יומן הבוקר
ליאת בן ארי (צילום: אלי ציפורי)
לא רק בתיק 4000: פסק דין משנת 2019, שהסתיים בזיכוי מוחלט ובנזיפה לפרקליטות, מזכיר לכולנו את שיטת ליאת בן ארי - דריסת זכויות של נחקרים ברגל גסה וסחיטה באיומים.

זה היה פסק דין שהיה צריך לפתוח בזמנו את מהדורות החדשות בטלוויזיה על רקע חומרת הדברים שבו – כיוון שיש לו השלכות ישירות מאוד לתיקי נתניהו – אלא שהפרקליטות ושופריה הצליחו להסתיר את זה.

הדרמה שסיפק ניר חפץ במשפט נתניהו בשבוע שעבר, שוב הזכירה לי את פסק הדין ההוא, שמסמל בעיני את שיטות העבודה הפסולות והלא חוקיות של ליאת בן ארי, יד ביד עם גורמי החקירה: להפעיל על נחקרים לחץ בלתי אנושי כדי לסחוט מהם הודאות שמתאימות אך ורק לה.
כלומר, האמת לא מעניינת אותה, אלא רק הרשעה בכל מחיר, גם במחיר דריסת זכויות אדם סדרתית.

במה המדובר? הזיכוי המוחלט של איש העסקים רוי מוצפי באוגוסט 2019 ומתיחת ביקורת חריפה, חסרת תקדים בחומרתה, נגד פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) בראשות ליאת בן-ארי וחוקרי המשטר – על תפירת תיק דה-פאקטו.

כמובן שיש לכך השלכות לתיקי נתניהו, לא רק משום שהחוקר רפ"ק צחי חבקין מעורב גם בתיק 4000, אלא משום שניכר בבירור איך פרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה, בראשותה של ליאת בן ארי, והמשטרה הולכים 'יד ביד' בכל הנוגע לרמיסת זכויות של חשודים כדי לחלץ מהם הודאות מפלילות בכוח.

***

2019: הזיכוי המוחלט של רוי מוצפי והנזיפה לפרקליטות על שיטות הפעולה

רוי מוצפי, שיוצג על-ידי עו"ד ששי גז ועו"ד שירן גולברי, נולד בעיראק בשנת 1957, עלה לישראל עם הוריו בשנת 1972, ולאחר סיום ולימודיו והשירות הצבאי החל את לימודיו באוניברסיטה. לאחר שנה, בשנת 1981, טס לארה"ב, שם התגורר עד שנת 1995.
הוא החל את דרכו המקצועית בארה"ב כמוכר בחנות מוצרי אלקטרוניקה, ובהמשך רכש מספר חנויות אותן הפעיל עד שנות ה-90', אז החל לפעול בעיקר בתחום הנדל"ן.
בשנת 1995, תוך שעסקיו בארה"ב פעילים, חזר הנאשם עם משפחתו ובתו בת ה-6 להתגורר בישראל, והחל לפעול במספר עסקים גם בישראל.
שנים ספורות לאחר מכן החליט מוצפי כי אינו מעוניין לנהל עסקים בישראל, והמשיך לנהל את מרבית עסקיו בארה"ב, לצד פתיחת עסקים שונים באירופה.

ברשות המשטרה היו נתונים אשר לימדו על העברת 260 אלף שקל מחשבונו הפרטי של מוצפי לחשבון כונס הנכסים, שבאמצעותו נרכש לכאורה המגרש בנס-ציונה על-שם בנו וכלתו של בן-אליעזר.
למרות זאת, הוחלט על-ידי המשטרה לזמנו לחקירה "פתוחה" ולא לחקירה תחת אזהרה כחשוד. ראש צוות החקירה, רפ"ק צחי חבקין, שאף נכח בחלק מהחקירה, תיאר בעדותו כי החקירה לוותה על-ידי פרקליטה מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).

מוצפי הגיע למתקן 433 לצורך חקירתו כעד, פגש בשער את החוקר ביטון, שהמתין לו. עוד בטרם כניסתם של השניים לחדר החקירות, ובזמן המתנה שנמשכה כ-20-30 דקות בחצר, סיפר הנאשם מיוזמתו לחוקר ביטון כי העביר לבן-אליעזר 500,000 שקלים ומעבר לזה לא העביר לו כספים. דבר העברת חצי מיליון השקלים לא היה ידועה למשטרה.

החוקר ביטון תיאר בעדותו כי משנחשף בפניו נתון זה עוד טרם חקירתו של מוצפי, פנה לרפ"ק חבקין ולפרקליטה המלווה (שרון כהנא, שעבדה תחתה של ליאת בן ארי), אשר החליטו שלא לשנות את "סיווג החקירה" והנחו אותו לבצע את החקירה באופן שתוכנן מראש, דהיינו – "חקירה פתוחה" כ"עד" שאינה כרוכה באזהרת הנחקר.
הן הפרקליטה המלווה נכחה במתקן המשטרתי וכך גם רפ"ק חבקין, כך שההתייעצות לא הייתה טלפונית אלא פנים אל פנים.

