאיר לו פרק זמן כדי שהוא יוכל להשלים את הרפורמה בשוק הסיטונאי. הפגישות של אלוביץ' היו בנוגע לארדן, שלא להשאיר לארדן דריסת רגל במשרד התקשורת. זה הדבר היחיד שנתניהו עוד שקל, זה היה ברור שהוא רוצה להיות שר התקשורת.
לגבי האופציה שהוא יישאר זנב ויקבל פרק זמן להשלים את הרפורמה – זה דבר שלא נפסל ואני רוצה להזכיר שזה גם הגיוני מאוד – עם כל הכבוד לשוק הסיטונאי – מה שחשוב לנתניהו זה כלי התקשורת ההמוניים – לא הנושאים האלה. זה לא ממש עלה בשיחה שיש לה משקל ביני לבין נתניהו, חוץ מהחובה לעדכן אותו. לא התרשמתי שזה היה חשוב לו".

בהמשך חפץ ממשיך לגמד עוד יותר את מה שאמר:

"לא הייתי צינור העברת מידע מהכיוון של אלוביץ' לנתניהו. היתה לי התרשמות שכאשר עדכנתי את נתניהו, הוא לא היה מופתע. למשל, היה מעודכן דרך זאב רובינשטיין, למשל האחים אדרי – זו התרשמות, אין לי שום הוכחה לכך.
המסר המרכזי של התלונות אחרי שארדן עזב, שלא השתנה כלום, ממשיכים בעצם לסחוט אותו ונמשכו הטרוניות בדיוק על אותו נושא ששום דבר לא משתנה. גם היה עיסוק מאסיבי שלו, לא רק באמצעותי, במי יהיה שר התקשורת הקבוע. אלוביץ' נתן רשימה – שהעדיפות תהיה לנתניהו, צחי הנגבי, או יובל שטיינץ. והוא שמע שיש מועמד כמו אקוניס.
זה לא עניין את נתניהו".

התקלה השלישית: העברת מסרים כביכול מאלוביץ' ונתניהו על אבי ברגר

טבנקין: "האם העברת את התלונות על אבי ברגר?"

חפץ: "כן, אבל אלו זוטי הדברים בתקופת הבחירות. אני זוכר שמסרתי לו, זה היה טיפה בים. זה הועבר חד משמעית".

ז'ק חן שוב תופס את חפץ בשקר מול עדותו המקורית:

״אני מתנגד לחקירה הזו. נעשה מעשה שלא יעשה. מה שהתובע עושה, הוא מלקט אמירות שעומדות בניגוד גמור לאמירות אחרות של העד. זו דוגמה וזה בוטה.
אני מפנה לדבריו של חפץ בחקירות שלפיהן העד אומר בהיפוך גמור, ׳אני לא חושב שאת הנושא הזה העברתי לביבי׳, ׳אני לא חושב שאת המסר הזה העברתי לביבי׳.
אומרת התביעה הכללית של מדינת ישראל, מאחורי סמל המנורה, כשהיא יודעת שהיא לא יכולה לבסס שום דבר על דבריו, וזה עולה כדי הטעיה של בית המשפט. לא כך נהוג לעשות. יש כללים ברורים, התביעה לא יכולה לנהוג בניפוץ כל הכללים, להזמין את העד להעיד עדות סברה ועדות שמיעה ועדות הפוכה לחומר הראיות וחייב להיות גבול, שלא יזמינו את העד להגיד דברים שהם אינם נכונים. זו דרך חקירה בלתי חוקית״.

בשלב זה השופטת רבקה פרידמן פלדמן מבקשת מהתביעה לא להדריך את העד והיא מבקשת מפורשת מהתביעה: "בלי שאלות מדריכות, בלי שאלות סברה ובלי שאלות מפי השמועה".

טבנקין:  "עד כמה התרשמת שנתניהו בקיא בנושאים הרגולטוריים?"

