השבוע הטיל עו"ד בן צור, פרקליטו של נתניהו, את הפצצה בנוגע לפגישת ההנחיה המדומיינת, אותה חשפנו, אבי וייס ואנוכי קודם לכן.

בשלהי הדיון ביום שלישי 26.04.2022, הוא קם ואמר:

"לא היתה פגישת הנחייה. זה מצוץ מן האצבע. ואני אפרע את השטר הזה".

השופרות ההמומים ביקשו להבין על מה הוא מדבר ואז ביציאה הוא חזר שוב על דבריו:

"לא היתה פגישת הנחייה בשבוע הראשון של מינוי פילבר, לפני הפגישה שלו עם אלי קמיר במוצ"ש ואלוביץ' ביום ראשון".

הפרקליטות הבינה שהיא בבעיה אדירה ונחשפה בקלונה. עו"ד בן צור הרי לא יזרוק סתם משפטים לאוויר, הוא כבר רמז על כך בעבר.
לכן, תירוש ובן ארי היו זקוקים בדחיפות לספין והם שיחררו אותו לאוויר באמצעות ברוך קרא. אכן, הם הודו, באמצעותו, שאין איכונים על פגישת ההנחיה אבל זאת פאשלה של המשטרה.
באמת, הרי תירוש היתה הפרקליטה המלווה, היא האחראית הראשית, הפאשלה רשומה בהחלט על שמה.

מזל שיש פרוטוקולים מהמשפט, כך אפשר לראות עד כמה תירוש משקרת בתדרוכים שלה. היא ידעה מזמן שאין איכונים ואין הצלבות לפגישה, שהיא לב ליבו של כתב האישום, וזו הסיבה לקטע המוזר בפרוטוקול הדיון ביום הראשון לעדות פילבר, לפני יותר מחודש.

באותו קטע, שאני מביא אותו כאן במלואו, ניסתה תירוש להזיז את פילבר מגרסתו שהפגישה היתה בערב שני או שלישי בשבוע הראשון למינוי, לעבר יום ראשון.

למה תירוש בזבזה אנרגיות על הנקודה הזו? למה זה חשוב מתי התקיימה הפגישה – ראשון או שני או שלישי – העיקר שהתקיימה מבחינתה?
כי זה קריטי. תירוש לא סיפרה לבית משפט שההתעקשות שלה להזיז את פילבר לראשון היתה כיוון שידעה היטב שאין ברשותה שום ראייה שהפגישה אכן התקיימה בשני או שלישי, משום שאין שום תיעוד ביומנים או הצלבה באיכונים.
אגב, ביום ראשון גם אין תיעוד כלשהו, אבל ביום הזה היה פילבר בירושלים ולכן תירוש ביקשה לכיוון לשם.

אלא שפילבר טרף לה את הקלפים והתעקש על שני או שלישי. תירוש ניסתה שוב ושוב, אך נכשלה.

זו שערוריית ענק: מסתבר שעשרות פרקליטים ועשרות חוקרים שישבו על המדוכה, לא חשבו לעשות את ה-א-ב בכל חקירה: להשיג ראיות על האירוע הכי מרכזי בכתב האישום, ולבדוק אם כן התקיימה פגישה במועד שכתב האישום דבר עליו (במועד הסמוך למינויו של פילבר).
יותר גרוע, משנעשו האיכונים (לא ברור מתי), מדוע המשיכה תירוש לדבוק בכתב אישום שאין בו בדל של ראיה חפצית לאותן 40 שניות בפגישה כפי שפילבר תיאר אותן?

שאלות מצויינת שהתשובה עליהן היא אחת: תפירת תיק בכל מחיר לנתניהו.

***

הנה ה"מופע" של תירוש שמצביע יותר מכל על שערוריית הענק שלה:

תירוש: "אני מתקדמת וחוזרת רגע לעניין של מיקום הפגישה, אז דיברנו קצת על התוכן, תיכף נחזור עליו עוד קצת, וגם אולי לא דיברנו על איפה הייתה הפגישה?

פילבר: "בלשכת ראש הממשלה. אמרתי, בחדר".

