יומן הבוקר
ניר חפץ (ויקיפדיה)
סיום העדות של ניר חפץ: חשיפה של פרטים חדשים מתרגיל החקירה על ניר חפץ: האיומים עליו, השאלות המזעזעות למקורבת, והטיוח של ליאת בן ארי ויהודית תירוש

סיום עדותו של חפץ לא היה משמעותי אתמול אבל מה שהיה מאוד משמעותי אלו הפרוטוקולים ששוחררו אחרי הדיון, פרוטוקולים של הדיונים בדלתיים סגורות בחקירה הנגדית של ניר חפץ, שנגעו לתרגיל החקירה הלא חוקי (הזמנת המקורבת).
כמובן שחלק גדול מהדיונים לא שוחרר לפרסום אבל מה ששוחרר חושף פרטים חשובים על תרגיל החקירה וטיוחו.

הבאתי את הקטעים הרלוונטיים משני דיונים:

***

חפץ: "… אני בפעם הראשונה שאני פוגש אותה (את המקורבת) שזה אחרי שסיימתי להעיד את העדות הראשית שלי כעד מדינה (מתכוון לאחר שחתם על הסכם עד מדינה) ואחרי שהשתחררתי ממעצר בית זה מיד הדבר הראשון שהיא מעלה, ואז רק אז נודע לי לתדהמתי שזה היה התוכן של החקירה… ואני מיד פונה לאלי אסייג מפקד היאל"כ (היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית) ביחד עם עורך הדין שלי אילן סופר ומבקש לדעת מה זה הדבר הזה ומה עושים עם הדבר הזה? מבחינתי האישית הדבר הזה הוא פשוט חבית של פצצת אטום שהניחו בפתח דלתי".

בהמשך:

חפץ: "… באיזור ספטמבר 2019 מתחילים להיות רמזים בתקשורת על כך שיש איזשהו תרגיל חקירה, יש חומרים שהם לא מפרסמים, היא נמצאת המון ברשתות החברתיות, היא (המקורבת) רואה את זה ובעצם שוב פעם שולחת אותי לסבבים האלה, שבעצם אני שוב מתקף מול אלי אסייג ואילן סופר מול הפרקליטות את ההבטחה (שזה לא יתפרסם) והם מרגיעים אותי שזה לא זה והחומרים לא הועברו לסנגורים לקראת השימוע או משהו כזה".

עו"ד בן צור: "ואז מסתבר שהחומרים הועברו בכל אופן לסנגורים".

חפץ: "ואז יש פשוט פנייה ספציפית כבר שברור שהיא נוגעת אלינו, נדמה לי מעמית סגל… ואז אומר לי אלי אסייג שקרתה, אני חושב שזה בתחילת נובמבר 2019, כלומר אחרי שהשימוע התקיים, אומר לי שקרתה תקלה בפרקליטות ושהעדות הזו לא הועברה לסנגורים וגם לא שמה (של המקורבת) כפי שהובטח ברשימת העדים, אבל העדות בטעות נסרקה וצורפה לאחד המסמכים האחרים בטעות ולכן היא למעשה נמצאת בידי הסנגורים כבר חודשים ארוכים ואני מאוד נסער, אני מיד נוסע לאילן סופר למשרד 433 והוא מקבל את אותה תשובה בדיוק מיהודית תירוש בטלפון, כשאני יושב מולו ולמעשה שומע אותו מדבר איתה".

עו"ד בן צור: "עכשיו, אני רוצה לשאול, כשאמר לך אלי אסייג בפגישה שאיזה מישהו חרג מהסמכות שלו בהינתן סט הנתונים של צו החיפוש, חקירה מאוד גדולה, עשרות חוקרים ומובל על-ידי הפרקליטות, מהלכים רחבים, מבחינת ההתרשמות שלך מישהו חרג מסמכות או מישהו חרג בתוך הדירקטיבה שלו?

חפץ: "אני עומד להגיש תביעה, אני חיכיתי לסיום העדות הזאת, אני עומד להגיש תביעה על כך, שבחקירה שלי נחצו הקווים של החוק, כלומר זה הרבה מעבר לחוסר מידתיות לדעתי ולאורך כל הדרך הייתי בקלפים גלויים גם מול הפרקליטות ואמרתי להם שאני הולך לתבוע כשאני אסיים את על כך שהחקירה שלי היו בה, בוצעו בה פעולות רבות בלתי חוקיות. כלומר, זה לא משהו חדש למישהו".

