צוותי ההגנה הכינו אתמול בבוקר הפתעה קטנה לבקשה לתיקון כתב האישום בגלל פגישת ההנחיה המדומיינת, שהגישה הפרקליטות ערב לפני כן.
הם פשוט התעלמו מהבקשה ורק לשאלת השופטת פרידמן-פלדמן ענה עו"ד בן צור שהם יכינו את תשובתם בהמשך השבוע – ובסוף הדיון הוא אמר שזה יהיה מוכן רק בראשון-שני הבא.
המשמעות היא שצוותי ההגנה לא רצו להשתתף בפסטיבל של הפרקליטות מהטעם הפשוט: הם מבקשים לחשוף עוד ועוד ממעללי הפרקליטות, בעוד כמה ימי חקירה לפני שיתפנו לענות לבקשה של הפרקליטות וכמובן יתנגדו לה.
***
יום הדיון אתמול עסק בפגישות פילבר עם אלי קמיר ושאול אלוביץ' ב-13 וב-14 ביוני וביום החתימה של נתניהו על המיזוג.
בן צור הוכיח בבית המשפט שהאמירות של פילבר כאילו הוא בא בהנחיית נתניהו הושתלו בזיכרונו, וממילא לא יכולים לדור בכפיפה אחת עם אי קיומה של פגישת ההנחיה לפני כן.
שוב ושוב הראה בן צור איך החוקרים למעשה שמים לו מילים בפה ובסוף הוא מתרצה.
אלא שהדבר הכי חשוב בדיון אתמול היה שינויי הגרסה של פילבר בנוגע להיערכות להחתמתו הצפויה של נתניהו על עסקת בזק-יס ב-23.6.
ביום החתימה פילבר היה בחופשה בלונדון ולכן שאל את קמיר, ב-15.6, אם אפשר לדחות את החתימה ל-25.6 ונענה בשלילה.
למה בער לפילבר לדחות את זה אם נתניהו הרי הנחה אותו לגמור את מיזוג בזק-יס?
פילבר הסביר בחקירתו, אחרי שהפך לעד מדינה, מדוע רצה לדחות את החתימה:
"ידעתי שההליך בסופו צריך להיגמר ולהיכנס לראש הממשלה, לשר התקשורת ולהחתים אותו על המסמכים. ויש הבדל אם אני נכנס להחתים או מישהו אחר ייכנס להחתים. אז בשלב, כנראה וניסיתי לבדוק את האפשרות לדחות ביומיים את האישור, על מנת שאני אסיים את החופשה ואז או בינתיים יבצעו את כל התהליכים הנדרשים, נסיים את החופשה ואני אהיה זה שאכניס לשר לחתימה את המסמך".
ובהמשך:
חוקרת רינת סבן: "יש לזה איזושהי משמעות?".
פילבר: "לא, לא, לא. אני אסביר לך. איתן צפריר, את זה אני ראיתי בעיניי, וגם הסביר לי את זה דוד שרן, כשהיה נכנס לראש הממשלה היו שומרים לו חלון של חצי שעה או שלושת רבעי שעה, להוציא נייר להסביר לו על מה הוא חותם. כי ראש הממשלה מאוד זהיר, הוא אומר אני לא חותם סתם, אני רוצה לדעת על מה אני חותם".
חוקרת סבן: "אוקיי".
פילבר: "שנייה, רגע. איתי, וידעתי, שאם אני נכנס אליו, אומר לו בדקתי זה בסדר, הוא חותם בלנקו. מבחינה זאת. וזה קרה גם בהמשך אחר – כך באמת ככה. והיו מקרים הפוכים. כשאני שלחתי ללשכת ראש הממשלה לעוזרת של דוד שרן להחתים אותו על משהו דחוף, למרות שזה היה משהו הכי טכני בעולם, אם הוא לא הבין מה זה עד הסוף הוא לא חתם. ותגידו למומו שייכנס, מרים טלפון, אומר זה בסדר? אז הייתי אומר לו כן, אז הוא חותם. זאת אומרת ידעתי שיש משקל…"
חוקרת סבן: "אוקיי".
פילבר: "לנוכחות שלי שמה… כדי ש… כדי לוודא שהחתימה בוודאות תתקיים".
בשלב הזה החוקרים מבינים כי גרסה זו מלמדת כי אין ממש בטענה כי נתניהו הנחה את פילבר מלכתחילה לקדם את עסקה ולגרום לאישורה – במיוחד כאשר לפי גרסתו של פילבר מדובר היה בהנחיה שניתנה רק כמה ימים לפני כן, (ב-7 או 8 ביוני), שהרי אם נתניהו ביקש את קידום העסקה מלכתחילה והוא שש לקבל את האישור לחתימתו.
אז למה צריך לדאוג להסביר לו את הדברים ולוודא כי יחתום?
חוקרת פולינה גובזמן-קריב: "אבל משהו לא מסתדר… אה. לא מסתדר נכון? לא מסתדר. שנייה".
או אז מציעים החוקרים לפילבר לשנות את עדותו ולהסביר כי רצה לנכוח בהחתמת נתניהו מהטעמים אותם הסביר אלא מטעם אחר, כדי "לגזור קופון".
חוקר חכמון: "אולי רצית לגזור קופון?"
פילבר (מניד ראשו בשלילה): "לא, לא, לא".
חוקרת סבן: "זה בדיוק, זה בדיוק".
חוקר חכמון: "למה לא? אני הייתי עושה את זה ככה?"
פילבר: "כי אני לא צריך את זה עם ביבי".
חוקרת סבן: "אוקיי".
