היה משעשע לראות את מסע התמימות וההיתממות סביב העימות בין השב"כ לח"כ בן גביר.
מה, לא ברור ששב"כ ממש לא חף משיקולים פוליטיים? בדיוק כמו משרד המשפטים ועוד ארגונים ממשלתיים, שהוא בוחש גם בוחש בפוליטיקה הישראלית, בתדרוכים מוטים ל"עיתונאים" וגם בכתיבת חוות דעת שמתאימות לפוליטיקאים מהשמאל ובדרך כלל יוצאים נגד פוליטיקאים מהימין – בדיוק כמה משרד המשפטים.

***

בכל אופן, במקרה של נתניהו היתה מעורבות עמוקה מאוד של השב"כ בשלושה רבדים:

1. האזנות סתר לא חוקיות באמצעות פגסוס

אבי וייס חשף בעבר שביצוע האזנות הלא חוקיות באמצעות הפגסוס לא נעשה על-ידי המשטרה ישירות (הרי אלשיך הודה שלא היה ברשות המשטרה פגסוס אלא אמצעים אחרים) אלא באמצעות מתקן פגסוס של השב"כ בירושלים.
זאת הסיבה שהפרקליטות ביקשה להטיל חיסיון גם על הצווים עצמם שהוצאו להפעלת הפגסוס לשלמה פילבר. זאת הסיבה שהצו פגסוס לפילבר הוצא 3 ימים אחרי צו דומה בעניינו, כי זה הצו לצורך הפעלת הפגסוס במתקן השב"כ.

כמו תמיד, הפרוטוקולים חושפים בין השורות את האמת.

לפני כחודשיים, בדיון הסוער על האזנות הסתר הלא חוקיות, הפילה יהודית תירוש את עצמה בפח, בשורה של תיאורים מפותלים על צורת העבודה של מתקני הפגסוס ובלי משים ובלי שאמרה במפורש את המילה שב"כ היא התכוונה בדיוק לכך.
זאת בדיוק הסיבה שליאת בן ארי הוציאה בשבוע שעבר מכתב לשב"כ שבו היא מפילה את כל האחריות לפרשת פגסוס על המשטרה. הן תירוש והן בן ארי יודעת היטב שהשב"כ מעורב גם מעורב, ומנסות עכשיו לברוח מאחריותן.

שימו לב לקטעים הבאים באותו דיון, בו תירוש מסתבכת עם הסברים על הפעלת הפגסוס ע"י השב"כ והצורך להסתיר אותם בכל מחיר.

תירוש: "… ואני מחזירה אותנו לפני כמה שנים וגם היום, מדובר בטכנולוגיה מאוד רגישה, שנועדה להתגבר על הצפנה בתקשורת בין מחשבים. והיא יכולת שמשרתת את משטרת ישראל וגופי ביטחון נוספים כדי להתמודד עם הפשיעה במדינת ישראל וכן יש צורך לחסות אותה. זה נראה טריוויאלי, וזה נראה טריוויאלי שיש צורך לחסות אותה ולא לחשוף אותה לעיני כל מדינת ישראל ובוודאי לעיני עבריינים פוטנציאליים…"

בהמשך:

תירוש: "מהבדיקות שלנו, מהבדיקות שערכנו מול המשטרה, הבדיקות שהמשטרה ערכה ומסרה לנו התבררה לנו התמונה הזאת. על מנת להתגבר על הצפנה שקיימת בתקשורת בין מחשבים, משטרת ישראל רכשה מערכות, מערכת, מחברות אזרחיות. היא ביקשה והתאימה את המערכת לצרכיה. יחד עם זאת, בשימוש במערכת בפועל, נקרא לזה ככה, בשימוש במערכת הזאת, לצורך האזנת הסתר לתקשורת בין מחשבים בתקופה הנקובה בצו, שהיא תקופה שנקובה גם בפראפרזה, כי זאת את התקופה כן מסרנו. לצורך הזה, לצורך הזה נעשה שימוש במערכת הזאת. זה היה הצורך וזאת הסיבה. לא לצורך איסוף הנתונים העודפים…"

שימו לב לניסוח המתחמק של תירוש המנסה להפיל את כל התיק על המשטרה, אלא שלתירוש היה ברור כבר אז שהמשטרה משתמשת במתקן פגסוס של השב"כ ונראה את זה בהמשך.
איך היא ידעה או אמורה היתה לדעת? כי מערכות שמתגברות על הצפנת טלפונים, כפי שהיא תיארה אותן, נמצאות בשב"כ.

בהמשך:

תירוש: "… אבל נעשה שלא לצורך איסוף הנתונים העודפים, אלא לצורך ביצוע הצו. נכון שעל הדרך המערכת הזאת אוספת נתונים עודפים, וזה דבר, אספה נתונים עודפים, וזה דבר שהיה חשוב לנו להעביר לצו. זה מאוד מפריע. להעביר לצד השני.
עכשיו, גם אם המערכת הזאת יכולה לעשות פעולות שונות ומשונות, וחבריי קראו עליה מאמרים בעיתון. קודם כל, אני לא בטוחה שזה כל מה שהמערכת הזאת יכולה לעשות, אבל זה לא משנה. גם אם היא יכולה לעשות הרבה מאוד דברים, השאלה היא מה נעשה במקרה הזה ולאיזה צורך השתמשו במערכת הזאת וזה הצורך שהשתמשו בה. עכשיו, בשימוש במערכת הזאת נקלטו נתונים בהתאם לצו. אנחנו נקרא להם וקראנו להם בתגובה כדי שיהיה לנו נוח לדיון, התוצרים. כך גם התייחסה אליהם המשטרה ומיד אני אסביר, התוצרים, ויש את אותם נתונים עודפים. המערכת ישבה במטה הארצי לצורך הפקת התוצרים. מגיע איש יחידת הסיגינט של היחידה החוקרת, של היחידה החוקרת. מגיע למטה הארצי לעיין במערכת והוא מפיק את התוצרים. זה מה שהוא מפיק. ואת התוצרים האלה, עיבוד של התוצרים. את התוצרים האלה שהוא מעבד, כמו משקלט, ומסווג אותם רלוונטי, לא רלוונטי, נוגע, את התוצרים האלה הוא מביא איתו ליחידה החוקרת. לא את המערכת שנמצאת במטה הארצי, אלא את התוצרים האלה…".

