היום השני של חקירת ניר חפץ היה די דומה בעיקרון ליום הראשון: שוב ושוב חפץ אומר דברים שלא אמר בחקירתו, אלא רק על דוכן העדים כתוצאה מרענון העד שנעשה לו.
שוב ושוב ההגנה זועקת, במיוחד עו"ד ז'ק חן, ושוב ושוב השופטים מבקשים מההגנה להעלות זאת רק בחקירה הנגדית ומבקשים בדרך כלל להמשיך בדיון.
אלא שכרגיל, היו כמה שיבושים וכמה סערות, ממש פיצוצים בין ההגנה לבין התביעה.
התחושה שלי היא, שחפץ לא בא במטרה מאוד ברורה להפליל את נתניהו. הוא בא קודם כל להציל את עצמו כתוצאה מהתנהלותו ומהסכם עד המדינה.
לכן, הוא מצד אחד רוצה לרצות את הפרקליטות בהנדסת הזיכרון שנעשתה לו, אבל מצד שני הוא מעריך מאוד את נתניהו, מחמיא לו מאוד ולכן הוא תמיד מבצע חצי צעד אחורה ומדגיש כמה אמירות מזכות ומפתיעות לנתניהו.
לגבי התביעה: ליאת בן ארי ויהודית תירוש לחשו שוב ושוב על אוזנו של אמיר טבנקין, שחקר את חפץ וניכר שהוא הובך פעם אחר פעם.
הנה כל הראיות המזכות, הסערות, וגם השיבוש שחפץ הוביל להשמדת הטלפונים – זה לא היה אלוביץ' – אלא חפץ הוא זה שיזם את השמדת הטלפונים.
***
הראיות המזכות של חפץ לנתניהו
"מעולם לא קיבלתי הוראה להעביר איזשהו מסר לשאול אלוביץ' בתחום הרגולטורי".
חפץ חזר שוב על הדברים כשתיאר את הפגישות שלו עם שלמה פילבר שנסובו ברובן על ערוץ 11 (תאגיד השידור), ערוץ 20 ותיאורי פילבר על הרפורמות – במיוחד השוק הסיטונאי:
"בנימין נתניהו מעולם לא נתן לי להעביר מסר רגולטורי לשלמה פילבר, אפילו למאן דהוא. לא היתה בכלל אפשרות כזו".
חפץ תיאר את תגובת נתניהו לתחקיר של גידי וייץ ב"הארץ" שהחלה את תפירת תיק 4000:
"נתניהו ביטל את זה כלאחר יד, הוא לגלג על התיאוריה והוא אמר לי: 'מה אתה רוצה? הרי רודפים אותי'. התיזה הזו נראתה גם לי מופרכת שיש פה יחסי שוחד. התגובה שלו היתה אותנטית".
המשמעות: בזמן אמת, נתניהו לא התייחס ברצינות לתחקיר, כך נוהג מישהו שבטוח בצדקתו.
התקלה הגדולה של הפרקליטות: המעורבות של שרה נתניהו שאיננה רלוונטית
בדיוק כמו את יאיר נתניהו, הפרקליטות, במצוקתה, עירבה את שרה נתניהו בניסיון מאוד בוטה לחבר אותה לבעלה, למרות שהיא איננה נאשמת ואף לא עדה.
העילה: המסר לכאורה ששרה נתניהו ביקשה להעביר דרך חפץ לשלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, מסר שלא יעזרו יותר ברגולציה לאלוביץ' בגלל שהוא לא עוזר להם באתר כביכול.
זו שטות מוחלטת, כי לשרה נתניהו לא היה שום מושג ברגולציה.
כצפוי, עו"ד ז'ק חן התנגד ואליו הצטרפו הפעם השופטים בכבודם ובעצמם:
עו"ד חן: "שרה נתניהו היא לא נאשמת, גם אם ברור שהוא שמע את זה ממנה. למה יש לזה רלוונטיות? אין לדברים של שרה נתניהו שום רלוונטיות לכתב האישום". השופטים ביקשו מחפץ לצאת.
