יומן הבוקר
יהודית תירוש (צילום: אלי ציפורי)
משפט נתניהו: היום הראשון לעדותה של עו"ד דנה נויפלד גרם לפרקליטות ולכתב האישום נזק עצום. התזה עליה נבנה 'תיק 4000' קרסה. אז מה הם עשו? המציאו ספין חדש. אני מפריך אותו
הספין החדש של יהודית תירוש: ספין "התנאים" למיזוג בזק-יס

משעשע לראות איך השופרות של הפרקליטות עובדים: בחקירה הראשית הם מחצרצים במלוא העוצמה ומתארים איך התיק יצוק מבטון ואיך נתניהו הופלל, למרות שעד עתה שום עד לא הצליח לקשור את נתניהו לכתב האישום; בחקירה הנגדית – הם נאלמים, שום מילה, בשבילם זכות הציבור לא לדעת.

כאשר הפרקליטות הבינה את הנזק הכבד שנגרם לה ביום החקירה הנגדית הראשון של דנה ("לא זוכרת, לא יודעת") נויפלד, היא המציאה ספין חדש.

הרי יהודית תירוש הבינה היטב שהתיזה שהיא בנתה לפיה פילבר נכנס לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת וכופף את אנשי המקצוע קרסה.
ולמה? כי התנעת תהליך המיזוג ואישורו בפועל יצא לדרך שלושה חודשים לפני שמונה לתפקידו. לכן, היא היתה זקוקה לספין חדש כדי לחלץ אותה ממבוכתה.
נקרא לו ספין "התנאים" – שאומר כך: אמנם, התהליך החל לפני פילבר, אבל פילבר הוריד את ה"תנאים" שרצו להוסיף אנשי המקצוע לאישור המיזוג, ולכן זו "הטבה" לבזק, ב"הנחיית" נתניהו.

***

אז בואו נראה עד כמה ספין "התנאים" מופרך

1.

ראשית, נניח לרגע שהיו תנאים ונניח שאכן פילבר כופף את אנשי המקצוע.

רגע, אז למה הם חתמו על אישור המיזוג? מדוע הם התכופפו? מדוע הם לא הסתייגו, ערערו, דאגו למסמך את התנגדותם? איך שורה של בכירים במשרד התקשורת, סמנכ"לים ותיקים, חותמים על משהו שהם לא מאמינים בו? הייתכן? מה, האם מישהו הצמיד אקדח לראשם והכריח אותם לחתום על אישור המיזוג? מה, סמנכ"ל בכיר הנדסה ורישוי, סמנכ"ל בכיר ניהול ספקטרום ורישוי תדרים, סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה וסמנכ"ל בכיר כלכלה, כולם הפכו לסמרטוטים של פילבר?

כמובן שלא.

2.

התנאים האמיתיים, הרציניים, נקבעו כבר באישור רשות ההגבלים העיסקיים, הרגולטור הדומיננטי – שנה קודם לכן ובזק קיבלה את כל התנאים.

מה שעשה משרד התקשורת הוא ניסיון פסול ולא חוקי, הן בניסיון לכרוך את אישור עסקת המיזוג בשוק הסיטונאי (שני דברים שונים ונפרדים לגמרי) או בניסיון להוסיף "תנאים" מדומיינים.

למשרד התקשורת לא היה שום מנדט לעשות זאת, המנדט היחיד שהיה לו הוא לפנות למועצת הכבלים והלוויין כדי שתבדוק את המיזוג אחרי רשות ההגבלים העסקיים ותחווה את דעתה, כולל תנאים נוספים, אם בכלל.

לכן, המריחה של משרד התקשורת (אבי ברגר, הרן לבאות ודנה נויפלד) היא חמורה שבעתיים: לא זאת בלבד שהוא עכב את הטיפול בבקשת המיזוג, הוא גם ניסה לצייר תמונה שמותר לו להוסיף תנאים.

3.

אז מאיפה הגיח ספין "התנאים"? פשוט מאוד – הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה, מי שגרר רגליים במיזוג בזק יס במשך שנה ומרח את הטיפול, הואיל בטובו להוציא מסמך ב-17.6.2015 מסמך עם "תנאים".

