יומן הבוקר
שלמה פילבר, עד מדינה במשפט נתניהו (צילום: שלמה פילבר)
השערורייה הגדולה: מנדלבליט, שי ניצן, בן ארי ותירוש הגישו כתב אישום נגד נתניהו על בסיס פגישה שלא התקיימה בכלל; וחמור מכל: הם ידעו זאת בוודאות – אין פגישה, אין תיק

יום החקירה השני בעדות פילבר אולי היה פחות סוער אבל עדיין באותה מתכונת: תירוש ממשיכה להלך אימים על פילבר בצורה מאוד מרומזת, אבל שאינה משתמעת לשתי פנים:

אם לא תיצמד למה שאמרת במשטרה, אז… ופילבר מבין את ה"אז" ומיד מאשר שזה מה שאמר במשטרה.

על הרקע הזה, אני חייב להדגיש את מה שכתבתי אתמול, ביומן הבוקר 28.03.2022, ובצורה חד משמעית: פילבר שיקר.
הוא שיקר ביחס ללב ליבו של תיק 4000 – אותה "פגישת הנחיה" ‼

***

אין פגישה, אין תיק

זה נכון שהוא ניסה לגמד את "פגישת ההנחיה", לשנמך אותה ולהפוך אותה למשהו אגבי (אתמול הוא אף אמר שזה היה במשך 40 שניות עד דקה, במקום דקה פלוס בעדות הקודמת), אלא שהבעיה היא אחרת לגמרי:

אין שיחת הנחיה ולא היתה מעולם, במועדים שהיא תוארה על ידי פילבר או על ידי הפרקליטות בכתב האישום.

בתחילה חשבתי שייתכן שהיה איכון ביום ראשון לשבוע שבו לכאורה התקיימה הפגישה, אך גם ביום ראשון הנ"ל אין שום איכון לפגישה בלשכת ראש הממשלה בערב (כך פילבר תיאר אותה).
לא ביום ראשון, לא בשני, לא בשלישי, לא ברביעי ולא בחמישי. בימים שני שלישי פילבר כלל לא היה בירושלים, ואילו ביום ראשון הוא אכן היה בירושלים, אבל לא בלשכת נתניהו וממילא גם הוא מתעקש שהפגישה לא היתה כלל ביום ראשון.

העובדה שפילבר היה בירושלים (ולא בלשכת נתניהו), היא הסיבה לכך שתירוש ניסתה לכוון אותו ביום עדותו הראשון לומר שהפגישה התקיימה אז, אלא שפילבר חזר שוב ושוב על גרסתו שהפגישה היתה לכאורה בשני או שלישי.
כאמור, ביומיים האלה הפגישה לא התקיימה בוודאות לפי האיכונים.

המשמעות היא לא רק שפילבר שיקר, אלא הרבה יותר חמורה: שהפרקליטות ידעה שהוא שיקר על-פי האיכונים.
כלומר, היא הגישה כתב אישום כשהיא יודעת, או היתה צריכה לדעת, שהיא מבססת את כתב אישום על ראייה מרכזית ("פגישת ההנחיה") שלא התקיימה מעולם, ואין לה גיבוי באיכוני הטלפון שהיא עצמה ביקשה לערוך.  

לכן, מה שמתנהל עכשיו בבית המשפט, במיוחד בעדות פילבר, הוא קרקס משפטי שאין לו שום משמעות:
הפרקליטות בנתה תילי תילים של ספקולציות על בסיס אותה "פגישת הנחיה" כאילו היה פה משהו מושחת, למרות שאין לה שום ראייה לקיומה.

כדאי להבין: ליאת בן ארי ויהודית תירוש ואיתם כל צוותי הפרקליטות יושבים באולם כשכולם יודעים בוודאות שאין להם בסיס לאותה "פגישת הנחיה" ובכל זאת ממשיכים עם הקרקס המשפטי הזה, מתוך כוונה להמשיך ולשטות בבית המשפט.

זו הסיבה שתירוש "מורחת" את הדיונים ומנפחת כל אירוע איזוטרי, עד כדי כך שהיא בזבזה אתמול חצי שעה על שאלות על תקופת כהונתו של פילבר כמנהל קמפיין הבחירות ב-2015, למרות שאין לזה שום קשר למשפט.
המטרה, כפי שהיתה כל זמן מתחילת המשפט, היא לייצר "אווירה" של שחיתות סביב נתניהו.

