מיד אחרי עדותה המבישה של גברת "לא יודעת לא זוכרת" דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, קפצו כל השופרות בניסיון לגונן על "משרתת ציבור נאמנה" והגדיל לעשות גיל לימון, המשנה ליועמ"ש (מינוי תפור של מנדלבליט) שיצא להגנתה.

חבל שלימון לא טרח לקרוא פרוטוקולים מהדיון ולראות איך יועצת משפטית לממשלה מתנהגת ומתנהלת; חוסר מקצועיות, חתרנות, מקלות בגלגלים, פועלת תוך ניגוד עניינים חמור – וכל זה עובר בשלום, כי היא אחת "משלנו".

***

לטובת מר גיל לימון, ולטובת כל השופרות, אני מביא (בעזרתו של אבי וייס) קטעים מעדותה של דנה נויפלד, מהפרוטוקולים הרשמיים שנחתמו על ידי שופטי נתניהו.
שחור על גבי לבן, למה נויפלד צריכה לעוף מכל משרה ציבורית. היא רחוקה מלהיות אשת מקצוע, כפי שבפרקליטות אוהבים לכנות.

עו"ד בעז בן צור: "אנחנו רואים את הסדר ניגוד העניינים של נתניהו, ישבו עליו כל מועצת החכמים חודשים נכון? עם דיונים נכון? זה הסדרים בכתב?"

נויפלד: "נכון".

בן צור: "עכשיו שאני שואל אותך, כרגע, כתוב שהוסכם בעבר (על הסדר ניגוד העניינים שלה), אני רוצה את הדברים הבסיסיים, מתי הוסכם, עם מי הוסכם ואם היה משהו בכתב?"

נויפלד: "שוב, הסדר ניגוד העניינים נערך כאשר יש חשש לניגוד עניינים, בעקבות ההסכמה ביני לבין בן זוגי, כיוון שהוא לא ייצג לפני משרד התקשורת אז לא היה צורך לערוך הסכם נוסף, זה היה אחרי שיחה עם דינה זילבר".

בן צור: "טוב, הלאה, עכשיו בואי נעבור על התקופה החל ממאי, ההסדר הזה הוא ממאי 2015, בואי נעבור על זה ביחס לתקופה הזו. בתקופה הזו יש לנו התחייבות בכתב, נכון?"

נויפלד: "כן".

בן צור: "נכון, עכשיו בסעיף 2 להסדר כתוב, יש פה אירוע בסוף דצמבר 2014, יש מיזוג נכון (מיזוג בין שני משרדי עורכי דין, אחד בהם שותף בן זוגה?)"

נויפלד: "נכון".

בן צור: "נכון, זה קורה בדצמבר 2014 את רואה, כך כתוב נכון?"

נויפלד: "כן".

בן צור: "מתי גבירתי דיווחה על המיזוג למשרד המשפטים? כי ההסדר הוא חצי שנה אחר כך?"

נויפלד: "בדצמבר 2014".

בן צור: "בכתב, בעל פה?"

נויפלד: "בכתב".

בן צור: "אז למה חולפת חצי שנה עד ההסדר?"

נויפלד: "אגב, בענין הזה אני גם קיימתי התייעצות עם משרד המשפטים ואושר לי לעסוק בנושא הזה באופן ספציפי".

בן צור: "אני שאלתי כרגע".

נויפלד: "אז אני עניתי".

בן צור: "את עוברת לשלב קדימה. את אומרת קיימת התייעצות ואישרו לך?"

נויפלד: "כן".

בן צור: "בכתב, בעל פה?"

נויפלד: "בכתב".

בן צור: "אז אנחנו נגיע לאישור, זה משהו שנוגע לתיק השירות?"

נויפלד: "לא".

בהמשך:

בן צור: "… לפני זה אמרת שהיה לך, פנית בכתב וקיבלת איזשהו אישור בכתב, נכון? כך הבנתי? (הכוונה לאישור לעסוק בנושא הסיבים האופטיים למרות שמשרד בן זוגה מייצג חברה המתחרה בבזק ועוסקת בתחום הזה).

נויפלד: "כן".

בן צור: "סליחה?"

נויפלד: "כן".

בן צור: "את יכולה להמציא את האישור הזה?"

נויפלד: "לא".

בן צור: "מה?"

נויפלד: "אני לא מבינה את זה בכלל, סליחה, אני לא מבינה את זה בכלל את הדבר הזה".

בן צור: "את לא צריכה להבין, שאלתי ככה כרגע, שאולים אותך על ניגוד הסדר העניינים, גב' נויפלד, אנחנו שואלים אותך, כרגע אמרת היה לי איזה החרגה ממשרד המשפטים".

נויפלד: "לא החרגה אדוני, זה לא החרגה".

בן צור: "אז תמציאי מה שיש".

נויפלד: "אני לא אמציא שום דבר".

בן צור: "למה זה ניגוד העניינים".

נויפלד: "אני לא מבינה, אני עומדת למשפט?"