חפץ: "ההתרשמות שלי שהוא בקיא בפרטי פרטים של משרד התקשורת וגם בנושאים אחרים – הוא אדם שיורד לפרטי הפרטים. זה חלק מהריכוזיות שלו, יש לו יכולת קוגניטיבית נדירה, אתה תוהה איך הוא מעבד בתוך הקופסא שלו כל כך הרבה פרטים ומנתח אותם. זה נדיר".

חן: "לאן הגענו שהעד כבר יודע מה מסתובב במוחו של ראש הממשלה? לאן הגענו? "

טבנקין: "ההיכרות שלך עם ברגר?"

חפץ: "לפני ברגר היה בתפקיד עדן בר טל, מכיר אותו כבר 20 שנה, הוא ביקש לקבוע פגישה משולשת שהיתה ברמת השרון. אבי ברגר יצא מגדרו שהוא יהיה נאמן לבנימין נתניהו ושהוא יעשה כל מה שנתניהו יבקש ממנו – ואני ידעתי שנתניהו ישים שם בן אדם שלו. לא התרשמתי מאבי ברגר ולא העברתי את המסר הלאה. עשיתי זאת מנימוס לעדן בר טל".

התקלה הרביעית: "הדפים" שהעביר חפץ לנתניהו והפגישה בבלפור

חפץ: "באחת הפגישות הללו עם אלוביץ', התיישבנו בסלון, היו מונחים דפים והוא ביקש ממני לקחת את הדפים לנתניהו, שיש תפוגה של רשות ההגבלים העסקיים למיזוג – וכדי שלא יפוג האישור של הרשות – חייבים לחתום על העסקה לפני הבחירות – כי זה יהיה מאוחר יותר והרשות לא יהיה בתוקף. אני לא רציתי להעביר את המסר. הוא מבקש להעביר את הדפים ולהיפגש עם נתניהו. לא רציתי לעשות את זה. לא חשבתי שהתפקיד שלי להעביר את המסר, לא חשתי בנוח להעביר את המסר הזה. לא באמת הבנתי את הסוגיות הרגולטוריות, לא הייתי בקיא בזה, זה לא דבר נכון להעביר דבר שאתה לא מבין ואז הוא אמר שאת הנייר הזה אפשר למצוא בחיפוש בגוגל. ולכן הסכמתי, לקחתי את הדף הזה ובהזדמנות הראשונה, יום-יומיים לאחר מכן, ישבתי עם נתניהו בחדר העבודה בבלפור, העברתי לו את המסר ואת הדפים – הוא קרא את הדפים עד הסוף, גרס אותם, ואז הרים את הטלפון למזכירה וביקש שתקבע לו פגישה עם אלוביץ'".

עו"ד חן: "גם הדברים הללו נוגדים את מה שהוא אמר בחקירה".

חפץ תיאר בהמשך את עניין ההארכות של רשות ההגבלים העסקיים למרות שלא היו בפועל שום הארכות.

חפץ מתאר את הפגישה של אלוביץ' נתניהו:

"בשלב הבא אני יושב בפאטיו של בלפור, יש פינת ישיבה עם עוד מספר אנשים ובשלב מסוים הוא מסמן לי להתקרב אליו ולוחש על אוזני שאלוביץ' נמצא בכניסה ולהכניס אותו בצורה שהאחרים לא יראו אותו. אני מגיף את הווילונות בין הסלון לפאטיו, מכניס את אלוביץ' לחדר העבודה של נתניהו ואני זוכר שהוא הגיע בג'ינס – הגפתי את כל הווילונות, אני לא רוצה להתחייב על איזה וילון, אמרתי לו לשבת בפינת הישיבה ויצאתי החוצה ואמרתי לו שנתניהו מחכה לו בפנים.
נתניהו אמר לי להיות באיזור, להיות בסביבה. ואז שהגעתי לירושלים, הזדמן לי להיות בפגישה עם שרים בכירים נוספים שבדיוק התקיימה בבלפור באותה עת. נתניהו לא רוצה שיראו את אלוביץ' כי זה נוהל רגיל אצלו, הוא לא ממדר, הוא לא רוצה שאף אדם יידע עם מי הוא נפגש. זו לא התנהגות חריגה בדפוס השגרתי שלו. לא תפסתי את זה כמשהו כקונספירטיבי".

