יומן הבוקר
ליאת בן ארי, יהודית תירוש, ניתן וולקן (צילום: אלי ציפורי)
משפט נתניהו: אבי וייס מגיע למסקנה כי התובעות ליאת בן-ארי, יהודית תירוש וניצן וולקן מרמות את בית המשפט ואת הציבור, באמצעות עדת התביעה עו"ד דנה נויפלד
כך מטעות יהודית תירוש, ניצן וולקן ודנה נויפלד את בית המשפט ואיך ניסתה נויפלד לטרפד לכאורה את עסקת מיזוג בזק-יס

יום הדיון אתמול היה תעתיק דומה לזה של קודמו; עוד ניסיון של הפרקליטות להגניב לבית המשפט ראיות בלתי קבילות, עוד חקירות מתישות שלא קשורות בכלל לנתניהו ועוד שאלות שמנסות לייצר אווירה בסגנון "מה מניסיונך את חושבת", או "מה חשבת על זה" או "האם זה תהליך ראוי לשיטתך" וכהנה וכהנה שאלות "אווירה" בלי ראיות של ממש.

מחר תתחיל החקירה הנגדית של עו"ד דנה נויפלד ע"י עו"ד ז'ק חן והיא צפויה להימשך בשבוע הבא. זה לא יהיה פיקניק עבור נויפלד – תעלה בה סוגיית ניגוד העניינים של נויפלד (בן זוגה הוא עו"ד דודי תדמור שטיפל במתחרה של בזק) וסוגיית טיפולה הלקוי בכל הנושא של מיזוג בזק-יס.

***

אבי וייס מאיר

אבי וייס ביקש להאיר את עיניי ועיניכם בסוגיה שהפרקליטות ניסתה למכור לנו דרך נויפלד: הורדת סעיף מסוים (סעיף 7) מהטיוטא לאישור מיזוג בזק יס בדבר האכיפה על מימוש האופציה שעשתה בזק בזמנו ועלתה למעל 50% בחברת יס.

אבי וייס הגיע למסקנה כי התובעות ליאת בן-ארי, יהודית תירוש וניצן וולקן מרמות את בית המשפט והציבור, באמצעות עדת התביעה עו"ד דנה נויפלד: בזק לא קיבלה שום הטבה מבנימין נתניהו או משלמה פילבר בדמות ביטול סעיף 7 במסמך "אישור עסקת בזק-YES". הסעיף המיותר וההזוי הזה היה ועודנו קיים באישור הזה. זאת ואף זאת, הוא היה שם, עודנו שם ולא ירד ממנו מעולם.

וזה הסיפור: מכונת התעמולה של הפרקליטות מנסה למכור לנו כאילו בזק קיבלה הטבה בהורדת הסעיף הזה  (שכונה בשם "סעיף 7") סוגייה שנכנסה לכתב האישום בתיק 4000 ולהוכחה לכאורה של עסקת השוחד כביכול בין נתניהו לאלוביץ' באמצעות עושה דברו שלמה פילבר.

זו אחיזת עיניים וגניבת דעת

1.

נושא "מימוש האופציות של בזק ב-YES" מעולם לא נעלם מאישור העסקה, שנתניהו חתם עליה והוא קיים שם מיום היוולדו ועד רגע זה. פשוט קיים. הסעיף הזה למעלם א נמחק, לא נעלם ולא קרה לו מאומה. הנה הוא ממסמך האישור של העסקה – סעיף 6 בנספח.

2.

עו"ד דנה נויפלד חסרת כל סמכות לשנות ניסוחים של היועמ"ש של מועצת הכבלים והלוויין, שניסח את הסעיף הזה, והסעיף נותר במסמך אישור העסקה עליו חתם נתניהו, ואם היא (נויפלד) חלקה על דעתו, היא הייתה אמורה לפנות ליועמ"ש (אז עו"ד יהודה וינשטיין), לפי נוהל הטיפול בחילוקי דעות בין יועצים משפטיים של משרדי הממשלה. נויפלד לא עשתה כך. יתרה מכך, היא נסוגה מהעניין.

נויפלד ניסתה להכניס למסמך סעיף אחר, במקום הסעיף המקורי, והגניבה זאת לטיוטא שהועברה בין ראשי המשרד, טרם גיבוש המסמך הסופי שהוגש לנתניהו לחתימה:

3.

