יומן הבוקר
התזה של "פגישת ההנחיה" קרסה ברעש גדול, אבל שופרות הפרקליטות ממשיכים לפמפם ספינים חדשים בניסיון נואש להציל את תיק 4000 המתפורר. אבי וייס ואני מפרקים אחד לאחד גם את הספינים האלה של צוות בן ארי&תירוש
פגישת ההנחיה קרסה; הספינים והשקרים של בן ארי&תירוש בעקבות עבריינותן – גם יקרסו

אוקיי, לפחות התקדמנו. שופרות הפרקליטות כמו גיא פלג, אמנון אברמוביץ', ברוך קרא, מוטי גילת ואחרים מודים באילוץ שיש בעיה בתיק 4000, או שנפלה "שגגה" אך לא מתייאשים.

במצוותן של בן ארי&תירוש הם מביאים לציבור את דף המסרים החדש שלהן, אחרי ששיקרו לבית המשפט בלי להניד עפעף.

תזכורת: הן הבינו היטב כבר בזמן חקירתו של פילבר שלא יכול להיות שפגישת ההנחיה התקיימה בימים 8 ו-9 ליוני, כי הדברים נסתרים מההתכתבויות של פילבר שהיו מונחות לפניהם כבר אז, לפני 4 שנים(!).
כלומר, הן הגישו כתב אישום שקרי ולאחר הגשתו הן קיבלו דוח איכונים ששלל פגישת ההנחיה במועדים שתוארו בכתב האישום, ובכל זאת לא תיקנו את כתב האישום.
זה לא מחדל, זו עבריינות!  

***

כרגיל, השופרות מנסים עכשיו להראות שיש בכל זאת כמה דברים מסייעים לקיומה של פגישת ההנחיה: הראשון, "ראיית הזהב", פתק שכתב פילבר בעקבות הפגישה כביכול; דבריה של ד"ר יפעת בן חי שגב, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, שפילבר אמר לה שנתניהו הנחה אותה בעניין; ופסק הדין של נוחי דנקנר שהרשיע את דנקנר למרות שההגנה הוכיחה אז שלפגישה המסוימת לא היו איכונים.

אבי וייס ואני מפרקים את הספינים החדשים, שתמיד באים בעקבות ספינים שכבר כשלו.

1. הפתק של שלמה פילבר (ראו צילום)

פילבר נהג לכתוב על גבי בלוקים כל מיני תרשומות. בחקירה הראשית ניסתה תירוש, בצעד שקרי נוסף שלה, לסדר דפים מהבלוקים לפי התיזה שהיא המציאה וצוותי ההגנה התקוממו.

אחד הפתקים היה הפתק שעליו כתובים הדברים הבאים:

רוה"מ, ואז נקודות, כמו לפתוח את הגנות הינוקא, הצעת החוק של הפיצול (ערוץ 12) ביולי; אלוביץ' רמות המחירים של השוק הסיטונאי – השוואה בינלאומית (האם היתה חוו"ד של ייעוץ בינלאומי) שנגנזה; אילן ישועה (אופיר ייפגש, כנראה אופיר אקוניס); מיזוג בזק-יס – דנה אישרה.

הפרקליטות ושופריה טוענים: הנה עדות לקיומה של פגישת ההנחיה, פילבר הרי כותב את הדברים בעקבותיה – מה נתניהו מנחה אותו.

ובכן, הפתק הזה מאשר כמה דברים ותיכף נסביר אותם: האחד, שפגישת ההנחיה לא יכולה להתקיים לפני מינויו של פילבר; השני, שפגישת ההנחיה אכן לא התקיימה בשבוע הראשון למינויו של פילבר כפי שהוכח מהאיכונים.

ולמה? בגלל צמד מילים – "דנה אישרה".

דנה היא דנה נויפלד, היועצת המשפטית לשעבר של משרד התקשורת. נויפלד אישרה את המיזוג ימים ספורים לפני שנתניהו חתם על האישור הסופי (23.6) ולכן הפרקליטות נכנסת פה לבעיה קשה: היא לא יכולה לטעון שהפגישה התקיימה לפני מינויו.

עוד נקודה מהותית: על הפתק אין תאריך ולכן כל ניסיון של הפרקליטות להדביק את הפתק לתאריך מסוים שנוח לה נדון לכישלון.

אז מה בכל מבטא הפתק הזה? ראשית, פילבר נהג למלא בלוקים שלמים במן רשימות עצמיות, כפי שרבים מאיתנו עושים: תזכורות לעצמו ולא הנחיות שהוא קיבל ממאן דהוא.

ההוכחה לכך היא ההערה של רמות המחירים של השוק הסיטונאי, כשאלוביץ' מצויין שם.

יש כמה עובדות שצריך לצאת מהן ולראות עד כמה נתניהו לא קשור לזה: הראשונה, פגישת ההנחיה, או הפגישה הראשונה כפי שקורא לה בן צור, (בצדק) לא התקיימה בשבוע הראשון למינויו, ולכן הפגישה הראשונה התקיימה או ב-15.6 או ב-17.6 כפי שמתועד ביומני נתניהו יחד עם אופיר אקוניס.
לפני כן, ב-13.6 נפגש פילבר עם אלי קמיר יועץ בזק במוצ"ש בביתו ולמחרת, ב-14.6, נפגש עם אלוביץ' במשרד התקשורת.

פילבר טען שאמר להם שהוא בא בהנחיית נתניהו והתברר שזה שקר – כי פילבר לא נפגש עם נתניהו לפני כן.