עו"ד בן צור: "והשאלה שלי אם את חושב שזו חריגה, שזו פעולה מקומית של…".

חפץ: "לא, אני חושב שזו החלטה מערכתית, לפחות, לפחות במקרה אם אני אהיה מאוד מקל איתם, לפחות ברמה של תת ניצב אלי אסייג, אין לי הוכחות אם זה מגיע יותר למעלה אבל לפחות ברמה של תת ניצב אלי אסייג והפרקליטים שישבו וראו אונליין את החקירות שלי עד לשם זה מגיע בוודאות, האם זה מגיע לרמה של פרקליט מדינה ומפכ"ל? אני לא יודע".

בהמשך:

חפץ: "אלי אסייג גם בפגישות האלה שלי איתו שאני כבר מזכיר לך, אחרי שמסרתי את ההודעה כעד מדינה, זה כבר קורה לאחר מכן, כל הסימנים לפי ההתנהגות שלו הוא גם יודע שזה חרג מבחינה חוקית.
אתן לך דוגמא, כשאני אומר לו באחת ההזדמנויות ש… לתבוע אז מיד אתה יודע, אפשר להוציא את המשפט הזה מאלי אסייג את זה, לא רוצה לחזור על המשפט אז הוא אומר לך שהדבר האחרון שצריך להטריד אותי זה העדות הזאת בגלל החומרים שיש לו, חומרים פרטיים שלי, לא קשורים לחקירות שהוא צריך לסנן אותם ולדאוג שלא יעבירו לכם, יעני, מסר – (ש)תיזהר כי אתה יודע עוד מה יש".

בהמשך:

חפץ: "לא נענינו (לתלונות על תרגיל החריגה שפורסם), פעם אחת אחרי מספר פניות, פעם אחת הוזמנתי למשרדה של עו"ד ליאת בן-ארי וחוץ מזה בעצם עוד פעם השמעתי את הטענות שלי למיטב זיכרוני".

השופט בר-עם: "טענות שנוגעות להמשך האפשרות".

חפץ: "הטענות הם תחת כותרת של מול כל מה שתואר פה ושזה יצא בתקשורת והמשפחה שלי מתפרקת מול עיני, המדינה מפקירה אותי ולא מטפלת ואין לה למעשה כלים כי הרשות להגנת עדים לא מתפקדת וגם סוג של עד מדינה מהסוג שלי הוא לא עד מדינה שמסורתית ידעו איך לטפל בו והמדינה לא יודעת איך טטפל בסיטואציה כזאת או בעצם המכתבים…".

השופט בר-עם: "מה ביקשתם?"

חפץ: "שגורם בכיר שהוא לא חייב להיות מהצוות, גורם בכיר מטעם מדינת ישראל, יכול להיות גם הרשות להגנת עדים ישמע אותי וייתן איזשהו מענה לבעיות מאוד מיוחדות שיש לעד מדינה מהסוג שלי ויכול להיות שגם לשולה זקן היו כאלה בעיות אבל זה עד מדינה מסוג שהמערכת עוד לא יכולה להתמודד איתו, זו דעתי".

עו"ד בן צור: "מתי היתה הפגישה הזו פחות או יותר?"

חפץ: "אני לא זוכר".

עו"ד בן צור: "באיזור שאנחנו מדברים עליו כרגע".

חפץ: "כמה חודשים אולי אחר כך, אני לא יודע".

עו"ד בן צור: "ואיפה היתה הפגישה?".

חפץ: "בפרקליטות מיסוי וכלכלה".

עו"ד בן צור: "כמה זמן היא ארכה?".

חפץ: "קצרה מאוד".

עו"ד בן צור: "כמה זמן פחות או יותר?"

חפץ: "רבע שעה".

עו"ד בן צור: "טוב, תיעוד אין כמובן".

חפץ: "זאת אומרת זה היה בעצם התגובה למכתב ששלחתי למנדלבליט".

עו"ד בן צור: "מאה אחוז, צריך לתעד את זה".

חפץ: "שלושה נדמה לי".

עו"ד בן צור: "כן, שלושה מכתבים, דברים שצריכים להיות מתועדים, זה חלק מהשיטה שלנו".

