עדותה של עו"ד דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, נמשכה אתמול לאחר הפסקה ארוכה במשפט – עם חקירתה הראשית בידי עו"ד ניצן וולקן.
חקירתה הראשית של נויפלד אמורה להימשך גם מחר, וייתכן שבמהלך היום תתחיל חקירתה הנגדית של נויפלד ע"י עו"ד ז'ק חן.
עו"ד חן מעריך שייצטרך 3-4 ימים ואילו בעז בן צור מעריך שייצטרך חצי יום עד יום אחד, כך שנויפלד תבלה בבית המשפט בארבעת ימי הדיונים הבאים לפחות (שלישי ורביעי השבוע, שני ושלישי בשבוע הבא).

***

זה היה עוד אחד מאותם דיונים מתישים על רגולציה, אבל מעל לכל בלטה שיטת העבודה של הפרקליטות בניצוחה יהודית תירוש: במילים עדינות, כפי שעו"ד בן צור נוהג לאמר, זה לתעתע בבית המשפט; במילים אחרות, פחות עדינות, זה לנסות לרמות את בית המשפט.

אתמול זה בלט במיוחד, משום שאפשר היה להבחין בנקל עד כמה בפרקליטות לא מבינים או לא רוצים להבין איך רגולציה עובדת, וכיצד הם מנסים לכפות את התיזה המדומיינת שלהם על המציאות – ובאמצעים פסולים לחלוטין.

הקול בחקירה הראשית היה קולה של וולקן, אך הידיים היו ידיה של תירוש, שלא הפסיקה ללחוש על אוזנה של וולקן והתערבה לא פעם בחקירות עד שהשופט בר-עם נזף בה: "גבירתי, את רוצה להחליף אותה?".

כדי לפשט את הדיון המורכב, אני מביא את כל הנקודות שבהן ניסתה הפרקליטות "לעבוד" על בית המשפט

1.

ניסיון להגניב ראיות בלתי קבילות: כבר בתחילת הדיון ניסתה וולקן להכניס לתיק בית המשפט עשרות מסמכים שלא נכללו בחומרי החקירה. השופטים קראו לזה בתחילה "חומר עזר", אבל השתכנעו לאחר מכן מדברי ההגנה שהכנסת חומרים חדשים אמורה להיות בהסכמתם וזו לא ניתנה.

השופט בר-עם הרים את קולו ונזף בוולקן: "איך אפשר להגיש לבית המשפט ראיות בלתי קבילות?"
וולקן גמגמה, אמרה משהו כמו זה קרה בעבר (שזה חמור כשלעצמו) אבל נאלצה כמובן לקבל בהכנעה את החלטת השופטים.

בהמשך הדיון הציגה וולקן מייל של נויפלד שהיה חתוך בראשיתו ובסופו (בלי תאריך, למשל) ולא הצליחה להסביר למה המייל לא שלם.
השופטים ביקשו ממנה לבדוק ולמצוא את המייל השלם אלא שעקבותיו נעלמו עד לסוף הדיון.

סליחה, ככה מכינים חקירה של עדה די מרכזית?

2.

הניסיון להציג את פילבר כמי שפעל מאחורי גבם של אנשי המקצוע לטובת בזק.

וולקן ותירוש השקיעו מאמץ ניכר בלהוכיח, דרך נויפלד, שפילבר גיבש את מסמך המדיניות בנוגע לביטול ההפרדה המבנית "תמורת" פריסת הסיבים האופטיים ע"י בזק – שלא על פי נהלים סדורים ושלא על דעת אנשי המקצוע במשרד התקשורת.

בתיזה הזו גלומות לא מעט כשלים:

ראשית, תיקו של פילבר בנושא הזה של "מאחורי הגב" ו"העברת מסמכים לבזק" נסגר בפועל לאחר שתיקי כל המעורבים בעבירות שיוחסו לו (כמו סטלה הנדלר, לשעבר מנכ"לית בזק) נסגרו.
אז מה הבעיה אם אין בעיה, לשיטת הפרקליטות בעצמה?

שנית, הפרקליטות ניסתה לצייר זאת כאילו זה היה מהלך פרטיזני וחפוז של פילבר, שהמסמך נכתב על ידו בהיחבא ולמעשה הוכתב לו ע"י בזק.
אלו שטויות: במסמך הושקעו מאות שעות עבודה כפי שצוין במסמך (בין היתר, יחד עם הסגן של נויפלד ואנשים נוספים במשרד התקשורת), במשותף עם משרדים אחרים (בין היתר משרד האוצר).
יתר על כן, אין שום מחוייבות של פילבר לשלטון הפקידים אלא אך ורק מחוייבות לצרכן.
בנוסף, מבחן התוצאה הוא זה שקובע. פילבר, בצדק רב, לא סמך על אנשי המקצוע במשרד (במיוחד הרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד וגם נויפלד, שהיתה חברתו הטובה של לבאות), כיוון שלבאות נהג להדליף על מהלכיו של פילבר לתקשורת.
עובדה היא שלבאות הוא זה שהדליף בסופו של דבר על עניין ההפרדה המבנית למנכ"ל פרטנר בזמנו ולבסוף נאלץ להתפטר על רק ההדלפה.

