מכה קשה אתמול לפרקליטות: אחרי שליאת בן ארי, יהודית תירוש ואמיר טבנקין ניסו לצייר את ההסדר עם יורוקום (בפירוק) כ"הרשעה ראשונה בתיק 4000" באמצעות הדוברת שלהם הילה קובו – וזה בדיוק ערב עדותו של עד המדינה שלמה פילבר – החליטה שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, ד"ר מיכל אגמון גונן, לא לקבל ההסדר.
אגמון גונן החליטה לדחות את הסדר הטיעון בשנה תמימה, עד ל-4 במאי 2023, לאחר שמתחה ביקורת על כך שאלוביץ' עצמו מכחיש את כל המיוחס לו.
המשמעות היא שלהודאה של חברה בפירוק כעת אין כל משמעות – היא אות מתה – למרות החגיגה התקשורתית בזמנו של הפרקליטות ושופריה.
***
תזכורת: ערב עדותו של עד המדינה שלמה פילבר שחררה הילה קובו הודעה שקרית לעיתונות על הודאה כביכול של יורוקום, בין היתר, באישומי פרשת תיק 4000, תוך ציון מפורש על "מחשבתו הפלילית" של שאול אלוביץ', שמואשם בכך שנתן שוחד לראש הממשלה לשעבר נתניהו.
הילה קובו וכל תופרי תיק 4000 ידעו בעת הוצאת ההודאה שאין שום משמעות להודאה חברה בפירוק, וכי אלוביץ' לא הודה בדבר – אך בכל זאת הפיצו את זה ברבים כדי לייצר תחושה של הישג ערב עדותו של פילבר.
זה דבר חמור מעין כמוהו: רשות ממשלתית, זו שאמונה על החוק, מפיצה דברים מטעים על סף השקריים לציבור, וכל השופרות התמסרו לזה בחדווה, כאילו יש הסדר טיעון ראשון בתיק 4000 והרשעה ראשונה.
מי שהופיע מטעם המדינה בדיון הוא עו"ד אמיר טבנקין, אחד מתופרי תיק 4000, יחד עם עו"ד סתיו גינת.
לאחר שהתפתל בפני השופטת, הוא אמר לבסוף:
"דבר ששכחתי לחדד. מובן ומקובל ומוסכם עלינו, ונדמה לי שגם על חבריי, שההסדר הזה אינו משליך בשום צורה ואופן על מצבם של הנאשמים האחרים בתיק – אינדיבידואלים ונאשמים אחרים בתיק".
סליחה? אז למה הוספת את זה בהודעת הדוברות השקרית של הדוברות שלך, מר טבנקין? למה הזכרת את "מחשבתו הפלילית" של אלוביץ'?
התשובה ברורה: טבנקין, בן ארי ותירוש ניסו לייצר מצג שווא בכוונת מכוון – שכאילו יש הרשעה ראשונה בתיק 4000, כדי להשפיע על דעת הציבור וחמור מזה: להשפיע על דעת שופטי נתניהו.
מה שמדהים בכל הסיפור הזה אלו דבריו של עו"ד פיני רובין, המנהל המיוחד של יורוקום שנמצאת בפירוק – לשאלת השופטת:
"אכן יש אנומליה בסיטואציה, אנומליה צורמת. אצלנו היא אפילו מתעצמת. היא מתעצמת מעצם העובדה שאנחנו, המנהלים המיוחדים, באנו רק זה מקרוב לחברה, ואיננו מכירים את אירועי העבר, ולכן אין לנו תרומה ואפילו אין לנו ידיעה כדי לומר כיצד התנהל אינדיבידואל פלוני או אלמוני, יהא ככל שיהא, בעבר הרחוק, טרם היותו פונקציונרים בחברה.
את הדילמה הזאת, בין השאר, גם שטחנו לפני סגן הנשיא ברנר… הסברנו באותו דיון חסוי, על מצבנו המוזר ועל אי-ידיעתנו אל מול הודאתנו.
אז אני מבין את הסיטואציה שגבירתי מציינת. עם זאת, צריך לומר שייתכן שהתשובה לכך היא בתחומים של ההבחנה בין האמת המשפטית לבין האמת העובדתית.
אנחנו, ברמת האורגן בפירוק, ברמה התאגידית, מסכימים להודות בעבירות, מבלי שיש בהודאה זו איזו שהיא השלכה הודאתית או עובדתית על האינדיבידואלים, כיוון שאנחנו מצויים רק ברמה התאגידית, ולכן לא תהיה בכך השלכה משפטית על אותם אינדיבידואלים והאמת המשפטית תתמצה מעצם הודאתינו בעבירה, כפי שאכן הסכמנו…
… וצריך להוסיף גם את העובדה שלנו כמנהלים מיוחדים יש עניין לסיים את הפרשה ולשים אותה מאחורינו, כיוון שייתכן שאחרי שהמאכלת הזאת תוסר מאיתנו, אזי נוכל לקדם את חיסולה של החברה, שנמצאת היום בהליכי פירוק.
יש עוד דרך לא פשוטה, כיוון שתלויות מעלינו גם תובענות ייצוגיות ואחרות שנצטרך להתמודד איתן כדי להתחסל, אבל אנחנו רוצים לשים לזה סוף, ולכן מבחינה זו העיתוי…
אנחנו זורמים עם עמדתו של בית המשפט שאכן יש צרימה ואנומליה כשמישהו מכחיש, כשאנחנו מודים במה שאיננו יודעים".
מה שאומר פיני רובין הוא דבר מדהים: הוא חתם על הסדר הטיעון עם הפרקליטות משיקולי נוחות, כי הוא רוצה לסיים את פרשת יורוקום ופירוקה (הוא מרוויח מזה לא מעט כמפרק), אבל האמירה שלו שהם מודים במה שהם לא יודעים, מגלמת את כל האבסורד המשפטי.
רובין אומר בעצם שהוא הודה בהסדר טיעון בדברים שהוא איננו יודע ומכיר, כי הוא רצה ללכת הלאה ולסיים פירוק יורוקום כמה שניתן. אין פה צדק ואין פה אמת, יש פה שיקולי נוחות של מפרק ש"נסחט" בפועל על-ידי הפרקליטות להודות בדבר שהוא מודה שאיננו מכיר.
אלא שרובין הוא פרקליט ותיק ומנוסה והיה צריך לדעת שהפרקליטות תהפוך את זה לפסטיבל תקשורתי שכולו אחיזת עיניים וגניבת דעת.
אז למה הוא נתן ידו לזה? הכל מתחיל ונגמר ב-כסף ונוחות. אין פה שיקולים של צדק וחקר האמת. טוב שהשופטת אגמון-גונן עצרה את התהליך המביש והסחטני הזה בניצוח הפרקליטות. ואין פלא שנאמני הפרקליטות מטנפים עליה.
***
אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
09:31 -> 11:54 -> 13:17 -> 15:53 -> 16:23 -> 16:34 -> 18:21 -> 19:43 -> 21:59 -> 23:30 -> 23:59