נויפלד ניסתה (מטעמים ברורים של אי אהדתה לבזק ובניגוד עניינים אישי חמור ביותר עם בן זוגה עו"ד דוד תדמור שטיפל במתחרות של בזק), לשנות את נוסח הסעיף, שהיועמ"ש של מועצת הכבלים והלוויין ניסח כהחלטת המועצה והמועצה אישרה זאת פה אחד. זה כולל את הפה של שמילה מימון, שהיה באותה נקודת זמן, הבכיר ביותר במשרד ושימש כמ"מ מנכ"ל, כי המנכ"ל פילבר היה באותה עת בחופשה בלונדון.

השינוי בניסוח שנויפלד ביקשה בשלבי טיוטת המסמך היה נגד חוות דעת חוקית שהייתה לה ביד, בחתימת מנכ"ל קודם של משרד התקשורת (מרדכי מרדכי) ובאישור שר קודם (אריאל אטיאס) ובאישור היועמ"שית למשרד התקשורת, שקדמה לה (עו"ד נגה רובינשטיין). חוות הדעת קבעה שאין צורך באישור השר למימוש האופציות ע"י בזק כי זה מתחת ל-10%, מה גם ששמילה מימון, שהיה באותה עת סמנכ"ל בכיר לפיקוח ולאכיפה סבר, שגם אם יש איזו הפרה משתמעת בעקיפין במימוש האופציות ע"י בזק, זו הפרה של "זוטי זוטות", שלא דורשת את טיפולו. ולכן שמילה הוריד את השינוי הזה שנויפלד ביקשה להכניס בשלבי הטיוטות.

זו הייתה החלטה שלו כמ"מ מנכ"ל ובגדר סמכותו, גם כבכיר ביותר במשרד וגם כממונה על האכיפה במשרד, וגם כחבר בכיר במועצת הכבלים והלוויין, שהיא הגוף המוסמך על פי חוק להחליט בעניין שינויי ברישיון של חברת YES.

4.

נויפלד עצמה, במכתב שהיא הכינה ושלחה לנתניהו לאישור העסקה, כלל לא כתבה שעניין זה הוא תנאי בעל משמעות לאישור העסקה. היא כתבה שנושא מימוש האופציות (ועוד נושא שולי טיפשי, שכתבה במכתבה, של סיום הנאמנות על מניות יורוקום) "יועברו לבדיקת הגורמים הרלוונטיים", זה הכל. הנה מה שהיא כתב וחתמה עליו במכתבה לנתניהו המאשר את העסקה גם מבחינת משרד התקשורת:

ו"הגורמים הרלוונטיים" שהיא מתכוונת אליהםהם שמילה מימון ואגף הפיקוח עליו הוא היה ממונה באותה עת, מי שקבע שאין בזה כלום ואין לו מה לטפל בזה. כלומר: היא עצמה לא הציבה את הנושא כתנאי לאישור העסקה, אלא כנושא לבדיקה ע"י שמילה, שבדק וקבע שזה "זוטי הזוטות".

5.

בסופו של דבר, במסמך שנתניהו חתם עליו, סעיף 7 בניסוח המקורי שלו, כפי שהיועמ"ש של מועצת הכבלים והלוויין ניסח ומליאת המועצה אישרה כנדרש בחוק, מופיע וקיים בלי כל שינוי, אבל בסעיפים 5-6 בנספח לאישור העסקה – כאמור בתצלום המצוי כאן מעל.

הניסוח הזה, שהיה וקיים עודנו במסמך האישור, תואם במדויק את מה שיו"ר מועצת הכבלים והלוויין ד"ר יפעת בן-חי שגב אמרה בדיון – שהתקיים במועצה בנושא זה בדיוק:

המשנה ליועמ"ש המועצה הציגה אף היא את הנושא בדיון במועצה:

6.

יו"ר המועצה ד"ר יפעת בן חי שגב אף כעסה שנויפלד ניסתה לעקוף את הייעוץ המשפטי של המועצה ואותה אישית, והודיעה לנוכחים בישיבה ובכללם שמילה מימון, בצורה ברורה וחדה, שהיא לא מקבלת את העמדה של נויפלד:

כלומר, נויפלד לא דיברה איתה אלא עם שמילה מימון שממילא תמך בעמדת היו"ר והיועצים המשפטיים של המועצה והודיע לה שהוא לא מקבל את הצעת ניסוח הסעיף שהוצעה על ידה ומשאיר את הניסוח המקורי של היועמ"ש ושל המועצה, באישור מליאת המועצה – בדיוק לפי הפרוצדורה הכתובה בחוק.

