יומן הבוקר
משטרת ישראל (ויקיפדיה)
החשיפה אודות תוכנת הריגול NSO מסעירה את השיח הציבורי משני צידי המפה הפוליטית, במיוחד אחרי הגילוי של יואב יצחק, שהתוכנה שימשה גם לריגול אחרי נתניהו ומקורביו והיתה כלי בתפירת התיקים נגדו. בואו נעשה סדר

פרשת NSO עוררה סערה תקשורתית גדולה והפניית אצבע מאשימה לעברה של המשטרה וגם לעברה של החברה עצמה.

החלטתי לעשות סדר בפרשה, במשותף עם אבי וייס, במיוחד על רקע החשיפה של יואב יצחק שתוכנת המעקב של החברה שימשה לריגול אחרי סביבתו של נתניהו בתיקי "האלפים".

***

האם יש חדש בפרשה?

לא ממש. השימוש בתוכנה של NSO אינו חדש ועל הפרקטיקה של שימוש בתוכנות ריגול באופן כללי הצביע כבר לפני שנים תת נציב גל ניר.

בכל מקרה, כרגע לא ממש משנה איך זה נעשה, הדבר המהותי הוא שזכויות אדם נרמסות באמצעים שונים – ובגיבוי הפרקליטות – כפי שהמחישה פרשת אפי נווה והפריצה לטלפונים שלו.
גם ההכשר שנתן פסק הדין בעליון על יועצי נתניהו – שאפשר להלבין בפועל חיפוש לא חוקי לטלפונים (במקביל לביקורת) נתנה למעשה רוח גבית לפרקטיקה הפסולה.

אז על מה המהומה?

כמו תמיד, העניין הוא פוליטי. הפרסומים שהמשטרה עשתה שימוש בתוכנה נגד פעילי שמאל עוררה כצפוי את כל ארגוני השמאל שקראו לבדיקה בעניין, שאכן הוכרזה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט.

אותם ארגוני השמאל מחרישים לאור השימוש בצווים שקריים ופגיעה פרטיות שנחשפו עד כמה במשפט נתניהו. כל מה שקשור לנתניהו ולעבירות על החוק – דום שתיקה והכל מוכשר.

ומה רוצים מהחברה? מה אשמתה?

יש פה צביעות די גדולה. NSO היא לא היחידה שעוסקת בתחום הזה ובכלל, הפעילות שלה עצמה היא חוקית – מכירת מוצרי מעקב טכנולוגיים.
הבעיה היא במי שמשתמש בהם בצורה בלתי חוקית כדי לפגוע בזכות לפרטיות של אזרחים – קרי המשטרה בליווי הפרקליטות.

מה עשה היועץ המשפטי לממשלה בעקבות הפרסומים?

טייח, כהרגלו. מינה את המשנה שלו לעניינים פליליים, עו"ד עמית מררי, לבדוק את העניין בשנים 2020-2021, אלא שמררי היא זו שממונה מטעמו על תחום האזנות הסתר ואמורה לקבל דיווחים שוטפים ממשטרת ישראל על כך.

במילים אחרות: היא אמורה להיות זו שמפקחת על המשטרה בצורה שוטפת, כך שהיא לא יכולה לבדוק את עצמה והאם אכן פיקחה בצורה הדוקה על המשטרה.
בנוסף, נראה שהשימוש בתוכנה התבצע בעיקר בתקופה של רוני אלשיך, שהתאהב בצעצועים טכנולוגיים והפעיל שיטות דומות לשב"כ – ובתקופת תיקי נתניהו – שם היה ליווי צמוד של הפרקליטות.
כלומר, שוב נראה שהמערכת בודקת את עצמה ולכן לא יכולה להיות פה ירידה אמיתית לשורש הבעיה – שיתוף הפעולה בין המשטרה והפרקליטות – במיוחד בתיקי נתניהו.

אתמול היו פרסומים שמנדלבליט הרחיב את שנות הבדיקה, אבל העובדה היא שהפרקליטות לא יכולה לבדוק דברים שהיא אמורה היתה לפקח עליהם. חייבים ועדה בלתי תלויה ועצמאית מחוץ למערכת.

