יומן הבוקר
הפיכה משפטית !!!
עו"ד דוד פטר מפורום קהלת מחדד את ההיבטים המשפטיים החמורים של פרשת תוכנות הריגול שמפעילה המשטרה, ומחזק את המידע שחושף אבי וייס אודות יחידת הסיגינט של המשטרה

בהמשך ליומן הבוקר אתמול, אודות החשיפה של תוכנת הריגול, אני מביא פה קטעים ממאמר חשוב שכתב עו"ד דוד פטר, חוקר מפורום קהלת, שחידד את הבעיות המשפטיות בכלים שהשתמשו בהם המשטרה-פרקליטות והאופן שבו הם הלבינו פעולות מעקב והאזנה בלתי חוקיים, שהופעלו כאמור בתיקי נתניהו.

📍 פרשת יחידת ה"סיגינט" של משטרת ישראל: מיפוי הנקודות הדורשות בירור וסקירה משפטית

חשוב לי להדגיש את המידע שחושף אבי וייס:

יחידת הסיגינט של המשטרה, שהפעילה את כלי האזנה באופן בלתי חוקי מעסיקה כ-500 שוטרים ויושבת בהר החוצבים בירושלים.
היחידה הזו התנפחה במיוחד בתקופתו של רוני אלשיך שלמעשה בנה משטרה בתוך המשטרה – והפעיל את הכלים האלה בצורה פסולה, שהגיעה לשיאה בתיקי נתניהו, כיוון שנתניהו וסביבתו הוגדרו כ"ארגון פשע".

***

הנה הדברים המרכזיים של עו"ד פטר

  • יש להדגיש כי בכוחן של תוכנות סייבר התקפי לפעול מרחוק בתוך המכשיר. וזאת לרבות שליחת הוצאת שיחות, פעילות באפליקציות וכדומה – מה שעלול להקים טענות עתידיות לשיבוש חקירה של המשטרה או אפילו הדחת צדדים שלישיים. עוד בכוחם של כלי סייבר התקפי להפוך מכשיר סלולרי למתקן איסוף מודיעיני מלא תוך הפעלה מתמדת של המצלמה, המיקרופון וחיישנים אחרים.
  • על פי הפרסומים משטרת ישראל הקימה מערך סיגינט עצמאי שברר לו יעדים באופן ממודר מאגף החקירות של המשטרה ומחוץ למסגרת המסודרת של פתיחה בחקירה. המערך אסף ראיות שונות וכן מידע רגיש שסומן ככזה שניתן לעשות בו שימוש נגד האזרחים שהיוו יעד.
  • משטרת ישראל יצרה יחידה שפועלת במרחב שקודם לחקירה הפורמאלית, ושגתה, בלשון נקיה, בהנחה שהיא לא כפופה להוראות הדין המגנות על הזכות החוקתית של האזרח לפרטיות או להוראות הדין המגבילות את עבודת המשטרה. כמו אמרו לעצמם "כשנגיע לחקירה ננהג על פי הנהלים".
  • לאחר שיחידת ה"סיגינט" ביצעה את עבודת האיסוף, שהניבה פירות, החומר הועבר לגורמי החקירה במשטרה ונפתחה חקירה פורמאלית.
  • עם הפתיחה בחקירה, הוגשה לבית המשפט בקשה, כדרך שיגרה, להיתר האזנה לפי חוק האזנת סתר, צו שיפוטי אשר מעניק היתר האזנה למשטרת ישראל מסמיך את המשטרה אין בכך, בשום מובן, כדי להתיר חדירה להאזין לתעבורה שבין המכשיר למכשירים אחרים, לתכנים המאוחסנים במכשיר או ליטול שליטה על תכונותיו.
  • כאן המקום להבהיר – אין כל אפשרות חוקית על פי הדין בישראל לחדור לתכני הטלפון של אזרח מרחוק. כל שניתן לעשות הוא לנטר תעבורה בין מכשירים, וזאת לאחר קבלת היתר האזנה בצו שיפוטי או בהסכמת הנחקר.
  • כדי לחדור לתכני המכשיר יש לבצע "תפיסה" פיזית של המכשיר הסלולרי בהתבסס על חשד לביצוע עבירה ולבקש צו שיפוטי לחיפוש בחומר מחשב על פי פקודת סדר הדין הפלילי. ניתן גם לבצע חיפוש בתוכן הטלפון הסלולרי באמצעות קבלת הסכמת הנחקר לאחר שיידעו אותו שזכותו לסרב לחיפוש, שלא יהיו השלכות לסירובו וכן שזכותו להגביל את החיפוש.
  • ייאמר שוב – אין שום אפשרות בדין הישראלי לחדור לתוכן הטלפון הסלולרי של אזרח מרחוק (בניגוד להאזנה לקו). האפשרות היחידה לחדירה שכזו היא "תפיסה" ולאחריה צו שיפוטי לחיפוש בחומר מחשב או בהסכמת הנחקר.
  • בעת שהמשטרה מבקשת את היתר ההאזנה אין היא נוהגת לחשוף בפני בית המשפט שהמידע שעליו נשענת הבקשה להיתר האזנה הושג שלא כחוק. רק לשם הדוגמה בפרשת "מין תמורת מינוי" נצ"מ שלומית לנדס ציינה במסגרת השלמת חקירתה כי הם (המשטרה) לא גילו לבית המשפט שהחומרים הושגו בעבירה. המשטרה מסתפקת, בבקשותיה לבית המשפט, באמירות לאקוניות כגון שהמידע הושג ב"אמצעים טכנולוגיים".
  • הבקשות להיתר האזנה מאושרת על ידי בית המשפט בשיעור של למעלה מ-99%.
  • על גבי מצב רגיש זה – משטרת ישראל, לכאורה, עשתה שימוש בהיתרי האזנה, שנועדו, כאמור, אך ורק לניטור תעבורה בין מכשירים בלבד, כדי להלבין, לשיטתם, את החדירה לתוככי הטלפון הסלולרי וכן כדי להכשיר בדיעבד ראיות ומידע שנאספו בניגוד לדין.
  • אפיק נוסף לקבלת היתר נסלל על ידי סעיף 7 לחוק האזנות סתר, אשר מעניק למפכ"ל את הסמכות להתיר האזנת סתר בעצמו, ללא צו שיפוטי, כאשר העניין איננו סובל דיחוי, וזאת לפרק זמן של 48 שעות בלבד לשם מניעת פשע או לשם איתור מבצעיו של פשע. החוק מורה כי יש לדווח ליועץ המשפטי לממשלה על כל הפעלה של סמכות המפכ"ל במסגרת זו.
  • יש לבחון האם משטרת ישראל עשתה שימוש בסמכות חריגה זו של המפכ"ל כדי להעניק היתרים להאזנת סתר קצובה ל-48 שעות ועשתה במסגרת זו שימוש בכלי סייבר התקפי, שדי להם בזמן קצר, על מנת לשאוב את תכני הטלפון של היעד. וזאת כאשר סמכות זו נועדה אך ורק לשם האזנה "חיה" לתקשורת היוצאת והנכנסת למכשיר במקרים דחופים ולשם מניעת פשע או איתור מבצעיו. כאמור, היתר האזנה מתיר ניטור של תקשורת בין מכשירים ולא חדירה לתוככי המכשיר, לתכניו או לנטילת שליטה על תכונותיו. שימוש מעין זה, אם אכן היה, בסמכות המפכ"ל חמורה ביותר.  זוהי חריגה על גבי חריגה. ונדמה גם שדיווחים ליועץ המשפטי לממשלה, הנדרשים על פי חוק לא בוצעו.
  • נראה שהמשטרה, כך כביכול, מתנהלת בחשאי תוך הפרה חמורה של החוק ורמיסת של זכויות אדם ולאחר מכן עוטפת מחדש את החומר שנאסף כדי להכין מעין "חקירה לדוגמה" שתוצג לציבור, לנאשם ולבית המשפט. כך מתאפשרת הוצאת צווים; חקירה מוצלחת באמצעות הפעלת מנופי לחץ על נחקרים על בסיס מידע רגיש ואישי; הגשת כתבי אישום; ולבסוף גם הרשעה. כל זאת כאשר על פי רוב בית המשפט כלל לא נחשף לנעשה בטרם היווצרותה של אותה "חקירה לדוגמה". ואף אם נחשף, לעתים, טפח מערוות המערך המתואר הרי שעל פי פסיקת בית המשפט אין פסילה גורפת או א-אפריורית של הראיות שנאספו שלא כדין.
  • בשולי הדברים יש לציין ש"צו נתוני תקשורת" שניתן על פי חוק סדר הדין הפלילי לא מתיר אף הוא חדירה למכשיר סלולרי או לחומר מחשב. צו זה מספר מידע חיצוני על קו טלפון מושא הצו. פלט מספרים של השיחות היוצאות והנכנסות, איכון ושם בעליו של המכשיר. לפיכך גם כלי זה אינו מאפשר, כאמור, חדירה לטלפון או לחומר מחשב.