טבנקין (מסביר למה זה רלוונטי): "העד תיאר שזה מה שאמרה גברת נתניהו וביקשה להעביר זאת לשאול ולאיריס אלוביץ' ולכן זה רלוונטי. הוא נשלח להעביר מסר מסויים".
השופט בר עם: "אם אתה אומר שאין שום זיקה לנתניהו, אז למה זה רלוונטי?
טבנקין: אנחנו חושבים שמודעות של גורם מקורב היא ראייה נסיבתית למודעות של נתניהו".
השופט שחם: "מאיפה אנחנו יודעים שזו מודעות";
השופט בר עם: "זו זיקה חלשה מאוד. דברים שנאמרו בנוכחות נתניהו יש לזה רלוונטיות, דברים שלא נאמרו בנוכחותו – אין לזה זיקה".
טבנקין: "צריך לראות את התמונה המלאה, זו לא עדות עמומה. אנחנו חושבים שזה בהחלט רלוונטיות".
השופט בר עם: "אדוני לא יכול להוכיח מודעות בפועל".
טבנקין: "העובדה שהם אמרו את זה, זה משליך על מה שידע נתניהו".
השופטים התייעצו ביניהם והמשיכו לתקוף את טבנקין.
השופט בר עם: "אדוני יבהיר למה זה רלוונטי".
טבנקין: "היא שולחת את חפץ להגיד את הדברים לישועה ולאלוביץ' לכן זה לא רלוונטי".
השופט בר עם: "איך זה משליך על נתניהו?"
טבנקין: "זה משליך על המודעות וגם על מה ששני עדי המדינה אמרו. הנחיה של שרה נתניהו לעד לעשות דברים מסויימים. זה בפני עצמו מכשיר את שמיעת העד על כך. יש לכך משקל נסיבתי לא מבוטל על נתניהו ועל מעגל המקורבים אליו".
השופט שחם: "איזה כלים יש לנו לברר את הקונטקס. גם לנאשמים אין דרך לברר את זה".
טבנקין: "אנחנו חושבים שעצם עדותו של חפץ, הדברים שאמרה לו גברת נתניהו, היא בעלת משקלם ובעקבותיהם הוא עשה פעולות".
השופט שחם: "אנחנו מחפשים ממצא בעל ערך".
טבנקין: "בסופו של דבר בית משפט יצטרך לבדוק את הדברים".
השופטת פרידמן פלדמן: "איפה זה ישתבץ כראייה רלוונטית?".
טבנקין: "זה ישתבץ אחרי שבית המשפט ישמע את פילבר ויראה איך הדברים משתלבים".
השופט שחם: "אתה מבקש מאיתנו לאמץ ראיות על בסיס עדויות של אחרים?".
טבנקין: "אנחנו חושבים שיש לזה משקל חשוב".
השופט בר עם: "איך אתה יודע שנתניהו ידע מה עושה רעייתו".
עו"ד רוזן עוזר: "אני מקריאה עכשיו מעמדת התביעה – נימוקי סגירת התיק של שרה נתניהו: אין בראיות להוכיח כי היתה מודעת כי הטיית הסיקור היתה בתמורה לפעולות של נתניהו.
כתב את זה היועץ המשפטי לממשלה. אם כך היועמ"ש קבע, אז מה חפץ כבר יכול להגיד בעדות על העניין הזה?".בן צור: "יש לנו הליך משפטי של ארבע קומות, שאחד מדבר השני ועם השלישי ואז מביאים את זה למשפט הזה. הרבה אנשים מדברים עם הרבה אנשים ועושים שימוש לשווא של נתניהו. אם הדברים נאמרו על ידי שרה ויאיר נתניהו – מה ההקשר?
אולי הוא קרא משהו בעיתון. את הנתון הזה אי אפשר לברר, יאיר ושרה נתניהו לא נמצאים פה".טבנקין: "הטענה שלנו שיש אנשים שנמצאים באותו סנצריו, במקרה של שרה נתניהו לא היו די ראיות".
השופט בר עם: "אני מחפש משהו מידיעה, מה הטענה שהוא נמצא בזוגיות עם אישתו, והוא צריך לדעת מה היא עושה?"