זו גם הסיבה שהפרקליטות משבשת את סדר העדים בכוונה. לדוגמא, במקום להעיד אחרי פילבר את חוקריו או אנשים הקשורים למיזוג בזק-יס – כמו למשל הרן ולבאות וד"ר יפעת בן חי שגב – היא פתאום מביאה את הדס קליין בתיק 1000 כדי להמשיך בקו של ה"אווירה" על מנת לצבור כותרות בערוצי התעמולה.

זו הסיבה גם שהחקירה הראשית הופכת ללא רלוונטית במידה רבה. תירוש תצלול עם פילבר לפרטי הפרטים של השוק הסיטונאי, ההפרדה המבנית, מתווה הסיבים, כן שימוע, לא שימוע – שממילא לכל זה אין קשר לנתניהו (הרוב היה בתקופת צחי הנגבי) – ושוב בשם אותה "אווירה" כדי להראות שהוא עבד לטובת בזק.

האיומים של יהודית תירוש

כאמור, חלק מאירועי הקרקס כוללים את הטקס הבא: פילבר מנסה להגמיש את אמירותיו במשטרה (אגב, גם גרסתו במשטרה לא ממש הפלילה את נתניהו, כפי שכתבתי פה בעבר), לתת להם פרשנות אחרת, ואז תירוש מסמנת לו במילים הבאות: "אני מרעננת את זכרונך" (כלומר, מביאה את דבריך במשטרה) ופילבר "מתיישר" ואומר מיד "אני מאשר את מה שאמרתי במשטרה".

בתחילת הדיון זה לא כל כך עבד, עד שתירוש החליטה להגיש את הודעותיו במשטרה לבית המשפט לפי סעיף 10א', כשהמשמעות היא – שבגלל פערי גרסאות, האמירות של פילבר המובאות כראיה הן אכן אותן הראיות שפילבר נתן בשעתו מחוץ לכותלי בית המשפט, כאמור בחקירותיו:

תירוש: "אני מבקשת להגיש את ההודעות של פילבר במשטרה. הוא אמנם מאשר את הדברים אבל אני חושבת, לצד זה שהוא מאשר, שהוא מוסיף דברים אחרים, שלא נאמרו, כדי ליצור תמונה שונה.
יש חשיבות להגשת ההודעות לתוכן דבריו, אנחנו נבקש בסופו של דבר להגיש את העדות כמות שהיא מהחקירה. ממה שראינו העד מאשר, אך מוסיף דברים נוספים שיש בהם לצבוע את הדברים בצורה שונה".

האיומים הללו, כאמור, והריטואל הזה ימשיכו איתנו לאורך כל החקירה הראשית.

ויש עוד דבר שילווה אותנו: הזגזוגים האין סופיים של פילבר – הוא קורא לזה השלמות, מורכבות, גבולות גזרה, פרשנות, תוספות – הוא ינסה לרקוד על כל החתונות – אבל בסופו של דבר הכל מתמצה בדבר אחד: אותה פגישה שלא התקיימה, אותן 40 שניות עד דקה, שעל בסיסן הווירטואלי הוקם מגדל של כתב אישום מופרך ותפור.

תקלת החשמל המסתורית – אין פרוטוקול, יש מזכר

במהלך הדיון ניסתה תירוש לדחוף לבית המשפט, כהרגלה, מזכר של אחד מחוקרי פילבר, שלומי חכמון, לאחר שלדבריה היתה "תקלה" בהקלטה ולכן החוקר שם מזכר. ההגנה, כמובן התנגדה.

תירוש: "היתה תקלה בתמלול של החקירה ולכן היה מזכר של החוק. המזכר זה כמו הודעה".

בן צור: "איזו תקלה?"

תירוש: "קורות תקלות במדינת ישראל".

בן צור: "מבחינתו זה לאו מוחלט. אם אומרים לנו שהיתה תקלה בהקלטה, אז צריך במקום להקליד שאלה ותשובה. אז אין את ההקלטה, מה, החשמל נפל בדיוק? איזו תקלה היתה?"