בהמשך מספקת נויפלד הסבר פתלתל לסירובה:

נויפלד: "אני אסביר. בתוך ההסדר כתוב שבכל מקרה בו יתעורר ספק הנוגע ליישום כתב התחייבות זה, ובכל מקרה שבו יתעורר חשש שלא הוסדר בהתחייבות, תהיה חייבת להתייעץ עם המשנה ליועמ"ש ולפעול לפי הוראותיהם ולכן, וגם בגלל שאני יועצת משפטית אני פניתי מספר פעמים במקומות שבהם למעלה מן הנדרש, וכדי להסיר כל ספק שיכול להתעורר במגוון של נושאים ואחד מהם היה לעניין נושא פריסת הסיבים.
אגב, פניתי בהקשר עוד מוקדם יותר מהנושא של המסמך הזה, כי הנושא של פריסת סיבים עלה מעת לעת בתוך משרד התקשורת וההתייחסות שלהם היתה שאין מניעה שאני אעסוק בזה ובמגוון אחר של נושאים, ולכן כל ניסיון לומר את מה שאתה מציג כרגע הוא פשוט לא נכון.
העדכון הזה נדרש כיוון שבאופן ספציפי ההסדר שלי הכתוב התייחס לתיק התשתיות הפאסיביות ולכן הוא שונה גם הוא בכתב".

בן צור: "אז תראי, האמת שלא השכלתי להבין את תשובתך. אמרת שיש עוד משהו שאת לא רוצה למסור אותו כאילו של חסמב"ה פה בעניין הזה, אבל בואי נראה לך את ההסדר של מר נתניהו מ-14 ביוני 2016 ונבין את ההקשר בין בזק ל-IBC (מיזם הסיבים האופטיים)".

נויפלד: "רגע, אדוני עכשיו כופר בהסדר שלי?"

בן צור: "גב' נויפלד אני שואל אותך שאלות".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "רגע, רגע עו"ד נויפלד. להירגע קצת, גבירתי רק עונה על שאלות, בסדר? אם יש בעיה אפשר לומר אותה, אבל פשוט לענות על שאלות, אנחנו מתקדמים, לא כופר, ההסדר הוא הסדר".

בן צור: "יש הסדר וצריך לברר".

השופט משה בר-עם: "גב' נויפלד, אין כוונה להטיל דופי בהתנהלות שלך אבל יש כאן כן כוונה להסיק מסקנות ממה שהיה לגבי דברים אחרים וזה לגיטימי, זה משרת את ההגנה, אז גבירתי יכולה בהקשר הזה להירגע".

בן צור: "אני מראה לך את סעיף 24 להסדר ניגוד העניינים של מר נתניהו, את היית מעורבת בהסדר הזה, נכון?"

נויפלד: "כן".

בן צור: "אנחנו רואים שיש קשר ישיר לפי הסדר ניגוד העניינים בין בזק לבין IBC. נכון? כך כתוב?"

נויפלד: "נכון, כך כתוב, אבל אדוני לא מתייחס להבדלים שיש ביני לבין מר אלוביץ'".

בן צור: "אני לא כרגע, אני כרגע בממשק בזק-IBC?" (בן צור מנסה להוכיח שהיא היתה במצב דומה לזה של נתניהו, אבל משום מה ויתרו לה – נויפלד מתחמקת).

נויפלד: "אדוני מנסה להסיק מסקנה מההסדר הזה לגביי וזה לא נכון".

בן צור: "אני לא מנסה, אנחנו שואלים שאלות וחבל על הדיון, זה מה שישנו. עכשיו, אין גם ספק, בואי נתקדם מכיוון שכבר אמרת את זה, בזק זה הגוף הגדול, נכון? לבזק יש שורה של תחומים נכון?"

נויפלד: "כן".

בן צור: "ל-IBC זה הגוף הקטן, יש לו תחום אחד נכון?"

נויפלד: "נכון".

בן צור: "זאת אומרת שאם יש השפעה הדדית בין ל-IBC זה משפיע קצת על בזק והרבה על IBC? נכון, בהגדרה?"

נויפלד: "לא, זה לא מה שהוא התכוון להשוות את התנאים, הוא התכוון שברישיון IBC, מה שכנראה הוא מתכוון שהיה, קבעו קצב פריסה, זה מה שהוא מתכוון".

בן צור: "עכשיו אנחנו מבינים שיש לזה השלכה מהותית על IBC?"

נויפלד: "אדוני, אני פעלתי לפי הסדר ניגוד העניינים שלי".

בן צור: "עוד לא שאלתי את השאלה".

נויפלד: "אבל אני רוצה לענות".

בן צור: "בבקשה".

נויפלד: "תודה. אני פעלתי לפי הסדר ניגוד העניינים שלי. נעשתה בדיקה גם לעניין של פריסת סיבים עוד לפני שהנושא הזה עלה, אני פעלתי לפי ההסדר שלי ואין שום הצדקה לקו השאלות האלה. אני אענה על כל שאלה שתשאל אבל אין שום הצדקה לזה".

בקיצור: פקידה בשירות הציבורי מסרבת לחשוף את "פתק" האישור שקיבלה לכאורה לעסוק בנושא הסיבים האופטיים, למרות שבן זוגה הוא בעלים של משרד המייצג את מיזם הסיבים האופטיים.
למה? כי להם מותר הכל.

***

סופ"ש בטוויטר ובפייסבוק של אלי
11:05 -> 12:00 -> 12:01 -> 15:03 -> 19:27