חן שוב תופס את חפץ בשקר:

"העד העיד שהיו שם עיתונאים ולא שרים וביקשנו לבקש את רשימת הנוכחים. קיבלנו רשימה שלא היו עיתונאים.
החוקרים כיוונו את חפץ לתשובות שהוא מוסר עכשיו. זו השתלת זיכרון של החוקרים לחפץ והתביעה יודעת שזה דבר פסול וחמור ולא חוקי. הגרסה הראשונית שלו לא היתה נכונה ושתלו לו זיכרון.
בגרסה הראשונית שלו הוא אמר שהוא הופתע מבואו של אלוביץ' אבל כרגע הוא אמר שהוא הונחה להיות בסביבה. התמונה שמוצגת היא מנוגדת לכל היגיון ומציאות – אין שום ערך למה שאומר חפץ מעבר לכותרת, זה לא חיפוש אחרי האמת".

מיכל רוזן עוזר: "התביעה היתה צריכה להגיד לחפץ זה לא מה שאמרת בחקירות. והתביעה יודעת את זה, היא יודעת שהוא מסר כרגע גרסה הפוכה. אני רוצה לדעת אם התביעה יודעת את זה?

טבנקין: "אנחנו לא נמצאים בחקירה נגדית. אנחנו לא נמנעים מלשאול את העד במקרים על פערים בגרסתו".

אגב, הפגישה היתה רחוקה מאוד מתאריך התפוגה של רשות ההגבלים העסקיים כך שלא היה שום לחץ של אלוביץ'.

התקלה החמישית: מסמך שהוגש לחפץ על לוחות זמנים, כדי לשתול לו זיכרון

חפץ על רצף הפגישות עם אלוביץ': אני יודע בוודאות שזה היה ממאי 2014 ועד למינויו של שלמה פילבר למנכ"ל משרד ביוני 2015. בתוך פרק זמן הזה אני יכול לבסס את מה שאני אומר רק על בסיס היגיון, לא על פי זיכרון.
במהלך החקירה הציגו לי סרגל של זמנים וגם תוצרים של איכונים ושל ראיות אחרות וביקשו ממנו בצורה של היקש. אני לא ידעתי לצמצם זאת לרמה של שבוע מסויים או חודש מסויים. אני לא זוכר".

טבנקין מנסה להציג לו את מסמך של הפגישות וההיקשים ואז שוב עו"ד חן מתנגד.

עו"ד חן: "העד לא זכר, הוא נחקר המון פעמים והוא בכלל לא זכר. חפץ לא יכול למקם את לוחות הזמנים. התביעה עכשיו מבקשת לרענן את זכרונו. אני מבקש שתצפו בקלטת האירוע הזה – זה פשוט שומט לסטות. מה שהיה שם זה שיבוש חקירה. היה כאן מהלך חמור ביותר. אני מבקש שלא יחקרו את העד על האירוע הזה".

כשטבנקין מתעקש להציג לו את לוח הזמנים של הפגישות ולנסות לשכנעו לענות שכך אכן היה, הפעם חדד מתערב:

עו"ד חדד: "למה נותנים לו להעיד עדות סברה? למה ממשיכים לשאול אותו? הוא אומר לך בהגינות שהוא לא יודע. בחקירה אפשר לדבר על סברות ושמיעה, אבל בבית משפט יש סט כללים: אין אפשרות לשמוע עדות סברה או עדות שמיעה. אין לחפץ שום יתרון על פני כל מי שיושב בחדר. הם שואלים אותו האם זה הגיוני שזה מה שקרה, והוא אומר שהוא לא יודע או לא זוכר".