תירוש: "היתה תקלה טכנית".

בן צור: "אז תרשמו שאלה תשובה, אי אפשר לקבל ראשי פרקים. שיבוא החוקר שלומי חכמון שייחקר על הדברים הללו. אי אפשר להכניס את הדברים ככה. זו תקלה על תקלה על תקלה, זו גרוטסקה של חקירה ראשית".

תירוש: "המטרה שלנו היא להגיע לחקר האמת, ואם העד חושב שמה שאמר בחקירה שהוא לא אמר את האמת, שיגיד את זה".

חן: "שיגיע החוקר שלומי חכמון. את אומרת שהיתה תקלה טכנית? אי אפשר להכניס דברים של מזכר של חוקר כחקירה עצמה. החוקר לא יכול להעיד שמעתי מפילבר כך וכך, זו אמרת חוץ של העד, אחרת במקום עדים אפשר להביא את החוקרים במקומם".

לבסוף השופטים החליטו שהמזכר יוגש, אבל שאין בהגשה כדי לאשר את אמיתות הדברים.

האיזוטריה: התנאים, סעיף 7 על ההפרה והאישור הסופי

תירוש הקדישה חלק ניכר מחקירתה אתמול לעניינים האיזוטריים של תנאי המיזוג והורדת סעיף 7 כביכול, כשהיא מנסה לצייר תמונה מעוותת ומטעה שפילבר פעל בנושא בשליחתו של נתניהו.

בעניין הזה הן אבי וייס וגם אני כתבנו עד כמה העניינים האלה שוליים וממילא הורדת התנאים וסעיף 7 על ההפרה כביכול של מימוש האופציות – הוסכמו ע"י כל גורמי המקצוע ובמקרה של סעיף 7 הוא אף נשאר.
בשני המקרים הרחיק פילבר לחלוטין את נתניהו, ואמר במפורש שלא עדכן אותו ואלו היו החלטות שלו, אם כי "בגבולות הגזרה" וה"משימה" שהוטלה עליו.
פילבר חזר שוב ושוב על הביטוי שהוא "האיץ בסוסים העצלים" ושהוא היה "הקמב"ץ של הדברים" במיזוג בזק-יס.

כנשאל על לוחות הזמנים ועל הדד ליין – ענה פילבר:

פילבר: "זה דברים מקובלים מאוד במשרדי ממשלה, כשמקבלים החלטות ומפרמטים אותם. ראיתי לוח זמנים, איפה שצריך אני מאיץ באנשים. נתקל בפקק, צריך לפתוח אותם. היו דברים מעולם שגורמי חוץ לוחצים, אנחנו מנסים להתיישר, לא פעם ולא פעמיים. לא חריג שהמשרד מאיץ תהליכים בשביל לעמוד בלוחות הזמנים. נכון שמבחינתי זו היתה הפעם הראשונה".

לגבי סוגיית התנאים פילבר לא חסך ביקורת מהרן לבאות, סמנכ"ל המשרד:

פילבר: "אני מתניע את התהליך של המיזוג מול דנה נויפלד, שנותנת לי אור ירוק, ומהרגע הזה התהליך מתנהל על מי מנוחות, גם עם יפעת בן חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין.
אחרי שבוע באה אליי דנה נויפלד ואמרה שהרן חשב על התנאים ואמרתי לה שיבוא וידבר. אני מזכיר שלבאות היה נושא הדגל של השוק הסיטונאי ונושא הדגל בגישה הלעומתית עם בזק, הרן היה המפקד של זה.
הפצצה שאני הטלתי על ההנהלה שמשנים את כיוון הספינה להידברות עם בזק, הוא בפועל התניע את ניצני המרד, הוא היה בראש. בא מטאטא חדש והדברים השתנו (התכוון לעצמו) ולכן היה מתח בינינו. שמעתי אותו, ראיתי את התנאים, זה היה ניסיון שלו לנצל הזדמנות, התנאים לא היו רלוונטיים. אמרתי לו שנפתור את זה לחוד והוא הביע את מחאתו".

תירוש: "מה היתה עמדתה של דנה נויפלד?"