המסמך אחז 2 עמודים ופסקה. 2 עמודים ופסקה בלבד! ומתוך מסמך זה כעמוד וחצי הוקדש לתיאור הרקע ורק עמוד אחד הוקדש לפירוט "התנאים" שלבאות הצביע לקבוע.
אלא שצריך להזכיר שוב ושוב: לבאות, שהיה לעומתי מאוד לבזק, ביצע בסופו של דבר את הבדיקה והגיע למסקנה כי אין כל צורך ענייני אמיתי בקביעת תנאים לאישור העסקה, מעבר לתנאים שקבעה רשות ההגבלים העסקיים.

בפועל, מה שעמד מאחורי גרירת הרגלים המכוונת היה רצונו של משרד התקשורת להפעיל לחצים על בזק, כדי שתתקדם ביישום רפורמת השוק הסיטונאי.
המשרד לא יכול לומר את הדברים ברחל בתך הקטנה, כי הוא הבין היטב שהכריכה היתה בלתי עניינית ובלתי חוקית.

זו הסיבה שלמרות שפע התכתובות סביב העניין, ולמרות פניותיה בכתב של יס, ולמרות פגישה בין מנכ"ל יס רון אילון לאבי ברגר סביב עניין זה בדיוק, משרד התקשורת מעולם לא העז להוציא עמדה רשמית כתובה הקושרת בין אישור העסקה לבין יישום השוק הסיטונאי.
הדרך היתה להשהות את הטיפול בבקשה בתירוצים משונים של כוח אדם ועוד.

4.

עדותו של הרן לבאות נתמכה גם בעדותו של גורם מקצועי נוסף במשרד התקשורת, מימון שמילה, סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד.

שמילה העיד כי במהלך הטיפול בבקשה הרן לבאות הציע להוסיף התניות ("התנאים") על אלה שקבעה הרשות להגבלים עסקיים.
שמילה אמר ללבאות שכל ההתניות מופיעות ברישיונות או בתיק השירות, ובתגובה אמר לבאות שאם כך אזי ההתניות שהוא הציע מיותרות.

5.

אבל מי שמסביר הכי טוב את ספין "התנאים" הוא הרן לבאות בעצמו, זה שנחשב כאחד מ"גורמי המקצוע" שהתנגדו למיזוג אבל חתמו עליו לבסוף. אני חושף כאן קטע מעדותו:

חוקר: "פרט על נסיבות הוצאות אישור להעברת אמצעי שליטה לחברת יס בשנת 2015?"

לבאות: "זה היה תהליך שהתחיל לפני כן, עוד בתקופה שלפני הבחירות. בתהליך היתה דילמה מקצועית… התחבטנו רבות איזה תנאים אנחנו יכולים ורוצים לתת למיזוג הזה וזו ההתלבטות שליוותה אותנו מספר חודשים לפני המיזוג (תיאור מאוד עדין ל"מריחה").
לדעתי היא התחילה אפילו בשר הקודם. אני חייב להודות, עשינו איזושהי עבודה ובה ניסינו לנסח תנאים שסברנו באותה העת שהם יעזרו לחזק את ההפרדה בין בזק לבין יס וככל שהתקדמנו בעבודה הגענו למסקנה שרוב התנאים שחשבנו בהתחלה הם רלוונטיים או שהם לא יתנו מענה או שהם לא רלוונטיים כי הם קיימים בצורה זו או אחרת ברישיונות.

לכן, כשהמנכ"ל והשר ביקשו לאשר את המיזוג הזה, אז גם ללא קביעת תנאים לא חשנו שיש סיכון לפגיעה בתחרות בשוק נוכח המיזוג, ואני מדגיש וזה חשוב בעיני – ניצול ההזדמנות בעת מיזוג לקבוע תנאים נוספים הוא אולי לגיטימי אבל הוא לא אומר שזה תנאי הכרחי לאישור".

כלומר, גם הגורם הכי לעומתי בכל הסיפור הזה אומר ש"התנאים" שהוא אמון עליהם לא היו רלוונטיים,
אין צורך בהם ולכן צריך לאשר המיזוג.

עובדה: לבאות חתם על אישור המיזוג מרצונו החופשי כפי שנהוג לאמר והפריך בעצמו את ספין "התנאים".

***

אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
09:38 -> 10:27 -> 11:42 -> 12:55 -> 13:21 -> 13:42 -> 14:27 -> 17:32 -> 17:39 -> 20:13 -> 21:00

מאמרים אחרונים