יום נוסף של חקירה בדלתיים סגורות (שוב, חלקים מסויימים):

עו"ד בן צור: "אומרת לך החוקרת: 'אתה באה ממקום שאתה חושב שאנשים מתרשמים ממך. אני לא רואה אותך ממטר. אני אומרת את זה בצורה הכי ברורה, אנחנו באותו דף, אתה לא מרגש אותי. אל תנפנף לי. אם אתה רוצה, תגיד, זה רלוונטי עכשיו מה שאמרת על החומרים'. מה שקורה פה זה שאתה מזדעק על ההערות האלה, כי אתה מבין לאן זה הולך. ואז יש את המסר, שאיך אתה תפסת אותו?"

חפץ: "כאיום שאני בעצם לא אעז להתלונן יותר. זה לא פעם ראשונה ולא פעם אחרונה, שהם למעשה, בוא נגיד ככה, שיגרו לעברי איומים כאלה, אתה יודע, בלשון של חצי המאפיה, שלא כדאי לך להתלונן עלינו… הם העבירו את המסר שיורעו התנאים שלי אם אני אתלונן יותר מדי, אבל זה לא נאמר בצורה מפורשת, אבל אדם אינטליגנטי יבין זאת".

בהמשך:

עו"ד בן צור: "בוא נראה מזכר שכתב החוקר (על תרגיל החקירה)…"

חפץ: "זה פשוט צריך להעיף אותו מהשירות על זה, אני, פשוט על תראה לי את זה, אני לא רוצה לראות את זה… אני אומר לך שהוא אמר את זה בתוך חקירה של שעה וחצי צרחות, משהו כזה. חקירה לא שפויה פשוט. זה הזייה כל החקירה הזאת, מה שהיה שם.." (הכוונה לתרגיל החקירה).

בהמשך:

חפץ: "זה ברור לי שהיא (המקורבת), מאחר ואני יודע שאין לה שום קשר whatsoever לעניינים שנחקרים, אפילו לא בגלגול החמישי. אז אני בתודעה שלי מבין שהביאו אותה כדי לאיים עליי…".

עו"ד בן צור: "תאשר לי שמובאת אישה שאין לה שום קשר, אין לה שום קשר לעניין מבחינתך, אתה יודע את זה נכון?"

חפץ: "אני יודע שלא. זה לא מטריד אותי שהוא אמר את זה במובן הזה. היא יכולה לענות כל מה שהיא רוצה. היא בכלל לא ידעה כלום ולא קשורה לכלום. ומבחינת העובדה שאני עצור, זה שהוא אומר את זה, אני מגחך. שישאלו אותה מה שהם רוצים, היא לא קשורה, פשוט לא קשורה בשום אופן. לא היה לה שום מידע רלוונטי לנושאים האלה. אז זה שהוא אמר את זה, זה לא הזיז לי. הערכתי שהוא אומר את זה כדי להפחיד אותי או משהו, אבל לא, אין לזה משמעות".

בהמשך:

חפץ: "תראה, אני לא דמיינתי ולא העליתי אפילו בדמיונות הפרועים שלי, לא פה ועד שלא פגשתי אותה, שהם שאלו אותה מה שהם שאלו. זה לא עלתה לי האפשרות הזאת. זה דמיוני. מה ששאלו אותה זה הרי דמיון. זה אי אפשר, הדעת, זה לא עלה לי" (כל הדברים שנשאלו בחקירת המקורבת אסורים בפרסום)".

עו"ד בן צור: "הבנתי".

חפץ: "אני רק חשבתי שרוצים להפחיד אותי שאולי היא אמרה עליי משהו. לא יודע, לא חשבת שזה מה שזה היה באמת. מה שהיה באמת זה פשוט פי מיליארד יותר גרוע ממה שהמוח שלי היה יכול להגיע אליו".

עו"ד בן צור: "אז תיכף נראה מה היה באמת, אתה יודע מה? אוקיי, הבנתי מה שאתה אומר".

חפץ: "זו האמת. זה פשוט, אני ביני לביני צחקתי, תשאלו אותה מה שאתם רוצים, כי אני יושב פה כחשוד. אני לא חשבתי שהם יגיעו לרמה הזאת שהם הגיעו איתה… זה היה נראה לי הגיוני שיחפשו אם אולי הסתרתי שם משהו או משהו כזה, אבל זה שהביאו אותה פיזית, זה היה לי ברור שזה רק כדי ללחוץ עליי במובן הזה של המשפחה".