טבנקין: "יש לנו עוד ראיות של מודעות נתניהו, אבל זה לא פוסל את העדות הזו של חפץ לגבי שרה נתניהו, למרות שהיא פחות בקיאה ברגולציה".
עו"ד ז'ק חן: "יש כאן אירוע, מעבר לדיני ראיות, והקושיות שעלו כאן. יש לנו קושי להתמודד עם הדברים, זה התמודדות עם רוחות ושדים".
טבנקין: "העד יספר על פגישות עם פילבר, איך אפשר שהוא לא יספר מי שלח אותו לפילבר? הסיפור של העד שהוא נשלח ע"י שרה נתניהו".
השופט שחם: "אני חושב שזה פרובלמטי, שאתה מבקש מאיתנו להסיק איזשהו ממצא מהעדות הזו".
השופט בר עם: "יש בעיה שאתה מבקש מאיתנו לאמץ את המודעות הנסיבץית. אדוני, אני שואל אותך מה התכלית של העדות?".
טבנקין: "אנחנו רוצים שהעד ישמיע את מה שיש לו להגיד על האירוע ולא מנתחים שום עניין משפטי".
בסופה של התייעצות ודיון ארוך הם אפשרו את השאלה למרות הביקורת הקשה שלהם, אבל הדגישו "לא מעבר לזה".
המשמעות: אין לזה שום ערך משפטי לדעתם. אגב, ממילא ה"מסר" של שרה נתניהו לא היה רלוונטי, כי פילבר היה אחרי דוח המבקר שתקע את כל התהליכים במשרד התקשורת.
לאחר שחפץ תיאר את האירוע הלא רלוונטי עם שרה נתניהו הוא לפתע חש צורך להדגיש את הדברים הבאים:
חפץ: "חשוב לי להדגיש שכל העניין הזה היה עם שרה נתניהו. חשוב לי להדגיש – מעולם לא קיבלתי הוראה להעביר איזשהו מסר לשאול אלוביץ' בתחום הרגולטורי".
הפשאלה הגדולה של חפץ: הוא יזם את השיבוש והפרקליטות הסתירה זאת עד לאחרונה
אחרי שהפרקליטות הצליחה, באמצעות שופריה, להשריש את התיזה שאלוביץ' הוא זה שיזם את השמדת הטלפונים.
המציאות היא אחרת לגמרי כפי שתיאר אותה חפץ:
"היו פרסומים ב'הארץ' על רעידת אדמה, היינו במשרדו של עמית חדד והוא העריך שמדובר בחקירה של אלוביץ' ו-וואלה…
(עו"ד חדד מעיר: "בחקירות הוא אומר משהו אחר"; טבנקין עקץ אותו: "אולי הוא צריך להיות מיוצג על ידי בן צור"; עו"ד חדד נזף בו: "סליחה, טבנקין, אל תתערב בהגנה, מספיק שאתם מהלכים אימים על ההגנה כל הזמן").
… נסעתי לביתו של עו"ד יוסי כהן, שהיה גם חבר שלי, יוסי כבר היה מתודרך, הוא הראה לי בלוק צהוב של אפשרויות החקירה: בראש האפשרויות היה אלוביץ', אחר כך פאקר וגם מילצ'ן היה במקום גבוה. רשימה של 10 סגמנטים.
ויצאתי משם אחרי ששמעתי את עו"ד חדד וכהן.
הייתי בלחץ גדול מאוד, עשיתי טעות שאני מצר עליה ומוכן לשלם מחיר עליה. צלצלתי לאלוביץ' וביקשתי להגיע, הגעתי בחשיכה, פעם ראשונה ישבתי בחלק העליון של הבית שלו.
סיפרתי לו על תוכן השיחה עם עו"ד כהן, לא זוכר אם ציינתי את עו"ד חדד, אז הוא מיד קטע את השיחה וביקש שאיריס תצטרף לפגישה. ביקשתי בהתחלה לשבת לבד, והיא הלכה.