שלישית: הפרקליטות "נוטה" לשכוח שהמהלך שהוביל פילבר היה תחת שר התקשורת דאז צחי הנגבי. אז מה הקשר לנתניהו ולכתב האישום?
אין שום קשר. שוב מנסה הפרקליטות לייצר ארומה של שחיתות במקום שאין כזו.

רביעית: הפרקליטות גם "נוטה" לשכוח שהמהלך שהוביל פילבר היה המהלך הנכון לצרכן אבל הוא טורפד ע"י שלטון הפקידים. כתוצאה מהטרפוד נגרם נזק אדיר של כ-50 מיליארד שקל למשק.

חמישית: לנויפלד היה ניגוד עניינים בטיפולה בבזק כיוון שבן זוגה, עו"ד דוד תדמור, טיפל במיזם הסיבים האופטיים, המתחרה לבזק. לכן, גם לפי לשון הסכם ניגוד העניינים שלה, היא לא יכלה לטפל בכך, כיוון שלסוגיית ההפרדה המבנית היתה השלכה, גם אם עקיפה, על מיזם הסיבים האופטיים.

3.

הניסיון של נויפלד להפוך את היוצרות: נויפלד קוננה במהלך עדותה שפילבר "איים" לעקוף אותה וללכת ליועמ"ש כדי לקבל אישור על כך.
בסופו של דבר הדברים עברו דרך אבי ליכט, המישנה ליועמ"ש, אבל מה שחשוב פה זה העיקרון: לנויפלד לא נאה היה שפילבר לא התייעץ איתה כבר בשלבים המוקדמים של העבודה על המסמך, ולפי הגדרתה העבודה צריכה להתחיל "מלמטה למעלה" ולא "מלמעלה למטה".

זו אמירה חמורה מאוד שממחישה עד כמה השתבשו יחסי הכוחות בין פוליטיקאים לפקידים. בשביל נויפלד, הפקידים "למטה" הם אלו שיגבשו מדיניות ואילו השר והמנכ"ל הם הבובות שצריכות לחתום עליה. זה שלטון הפקידים לתפארת מדינת ישראל.

4.

הניסיון להציג הורדת סעיף במיזוג בזק יס כ"הטבה לבזק" – בתהליך הכנת מסמך האישור לחתימת שר התקשורת, הוסף סעיף 7 לטיוטה שאמר כך (שימו לב: בטיוטא ולא במסמך המקורי וזו דרכן של טיוטות – לעבור שינויים):

"אין באישור זה כדי למצות את הבדיקה ו/או לגרוע מכל סמכות הנתונה למשרד ו/או למועצה ביחס למימוש כתבי האופציה על ידי בזק/או לסיון הנאמנות ו/או בנוגע לעמידתה של יס בהוראות חוק התקשורת והתקנות שהותקנו מכוחו, הוראות רישיונותיה ואישורים קודמים שניתנו לה על ידי שר התקשורת או כל גורם מוסמך אחר".

מטרת הסעיף היתה לשמור את האפשרות של משרד התקשורת לנקוט הליכי אכיפה ופיקוח כלפי בזק, בגלל מימוש האופציה בזמנו שהעלה את אחזקות בזק ליס ליותר מ-50%.
כזכור, בזק נאלצה לבצע פעולה זו, שכן אילולא בוצעה פעולה זו אישור רשות ההגבלים העסקיים היה פוקע, ובזק היתה צריכה להתחיל מחדש את כל התהליך אצל הממונה. מרגע שמומשו האופציות ובזק עברה לשליטה ב-יס, היא למעשה "מימשה" את ההיתר שניתן לה מן הממונה.
פעולה זו העלתה את השאלה אם בזק היתה רשאית לממש את האופציות ולעלות בשיעור אחזקתה ב-יס, טרם שהתקבל אישור משרד התקשורת.

מאחר שבעת במתן האשור לעסקת משרד התקשורת טרם גיבש עמדה בשאלה זו, עלתה האפשרות לכלול באישור שר התקשורת מעין סעיף "שמירת זכויות". הסעיף נועד למנוע טענה עתידית שאישור שר התקשורת מונע אפשרות לנקוט הליך אכיפה ופיקוח בגין המימוש המוקדם יותר של האופציות.