לפי איזה חוק הוציאה המשטרה את הצווים להאזנת הסתר?

ראשית, יש כמה סוגי צווים. צו מעצר, צו חיפוש ושני סוגים צווים של האזנות סתר, לפני שני חוקים שונים – חוק נתוני תקשורת (כולל מחשב, מיקומים, איכונים וסוג מנוי, שם, פרטי אמצעי תשלום, כתובת וכד') וחוק האזנות סתר.

צו מעצר וצו חיפוש זה באישור כל שופט, כולל שופטי השלום, שבעיקר עוסקים בזה. צווי האזנות סתר לפי חוק האזנות סתר יכול לאשר רק נשיא בית משפט מחוזי או סגנו, ואילו האזנות סתר לפי חוק נתוני תקשורת – כל שופט.

בנוגע לדיווחי הצווים וההיתרים ליועץ המשפטי לממשלה, אז רק ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה מגיש דין וחשבון אחת לשלושה חודשים לפי חוק נתוני תקשורת ואילו המפכ"ל צריך לדווח פעם בחודש ליועץ המשפטי לממשלה על צווים של האזנות סתר לפי חוק האזנות סתר.

סמכות להאזנה דחופה (הצלת נפשות) אז בהאזנות סתר זה המפכ"ל והצו הוא ל-48 שעות. כל החלטה כזו דורשת דיווח מיידי ליועמ"ש. בנתוני תקשורת ראש הרשות החוקרת יכול להורות על כך במקרה של האזנה דחופה ל-24 שעות, שמדווח בהמשך תוך שלושה חודשים ליועמ"ש.
בשני המקרים, כאמור, ממונה עו"ד עמית מררי, המשנה של מנדלבליט לעניינים פליליים.

בנוסף יש את חוק המחשבים שקובע שאי אפשר לחדור למחשב, גם לסלולר שמשמש כמחשב, בלי צו.

למה המשטרה-פרקליטות השתמשה באמצעים כה דרקוניים בתיקי נתניהו, שמתאימים למלחמה בארגוני פשע?

זה בדיוק העניין. סביבת נתניהו הוגדרה על-ידי רוני אלשיך ושי ניצן כארגון פשע ומכאן והלאה הוכשר כל שרץ והוכשר כל אמצעי כדי לעשות "פישינג" – צייד של מידע – על "ארגון הפשע" של נתניהו.
מאות חוקרים, סוכנים, אמצעים טכנולוגיים, מעקבים, האזנות סתר, שיטות חקירות ברוטליות ועוד. אחד האמצעים היתה התוכנה של NSO ש"מתלבשת" על הסלולר של החשוד ושואבת ממנו את כל המידע.

אבל אם יש צווי חתומים על-ידי שופט אז מה הבעיה?

זו הטענה של המשטרה שקיבלה גם גיבוי ממנדלבליט – שהכל אושר כדת וכדין.

התחום הזה פרוץ לגמרי: הרבה פעמים שופטים משמשים כחותמת גומי לצווים מעורפלים שאין בהם פירוט מספק ו/או שהאם ניתנים בדיעבד אחרי שכבר התבצע בחיפוש-האזנת סתר, ו/או שהם ניתנים בעילת עבירה שלא נבראה והומצאה על-ידי הפרקליטות.

הפרקטיקה הזו נחשפה בתיקי נתניהו שעה שצווי חיפוש לניר חפץ, למשל, הוצאה בעילה של טובות הנאה שקיבל לכאורה באמצעות נתניהו (עבירה מומצאת) או למקורבת של ניר חפץ שהוצא בעילה של עבירת הלבנת הון (עבירה מומצאת).

ויש גם אופציה אחרת: שהמשטרה עשתה זאת בלי להוציא בכלל צווים, או שכאמור הוציאה צווים רק לאחר שהשתמשה בתוכנה באופן בלתי חוקי.
בכל מקרה, צווי חיפוש, למשל, אמורים לגדור את גבולות החיפוש – לקבוע את היקף ההיתר ולפרט את מטרות ותנאי החיפוש.