הטעות הזו שינתה את החיים שלי. קשה לי עם זה. זו חציית קווים, עשיתי זאת מבהלה גדולה.
אני מבקש להדגיש שלא בנימין ושרה נתניהו ידעו על המקרה הזה.
שאול קרא לאיריס אלוביץ' וחזרתי על התיאור הזה גם באוזניה ולמעשה אני תמיד באופן חושש שהסלולרי שלי ייפול לידיים אחרות, אני כל הזמן מוחק התכתבויות שכל דבר שייפול לעיתונאים יהפוך לכותרת ראשית, אמרתי לאלוביץ' שימחקו.
אלוביץ' אמר שזה לא יעזור, כי ניתן לשחזר את הדברים, אז צריך להיפטר מהברזלים. הוא אמר שהוא ידאג לעשות זאת, גם אילן ישועה וגם שניהם.
הוא אמר לי להיפטר מהנייד. שאלתי אותו איך הוא יעשה זאת – הוא אמר שמדי פעם הוא מחליף רוחבית את הסלולרים בקבוצת בזק. הוא ביקש ממני להתקשר לאילן ישועה – יצאתי משם בדאגות גדולה.
לאחר מספר ימים קניתי מכשיר חדש, אבל לא זרקתי את המכשיר שלי. בימים האלה פרצה פרשת 2000. מאז ליד הילדים שלי לא הייתי מאושר כמו ברגע הזה (הסיבה: כיוון שזה לא היתה החקירה שעליה הם חשבו בזמנו).
אבל לא נפטרתי מהברזלים. אני מודע להשלכות של מה שעשיתי ולוקח אחריות מלאה. ניסיתי למחרת להתקשר לאילן ישועה, הוא סינן אותי ועזבתי את זה".
בהמשך סיפר חפץ סיפור מוזר על אובדן הטלפונים:
חפץ: "הייתי ביום ההולדת של ניקול ראידמן בגיל 31, השארתי את שני הניידים אצלה. מניח שאבדו. ניסיתי להתקשר לעוזרת, לאתר.
אני רוצה להדגיש שליוסי כהן ולעמית חדד לא היה מושג מה אני הולך לעשות. הם לא קשורים לדבר הזה. באירוע עם ראידמן איבדתי את הסלולרים שלי".
הפיצוץ הגדול והפאתוס של ליאת בן ארי
אחרי שההגנה ניסתה לגרור את יאיר נתניהו לתוך החקירה הראשית תוך התנגדות ההגנה – התבקש העד ניר חפץ לצאת ואז עו"ד בן צור עקץ אותו ואמר "אתה יכול לקחת איתך את מכשיר ההקלטה" (רמז עבה להקלטות הסדרתיות של חפץ).
או אז קמה ממקומה ליאת בן ארי ונשאה נאום מלא פאתוס וז'ק חן יצא במחאה כי הפסיקו את דבריו.
בן ארי: "ההגנה מתנהלת בחוסר כבוד, מאשימים אותנו בדברים לא חוקיים, בן צור אומר לעד שתוציא את מכשיר ההקלטה.
אני מבקשת מבית המשפט לשמור על כבודנו. אנחנו מייצגים את מדינת ישראל, יש פה את סמל המנורה. צריך לשמור על כבודנו וגם על העדים. יש גבולות שלא חוצים. אני לא מהיום עו"ד ולא ראיתי דברים כאלה".
אלא שמיכל רוזן עוזר לא נשארה חייבת:
"יש פה נאשמים שצריך לשמור על זכויותיהם, אני בדין הערתי על התביעה אתמול, כל הדברים היו נכונים.
יש גבול לניסיון של הפרקליטות לנהל אותנו. אנחנו עושים עבודה ראויה, בנימוס, בהגינות. הלוואי שהיינו מקבלים רבע מהיחס הזה כלפינו.
כמות הפעמים שאמרו עלינו שאנחנו מטעים, מסלפים – אנחנו לא קמנו ואמרנו את הדברים החמורים האלה.