תירוש: "בסדר. וגם אני רוצה לשאול אותך, אגב אמרת כל מיני מאפיינים פיזיים, אבל אני גם רוצה לשאול אותך על לנסות למקם אותה באמת מתי היא הייתה. אז אמרת שהיא הייתה אם שמעתי נכון, שהיא הייתה…"

פילבר: "או ביום שני בערב או ביום שלישי בערב".

תירוש: "עד כמה יכול להיות שהיא גם הייתה ביום ראשון?"

פילבר: "לא. בוודאות לא. מכל מה ש… וישבתי על זה עם החוקרים הרבה מאוד שעות וגם עם עצמי, יום  ראשון אני הגעתי למשרד מיד אחרי החלטת הממשלה, זאת אומרת ב-13:00 או ב-14:00 כבר ישבתי בלשכה, עשיתי היכרות עם צוות הלשכה והתחלתי לעבוד דה-פקטו ובסוף היום הזה למיטב זכרוני אני נסעתי, לא נסעתי ללשכת ראש הממשלה".

 תירוש: "אתה זוכר בעניין הזה כשנחקרת במשטרה, אם שללת את העניין הזה של יום ראשון בערב? שללת את זה?"

פילבר: "לא, לא שללתי".

תירוש: "מה אמרת בעניין הזה מתי זה היה?"

פילבר: "אה כן, אני אגיד לך למה אני שללתי את זה אחר כך בצורה די מובהקת כאילו. אני ביקשתי לכנס ישיבת הנהלה ביום שני בבוקר. בעצם את כל הנהלת המשרד, רציתי להציג את עצמי, את האג'נדה שלי, את סדר היום, את התוכניות, את הכל, התמקדתי בפגישה הזאת בצורה מאוד מובהקת בשלושה דברים, בגדול וכותרות.
אחד, היה באיך אני עובד עם האנשים ושאני מצפה שיתנו בי אמון ואני אתן בהם אמון, אבל זה היה יותר בתהליכים של המשרד, אז יש גם את הסוגייה הזאת, שאלתי את דנה נויפלד על הנושא של הדלפות, וזאת הייתה מכת מדינה בתוך המשרד, נעזוב את זה רגע בצד.
הסוגייה השנייה שדיברתי עליה שם הייתה בעצם כל הכוונה שלנו ללכת בגדול וחזק ומהר על כל הנושא של הרפורמה בשוק השידורים.
הסוגייה השלישית שאמרתי להם, שאותה גיבשתי עוד קודם ביני לביני, הייתה בעצם על שינוי מדיניות פגישה לחברת בזק.
זאת אומרת אני מצאתי את המשרד, כמו שאמרתי במלחמת עולם, את כולם על בריקדות, את המשרד מדבר עם המפוקח הכי מרכזי שיש לו באמצעות בתי משפט, של מנכ"ל שמה שנאמר לי במשך שנה לא מוכן לקבל שיחת טלפון ממנכ"לית של גוף מפוקח.
זה היה נראה לי הכי הזוי בעולם, אני גם הבנתי שההצלחה שלי תלויה בזה. אין דבר כזה. זה כמו שמנכ"ל משרד התחבורה יגיד 'אני לא מדבר עם אגד' או מנכ"ל משרד האנרגיה יגיד 'אני לא מדבר עם חברת חשמל.
ברור לי, והבנתי גם מצפריר וגם מאחרים, הצוות, את האמוציות הגדולות שיש לפחות מחלק מעובדי המשרד כלפי בזק וזה היה חשוב לי מאוד לפרק את זה. זה גם יחזור אחר כך בשיחות שלי עם בזק וכולי. אני אומר את זה כי אני זוכר שהפגישה הזאת באה אחרי בעצם".

שימו לב שפילבר אומר שעוד לפני פגישת ההנחיה המדומיינת הוא החליט בינו לבינו על שינוי גישה במדיניות המשרד לבזק – בלי כל קשר לנתניהו.

תירוש: "מר פילבר, בחקירה שלך זכרת את הפגישה הזאת שאתה מספר עליה, עם עובדי המשרד, ובכל זאת כשמיקמת את הפגישה, אתה זוכר איך מיקמת אותה?"