כשהשופטת פרידמן פלדמן שואלת את חפץ על רצף הפגישות הוא מתפתל:

חפץ: "זה הכל על בסיס היקשים; העוגנים שהראו לי זה איכונים. לולא האיכונים האלה לא יכולתי לזכור. יתירה מכך, החקירה הספציפית היתה מספר חודשים אחרי עדות עד המדינה, ובפתח החקירה, מה שאני הבנתי מהחוקרים זו חקירה מסוג אחר. זו חקירה שאני צריך להגיד על בסיס ההיגיון שהוצג לי. החוקרים קיוו שזה ירענן לי את הזיכרון" (כלומר, חפץ מודה שהזמינו אותו לשתול לו זיכרון).

טבנקין ממשיך להתעקש על קו החקירה למרות שבית המשפט דרש ממנו להתקדם.

טבנקין: "מה היתה המסקנה שלך?"

ואז עו"ד חדד מתפרץ

עו"ד חדד: "התביעה מתעלמת מבית המשפט. בית המשפט קבע שזו עדות סברה ואתה ממשיך. מספיק עם הקו הזה! בית המשפט אמר שזו עדות סברה!"

התקלה השישית: הזזת ציר הזמנים של ההיכרות עם איריס אלוביץ'

במהלך עדותו של חפץ נחשף ניסיונם של הפרקליטות וחפץ ״להקדים״ את המועד שבו הכיר לראשונה את איריס אלוביץ׳, לאמצע 2015, בניגוד לכל עדויותיו במשטרה בכמה וכמה פעמים.

פרקליטתה של איריס אלוביץ׳, עו״ד מיכל רוזן, התנגדה לכך בצורה נחרצת:

״אני מבקשת לדעת היכן בחקירות שלו הוא אומר את זה. זה חמור בסדרי גודל.
למשל, בהודעה מיום 5 במרץ 2018 אומר העד בחקירתו ‘אני את איריס הכרתי לראשונה בפגישה הלילית בדצמבר 2016׳ ובמקום אחר בחקירה ב-6 במרץ 2018, הוא אומר ׳הפגישה התקיימה בשעת ערב בחשיכה ואני עד אז לא הכרתי את איריס׳.
הוא מספר שהוא הכיר אותה פעם ראשונה, באופן הכי אותנטי, כי הוא אומר לא רק שלא הכיר אותה ולכן  גם הרגיש לא נעים. חברי עו״ד טבנקין יודע היטב, והוא מכיר את חומר החקירה. הוא יודע שלעד חפץ יש עדות חד משמעית, שהוא לא חזר ממנה בשום מקום, שהוא פגש אותה לראשונה בדצמבר 2016, ועכשיו מזמינים אותו להעיד עדות שקר.
כשאני ביקשתי לדעת איפה חפץ אומר את זה בהודעות, הוא מפנה למקום שהוא יודע שזה לא נכון. הוא יודע שזה נכנס לתוך 2017!
אני שאלתי אותך איפה הוא אמר את זה, ואתה הפנת למשהו שהוא אומר, שהוא לא נכון. זה אחד הדברים הבודדים שחפץ אומר בלי שום סייג, בלי שום פקפוק. גברת אלוביץ׳ איננה רלוונטית לעדותו של חפץ״.

עו"ד בן צור הצטרף להתנגדות:

"זה ריענון על הרענון – ולכן הניסיון לא עובד"

גם עו"ד חדד מצטרף:

"הרענון של חפץ היה ב-25.10.2021, יכול להיות שהוא לא זוכר מה אמר בחקירה, אבל לא יכול להיות שהוא לא זוכר מה היה בריענון.
הריענון לא עבר אלינו עם שאלה ותשובה, כל הדברים לא קיימים בריענון הזיכרון.
כל מה שיש לנו זה פרפרזה של התביעה של מה שהיא מבינה מחפץ בריענון הזיכרון. זה לא הדברים שחפץ אמר, אלא הרשמים של התביעה מחפץ, זו נגזרת על נגזרת על נגזרת ולכן אי אפשר להגיד לחפץ זה מה שאמרת בריענון. הפרקליטים כתבו את רוח הדברים, לא את הדברים המדויקים.
אין ציטוט, למרות שבהנחיית פרקליט המדינה כתוב שצריך לעשות את הדברים מדויקים".