מה שקורה זה סתימת פיות, וזה חמור מאוד – מגיעה לנו הגנה מבית המשפט. כאשר אנחנו בחקירה הנגדית בית המשפט הורה לנו להפנות למקומות, מה שלא קורה בחקירה הראשית – ואני מבקשת את הגנת בית המשפט, אחרת אם לא נקבל על העבודה שאנחנו עושים פה – אז אנחנו צריכים לשתוק.
אני לא מבינה הליך כזה. מה, אסור לי להגן על הלקוחות שלי".
ואז עו"ד בן צור מצטרף לנזיפה בבן ארי:
עו"ד בן צור: "עינו את עד המדינה, זה רשויות האכיפה, ואם מדליפים חומרים זה לבית דין התקשורת (מתבונן אחורה לעיתונאים).
מי הדליף? אנחנו? יש חומרים שהתביעה הסתירה אותם או לא גילתה – זו התנהלות בעייתית עמוקה – אני לא מוכן לשמוע שום הטפת מוסר".עו"ד ז'ק חן: "שואל אותי הלקוח – כיצד יכול להיות שבחקירה אומרים א' ופה על דוכן העדים הוא אומר ב'.
כשאנחנו בחקירה הנגדית אתם מבקשים כל הזמן להראות מקומות ספציפיים של מבואות, למעלה ולמטה. כיבדנו את ההחלטות. אלא שבחקירה הראשית, התביעה מראה קטע מסוים ולא מביאה את הקטע למעלה או למטה – ואתם לא מעירים. אבל פה ההתנגדות שלנו נדחית.
אז הלקוח מבקש שאני אסביר לו את הפער בין החקירות הנגדיות לחקירות הראשיות. אני פונה מתוקף החולשה העמוקה של הלקוחות שלנו, שמצפים וזכאים להסבר. אנחנו צריכים להיות במצב שאנחנו יכולים להסביר את זה ללקוחות שלנו. לכן, מהמקום זה של תחושת הצדק, כל הקשור לרענון העד, אני מבקש, אפילו לצורך את זה, למראית פני הצדק, שכבודכם תשקלו את החלטתכם.
לפחות הציפייה שרענון הזיכרון יהיה מתוך התמונה המלאה, משהו שמייצג את התמונה המלאה. זו ציפייה לגיטימית".
השופטת דחתה את כל ההתנגדויות ואז עו"ד חן ביקש הפסקה, בהתחלה השופטים סירבו ואחר כך נעתרו.
בחזרה מההפסקה ביקש עו"ד חן לשחרר את בני הזוג אלוביץ' בגלל תחושותיהם הקשות:
"לאור הדברים הקשים שאמרה התביעה, אנחנו לא מקבלים את הדברים האלה. זה דבר קשה לעבור עליו לסדר היום. אני מבקש שבית המשפט ישים לב להתנהלות של התביעה נגדנו.
אני מבקש שבית המשפט יורה מהתביעה לחזור בהם מהדברים, הם לא יכולים להמשיך כך – התביעה מרשה לעצמה יותר מדי".
השופטת פרידמן פלדמן ביקשה שהצדדים יכבדו האחד את השני והמשיכה עם הדיון.
טבנקין המשיך את הדיון המוזר על יאיר נתניהו, שבו חפץ הדגיש שנתניהו הבן לא אהב את ההתנהלות בוואלה והעיר על כך כל הזמן בטענה (מוצדקת לחלוטין) שהאתר נותר עוין מאוד לנתניהו.
חפץ: "אני אמרתי את שלי ואז התעורר ויכוח ביני לבינו (יאיר נתניהו) – ואז הוא ניסה להוכיח להוריו שוואלה לא בסדר, לא נותנים תמורה למה שהם מקבלים.
ואני אמרתי שאלוביץ' יוצא מגידרו – יכול לציין שני אירועים. באירוע אחד אני יושב עם נתניהו ויאיר נתניהו נכנס עם דף ואומר לו "אחרי מה שעשית לאלוביץ' תראה מה הם עושים" – זה היה להתריס כנגדי.
היה אירוע נוסף, שאני לא זוכר אותו; היה אירוע נוסף כזה שלא הייתי נוכח בהם, עו"ד יוסי כהן סיפר לי."