ולסיכום כותב עו"ד פטר:

"תמוהה ביותר היא הכרזתו החד-צדדית של היועמ"ש על הקמת צוות לבחינת האירוע בראשות המשנה למשפט פלילי עו"ד מררי. היועמ"ש הוא במקביל גם התובע הכללי – ואש החקירה עשויה, ולו מבחינה תאורטית, ללחך בשולי גלימת הפרקליטות המלווה. חמורים הדברים שבעתיים היות שבקרוב פרקליט המדינה ימלא את מקום היועמ"ש עד לבחירת היועץ החדש.
כלומר בראשות אותו צוות בדיקה יעמוד לא אחר מאשר פרקליט המדינה. עצם ניהול הבדיקה בידי גורמים המשתייכים למערכת המשפט ואכיפת החוק מהווה פגיעה אנושה ביכולת להגיע לחקר האמת.
זו לא הדרך להשיב את האמון הציבורי האבוד ברשויות המשפט והאכיפה".

***

אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
10:49 -> 11:10 -> 11:34 -> 14:35 -> 15:10 -> 19:25 -> 19:57 -> 21:38

מאמרים אחרונים

ערוצים 11 12 13

האינטרסים והכוחות הכלכליים והתקשורתיים רבי העוצמה שהובילו להפיכה השלטונית נגד נתניהו

אחרי הבחירות ב-2015 הבינו בליכוד כי התקשורת הממסדית היא שחקן פוליטי לכל דבר. המסקנה היתה שצריך להגביר את התחרות בשוק התקשורת. כתגובה התקשורת התחילה "לתפור" את נתניהו. מפת האינטרסים

הקליקו לתוכן »
יהודית תירוש, שלמה פילבר (צילום: אלי ציפורי)

היעד: שלמה פילבר; המטרה: בנימין נתניהו – כך פעלו ליאת בן ארי ויהודית תירוש

הפרקליטות סימנה יעדים ומטרות וכבשה אותם – היא הצליחה להפיל את נתניהו מהשלטון, אבל לא לקחה בחשבון שהוא לא ירים ידיים. היום כבר ברור שזו הסיבה ללהיטות הגדולה שלה להסדר טיעון, תוך ויתור על סעיף השוחד

הקליקו לתוכן »