מה שסביר להניח הוא שפילבר כתב את הפתק הזה אחרי הפגישה עם אלוביץ' ולקראת הפגישה עם נתניהו. הרי אלוביץ' וגם קמיר הזכירו לו את מיזוג בזק-יס וגם את עניין רמות המחיר הסיטונאי.
איזה עוד סימן יש לכך? שפילבר מזכיר את חוות הדעת הבינלאומית – והוא מתכוון כנראה לחוות דעת שהוזמנה על-ידי בזק ומשרד התקשורת התעלם ממנה בזמנו.

בכל מקרה, חשוב להדגיש: נתניהו לא ידע מאומה על חוות הדעת הללו (וזה גם ממש לא מעיינן אותו), אז ברור שמי שנתן לפילבר את המידע על גניזת דו"ח השוואה בינלאומי זה רק קמיר או אלוביץ' או שניהם גם יחד – ופילבר רשם לעצמו לבדוק זאת. ההיפך ממה שהוא טען בתחילה על "הנחיה" לנתניהו.

שורה תחתונה:

  • הפתק מחזק את ההערכה שהפגישה הראשונה של פילבר עם נתניהו היתה אחרי פגישותיו עם קמיר ואלוביץ' ולכן הוא לא יכול היה להיות "מונחה".
  • הפתק מחזק את ההערכה שנתניהו לא נתן לו שום "הנחייה" ופילבר פעל על דעת עצמו.
  • הפתק קובע בוודאות שהפגישה לא היתה לפני מינויו של פילבר.
  • הפתק מכניס את הפרקליטות לבעיה: בפגישות הראשונות היה אופיר אקוניס נוכח, דבר שפילבר לא הזכיר אותו בגרסאותיו הרבות. עוד עדות לכך שהכל מומצא.

2. העדות של ד"ר יפעת בן חי שגב, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין

הפרקליטות טוענת שהיא אמרה שפילבר אמר שנתניהו הנחה אותו – ויש עם זה כמה בעיות:

  • זו עדות שמועה על שמועה – שלא ממש קבילה בבית משפט.
  • לא לחינם הפרקליטות לא מדליפה את התמלול של הקטע מעדותה של ד"ר יפעת בן חי שגב, היא מביאה מן פרשנות שלה.
  • אם ד"ר יפעת בן חי שגב כה חשובה למארג הראיות, למה בן ארי&תירוש לא הביאה אותה לעדות מיד אחרי פילבר? מהטעם הפשוט: כי בן חי שגב היא יותר עדת הגנה מאשר עדת תביעה.

אני יכול לאמר כמה דברים מובהקים ו-ודאיים לגבי עדות בן חי שגב – וכתבתי על זה בעבר:

  • החוקרים הפעילו עליה לחץ רב בניסיון להביא אותה להעיד, כי המלצת המועצה ניתנה עקב לחצים שהופעלו עליהם, כי היא עיוותה את שיקול דעתה כדי לרצות גורם כזה או אחר ולהביא לאישור העסקה: על אף לחצים כבדים אלה, ד"ר שגב עמדה על דעתה כ המלצת המועצה ניתנה כדין, מן הראוי היה לתת אותה, ומבחינה עניינית ומקצועית היא סברה – ועדיין סבורה – כי ראוי היה לאשר את העסקה. היא גם ראתה לנכון לציין בסוף חקירתה כי החוקר קובע עובדות שהיא לא מסרה ומעוות את מה שהיא אומרת (מנסה להכניס לה מילים לפה).
  • כך גם, למשל, העידה ד"ר שגב כי המיזוג מיטיב עם הציבור, ומבחינה עניינית לא היתה בעיה לאשר המיזוג. היא הוסיפה שוב כי לא היתה סיבה עניינית לא לאשר את העסקה; שהייתה חו"ד ממונה על ההגבלים וחו"ד כלכלית.
  • ד"ר שגב העידה כי היא לא סברה שאין מספיק זמן להחלטה מושכלת, והוסיפה כי גם במועד חקירתה המועצה היתה מקבלת אותה החלטה. מבחינה מקצועית נוהל התהליך ללא רבב, ולא היתה להם בעיה לעמוד בלו"ז.
  • היא העידה כי נתניהו לא דיבר איתה על המיזוג, וכי נתניהו דיבר איתה בעניינים שונים, אך מעולם לא בעניין זה. המנכ"ל פילבר אמר לה שהנושא דחוף וביקש לתת לו עדיפות במועצה. היא לא ראתה סיבות שלא להיעתר לבקשה זו, אבל פעלה לפי כל הנהלים.
  • כאשר הוטחה בה הטענה כאילו היא הבטיחה להעביר את ההחלטה במועצה, היא התנגדה לה בתוקף. היא ציינה כי היא לא שולטת במועצה ואם לא היתה המלצה של הגורמים המקצועיים, היא משערת שלא הייתה ממליצה.

עכשיו אתם מבינים למה בן ארי&תירוש לא ממהרות להזמין אותה לעדות? הם מבינים כי עדותה לא מתאימה לתיזה המדומיינת שלהם.

3. ההשוואה לפס"ד של נוחי דנקנר

אלו שני תיקים שונים עם מארג ראיות שונה לגמרי – ולכן ההשוואה היא מופרכת ומגמתית.

המקרה של דנקנר הוא שורה של ראיות חזקות אחרות (דובר שם על "הנפקת חברים", היו שם עובדות, נתונים ומספרים) – ואילו בתיק 4000 אין שום כלום, שום ראייה חפצית, רק סיפורי אלף ולילה שהפרקליטות ממשיכה למכור לשופרות.

מאמרים אחרונים