הערכות: הסיפורים מנותקים מהמציאות.
קו החקירה עם יאיר נתניהו נמשך למורת רוחה של ההגנה, למרות שהוא כלל לא רלוונטי לכתב האישום אלא שוב נועד לייצר אווירה בלבד.
התערבויות במינויים – חפץ הזכיר רק 3 מקרים מפוקפקים
כשהעד חפץ נשאל על מעורבות נתניהו ובני משפחתו במינויים הוא נזכר בשלושה מקרים בלבד, שחלקם בכלל לא רלוונטי:
חפץ: "היתה פנייה אחת של שאול אלוביץ', שקרא לי בביתו, הוא ביקש ממני שאני אעביר אצל משפחת נתניהו עיתונאי ששמו יואב גולן, הוא היה הסגן שלי שהייתי עורך במעריב.
אמרתי לאלוביץ' שאני לא אעביר את זה, ואמרתי שאני אגיד שזה לא טוב. הסיבה שאמרתי, שיואב גולן הוא בתקופת 'מעריב' מאוד מאוד קרוב לבן כספית, שעבד גם בעיתון, ומבחינתו של בנימין ושרה נתניהו הוא לא דגל אדום, אלא דגל שחור. אפשר לומר בין שלושת הדגלים הכי שחורים שיש בתפיסה של המשפחה.
למען התמונה המלאה, גם אני באופן אישי לא חיבבתי ולא חשבתי שיואב גולן – לא רוצה לפגוע באנשים – אני לא חשבתי שהוא מתאים לתפקיד ואמרתי זאת לאלוביץ'"
כלומר, נראה שחפץ הוא שטרפד את העניין עם יואב גולן.
בנוגע לאבי אלקלעי, עורך וואלה לשעבר אמר חפץ:
חפץ: "חשבתי שאלקלעי הוא עיתונאי מקצועי והגון. זוכר שנתניהו אמר לי שהוא איש שמאל, אני לא זוכר כרגע שהיתה לי מעורבות במינוי או אי מינוי של אבי אלקלעי".
בחקירתו המקורית אמר חפץ שאלוביץ' פנה אליו כדי שיעביר לנתניהו שאבי אלקלעי הוא בסדר וראוי להיות עורך. כשזה הוצג לו ע"י טבנקין, הוא אמר שהוא זוכר את החלק הראשון של המשפט אבל לא את החלק השני שלו.
לגבי אבירם אלעד, עורך וואלה לשעבר, אמר חפץ:
חפץ: "אלוביץ' פנה אליי שאני אסייע לקבל אישור מראש הממשלה ורעייתו למינויו כעורך. ישועה אמר שהוא מלח הארץ, שירת ביחידה מובחרת, שישועה יודע להעביר איתו את הבקשות.
אני לא הכרתי את אבירם אלעד ואם מבקשים להמליץ, אני מבצע בדיקה. צלצלתי לערן טיפנבורן, היום עורך וואלה, ושאלתי אותו מי זה. נאמר לי שהוא איש שמאל ואמרתי זאת לבנימין נתניהו. למיטב זכרוני המינוי התעכב"
ממש לא במציאות, המינוי בוצע, כך שאין שחר לכל "התערבות" בנושא.
לגבי מינוי אפשרי של ערן טיפנבורן:
חפץ: "מה שאני זוכר, שהוא יזם את הפנייה אליי, שאני אדבר עם אלוביץ' שהוא יהיה עורך בוואלה, אחרי שהוא עזב את ויינט. הערכתי אותו מקצועית, ואלוביץ' אמר לי שמבחינתו זה בסדר ואני אעביר את ההחלטה לבנימין ושרה נתניהו.
אני באמת ניסיתי, העליתי את השם שלי, לא זוכר אם היתה פגישה, היתה התנגדות עזה מצידה של שרה נתניהו וזה נפל".
