יומן הבוקר
שלומית ברנע פרגו (ויקיפדיה)
השערורייה הגדולה: שלומית ברנע פרגו, שהיתה שותפה לתפירת התיקים נגד בנימין נתניהו, מכהנת כיועצת משפטית של משרד רה"מ כבר כ-19 שנים, בניגוד לרוח החלטת ממשלה לכאורה

האם עו"ד שלומית ברנע פרגו מכהנת כיועמ"שית של משרד ראש הממשלה במשך זמן קרוב ל-20 שנה, בניגוד להחלטת ממשלה והנחיות של נציבות שירות המדינה?
ובכן, אחרי אבי וייס ואני חקרנו את העניין מסתבר שמסתתרת פה שערורייה גדולה.

***

ביולי 2010 יצא מסמך מפורט בן 12 עמודים של נציבות שירות המדינה תחת הכותרת "מערך הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה ויחידות הסמך – הנחיות לביצוע".
הנושא שעל הפרק: קציבת כהונה של יועצים משפטיים לממשלה. על-פי החלטת ממשלה שנה קודם לכן, במרץ 2009, הוחלט כי תקופת כהונתו של יועץ משפטי של משרד ממשלתי שייבחר תיקצב לתקופה אחת של שבע שנים, זאת בעקבות וועדה שישבה על המדוכה.
ומה לגבי יועצים משפטיים מכהנים? נכתב כי "הנושא נמצא בבחינה".

אלא שהנושא ככל הידוע לא היה בבחינה וברנע-פרגו המשיכה בתפקידה, בלי שהיא קיבלה אישור לכך או חוות דעת לכך.
כך נוצר אבסורד הזועק לשמיים: כהונת יועצים משפטיים חדשים הוקצבה ל-7 שנים בלבד ואילו יועצים משפטיים "ותיקים" יכולים לכהן קדנציות כפולות ומשולשות.

אלא שהמקרה של ברנע פרגו חריג מאוד, שכן לא ידוע על דוגמא דומה וממילא על פי רוח החלטת הממשלה תקופה לאורך זמן של קרוב ל-20 שנה איננה בריאה.
אפשר להיות סמוכים ובטוחים שברנע פרגו ידעה על הבעיה אך בכל זאת ניצלה את אי הבהירות כדי להמשיך לקדנציה ארוכה ומנוגדת בבירור לרוח המלצות הוועדה והחלטת הממשלה.
כזכור, במהלך התקופה הזו בחשה ברנע פרגו בפרשות נתניהו (תיק 1000) כולל שיחות עם ניר חפץ בעניין.

כשפניתי לקבל את תגובת נציבות שירות המדינה נאמר לי:

"בהנחיות בנושא נקבע כי קציבת הכהונה אינה חלה על מי שהחל לכהן בתפקידו לפני קבלת ההחלטה. העובדת מכהנת בתפקידה משנת 2013 ולכן ההנחיה המוזכרת בפנייתך לא חלה עליה".

אלא שהדברים האלה מוטעים ומטעים. לא נכתב בהחלטת הממשלה במפורש כי קציבת הכהונה אינה חלה על מי שהחל לכהן כבר בתפקידו, אלא כתוב שהנושא ייבחן.
כשהערתי את תשומת ליבה של נציבות שירות המדינה לתגובה המטעה שלה היא כתבה לי כך:

"בשום מקום לא נאמר שההחלטה חלה על בכירים מכהנים. על מנת להחיל את ההחלטה באופן מיידי ורטרואקטיבי על מי שהמתנה לתפקידו קודם להחלטה על הקציבה – נדרשו החלטת ממשלה מפורשת או תיקון חקיקה ולא היו כאלה".

וזו שוב תגובה מטעה של "ראש קטן": הרי בשום מקום גם לא נכתב על מינויים קודמים שהם "משוחררים" מההחלטה, אלא נכתב שהנושא ייבחן. מכיוון שכך, הנציבות וברנע פרגו למעשה הרחיבו פרשנות על דעת עצמם ואפשרו את כהונתה כבר קרוב ל-20 שנה.

יתר על כן, ברנע פרגו עברה מזה שנתיים את גיל פרישת רשות לנשים ובכל זאת ממשיכה לכהן בתפקידה (בת 64 לעומת גיל פרישת רשות לנשים של 62).
כששאלתי את נציבות שירות המדינה כיצד זה קרה, התשובה היתה כי "העובדת טרם הגיעה לגיל פרישה פנסיה".

בעקבות התגובה הצגתי לנציבות שירות המדינה את טבלאות המוסד לביטוח הלאומי הקובעות כי אם חודש הלידה של אישה נע בין מאי 1947 לדצמבר 1959 גיל הפרישה הוא 62 (ברנע פרגו נולדה במרץ 58).

בתגובה ענו לי בנציבות שירות המדינה כך:

"בהתאם לסעיף 4 חודש גיל הפרישה, גיל פרישת חובה הינו 67 הן לגבר והן לאישה, זאת בשונה מפרישת רשות – שבה הגיל שבו זכאי עובד לפרוש מרצונו הוא 67 לגבר ו-65 לאישה. בכל מקרה העובדת לא הגיעה – לא לגיל פרישת חובה ולא לגיל פרישת רשות".

אלא שנציבות שירות המדינה שכחה להזכיר את סעיף 6 לחוק הפרישה, הקובע כי על אף האמור בנוגע לגיל פרישת רשות, גיל האישה לפרישה הוא לפי אותם טבלאות מדורגות של הביטוח הלאומי, כלומר – 62 שנה.

גם אם חוק גיל הפרישה מחייב את ברנע פרגו לפרוש רק בגיל 67, אין זה סביר שהיא תשלים כ-22 שנה בתפקידה, פי 3 מהקדנציה הקצובה כיום ליועצים משפטיים.
עם כל הכבוד לדקדוקים המשפטיים ולניצול פרצות משפטיות – כהונה כזו ארוכה במשרד החשוב ביותר – איננה מתיישבת עם נורמות ציבוריות תקינות.

בכל מקרה, עד כמה החונטה המשפטית מצפצפת גם על ההנחיה הזו, אפשר היה לראות במקרה של דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שכיהנה כ-9 שנים בתפקידה, שנתיים מעל החלטת הממשלה.

עוד דוגמא מצויינת לכך שיועצים משפטיים מצפצפים על הנחיות וחוקים כשזה לא מתאים להם.

מאמרים אחרונים

סיגר – תיק 1000

הפרקליטות רוצה להסתיר את קריסת תיק 4000 עם סיגרים ושמפניות? עושים סדר בתיק 1000

הפרקליטות שברה את הסדר ההגיוני של משפט נתניהו עם עדה בתיק 1000, הדס קליין. המטרה היא לטשטש את קריסת תיק 4000 בעדות פילבר באמצעות קצת קשקשת על סיגרים ושמפניות. אז החלטתי לעשות לכם סדר בתיק 1000

הקליקו לתוכן »