לכל אורך עדותו של מוצפי הודגש בפניו כי זו חקירה פתוחה ולא חקירה באזהרה ("אני לא מייחס לך את איזה ביצוע עבירה… אני גובה ממך הודעה פתוחה, זו הודעה פתוחה").
במהלך החקירה ה"פתוחה" ניסה החוקר לחלץ ממוצפי הודאה שהכסף שנתן לבן-אליעזר היה תמורת סיוע כלשהו ("אנחנו חיים בעולם שאין מתנות חינם"), אך מוצפי התעקש שלא היה קשר בין העברת הכספים על-ידו לבין איזשהו סיוע מבן-אליעזר, כולל סיוע בקבלת אשרות למצרים.
רק אחרי השלב הזה בחקירה החליטו במשטרה ובפרקליטות להעביר את מוצפי לחקירה באזהרה.

על החקירה הממושכת כעד בלבד, מתח השופט ביקורת חריפה על הפרקליטות והמשטרה:

"…. על רקע קביעותיו של בית המשפט העליון באשר לחשיבות השמירה על זכויות נחקרים, מובילה למסקנה כי התנהלותם של גורמי החקירה היתה התנהלות חמורה, והעובדה כי זו גובתה, בזמן אמת, על-ידי הפרקליטות, אשר הוסיפה והחזיקה באותה עמדה מגבה גם במהלך ניהול המשפט וגם בסיכומיה, אף מעצימה חומרה זו".

"התשובה לשאלה האם מדובר בהתנהלות מכוונת או בתקלה, נלמדת לצערי מן העובדות, ואין לי אלא לקבוע כי התנהלותם של גורמי החקירה, בגיבוי האקטיבי של הפרקליטות, נועדה לנטרל את מנגנוני ההגנה של הנאשם, והיה בה משום חציית קווים, רמיסת זכויות בסיסיות של חשוד ונחקר, והכל תוך ניסיון לחלץ מהנחקר נתונים מפלילים שיסייעו בידם לגבש בסיס ראייתי אשר יאפשר הגשת כתב אישום".

"ההסברים שנמסרו על-ידי גורמי החקירה בבית המשפט היו הסברים קלושים ורחוקים מלהניח את הדעת, ולא היה בהם משום לקיחת אחריות אשר תוכל ללמד על תובנה והפנמה של הפסול שבהתנהלותם…
ניתן היה לצפות כי הפרקליטות בזמן אמת, או לכל היותר בדיעבד, תבקר התנהלות חמורה מעין זו, אך בפועל, גורמי הפרקליטות השונים הלכו 'יד ביד' עם החוקרים, גיבו את אותה התנהלות חמורה, והתמקדו בניסיון 'להכשיר' אותה ואת תוצריה…

'תחבולה' בחקירה יכולה להתבצע במספר דרכים שהוכרו כלגיטימיות, אולם לא יעלה על הדעת כי הפרקליטות תתייחס, הן במישור המהותי והן ברמת המינוח, לשלילת זכויות של נחקר כ'תחבולה' ולא כל שכן לגיטימית".

"המלחמה בשחיתות הציבורית חשובה ובעלת ערך רב, והיא חלק בלתי נפרד מתפקידיה של המשטרה והפרקליטות. יחד עם זאת, לא ניתן לקבל כי החשיבות האמורה לעיל, תשמש בסיס להתנהלות בלתי הוגנת, בלתי ראויה, וכזו הרומסת את זכויות החשודים.
הפרקליטות אינה צד 'רגיל' בהליך משפטי, אלא צד הפועל בשליחותו של הציבור, ואמון על האינטרס הציבורי על כל היבטיו. שמירה על זכויות נחקרים, הקפדה על תיעוד נאות ופיקוח אפקטיבי על גורמי החקירה שמא אלה נוקטים בצעדים לא תקינים, הם חלק אינהרנטי מתפקידי הפרקליטות, ודומה כי במקרה זה היטשטשו עד מאוד הגבולות בין הגוף החוקר לגוף המלווה את החקירה, אותו גוף שניתן היה לצפות כי יבדוק, יפקח ויוודא כי החקירה מתנהלת בגבולות גזרה מקובלים, בהתאם לעקרונות החוק ולפסיקתו של בית המשפט העליון".

בסופו של דבר זיכה השופט את מוצפי לאחר שהשתכנע שהחברות עם בן אליעזר היתה קשר חברי עמוק נדיר ומשמעותי, עד שניתן להשוותו לקשר הקיים בין בני משפחה גרעינית.

"הגעתי למסקנה כי התביעה לא הוכיחה ברמת הוודאות הנדרשת כי הנאשם, העביר, מכספו שלו, סכום של 260 אלף שקל לבן-אליעזר…"

***

אתמול בפייסבוק של אלי
10:52 -> 11:34 -> 13:35 -> 14:48 -> 17:27

מאמרים אחרונים

סיגר – תיק 1000

הפרקליטות רוצה להסתיר את קריסת תיק 4000 עם סיגרים ושמפניות? עושים סדר בתיק 1000

הפרקליטות שברה את הסדר ההגיוני של משפט נתניהו עם עדה בתיק 1000, הדס קליין. המטרה היא לטשטש את קריסת תיק 4000 בעדות פילבר באמצעות קצת קשקשת על סיגרים ושמפניות. אז החלטתי לעשות לכם סדר בתיק 1000

הקליקו לתוכן »