בהמשך אומר חפץ:

"אמרתי בוודאות שעדכנתי את שרה נתניהו שמעתה ואילך איריס אלוביץ' מפקחת על תכני וואלה ואינני זוכר אם עדכנתי את בנימין נתניהו.
אנחנו מדברים לאחר בחירות 2015, אז עולה מאוד משקלו של יאיר נתניהו בקבלת החלטות, בתקשורת, בפוליטיקה ובהחלטות שלטוניות רבות.
למעשה, מתחולל מאבק שבו מוביל יאיר נתניהו, והוא מנסה להוכיח לאביו ולגבור על העמדה האחרת של יועצי תקשורת – שאומרת שההתנהלות של משפחת אלוביץ' – שהם עושים כמיטב יכולתם כדי שהאתר יהיה מאוזן ופוזיטיבי. מתגבשת ההכרה שאילן ישועה לא מצליח לספק את הרצון של משפחת נתניהו. יאיר נתניהו כל הזמן בא עם תלונות ושולף דוגמאות – ואז איריס לוקחת על עצמה לפקח על וואלה רק בהיבט של משפחת נתניהו. והיא מזמנת אותי לביתה ומראה לי את המחשב שלה ואיך היא עובדת".

תקלה שביעית: חפץ מנפח בצורה קיצונית מאוד את החשיבות של וואלה

טבנקין: "איך נתפס אתר וואלה בעיני נתניהו?"

חפץ: "זה עירוב של מה שאני יודע ושל מי שאני קלטתי בחושיי, לא דווקא מה שהוא אמר לי; בתקופת בחירות 2015 החשיבות של וואלה היתה גבוהה. החשיבות של וואלה היתה גבוהה מאוד, אפילו דרמטית.
באופן שאני ונתניהו ראינו את המפה התקשורתית – בעצם יש כלי תקשורת עוינים מאוד כמו הארץ וערוץ 10, וכלי תקשורת נוספים כמו ערוץ 12 די קרוב לשם. אני חשבתי שערוץ 12 היה יותר למרכז. לתפיסתו ערוץ 11 וקול ישראל היו יותר למרכז וערוץ 20, ישראל היום ו-0404 היו אוהדים. והתשובה היחידה לאתר וויינט, היתה וואלה.
ולכן אם לוקחים את צד העוין – שם יש משקולת כבדה – וממול שמים את ישראל היום, את ערוץ 20 – אז פתאום אם וואלה גם בצד הזה זה יותר משמעותי. לכן המשמעות של וואלה בתקופת בחירות היתה גדולה מאוד. ב-2015 עיקר התקציבים הלכו לרשתות החברתיות ולא בטלוויזיה ושאתה מהדהד משהו לקהל שלך, אם אתה לוקח ידיעה מוואלה זה משקל שונה מידיעה של ערוץ 20 שכבר אוהד אותך"

כמובן שהתיאור הזה הוא מגוחך ונלעג – לוואלה לא היתה שום משמעות ושום השפעה במרחב הפוליטי-תקשורתי.

עו"ד חן שוב מוכיח שחפץ משקר בהשוואה לעדויות המקוריות שלו:

"אני רוצה להפנות לפרוטוקול לתשובות אחרות של העד". בפעם הזאת השופטים מאשרים להתקדם עם השאלות.