פילבר: "לא יודע, באופן כללי הלשכה המשפטית תמיד רצתה רשתות בטחון, שלייקסים, אבל הם קיבלו את עמדתי. הייתי עם ניסיון ברגולציה, מכיר את הקונפליקטים בין היועמ"שים למקבלי ההחלטות. אני מקבל את ההחלטות, לא היא, היא היועמ"שית".

פילבר (לשאלת השופט אם זה היה בניגוד לעמדתה): "חלילה, יועמ"שים אף פעם לא מרוצים. במקרה הזה היא היתה פחות מרוצה".

תירוש: "ומה לגבי הרן לבאות?"

פילבר: "אמרתי שניצי המרד החלו אצלו והתחילו להחמיר, הוא היה חפרפרת של אחת החברות במשרד (התכוון לפרטנר). הוא טיפוס מאוד מוחצן. ממה שהבנתי הוא ויתר על התנאים, הוא קיבל את דין המנכ"ל, דה-פקטו הוא הסכים תחת מחאה".

תירוש: "אני מקריאה לך מחקירתך, אמרת שלבאות עשה ברוגז, זה ניכר בשפת הגוף שלו".

עו"ד בן צור: "הפרקליטות מנסה להוליך את העד ביודעי למקומות בלתי נכונים".

עו"ד חן: "לבאות אמר בעצמו שהוא ויתר על התנאים בגלל שחשב שהם לא נחוצים".

פילבר: "קיבלתי החלטה בניגוד לדעת הרן לבאות, אחרי ששקלתי מקצועית את התנאים. הוא רצה להגן על האינטרסים של השוק הסיטונאי, אני ראיתי דרך אחרת להגן עליהם וזו היתה החלטתי".

תירוש: מה היתה עמדת מימון שמילה לפי התרשמותך?"

פילבר: "שמילה נע ונד. בסוף, במקור הוא חייל וקצין, הוא התיישר לפי עמדת המפקד. הוא היה אפולוגטי במידה מסויימת".

בהמשך אמר פילבר:

פילבר: "שמילה זה לא בן אדם שאפשר לכופף אותו, דנה נויפלד ביקשה לנקוט זהירות וניהלתי דיאלוג, יפעת בן חי שגב היתה עצמאית כמעט לגמרי, היא תמכה בהחלטה. מבחינת מועדים, הרבצתי לסוסים העצלים, זה לנהל את לוח הזמנים של האירועים".

תירוש: "עד כמה עדכנת על התנאים את נתניהו?"

פילבר: "לא עדכנתי, כי יש לי מרחב שיקול דעת מאוד גדול. זה לא שונה מהחלטות אחרות, כמו שלא דיווחתי לו על כך שהתלונה של אלוביץ' נדחתה על ידו. מבחינתי, אני הייתי שם כדי לא לבלבל לו את המוח".

תירוש: "איך אתה מאפיין את התנהלותך באירוע המיזוג?"

פילבר: "אחר כך הפעלתי שיקול דעת, הייתי יותר מקצועי. למדתי את גבולות הגזרה שבהן אני מתחיל לעבוד, גבולות הגזרה היו להגיע עם בזק להידברות, היו עליות ומורדות, היו מקרים שהיה לי פחות תמרון, ויש מקרים שהיה לי תמרון מלא.
בשנתיים האלה אני הבנתי מנתניהו שאני צריך להגיע עם בזק להסכמות, לא לחזור על תקופת אבי ברגר. הדבר השני, הוא אמר לי לא לפגוע בתחרות. ובתוך הגבולות הללו תמרנתי עם פתרונות באופן יצירתי. היו מקרים שהתנגדתי, למרות עמדת בזק. עבדתי עם בזק במשך שנתיים, קיבלתי מעל ל-20 החלטות, למעלה ממחציתן היו נגדם וחצי האחר, פחות, היו בעדם. שמרתי על גבולות הגזרה".

פילבר: (לשאלת השופט): "זה היה אירוע קיצון חריג (הכוונה למיזוג בזק-יס) שלא חזר על עצמו. מפוקח בא לי ומציג לי דרישות, זה לא חזר על עצמו בעוצמה הזו."