עו"ד בן צור: "מאה אחוז".

חפץ: "מה שאני יודע ממנה זה שהגיעו שלושה חוקרים ב-6:00 בבוקר, דפקו על דלת ביתה, ערכו חיפוש, ולמעשה לפי מה שהיא אומרת, בניגוד לסמכות שהייתה להם ובניגוד לדין, שללו ממנה חרויות כמו למשל החרימו לה את הטלפון ועד שהיא סיימה את החקירה, למרות שהיא התחננה, אני מצטט אותה מילה במילה. לא נתנו לה להתקשר… פשוט לא נתנו לה להתקשר. הם ציוו עליה להצטרף אליהם בנסיעה… לא נתנו לה לא גישה לטלפון, עד שהיא סיימה להיחקר. וציוו עליה, וזה גם כאשר אמרו לה ללכת להחליף בגדים, הם תפסו אותה בפיג'מה. ציוו עליה שלושה גברים חוקרים, להשאיר את הדלת פתוחה, שיהיה קו ראייה…"

בהמשך:

חפץ: "היא (המקורבת), אמרה לי שבתחילת החקירה שלה היה מישהו והיא העריכה, העריכה שזה אחד החוקרים שלי, היא אמרה לי את זה, ועכשיו אני לראשונה רואה שניר שוורץ (חפץ קורא לו אחד המאיימים הראשיים עליו), שהוא היה ראש הצוות שחקר אותי, נכנס לשם בהתחלה. אז אם אתה לחשוב שזה מקרי, זכותך".

עו"ד בן צור: "הכל בסדר, אתה ידעת שהחוקרים אומרים לך פעם אחר פעם שהם עקבו אחריך והם יודעים כל פינה בחייך והפצצה שתיפול. והפרטיות שלך בבית השימוש של ההיסטוריה ותגיד שלום וביי ביי לילדים ולאשתך. ואנחנו יודעים מה עשית בכל ערב וערב. זה משפטים שאמרו לך, תמצתי את חלקם, נכון?"

חפץ: "כן".

עו"ד בן צור: "מצויין. אבל ההנחה שלך הייתה שברגע שהמוטיב הזה, תסכים איתי, עוד פעם, המוטיב… והפירוק של התא המשפחתי זה מוטיב שהופיע יום אחרי יום, שעות אחרי שעות, נכון? זה לא היה איזה הערה אגבית".

חפץ: "נכון".

עו"ד בן צור: "והמוטיב שאנחנו יודעים את הכל, אנחנו שב"כ וכל הממבו ג'מבו הזה, זה מה שאמרו לך. אנחנו יודעים כל פינה בחייך, נכון?"

חפץ: "הפרטיים… לקחו… כל בר דעת מבין את זה. ולאיים עליי עם הדבר הזה. כל בר דעת, כל בן אדם סביר יפרש זאת כך".

בהמשך:

חפץ: "… כשהתחילו להגיע כאלה תגובות היא (המקורבת) מאוד נבהלה, היא גם שלחה אותי בעצם, רק אני הייתי בשיג ושיח. ואז ישבתי במשרד של מפקד היאל"כ תת ניצב אלי אסייג, אני כמעט בטוח בפגישה הזאת, היה גם אילן סופר. ופשוט הבעתי חשש מאוד גדול מהתוכן של הדבר הזה. ואז הוא אמר לי כי לא יכול להיות שהחוקרים שלי שאלו כאלה שאלות.
אני ידעתי ממנה מה שאלו אותה.
אמרתי לו 'תשמע, שאלו אותה שאלות מזעזעות'. 'לא יכול להיות' הוא אומר לי. ויושבים אנשים, היועצת המשפטית שלו היתה, שלומית משהו. ואז מביאים לו את החקירה. הוא לא מראה לי אותה. הוא יושב מולי בחדר שלו והוא קורא אותה, ואז הוא אומר לי 'מישהו אצלי עשה את העבודה שלו לא כמו שצריך'".

עו"ד בן צור: "אתה מאמין לו?"

חפץ: "נפל לי הלב".

עו"ד בן צור: "האמנת לו, אגב".