בשלב זה עו"ד חן מתקומם והיה ממש נסער:
עו"ד חן: "לא יאומן כי יסופר. זה לא נאמר בכלל בחקירה המקורית. 3000 עמודים, הפכו את העד מלמטה למעלה, והתביעה מזמינה אותו לומר דברים שאין להם שום זכר. שאנחנו אומרים איפה זה בחומר החקירה, התביעה אומרת לנו אין כללים כאלה".
למרבה התדהמה טבנקין מודה שזה היה רק ברענון העד, כלומר שהדברים לא היו כלל בחקירותיו של חפץ.
בהמשך חפץ לוקח חצי צעד אחורה:
חפץ: "לא זוכר במקרה הזה מה היתה עמדת שרה נתניהו, או במקרה נוסף ששמו של טיפנבורן שוב עלה כמועמד של אתר חדש, אתר ימני. זה אחד משני המקרים האלה – הגברת נתניהו התנגדה.
אני נוטה לחשוב שזה המקרה השני. נתניהו התנתה שהוא יהיה עורך שהוא יפרסם טור נגד נוני מוזס, כדי שלא תהיה לו דרך חזרה לקבוצת ידיעות אחרונות. את התנאי הזה היא הוסיפה בחדר העבודה של נתניהו בנוכחותו".
אחרי זה נזכר חפץ בפעיל ליכוד ששמו "אביהו משהו", שלבקשתו לבקשת נתניהו ביקש מאלוביץ' שיתנו לו לכתוב טורים בוואלה.
אלא שאז חפץ הדגיש בנוגע לכתיבת דעות:
חפץ: "זכור לי שנתניהו הפעיל אותי באופן רוחבי, גם בכלי תקשורת נוספים, פעל שישולבו כותבים שיתמכו בו או בקו הזה. הניסיון הזה להכניס כותבים ימניים – הוא לא רק בוואלה. אני פניתי לכל מיני כלי תקשורת, בשליחות נתניהו, להכניס כותבים ימניים."
חפץ מחבר את נתניהו לפניות לוואלה אבל אומר שזה היה נהוג בכל כלי תקשורת
חפץ: "אלוביץ' קיבל 100 אחוז ממסרים שקיבלתי מנתניהו וממשפחתו ואילן ישועה קיבל את רובם. גם הפתיחות שלי מול אלוביץ' – יש פער אדיר בינו לבין ישועה – הוא מכיר את המשפחה – אין סיכוי שהדברים איתו ייצוא החוצה.
עם אילן ישועה התייחסתי בחשדנות ובחוסר אמון. היו מדי פעם פניות ישירות של נתניה וכאלה שידעתי עליהם והייתי חשוף. למעט שיחה אחת שהיתה בנוכחותי שבו דיבר נתניהו עם אלוביץ' על הראיון עם דב גילהר. היו גם מספר שיחות שהתקיימו אבל אני לא יודע לשים את האצבע.
בנוגע לפניות של יאיר ושרה נתניהו, המעורבות של נתניהו היתה מוחלטת, למעט גרעין קטן ומוגדר של אירועים – אירועים אוטונומיים של שרה נתניהו – הכוונה לאירועים חיוביים של שרה נתניהו – היה לי פה חופש. כל יתר הדברים זה עבר דרך נתניהו. הוא רצה שתהיה לו שליטה מלאה
גם אם בתחילת הדרך עשיתי דברים על דעת עצמי, הוא ביקש לעדכן אותו, להכניס לו פתקים. זה הכל הנחיות שלו, הוא רוצה להיות בשליטה מלאה בנושאים תקשורתיים.
בנוגע לשרה נתניהו – בדרך כלל מדובר באירועים שונים בתוקף תפקידה הציבורי ושם, מאחר והידיעה היא כולה חיובית, אין לה מוטיב שרגיש, וגם שרה נתניהו היא מנוסה בנושאים תקשורתיים, שם היה לי המנדט לא לערב את ראש הממשלה".
בהמשך חפץ צימצם את המעורבות רק לסופי שבוע:
חפץ: "זה קרה הרבה מאוד בסופי שבוע, שבהם ונתניהו נמצא בבית, ואז הייתי מקבל טלפונים באופן שוטף לנושאים שקשורים למשפחה, הוא היה יוזם את השיחה – בני משפחתו היו על רמקול. היו הרבה מקרים כאלה".