בנושא הלא חשוב הזה אין מחלוקת על העובדות: פילבר ביקש להוריד את הסעיף הזה (מהטיוטא! לא מהמסמך הרשמי), לאחר שאלי קמיר (היועץ של בזק) אמר לו שאם האישור יהיה מותנה או מסויג, הדבר עלול להכשיל את העסקה כליל.
מי שהסכים להוריד את הסעיף הוא מימון שמילה, סמנכ"ל במשרד התקשורת. וצריך להדגיש: מימוש האופציות על ידי בזק היה חוקי לחלוטין ולא היה טעון אישר שר התקשורת.
סעיף 7 היה ממילא מיותר ושמילה הסכים להוריד את הסעיף וחשב שאין להסתכן בסיכול העסקה בדרך של הותרת הסעיף. ובסופו של דבר שמילה לא פתח בהליך אכיפה מן הטעם שמימוש האופציות – גם אם היה הפרה – היה כדבריו "זוטי הזוטות" ולא הצריך כל הליך רגולטורי.

אלא שכל הטררם הלא חשוב הזה שעושה הפרקליטות מתעלם מהנקודה הכי חשובה: מה לכך ולנתניהו? כיצד ניתן לקשור עניין זה לנתניהו ולטעון בסטייה מן השורה שהוא אחראי לה?
לאמיתו של דבר, נתניהו לא נתן כל הנחיה לאשר את העסקה ובוודאי שלא נתן כל הנחיה להימנע מהתניית תנאים כאלה או אחרים, וכל העניין הזה לא היה בידיעתו מטוב ועד רע.
הניסיון לקשור כל תו ותג בהליך אישור העסקה לנתניהו הוא ניסיון נואל, נעדר כל קשר לעובדות וגם פרשת "סעיף 7" שהפרקליטות ניפחה אותו, ממחישה זאת.

אגב, אותה דנה נויפלד שהעידה אתמול אמרה בחקירתה במשטרה, על השאלה מדוע נדרש הסייג נשוא סעיף 7 והשיבה כך:

"זה לא נדרש, זה גילוי נאות. אנחנו תמיד יכולים במקרה של הפרה לבדוק אותו ולהתחיל בהליך של פיקוח אבל אנחנו רצינו לפעול באופן שקוף ולהגיד שישימו לב, יש פה עדיין שאלה".

כלומר, הפוך מטענת הפרקליטות שהסעיף הזה היה דרוש לפי ה"גורמים המקצועיים".

כך העידה גם עו"ד ברוריה מנדלסון, מס' 2 בלשכה המשפטית, בחקירתה. היא נשאלה מדוע נוסף הסייג שבסעיף 7 לטיוטת האישור והשיבה "זה למן הסר ספק. אני לא חושבת שבלעדיו לא היה לנו סמכות.

ובנוסף, עולה השאלה מדוע משרד התקשורת לא השתמש בסמכות הנתונה לו ופתח בהליך אכיפה ופיקוח (בנוגע למימוש האופציה) לאחר שאושרה העסקה. התשובה לכך ניתנה על ידי הגורם במשרד התקשורת המופקד בדיוק על תחום זה – מימון שמילה, סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה. כך נשאל והשיב שמילה:

חוקר: "למה הנושא לא טופל?"

שמילה: "כי זה זוטי זוטות בעיני".

חוקר: "כלומר, בדקת את העניין והגעת למסקנה שזה זניח".

שמילה: "כן. גם המועצה לא עשתה עם זה שום דבר".

המשמעות היא, שהיה זה שמילה עצמו שהחליט על הורדת סעיף 7 מהטיוטא, לבקשתו של פילבר. מימון שמילה הוא סמנכ"ל בכיר וותיק, ואף כיהן כמ"מ מנכ"ל המשרד לפני מינויו של פילבר. הוא היה רשאי לסרב לבקשה זו, אך הוא החליט להיעתר לה, למרות דברים שמסרה לו עו"ד נויפלד.
שמילה גם העיד כי לולא הורד סעיף 7 הנ"ל, הדבר היה יכול להביא ל"מסמוסה" של עסקת בזק-יס. כך העיד:

"היתה לי התכתבות עם דנה נויפלד על זה והיא הבהירה לי במייל שאם סעיף 7 יורד הוא רלוונטי גם לרישיון המיוחד של יס ולמרות זאת אני החלטתי שהסעיף זה אין סיבה שהוא יישאר, לאור בקשת המנכ"ל שהסעיף זה יוסר".

וחשוב להבין: נויפלד לא אמונה על נושאי אכיפה ודעתה איננה רלוונטית. לבד מזאת, במסמך הסופי, עליו היא היתה חתומה, היא לא ערערה ולא הסתייגה, כך שלא יכולות להיות לה תלונות בחוכמה שבדיעבד.
אישרת את המסמך? עמדי מאחוריו.

***

אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
10:52 -> 11:35 -> 12:25 -> 12:28 -> 15:53 -> 18:41 -> 21:07 -> 21:18 -> 22:05