רגולציה היא נושא מורכב, רגולציה בתחום התקשורת היא מורכבת פי כמה. דיונים שלמים במשפט נתניהו מוקדשים לירידה לרזולוציות שמעטים בקיאים בהן, בוודאי לא חבורת ה"עיתונאים" שמדקלמת את דפי המסרים של הפרקליטות ויושבת באולם הדיונים.
אבל מה שהכי חמור הוא שאנשי הפרקליטות בעצמם, בראשם ליאת בן ארי ויהודית תירוש, לא ממש בקיאים ברזי הרגולציה וברזי הפיננסים, ולא טרחו מעולם לקחת מומחה שיסביר להן איך הדברים עובדים.
זאת הסיבה שפעם אחר פעם הן מובכות בידי צוותי ההגנה, בידי פילבר עצמו (וזה יקרה עם עדים אחרים)

באחד מסעיפי כתב האישום נגד נתניהו נכתב כך:

"על מנת להיטיב עם אלוביץ', על רקע ההנחיה שקיבל מנתניהו, ולאחר שסיכם זאת עם הנאשם אלוביץ', פעל פילבר גם כדי לעכב את יישומה של 'רפורמת ההדדיות' שנועדה לחייב את בזק והוט לאפשר שימוש הדדי בתשתיותיהן לצורך הגברת התחרותיות.
בשלב מאוחר יותר פעל פילבר גם כדי לשכנע את השר צחי הנגבי, שמונה לשר במשרד התקשורת בעקבות מגבלות שהוטלו על הנאשם נתניהו בעניין זה, להתנגד ליוזמת חקיקה שקידמה את רפורמת ההדדיות".

ניחא שבן ארי ותירוש הצמידו כל אירוע שקשור לבזק לאותה פגישת ההנחיה המדומיינת, למרות שאירועים מסויימים כלל לא נדונו בה, גם אם לוקחים בחשבון את הגרסה הכי קיצונית של פילבר לפגישה שלא היתה – לדוגמא, רפורמת ההדדיות.

***

למרבית הקוראים, אני מניח, "רפורמת ההדדיות" היא סינית. אבל, הבעיה היא שבן ארי ותירוש ניצלו זאת כדי להפוך את היוצרות בכתב האישום, בסעיף הזה בדומה לסעיפים רבים אחרים.

ראשית, כמה משפטי הסבר למושגים כמו "תשתיות פאסיביות ורפורמת ההדדיות".

📍 שירות התשתית הפסיבית מעניק לספקיות חסרות התשתיות זכות שימוש בכל מקטעי התשתית של בעלי תשתיות תקשורת.
מכיוון שבזק והוט הן בעלות התשתית, השירות מאפשר לחברות אחרות, כמו סלקום ופרטנר להשתמש בתשתית של הגדולות.
בזמנו, התקנות קבעו את מחיר השימוש בתשתית ומשרד התקשורת גיבש עוד בחודש ינואר 2015, לפני שפילבר נכנס לתפקידו, תיק שירות מפורט להסדרת הגישה של ספקיות השירות לתשתית הפסיבית של בזק.

חשוב לציין של ההוראות היו בתוקף בעת שפילבר נכנס לתפקידו ונותרו על כנן. פילבר לא עשה בהן שינוי כלשהו.

📍 ומהי רפורמת ההדדיות? הרחבה של אפשרות השימוש בתשתיות פסיביות כך שיוכלו להשתמש בהן לא רק ספקי שירות חסרי תשתית, אלא גם ספקי שירות שיש להם תשתית משלהם.
במילים אחרות – המשמעות היחידה של רפורמת ההדדיות היתה לתת לחברת הוט יתרון עצום, שכהן היא יכולה לחסוך בעלויות הפריסה שלה, להימנע מחפירות ומקבלת היתרים, הרשאות והסכמות, ולהגיע לפריסה רחבה באמצעות השחלת כבלים בצנרת של בזק, כנגד תשלום מפוקח שנקבע בתקנות השימוש כתשלום מקסימלי.

תזכורת: הוט היתה תחת חובת פריסה אוניברסלית שהיא הפרה ולא הוטלה עליה סנקציה כלשהי בגין הפרה זו. שווי ההטבה להוט, אגב, נאמד ע"י משרד התקשורת בעצמו בסכום אדיר של מיליארד שקל.

כזכור, פילבר הזכיר בנוגע לפגישת ההנחיה איזושהי תנועת יד שפילבר הבין ממנה שמדובר במחירם של השירות הפסיבי.
מדובר בפרשנות שמנותקת מהמציאות, כי מחירי השירות הפסיבי נקבעו בתקנות עליהן חתם השר ארדן כבר בנובמבר 2014.

