יומן הבוקר
עו"ד דנה נויפלד (צילום: אלי ציפורי)
שלב אחרי שלב, ניגוד העניינים החמור של עו"ד דנה נויפלד: למה היא היתה צריכה להדיר עצמה מכל עיסוק בבזק וגם כל עיסוק בניגוד העניינים של נתניהו, ומה היא עשתה בפועל

לא הרבה יודעים שמי שהציף את כל סוגיית ניגוד העניינים של עו"ד דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, הוא אבי וייס.
זה היה לפני שנים רבות וכל השתלשלות העניינים רק ממחישה איך המושג "ניגוד עניינים" ממש לא מעניינם של אנשי החוק, שבטוחים שהם מעל לחוק.
מה שאצל פוליטיקאים נתפס כ"ניגוד עניינים", אצל בני האלים המשפטנים שום דבר כמעט לא נתפס כניגוד עניינים, כולל יחסי קרבה משפחתיים לצורך העניין.

בעקבות פניותיו ותלונותיו הרבות של וייס, נויפלד נאלצה לחתום על הסכם ניגוד עניינים "רזה" ולא ממש ברור (שלמעשה נחתם בינה לבין עצמה, או בינה לבין חבריה), ופירשה אותו כרישיון להמשיך לעסוק בענייני בזק, למרות שמשרדו של בן זוגה – עו"ד דוד תדמור – ייצג את אחת המתחרות החזקות והמאיימות על בזק – מיזם הסיבים האופטיים – המבוסס על פריסת הסיבית הארצית של חברת החשמל.
מדובר במתחרה שהיתה מתוכננת לכבוש את שוק הסיבים האופטיים לבתים ולדחוק את בזה מאחיזתה בפס הרחב בשוק הפרטי.

כדי לפשט את הדברים הכנתי, בעזרתו של אבי וייס, לוח זמנים לכל הפרשה החמורה הזו:

***

שנת 2005

דנה נויפלד מצטרפת למשרד המשפטים. תחילה עבדה שם תחת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דידי לחמן-מסר, המזוהה עם השמאל (בעלה דודי מסר חמק מכתב אישום בפרשות אולמרט).
לאחר פרישתה של האחרונה, נויפלד עבדה תחת מחליפה של לחמן-מסר, אבי ליכט.

בין תפקידיה: רפרנט תחום התקשורת, ניגוד עניינים, נושאי רגולציה ועוד.
נויפלד וליכט שיתפו פעולה מאוחר יותר בסיפור התפירה גדול של תיק 4000.

18.02.2012

נויפלד נבחרה לתפקיד היועצת המשפטית של משרד התקשורת והחליפה את נגה רובינשטיין.

20.12.2013

אבי וייס חושף את הקשר בין נויפלד לעו"ד דוד תדמור – ראש רשות ההגבלים העסקיים לשעבר ובעל משרד עורך דין פרטי.

וייס חושף שהשניים עברו לגור יחדיו (בהמשך גם הביאו ילד לעולם) ומבקש את תגובת נויפלד, תדמור ומשרד המשפטים.
נויפלד ותדמור טוענים כי מאז היכרותם, הן נויפלד והן תדמור והן עורכי הדין ממשרדו, לא ייצגו ואינם מייצגים, שום אדם ושום חברה, מול משרד התקשורת.

תדמור כתב לאבי וייס:

"משרד תדמור נמנע מלייצג לקוחות בענייני תקשורת, נמנע מלהופיע בפני כל גורם במשרד התקשורת, ונמנע מלטפל בכל עניין הקשור למשרד התקשורת. הטיפול בענייניהן של חברת פרטנר ושל חברת סלקום בידי משרד תדמור ושות' הסתיים כולו בשנים קודמות".

נובמבר-דצמבר 2014

מו"מ למיזוג בין משרד תדמור לבין משרד יובל לוי. המיזוג הושלם ובוצע בסוף חודש דצמבר 2014, במהלך בו הפך תדמור ל"בעל עניין" מובהק בחברת הסיבים האופטיים (לקוח של משרד הלוי).

למרבה הפלא, למרות שתדמור, ובמיוחד נויפלד, ידעו על פוטנציאל ניגוד העניינים שלהם וברור היה להם כבר בדצמבר 2014 שיש פה ניגוד עניינים חמור ונויפלד צריכה להדיר את עצמה מכל ענייני בזק, הסדר ניגוד העניינים של נויפלד נחתם רק במאי 2015, חצי שנה מאוחר יותר(!).

לאורך כל התקופה הזו וגם לאחריה נויפלד ממשיכה לטפל בענייני בזק, במיוחד בסוגיית מיזוג בזק-יס עליה היא מעידה כעת, למרות שהיתה צריכה להסיר את ידיה מכל טיפול בעניין לאור ניגוד העניינים החמור שלה.

19.05.2015

נחתם הסדר ניגוד העניינים של נויפלד, כאמור באיחור קריטי של חצי שנה, בה המשיכה נויפלד לעסוק בענייני בזק.