המערכת שמדברת עליה תירוש היא ככל הנראה המערכת של השב"כ.

ובהמשך:

השופט בר-עם: "נדמה לי שעל פי החלטה התבקשתם להביא את כל החומרים, שזה לרבות חומרים שהופקו אגב חריגה לכאורה מהצו".

תירוש: "אז אין, א' זה בירושלים ואין בעיה להביא אותם אם צריך. זה ממש לא בעיה. אנחנו חשבנו שאנחנו לא יכולים לעשות דין לעצמנו".

בן צור: "אבל עשיתם".

עמית חדד: "אל תעיינו, תנו את זה לבית המשפט".

יהודית תירוש: "אבל בשביל, באמת, אני מבקשת לא להפריע. גם כדי להוציא אותם זה רק  באמצעות…"

השופט בר-עם: "גברתי אומרת שנעשה שימוש אגבי במסמך".

עו"ד יהודית תירוש: זה רק באמצעות צילומי מסך. חייבים לעיין בחומרים על מנת להביא אותם לבית המשפט. זה הבסיס. אנחנו לעצמנו…"

עו"ד חיים ויסמונסקי (האחראי של הסייבר בפרקליטות שהשתתף בדיון כאילו הוא חלק מצוות ההגנה): "מה שנעשה שימוש אגבי, הובא בפני בית משפט".

תירוש: "כן, נכון, צודק חברי".

ויסמונסקי: "יהיה הסבר מאוד פשוט בחלק החסוי ואני בטוח שהוא ירצה את כבודכם…"

עו"ד ז'ק חן: "הוא עד?"

 עו"ד בן צור: "אם הוא עד, שיעלה על הדוכן. אנחנו נחקור אותו".

שימו לב: תירוש מצפצפת על השופטים ולא מביאה איתה את כל ה"נתונים העודפים". הסיבה לכך היא פשוטה: החומרים נמצאים במתקן השב"כ בירושלים לכן היא מדברת על "צילומי מסך" משם ולא מסמכים אותנטיים.
אגב, בסופו של דבר לא נמסרו חומרים כלשהם לפי החלטת השופטים – ואני לא פוסל אפשרות שתירוש הסתירה אותם, מה גם שהיא טענה בצורה מוזרה שהיא לא נחשפה אליהם.

2. מאבטח השב"כ הדליף נגד נתניהו בזמן כהונתו, השב"כ התעלם

מחשיפת וייס בעבר עולה כי בעדותו של בן כספית במשטרה נגד נתניהו הושחרו קטעים מסויימים אך וייס הצליח לקלף את ההשחרה.
מהקילוף עולה כי מאבטח שב"כ הוא זה שהעביר לו מידע על נתניהו (בנוגע למזוודות של המשפחה בנסיעות בחו"ל) – דבר האסור על פי חוק ודינו עד 5 שנות מאסר.
במקרה או שלא במקרה, אותו כספית העניק ראיון מלטף מאוד לניר אדן, מאבטח שב"כ לשעבר של נתניהו, שיצא נגדו. לכן, צריך לחבר את הנקודות ולהבין איך השיטה עובדת.

אגב, אבי וייס פנה לשב"כ בנושא הזה וכמובן לא נענה.

3. השב"כ האזין לנתניהו במשך 10 שנים בלשכתו בלי ידיעתו

את זה חשף בן כספית, לא מידידי נתניהו בלשון המעטה.

למה הדבר נחשף רק לפני זמן קצר? כמובן, כדי להלך אימים על נתניהו.
אלא שהדבר החמור ביותר הוא עצם האזנה. איך השב"כ מאזין לראש ממשלה בניגוד לחוק ובמשך כל כך הרבה זמן, בלי אישור של יועץ משפטי לממשלה?
זו עבירה פלילית חמורה וגם כאן השב"כ מתעלם מכל השאלות שהפנה אליו אבי וייס.

4. מיקור חוץ לחסיונות

אהוד הלוי, הממונה על החסיונות, הוא יוצא שב"כ, שעבד תחתו של רוני אלשיך.
מה שעשה המשרד לביטחון פנים הוא להוציא את כל נושא החתימה של החסיונות על צווים וכד' (כמו שימוש בצווים לשימוש בפגסוס) לבשר מבשרה של המערכת במיקור חוץ, שלא טורח לבדוק ומשמש בפועל כחותמת גומי להסתרת צווים ושימוש בפגסוס, כפי שהיה בתיקי נתניהו.
הלוי, שקיבל מהמשרד משנת 2017 כ-2 מיליון שקל, שימש אחרי כהונתו בשב"כ כיועץ המשפטי של השב"ס – ולכן הוא חלק ממערך ההסתרה וההשתקה של השב"כ והמשטרה. תחת ידו עוברים כ-8,000 תעודות חיסיון מדי שנה ובין היתר עברו כל החסיונות בתיקי נתניהו. המשטרה והפרקליטות הגישו, הלוי חתם – והשימוש בפגסוס ע"י השב"כ הוסתר.