פילבר לא נגע בתקנות האלה כאמור ולא שינה את המחירים שנקבעו בתקנות, ולו כמלוא הנימה. החובה של בזק לאפשר שימוש בתשתיות הפסיבי שלה נותרה בעינה, המחירים נותרו בעיניהם, תיק השירות נותר בעינו.
במילים אחרות – לשיטתו של פילבר עצמו, הוא לא קיים את ההנחיה המדומיינת שנתניהו נתן לו, כביכול.

הדבר היחיד שפילבר עשה הוא לעכב את פרסום השימוע לעניין ההדדיות, תוך שהוא נתן נימוקים מקצועיים לכך. ובכל מקרה איך זה קשור לנתניהו? לא קשור.
גם לשיטת פילבר, באותה שיחת הנחיה לא היתה צל צילו של זכר למונח "הדדיות". אגב, גם נתניהו בעדותו בכלל לא ידע מה זה בכלל "תשתיות פסיביות" ו"הדדיות" וכל מה שהוא דיבר עליו הוא תשתיות מול תחרות: "אני מעדיף תחרות אבל אל תהרסו לי את התשתיות".

פילבר החליט להקפיא את עניין ההדדיות שהחליט קודמו כדי ללמוד את העניין והוא היה נכון גם אם מדובר בהחלטה שמטיבה עם בזק. זה קורה במשרדי ממשלה מאות פעמים; בא מנכ"ל חדש ומבקש ללמוד את החלטותיו של קודמו.
דבר שני, כחלק מגישתו הנחרצת והברורה כי יש לייצר תמרצים מתאימים לפריסת תשתית של סיבים אופטיים – פילבר ראה ברפורמת ההדדיות הזדמנות להשיג הישגים בתחום הזה, שהיה ה"בייבי" שלו וחזונו הגדול. הוא רוצה לוודא שהוט תפרוס תשתית מתקדמת ולא תשתית ארכאית ובכך יקודם חזונו לפריסת הסיבים האופטיים.
כמו כן, הוא ביקש שלא ייפגע התמריץ של בזק לקדם פריסה של תשתיות מתקדמות – שוב כדי לקדם את חזונו לפריסת הסיבים האופטיים הן ע"י בזק והן ע"י הוט.

מה שמדהים הוא, שבכל הנוגע לשימוש בתשתיות פסיביות פילבר קיבל החלטה נוספת שהיתה באופן מובהק כנגד האינטרסים של בזק.
ביולי 2016 הוא החליט כי בזק מחויבת לאפשר לסלקום ולפרטנר להשתמש בתשתיות שלה, לא רק לצורך פריסת תשתית עד לצרכנים – אלא גם לצרכי קישור אתרים סלולריים שלהן. החלטה זו היתה הרחבה רעיונות משמעותית של הרציונל של רפורמת השוק הסיטונאי. בזק התנגדה לה בתוקף באופן טבעי ובכל זאת פילבר החליט לטובת המתחרים ונגד האינטרס של בזק.
רגע, איך יכול להיות שמי שצויר בכתב האישום כבובה שנשלחה על-ידי נתניהו להיטיב עם בזק מקבל החלטות נגדה?

מה שמדהים הוא שבן ארי ותירוש ידעו היטב שפילבר קיבל החלטות (לא אחת ולא שתיים, אלא כמה וכמה) – אז שימו לב איך הן תיארו אחת מהן:

"בנוסף, על מנת להיטיב עם אלוביץ', ועל רקע הנחיית נתניהו, עיכב פילבר קבלת החלטה שהיה בה כדי לפגוע בבזק בנוגע לשימוש בתשתיות פאסיביות שלה על ידי מתחרותיה. גם כאשר יישם לבסוף פילבר את ההחלטה הפוגעת בבזק, עשה זאת אך לאחר תיאום עם אלוביץ' וביודעו כי הדבר לא יוביל להתרעמות ממשית מצידו".

שימו לב: גם אם פילבר קיבל החלטה נגד בזק זו בעצם הטבה כי הוא "תיאם" זאת עם אלוביץ' (תיאוריה מגוחכת) וכמובן שזה תמיד "על רקע הנחיית נתניהו".
כן, בטח, כל החלטה שקיבל פילבר, עשרות החלטות בנוגע לבזק, היו תמיד "על רקע הנחית נתניהו", הנחיה שלא היתה ולא נבראה.

כך תפרו את התיק.