גם לאחר חתימת הסדר ניגוד העניינים, נויפלד פירשה אותו כאילו היא יכולה להמשיך לטפל בענייני בזק, למרות שכל בר דעת מבין שכיועצת משפטית, דווקא כיועצת משפטית, היא היתה צריכה להסיר ידיה מכל טיפול בענייני טלקום.

מה שמדהים הוא שנויפלד ערכה הסדר ניגוד עניינים לעצמה, בניגוד למנהל תקין.
בהסדר נכתב:

"אני מתחייבת להימנע מלטפל בכל נושא שיש בו השפעה מהותית של חברת IBC, בכלל זה, במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, אני מתחייבת להימנע בקביעת תעריפי השירותים שבהם תחויבנה החברות בזק והוט, וכן בחובה לספק שירות "גישה לתשתיות פאסיביות".
ככל שיתעוררו נושאים אחרים בתחום התשתית, העלולים להשפיע באופן דומה לנושאים שפורטו לעיל על IBC, ואשר לא נבחנו על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה עם עריכת הסדר זה, או ככל שיתעורר ספק אחר לגבי נושא מסויים – לא אטפל באותו נושא, אלא באישור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי)".

ובכן, האם נויפלד ביקשה אישור מפורש לעיסוק האינטנסיבי שלה במיזוג בזק-יס, שיש לו השלכה על IBC? כמובן שלא, היא הרי מחליטה על עצמה, בינה לבין עצמה או בינה לבין חבריה ב"ייעוץ ובחקיקה", שהיא מזינה אותם במידע השגוי. בכל מקרה, חתימתה מתנוססת על ההסדר של עצמה ולא גורם מעליה.

בכל מקרה, לאורך כל התקופה, נויפלד שותפה בפועל יחד עם אבי ברגר, המנכ"ל לשעבר של משרד התקשורת והרן לבאות, סמנכ"ל כלכלה לשעבר במשרד התקשורת (נויפלד ולבאות חברים מאוד טובים) במריחת מיזוג בזק-יס.
היא לא עונה ל-יס במהלך התקופה הזו באופן רשמי וגם לא מצליחה לספק הסברים טובים לכך בחקירתה הנגדית בשבוע שעבר ע"י עו"ד ז'ק חן.

21.06.2016

נויפלד מעדכנת את הסדר ניגוד העניין שלה (אחרי "התייעצות עם מחלקת ייעוץ וחקיקה") שבו היא כותבת:

"פרטי האסדרה של תיק התשתיות הפאסיביות במסגרת הסדרת השוק הסיטונאי שהיו רלוונטיים למיזם הסיבים האופטיים בעת שחתמתי על הסדר המקורי אינם רלוונטיים בעת הזו"

מדובר בחלק מההסדרים הטכניים של היישום המעשי של "השוק הסיטונאי".
לתפיסתה של נויפלד תיק השירות תשתיות פאסיביות אינו חל על מיזם הסיבים האופטיים ולכן אין לנושא זה השפעה מהותית על המיזם.
המשמעות: נויפלד מוציאה לעצמה היתר לעסוק בהיבט מסויים של המיזם, למרות שבפועל היתה צריכה למדר עצמה לגמרי מעיסוק הקשור למיזם כולל מתחרותיה, ביניהן בזק.

14.06.2016

נויפלד מגבשת הסדר עניינים לבנימין נתניהו, שהוגש לחתימתו של מנדלבליט ע"י דינה זילבר, כאשר נויפלד שימשה בהסדר כציר מרכזי בו.
ההסדר גובש בעקבות הפרסומים על "קשר חברי קרוב" בין נתניהו לשאול אלוביץ', למרות שהקשר ביניהם היה מצומצם וכלל מספר פגישות חד ספרתי.

את ההסדר דחפו, כמובן, ארגוני שמאל, פוליטיקאים מהשמאל והעיתון "הארץ דה מרקר" ובעקבותיו נאסר על נתניהו לעסוק בענייני בזק ובמקומו מונה כשר במשרד התקשורת צחי הנגבי.

מה שמוזר הוא שעל נתניהו נאסר לעסוק בענייני בזק בגלל כמה פגישות עם אלוביץ' ואילו נויפלד ממשיכה לעסוק בענייני בזק למרות שמשרדו של בן זוגה מטפל באחת המתחרות של בזק.
כלומר, ניגוד העניינים שלה הרבה יותר משמעותי מזה של נתניהו (אם בכלל יש לו ניגוד עניינים).

צריך להבין את חומרת הדברים: נויפלד הפכה למן "משגיחת הכשרות" של נתניהו במשרד התקשורת, בעוד שהיא עצמה היתה מנועה לעסוק בענייני בזק כיוון שלכל החלטה בנוגע לקבוצת בזק וחברות הבנות יש קשר למיזם הסיבים האופטיים שטופל במשרדו על בן זוגה.
מי "משגיח הכשרות" שלה? אין כמובן.