לשאלה למה סופי שבוע ענה חפץ:
חפץ: "הם שוהים ביחד, באופן טבעי הוא פחות עסוק. בשבת היה לו יותר פנאי. נתניהו הוא המילה האחרונה, רק הוא הבוס, אין מחלוקת מי נותן את ההוראות".
בהמשך חפץ מתאר את נוהל התגובות עם נתניהו – ומסתבר שזה נוהל משותף לכל כלי התקשורת, לא רק לוואלה:
חפץ: "זה דפוס העבודה – מה שזה מייצג – אני מקבל פנייה מנתניהו להגיב לאיזשהו אייטם תקשורתי – אני רושם את האייטם, שולח ללשכה את הטקסט, הוא נותן הערות, ואז אני שולח את זה לתקשורת. הוא מתקן ברמת הפסיק".
השופט בר-עם: "כתב האישום מתייחס לוואלה, למה זה משנה אם מדובר בכלי תקשורת אחרים?
חפץ: "מה שאתה רואה זה יישום השיטה, גם בנוגע לוואלה. לעיתים עשינו את זה בעל פה, אבל הנוהל שנתניהו מטייב את התגובות עד לפסיק האחרון – זה הנוהל".
עו"ד בן צור: "בכל כלי התקשורת"; חדד: "אתם לא אמורים להציג תמונה כללית".
חפץ: "זה לגבי כל כלי התקשורת, אסור היה אפילו לנשום, בלי שהוא מאשר את זה. זה היה טאבו מוחלט".
טבנקין (מהפרקליטות): "איך היית מאפיין את מידת ההיענות של וואלה?".
חפץ: "ההיענות של אלוביץ' היתה מוחלטת, כל דבר שהתקבל, המחשבה היתה איך לבצע את זה. אילן ישועה היה בין הפטיש לסדן, היה חשוף להתנגדויות מצד המערכת שלו – הייתי מגדיר זאת ברמה נמוכה, אבל הוא יצא מגידרו כדי להכניס את האייטמים".
השופט בר-עם: "מה ההבדל בין תגובות לאייטמים שיזמתם?"
חפץ: "ההיענות היתה מוחלטת. באופן טבעי היה קל להכניס תגובות, אבל מה שחשוב זה מה שמופיע בכותרת. היתה לנו יכולת גבוהה להשפיע על הכותרת.
טבנקין: עד כמה היו עדכונים מאלוביץ' או מישועה שהדרישות נענו?"
חפץ: "עשרות רבות של פעמים. אלוביץ' היה מוודא שאני מעביר את המסר לנתניהו. ובדרך היו גם הודעות מישועה שהאייטם נמצא ושזה בוצע לשביעות רצוננו ושאני ידווח על כך לנתניהו. היו שיחות טלפון עם שניהם.
בתקופת הבחירות הם העבירו לי נתונים, ישועה הדגיש הרבה פעמים שיש לאתר מיליון גולשים ביממה. אילן ישועה ביקש להעביר לנתניהו עד כמה הם עוזרים, זה היה בתקופת הבחירות של 2015. העגל רצה להניק – הוא יצא מגידרו שהוא מעמיד את האתר לקמפיין של נתניהו בבחירות אחרי כניסתו של שלמה פילבר הדבר הזה מאוד מאוד יורד".
כמובן שזה שקר – האתר היה מאוד עוין לנתניהו בתקופת הבחירות.
חפץ: "עדכנתי את נתניהו במסרים – חד משמעית כן. אני רוצה להסביר את ה'חד משמעית'. בתקופת הבחירות אתה רוצה להראות שיש תוצאות – ולכן אני כל הזמן מתקשר ורוצה להראות לו. אז בהחלט המסרים הועברו לנתניהו באופן אישי על ידי".
בהמשך ניסתה לערב התביעה את ההתנהלות של יאיר נתניהו למרות שהוא לא נאשם ולא עד – הדבר הוביל לפיצוץ הגדול בין התביעה להגנה לתביעה שלווה בטונים צורמים.
***