אז המשטרה מבלפת בצווים?

כן, ומעידים על כך לא מעט שופטים בדימוס.

ומה צריך להיות כתוב בצו?

נכון הוא שלא צריכים לפרט את אופן המעקב אחרי הסלולרים (התוכנה המסוימת) אך צריך לפרט שורה ארוכה של פרטים כמו הנימוקים לכך, אורך השימוש ועילת העבירה, עוצמת החשד, הפגיעה האפשרית ועוד שורה של נתונים.
בחלק מהמקרים גם מוצאת תעודת חיסיון, כך שאין שום אפשרות לצד הנחקר לדעת אילו אמצעים הופעלו נגדו.

ומה חשף יואב יצחק?

המשטרה התחמקה עד אתמול להתייחס לשימוש בתוכנה בתיקי נתניהו.
יואב יצחק חשף שנעשה שימוש בתוכנה נגד יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, יועציו יונתן אוריך ועופר גולן, ג'יימס פאקר ועוד.

במה יאיר נתניהו נחשד שהופעלה נגדו התוכנה?

זהו, שממש לא ברור. בתיק 1000 הופעלו נגדו אמצעי מעקב בלי אישור של היועץ המשפטי לממשלה ומבלי שנחשד בדבר, רק כדי לחפש "משהו" על אביו.
כמו כן, מכיוון שנתניהו נחקר באזהרה בתיק 4000 נראה שהופעלו נגדו אמצעי מעקב גם בתיק הזה.

בכל מקרה, אין לכך זכר בחומר החקירה כיוון שכנראה הוצאו תעודות חיסיון – ויש בהחלט למשטרה-פרקליטות מה להסתיר בכך.

לפי הפרקטיקה שנחשפת בדיוני משפט נתניהו צווים חיפוש ומעקב רבים הוצאו תוך פיברוק של ראיות אך ורק כדי להצדיק את הצו.

מי ידע או מי אמור היה לדעת?

אין ספק שהפרקליטים המלווים בתיקי האלפים היו חייבים לדעת זאת, מיהודית תירוש, דרך ליאת בן ארי וגם פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן.
ניצן אמור היה לדווח למנדלבליט על כך, שהעיד בעבר על ניצן שהוא לא מפסיק "לבלבל לו את המוח".
כמובן שגם עמית מררי, כמפקחת על פעולות המשטרה, היתה אמורה לדעת מזה.

עיניים עצומות לרווחה?

בהחלט כן. כולם ידעו (או לפחות היו אמורים לדעת), כולם שתקו, כולם טייחו.

האם אפשר לפסול ראיות שהושגו בצורה לא חוקית ותוך פגיעה בפרטיות

זו סוגיה משפטית מאוד מורכבת. הלכת יששכרוב ביקשה לקבוע נקודת איזון גמישה המתחשבת בחובה להגן על זכויות הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו.

בהתאם להלכה זו, נקבע כי אי קבילותה של ראייה בהליך פלילי בשל דרך השגתה, תלויה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד – כי הראיה הושגה שלא כדין, והשני – כי קבלת הראיה במשפט תפגע משמעותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן שלא בהתאם לתנאי פסקת ההגבלה.

ראינו שעניין יועצי נתניהו הכשירו השופטים את החיפוש הבלתי חוקי, כך שזה נתון להלך הרוח בעליון, וזה כידוע, הוא בבסיסו נגד נתניהו.

***

אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
08:22 -> 09:57 -> 10:19 -> 10:32 -> 11:46 -> 11:54 -> 13:08 -> 14:34

מאמרים אחרונים

סיגר – תיק 1000

הפרקליטות רוצה להסתיר את קריסת תיק 4000 עם סיגרים ושמפניות? עושים סדר בתיק 1000

הפרקליטות שברה את הסדר ההגיוני של משפט נתניהו עם עדה בתיק 1000, הדס קליין. המטרה היא לטשטש את קריסת תיק 4000 בעדות פילבר באמצעות קצת קשקשת על סיגרים ושמפניות. אז החלטתי לעשות לכם סדר בתיק 1000

הקליקו לתוכן »