יתר על כן, המסמך שגיבשה נויפלד כלל טעויות משפטיות עובדתיות, כמו שאין רגולציה על שידורי טלוויזיה על רשת האינטרנט (יש ויש), בין היתר כדי להתחמק מבעיית ניגוד העניינים שלה.

איך קורה מצב שיועצת משפטית של משרד ממשלתי עושה כבתוך שלה, בניגוד לכללי מינהל תקין?
כי להם מותר ה-כ-ל.

אוקטובר 2016

אחרי כישלון מיזם הסיבים האופטיים ואחרי שהמדינה שרפה מאות מיליוני שקלים על המיזם, היא מציעה אותו, יחד עם שותפיה הזרים, למכירה.
במיזם היה מתעניין אחד רציני לרכישה – קבוצת סלקום. סלקום שוכרת את אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת כיועץ ובהמשך היא ממנה את אמיר לוי, יו"ר אגף התקציבים לשעבר למנכ"ל החברה (עזב כבר) ואת הרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת לסמנכ"ל רגולציה במיזם הסיבים האופטיים.

כלומר, שלושת ממתנגדיה החריפים ביותר של בזק – מוצאים את עצמם עובדים בשביל סלקום -המתחרה של בזק.

25.12.2016

נויפלד יוצאת לחופשת לידה הנמשכת כמעט שנה, עד סוף אוקטובר 2017.
את נויפלד מחליפה סגינתה עו"ד ברוריה מנדלסון אך נויפלד מבקשת לעדכן אותה בכל הנעשה במשרד.

בתקופה הזו הוסתרו המסמכים המזכים לנתניהו ממבקר המדינה, בידיעתה של נויפלד ועל כך היא אמרה בחקירתה הנגדית:

"לא יודעת, לא זוכרת, הייתי בחופשת לידה"

היא לא הצליחה להסביר לשופט בר-עם את הסיבה שהמסמכים הוסתרו.
אם דבר דומה היה קורה לפוליטיקאי מהימין היו בטוחים שהוא היה כבר מזמן עם כתב אישום על מרמה והפרת אמונים.

11.09.2017

מיזם הסיבים האופטיים פונה למשרד התקשורת לקבל הקלות ב"פריסה האוניברסלית" כדי שסלקום תוכל לרכוש את החברה.

20.05.2019

דוד תדמור, בן זוגה של נויפלד, הוא אחד מראשי ההתארגנות של אליטת עורכי הדין בישראל נגד נתניהו.

28.11.2019

תדמור הוא בין יוזמי ומארגני עצומה בעד הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה ובעקיפין, כמובן, נגד נתניהו. השורה התחתונה: נויפלד פעלה מתוך משרד התקשורת נגד נתניהו ואילו בן זוגה פועל נגד נתניהו מהסקטור הפרטי.

20.02.2020

נויפלד מעדכנת את הסדר ניגוד העניינים שלה, חצי שנה אחרי רכישת מיזם הסיבים האופטיים ע"י קבוצת סלקום.

נויפלד ותדמור די התחכמו וכתבו שהמיזם (היום אנלימיטד) הוא לא לקוח מהותי של משרד תדמור-לוי ולא מטופל אישית ע"י תדמור, ולכן עולה מההסדר החדש שנויפלד מאשרת לעצמה לטפל גם במיזם הסיבים האופטיים.

אחת הנקודות החשובות ביותר: חברת מיזם הסיבים האופטיים לא היה לקוח "רגיל" של משרד תדמור-לוי, כלומר לא רק על ריטיינר, אלא החזיק בנאמנות חלק ממניות המיזם עבור חברת ההשקעות "טמרס", שוויתרה על מניותיה באוגוסט 2016 והעבירה אותם לנאמנות בידי תדמור לוי נאמנויות אחד בע"מ.

כלומר, כשנמכר מיזם הסיבים האופטיים לקבוצת סלקום ולקרן תשתיות ישראל, מן הסתם נמכרו גם המניות בנאמנות.
כמה כסף זרם בסך הכל למשרד תדמור-לוי כתוצאה מהטיפול במיזם הסיבים האופטיים? על-פי הערכות וייס מדובר בכ-10 מיליון שקל, סכום לא מבוטל, גם למשרד עורכי דין בסדר הגודל של תדמור-לוי.

***

אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
09:36 -> 11:13 -> 12:29 -> 14:30 -> 14:50 -> 16:24 -> 18:29

מאמרים אחרונים

סיגר – תיק 1000

הפרקליטות רוצה להסתיר את קריסת תיק 4000 עם סיגרים ושמפניות? עושים סדר בתיק 1000

הפרקליטות שברה את הסדר ההגיוני של משפט נתניהו עם עדה בתיק 1000, הדס קליין. המטרה היא לטשטש את קריסת תיק 4000 בעדות פילבר באמצעות קצת קשקשת על סיגרים ושמפניות. אז החלטתי לעשות לכם סדר בתיק 1000

הקליקו לתוכן »