חפץ: "אני לא יודע, אני, תשמע, הייתי כל כך נסער. אגב, הוא…. אני כמעט בטוח שאילן סופר היה איתי שם. אבל בכל מקרה, גם אם הוא לא, עדכנתי אותו בזמן אמת".

בהמשך:

חפץ: "מיד כשאני, אני רוצה להבהיר לאדוני, מיד כשאני מסיים את העדות המרכזית שלי כעד מדינה, אז משהו כמו, ויוצא ממעצר בית וכך הלאה, אז אני פוגש את… פעם ראשונה… היא (המקורבת) מעלה מיד כשהיתה פה חקירה… ואז אני רץ אליהם להגיד בואנ'ה, מה זה? יש עכשיו, יש פה פצצת אטום. איך עשיתם דבר כזה. זה הרקע של השיחה הזאת שתיארתי לך עכשיו עם אסייג. אני איש תקשורת, אני מבין מה המשמעות של…".

עו"ד בן צור: "טוב, עכשיו תראה, אני רוצה לשאול אותך. רגע, נראה פה, לידיעתך, היתה הצדקה לזמן לחקירה את…".

חפץ: "ממש לא. שום סיבה שבעולם. אני כן יכול להבין חיפוש… אבל אני, אני אתן לך גם נימוק למה גם החיפוש הזה הוא בעצם פתטי… הדיסק, הדיסק שבו אני שמרתי את כל הקבצים הדיגיטליים כל חיי, לא החבאתי אותו. פשוט מאחר ויכולה לפרוץ מחר שריפה, היה לי בבית של אבא שלי, במגירה פתוחה את הדיסק שהיה בו את כל החומרים שמסרתי כעד מדינה. איש לא הלך לחפש אצל אבא שלי. אז למה אצלה כן? הרי אצל אבא שלי בתקופה שעקבו אחריי הייתי אצל ההורים שלי כל הזמן".

עו"ד בן צור: "היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, אחרי השימוע, ביקש הסבר בעניין התרגיל. שאלה ראשונה: אתה יודע אם ניתנו הסברים או לא ניתנו הסברים? היתה איזשהי בדיקה?"

עו"ד טבנקין מהפרקליטות: "איך הוא יכול לדעת?"

עו"ד בן צור: "אני שואל עם עדכנו אותך. האם עדכנו אותך? הם רוצים הסברים… קיבלת איזשהו הסבר? או היא, לידיעתך?"

חפץ: "אנחנו פנינו מספר פעמים לאורך התקופה. זה תמיד היה אל אלי אסייג, מפקד היאל"כ, אבל הוא היה מתייעץ עם פרקליטות מיסוי וכלכלה. כלומר, היה מתייעץ ואז חוזר אלינו. והפניות היו כולן בפגישות איתו. אז כאשר עיתונאים פנו לתגובות או כאשר ראינו דברים שהתפרסמו, רמזים שהתפרסמו ברשתות החברתיות, ולמעשה אני יכול להיות קצת יותר פרטני אם זה מעניין אותך".

עו"ד בן צור: "אז אני אשאל אותה שאלה מאוד פשוטה. לא משנה מי אמר מה. מבחינתך, היית שם שבועיים, קצת יותר. המהלך החקירתי, יש לו קשר לאיום על שלמות המשפחה".

חפץ: "חד משמעית".

עו"ד בן צור: "שורה 30 כבודו (כנראה מקריא לו קטעים מחקירתו), 'מה, אתה נורמלי בן אדם? המשפחה שלך מחוץ לעסק מה שנקרא. אנחנו כבוד של מאפיונרים, אתה יודע, אנחנו לא מערבים נשים ומשפחה'. תאשר לי שלמרות ההצהרות החגיגיות שאנחנו עם איזה קוד של הקוזה נוסטרה, בפועל הם עירבו גם עירבו כל הזמן".

חפץ: "אני גם מאשר לך וגם למעשה ב-15 יום הרגע היחיד שבו אני באמת בוא נקרא לזה התפרקתי או בכיתי, זה היה על רקע תרגיל חקירתי בנושא עם המשפחה".

***

אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
08:46 -> 10:28 -> 12:27 -> 14:26 -> 15:47 -> 17:51 -> 18:38 -> 19:57

מאמרים אחרונים