אגב, גם באמירה הזו אין ממש קשר לנתניהו, גם אם נתניהו אמר לו "לטפל" במיזוג בזק-יס. פילבר מודה שפעל על דעת עצמו.

כשתירוש דחקה את פילבר ושאלה אותו למה כינה את עצמו 'סמרטוט' בעימות עם אלי קמיר, אז יועץ בזק, הוא ענה בצורה מפותלת:

פילבר: "הרגשתי לא טוב, היטלטלתי רגשית ועניינית, בין תחושה שהייתי אידיוט שלא שמתי לב מה קורה מסביבי, ובין הרצון לפעול בצורה מקצועית ועניינית כמי שאחראי על שוק התקשורת. זה היה אירוע חריג ויוצא דופן ואחרי זה פרשתי כנפיים והייתי יותר עצמאי".

תירוש: "בסמוך לאחר החתימה, עד כמה דיברת על אישור המיזוג עם נתניהו?"

פילבר: "הוא לא שאל אותי, לא התקשר אליי, שום דבר. היתה שיחת טלפון אחת בנושא אחר לגמרי, על הדרך הזכרתי את העניין הזה. שהמיזוג עבר בשקט יחסי".

תירוש: "ומה הוא אמר?"

פילבר: "הוא לא הגיב".

תירוש: "בחקירות שלך אמרת שהוא הביע שביעות רצון".

פילבר: "זה יכול להיות 'הממממ' אצלו. לא סיפרתי לו על כל הקשיים".

תירוש: "למה מצאת לנכון לספר לו על השלמת המיזוג?"

פילבר: "היינו תחת התקפה חמורה של אבי ברגר וכל החבורה בדה-מרקר. הפרופיל התקשורתי נגדי היה משמעותי, רציתי לקבל קרדיט על ההצלחה".

בהמשך פילבר תקף שוב את ברגר ואמר שהוא תדרך נגדו גם ב"גלובס":

פילבר: "אבי ברגר תדרך את גלובס נגדי כי היה אחוז אובססיה ללכלך עליי".

תירוש: "עד כמה הדברים שכתבת בקבוצת יועצי נתניהו על כך שהמיזוג החל בתקופת ברגר משקפים בפועל את מה שקרה בפועל?"

פילבר: "כתבתי את זה לפני שנעצרתי ברשות ני"ע ואחרי הכתבות בעיתונים. אמרתי שלא חשדתי בכלום. זה היה הסטייט-אוף-מיינד שלי. זו היתה האמת, אולי לא כל האמת, אבל רוב האמת"

יש פה שתי נקודות מהותיות:

ראשית, העובדה שפילבר אומר שנתניהו לא שאל אותו על המיזוג אחרי השלמתו שוללת לחלוטין את שיחת ההנחיה.
איזו מן הנחיה זו שהמנחה לא שואל אותו בכלל על ההנחיי ולא מברך אותו בכלל על קיום "ההנחיה".
זו עוד הוכחה שמיזוג בזק-יס לא עניין כלל את נתניהו.

שנית, העובדה שפילבר מאשר את מה שאמר – שהמיזוג התחיל בתקופת ברגר – רק ממחישה שכל סיפורי אלף הלילה שלו ושל הפרקליטות על כך שהוא למעשה "טיפל" במיזוג רחוקות מן האמת.
האמת היא שהליך המיזוג החל שלושה חודשים לפני תקופתו וכל שעשה הוא, בלשונו, לעורר את ה"סוסים העצלים" – נויפלד ולבאות שתקעו מקלות בגלגלים של המיזוג בכוונת מכוון.

***

אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
09:30 -> 09:50 -> 14:09 -> 14:10 -> 14:17 -> 19:41

מאמרים אחרונים

סיגר – תיק 1000

הפרקליטות רוצה להסתיר את קריסת תיק 4000 עם סיגרים ושמפניות? עושים סדר בתיק 1000

הפרקליטות שברה את הסדר ההגיוני של משפט נתניהו עם עדה בתיק 1000, הדס קליין. המטרה היא לטשטש את קריסת תיק 4000 בעדות פילבר באמצעות קצת קשקשת על סיגרים ושמפניות. אז החלטתי לעשות לכם סדר בתיק 1000

הקליקו לתוכן »