חפץ מסביר מה קרה אחרי הבחירות:

"מיד אחרי תקופת הבחירות החשיבות של אתר וואלה צונחת דרמטית – כיוון שהוא לא מצליח לעצב אג'נדה במדינת ישראל, הוא לא משמעותי בשיח הישראלי. וגם שיש הכרעה בבחירות וגם שנתניהו יודע שהוא מרכיב ממשלה יציבה – אז עם כל הכבוד, החשיבות של וואלה צנחה, רוב האינטראקציות לאחר הבחירות נגעו בענייני המשפחה, שאני הייתי הדובר של המשפחה וגם שאתר וואלה הלך הכי רחוק עם הבקשות של המשפחה. ולכן זה הפך להרבה פחות חשוב – זה היה כמו אקמול עבור נתניהו ומשפחתו".

טבנקין: "למה הכוונה באקמול?"

חפץ: "זר לא יבין זאת. כל אחד יודע שהעיסוק של התקשורת בבני משפחתו הוא בעצימות גדולה. זה יכול להשבית אותו לחצי יום. מתחוללת סערות גדולות לפעמים שטויות ולפעמים על דברים לא נעימים. נתניהו מנהל את האירוע"

עו"ד ז'ק חן שוב חושף שחפץ משנה גרסתו המקורית:

"העד אמר בחקירות שכל הפניות היו של שרה נתניהו וכאשר הוא השתמש בשמו של נתניהו זה היה על דעתו וזה היה שקר. מה שהתביעה עושה זו הטעייה של העד ושל בית המשפט ולכן אני רוצה להביא את הדברים מפרוטוקול החקירה".

בהמשך מעיר עו"ד בן צור:

העד העיד שהוא עבד בעיקר מול שרה נתניהו – המושג 'נתניהו ובני משפחתו' הוא מושג רחב.

תקלה שמינית: חפץ אומר שאלוביץ' אמר שנתן את וואלה במתנה לנתניהו וחוזר בו

חפץ העיד בהמשך שמרבית ההודעות הועברו במקביל לכל כלי התקשורת ולפעמים זה רק היה לוואלה.
לשאלה למה רק לוואלה ענה חפץ:

"כי האלוביצ'ים אמרו לי שהם נתנו את וואלה במתנה לנתניהו".

עו"ד רוזן עוזר מתנגדת נחרצות:

"איפה הוא אמר את זה בהודעות?  תראה לי בבקשה. זו בדיוק הבעיה! האם הוא אמר את זה ומתי".

ושוב חפץ מתקן:

"אני רוצה לתקן – המילה 'מתנה' זו המילה שאני השתמשתי, אבל זה היה המסר של אלוביץ'. חשוב לי לציין שאת המסר הזה אני לא העברתי לבנימין נתניהו. המילה 'מתנה' לא נאמרה, כן נאמר שהוא נותן את האתר לנתניהו. ה-DNA של וואלה הוא לא תמיכה בנתניהו, וואלה שהיה שייך בעבר ל'הארץ' – היה צריך לשחות נגד הזרם – הם יצאו מגידרם כדי לנסות לרצות את נתניהו".

לשאלת השופט בר-עם אם מה שהועבר אכן פורסם ענה חפץ (למעשה שיקר):

"כן, כמעט תמיד. כן, בגדול, בענק".

בן צור לועג לחפץ:

"עד כדי ענק שמתוך 315 פניות חלק גדול לא פורסם".

***

בדיון גם עלו העסקים הצדדים של חפץ: הוא תיאר כיצד עמד לקבל 48 אלף שקל מבזק בינלאומי עבור ייעוץ וגם שאלוביץ' הציע לו לקבל 30 אלף דולר במזומן בחו"ל בלי לדווח על כך ממכירת נכס שלו בחו"ל. כל פרק העסקים הצדדים עוד ידון וארחיב על כך בהמשך.

***

אתמול בפייסבוק של אלי
06:56 -> 08:10 -> 09:12 -> 10:36 -> 13:48 -> 22:07 -> 22:08