פילבר: "אני זוכר על תחילת השבוע, שני או שלישי. זה גם מדברים שדיברנו בריענון שעשינו בפעם האחרונה, אלא אם כן תראי לי משהו אחר, עברו שש שנים".

בשלב הזה תירוש מבקשת להקריא לפילבר מחקירותיו:

תירוש (מקריאה): "אמרת שביום ראשון בבוקר היתה ישיבת ממשלה (יום מינויו), 'אז או יום ראשון או יום שני אני לא יודע להגיד את זה במדויק' (הכוונה היא למועד הפגישה).
בהמשך אתה באמת אומר 'באותו שבוע, באותו מחצית השבוע, לא יודע להגיד, אחד מהימים הראשונים באותו שבוע בשעות הערב', ואז אתה אומר בהודעה הזאת בהמשך בעמוד 'הפגישה עם ראש הממשלה יכולה להיות רק 8 או 9 ביוני (שני או שלישי), אולי גם באותו יום בערב יכול להיות'. זאת אומרת…"

בשלב זה מתערבים צוותי ההגנה בקשר לרענון זכרונו של פילבר ואומרים למעשה שהוא בסך הכל חוזר על אותם דברים – שהפגישה היתה יכולה להתקיים רק בשני או שלישי ולא ביום ראשון.

פילבר: "אז ככה, כשהתחלת להקריא, היה בחקירה ביאל"כ ב-2018, אני זוכר שמאוד התקשיתי במיקום של תאריכים ואנחנו מדברים על משהו שהתרחש שלוש שנים לפני כן, ובאיזה שהוא שלב לקחנו דף נייר והתחלנו בעצם לצייר את הטבלה בכלל של כל התהליך מהתחלה עד הסוף, ויכול להיות שאמרתי בתחילת החקירה משפטים כמו 'זה יכול להיות יום ראשון' או זה, אבל ככל שהתקדמנו בחקירה ומיצבנו את עצמנו, אני לפחות ממה שאני זוכר…"

תירוש (קוטעת את פילבר): "אני חייבת…"

עו"ד בעז צור: "רגע, …. זה פשוט, אני לא מבין את זה".

תירוש: "אפשר לא לצרוח?"

השופט בר עם: "גברת תירוש…"

בן צור: "לא, זאת הדרך היחידה שלא תקטעי אותו".

תירוש: "סליחה, אבל אל תצרח. כן".

פילבר: "ממה שאני זוכר בסוף אנחנו ננעלנו על האופציות בעדיפות, אני לא יכול להגיד לך במאת האחוזים שזה לא היה ביום ראשון אבל בסבירות גבוהה מאוד לא".

תירוש: "אוקיי. אני רק אגיד לך, עצרתי לפני הקראה של הודעה מאוחרת יותר…".

השופטת פרידמן-פלדמן: "עו"ד תירוש, גבירתי הציגה לו, הוא אומר היום מה שהוא אומר, זו תשובתו".

תירוש: "בסדר. הוא נתן לי תשובה שקשורה למועד החקירה. אז אני רק אומרת שאני מדברת על מועד חקירה מאוחר יותר".

השופטת פרידמן-פלדמן: "הוא נתן תשובה להיום. הוא נותן תשובה על מה שהוא זוכר היום. זה מה שהוא זוכר".

בהמשך:

תירוש: "אתה זוכר אם הפגישה הזאת נקבעה מראש ביומן?"

פילבר: "אצלי אני לא יודע להגיד, אני לא זוכר. לא נתנו לי לראות את המסמכים שלי מהרגע שנעצרתי.
באופן כללי בדרך כלל זה היה מתנהל כך שהיו מתקשרים אלי מהלשכה ואומרים 'תגיע' או 'נקבעה לך פגישה בשעה כזאת וכזאת'.
בדרך כלל המזכירות היו כותבות את זה ביומן אבל אני לא יודע להגיד אם זה היה שם, אני לא יודע להגיד אם זה היה ב… ממה שאני זוכר, מי שיזם את הפגישה או מי שהודיע, שהסביר לי על מה מדובר, זה היה דוד שרן".

שורה תחתונה: אין איכונים, אין תיעוד ביומנים, אין כלום. יש תפירת תיק.