7.

המשמעות: בזק לא קיבלה שום הטבה ושום סעיף לא הוסר. הוא היה והוא קיים עד עצם היום הזה במסמך האישור.

ממילא בבדיקה המקצועית נמצא שהסעיף הזה כולו מיותר וממילא כל הוויכוח הטיפשי הזה לא קשור לנתניהו שלא היה מעורב בו בשום צורה. זה נעשה בתוך משרד התקשורת בלי ידיעתו, השפעתו או מעורבותו.

8.

אם יש טענה כלשהיא כלפי שלמה פילבר ובמיוחד כלפי שמילה מימון (שלא קיבל את עמדת נויפלד), ומי שמעלה טענה ששמילה היה שותף במתן שוחד לשאול אלוביץ' (בהוראת נתניהו), היה צריך לחקור אותו באזהרה ולהכניס אותו כנאשם בכתב האישום. זה לא קרה כי לא היה כאן כלום, סתם ויכוח מקצועי טיפשישיש בכל משרד ממשלתי בין פקידים בשגרת עבודתם. זה לא היה קשור לשום עסקת שוחד, לא במישרין ולא בעקיפין.

כאמור, אין גם שום ראיה לכך ששמילה מימון בהחלטתו לא לקבל את שינוי הניסוח של נויפלד (שממילא חזרה בה מעניין פעוט ערך זה במכתבה הסופי והקובע) פעל לטובת בזק ממניע כלשהו, מלבד משיקול מקצועי ומשפטי.

יתר על כן, הוא גם לא דיבר על כך עם איש מקבוצת בזק ולא קיבל על כך הנחיה מנתניהו, שכאמור, בכלל לא ידע מהעניין המשפטי השולי הזה. הוא החליט על כך במסגרת סמכויותיו, מה גם שההחלטה על הניסוח הזה אושרה פה אחד במועצת הכבלים והלוויין ונויפלד לא עומדת מעל למועצה ואינה גורם מוסמך לערעור על החלטות המועצה. נויפלד גם לא ערערה על זה מעולם, וההצגה של כל הנושא כעת בבית המשפט כאילו היא לא הסכימה לניסוח הוא זריית חול בעיני השופטים והציבור.

9.

בשלב הזה, כשהבוקר תתחיל חקירתה הנגדית דנה נויפלד, זה קריטי מבחינה ציבורית להציג את העובדות לאשורן, כי כל השופרות של הפרקליטות מדקלמים את דף המסרים כאילו היה פה איזה סעיף הרה גורל שהורד בשביל להיטיב עם בזק. כאמור, הסעיף נמצא במסמך בניסוח די דומה כפי שניסח זאת היועמ"ש של מועצת הכבלים והלוויין והנה הסעיף כפי שנוסח על ידו.

כלומר, הניסיון של נויפלד לשנות את המבוא למכתב – כשל. זה היה ניסיון שכוון כל כולו נגד יועמ"ש המועצה וניסה לשנות את הניסוח של האישור ללא כל סיבה משפטית ברורה, מה שנדחה ע"י יו"ר המועצה ומליאת המועצה פה אחד ונדחה גם ע"י שמילה מימון. לכן, נויפלד נאלצה לחזור בה אבל בעדותה היא לא ציירה את התמונה המלאה והעובדה שפעלה מאחורי גבה של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ד"ר יפעת בן חי שגב.

10.

וזה הדבר החמור ביותר: לא מדובר רק בהורדת סעיף שלא הורד ולא מדובר רק בהטעיית בית המשפט והציבור. מה שנחשף פה שנויפלד, תוך ניגוד עניינים חמור ביותר, התערבה בנושא לא לה, ניסיון התערבות שהיה עלול לטרפד את העסקה של בזק, מה שהיה עשוי לסייע לכאורה למתחרה של בזק (חברת IBC המוכרת בשם אנלימיטד), שאותה ייצג בן זוגה. ובכלל, איך הגענו למצב שנויפלד מטפלת בענייניה של בזק למרות ניגוד העניינים החמור שלה? לא ברור, היה לה הסדר ניגוד עניינים, אבל היא פירשה אותו כאילו היא יכולה לטפל בנושאי בזק. גם זה יעלה בחקירה הנגדית.

***

אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
08:46 -> 09:04 -> 10:23 -> 12:22 -> 16:40 -> 16:47

מאמרים אחרונים