חוקרת פולינה: "אבל משהו פה עדיין…".
פילבר: "אחרי שהבאתי 30 מנדטים, אני לא צריך לעשות, אני לא צריך להוכיח".
חוקר חכמון: "הוא נתן לך משימה, תוך שבועיים אתה בא לו עם… בבקשה".
חוקר אודי אבוקסיס: "בוא תגיד שאתה לא… עם אשתך ושמילה מחתים אותו. תגיד את האמת".
פילבר: "לא, באמת לא. אני אומר לכם ב…"
חוקר אבוקסיס: "אפילו שאתה באמת…"
פילבר: "אז באמת לא. אני לא במצב הזה, כי אני אף פעם לא רדפתי אחרי כבוד איתו, אני אף פעם לא הייתי צריך לקבל קרדיטים. אני מבחינתי המוניטין שלי איתו היה שהוא יודע…"
בשלב זה החוקרים מסבירים לפילבר את הקושיה ורומזים לו לשנות גרסה:
חוקרת פולינה: "אז אני כן רוצה לחזור כי מה שאותה אומר לי לא מסתדר לי בראש. אתה אומר מראש מי שאמר לי לקדם את האישור היה ראש הממשלה".
פילבר (מהנהן בראשו לחיוב): "נכון".
חוקרת פולינה: "ועכשיו עם נתניהו מראש אומר לך לקדם את האישור, למה אתה מוטרד מזה שתבוא להחתים אותו תהיה בעיה עם…"
ואז פילבר מתמסר לחוקרים ומביא משהו מ"עולמות אחרים":
פילבר: "אני אכניס עוד משפט אחד".
חוקרת פולינה: "אז בואו נכניס את זה".
פילבר: "אני מכניס עוד משפט אחד, בסדר?"
חוקרת פולינה: "כן".
פילבר: "עכשיו אני נזכר במשהו שקשור לעולמות אחרים, אפרופו מנהיגות, שדיברנו לתפוס פיקוד על המשרד".
חוקרת פולינה: "כן".
פילבר: "אמרתי שאחת העצות הטובות שקיבלתי מאייל גבאי היתה, תתיישב על הכיסא שלוש דקות אחרי שמיישרים אותך. הצעה שנייה שהוא אמר לי, אמר לי אל תיתן לאף אחד להיכנס אליו לחתום, רק אתה, זה נותן לך את הכוח כמנכ"ל".
כשבן צור הטיח בו אתמול שהוא המציא את הדברים בשביל להתמסר לחוקרים, פילבר הכחיש, אלא שההכחשה הזו לא מסתדרת עם ההמשך:
פילבר ממש היה מוטרד מכך שנתניהו לא יחתום על העסקה וניהל התכתבויות ענפות עם מימון שמילה, שהיה זה שהחתים את נתניהו – עד לרגע האחרון, ממש דקות לפני כניסתו של שמילה לנתניהו.
זה גם לא מסתדר עם ראיות חפציות אחרות. למשל, אחרי השיח עם קמיר על התאריך והניסיון להזיזו, פילבר כותב אל דנה נויפלד ואל שמילה מייל:
"לקראת פגישתי עם השר היום (ב-15.6), אודה אם תוכלו להעביר לי את כל המסמכים הנוגעים לנושא כולל: הבקשה, הוראות החוק הרלוונטיות, עמדה או התייחסות (בכתב או בע"פ) של גורמים אחרים (אגף תקציבים, הממונה על ההגבלים וכד')".
זו עוד הוכחה שלא היתה שום הנחיה, וכי פילבר אכן רצה להביא בעצמו את הנושא בפני ראש הממשלה.
הרי אם היתה הנחיה להשלים את העסקה במהירות, מדוע ירצה פילבר להיכנס אל נתניהו עם כל המידע הזה?
כלומר, פילבר רצה להביא את העסקה בעצמו לנתניהו, להסביר לו את הרקע לאישור. הוא רצה לעשות זאת במעמד האישור ולכן ביקש לדחות הדד-ליין ביומיים. כשהסתבר לו שהדבר לא אפשרי, הוא יוזם הצגה מוקדמת של הנושא לנתניהו. לכן, הדבר הזה לא מתיישב בכלל עם פגישת ההנחיה.
בסופו של דבר, כאמור, שמילה הוא זה שהחתים את נתניהו וכך אמר בעדותו:
"נכנסתי לראש הממשלה לכחצי שעה. אמרתי לו שיש שני נושאים, האישור והבולים. הסברתי לו על המיזוג שזה נושא שכבר שנה שוכב ועכשיו נבדק. נתניהו שאל על ידי מי נבדק, הצגתי לו את המסמך של ההגבלים, הלשכה משפטית, המועצה. שאל איפה חותמים, חתם ולהתראות".
בהמשך:
חוקר: "את המסמך הזה הצגת לנתניהו? (הכוונה למזכר שערכה נויפלד ובמצורף לו נוסח האישור לחתימת ראש הממשלה)".
שמילה: "לדעתי כן".
חוקר: "האם עלו שאלות או סייגים מצד ראש הממשלה לגבי האישור?"
שמילה: "הוא שאל מי בדק את זה. אמרתי לו שהלשכה המשפטית בחנו את הנושא לעומק, גורמים בטחוניים בקשר לישראליות, ועדת ריכוזיות ומועצת כבלים ולוויין ויש התניות שנמסכות על מועצת הכבלים והלוויין".
התיאור הזה סותר לחלוטין את תיזת השוחד וסותר לחלוטין שאת תיזת פגישת ההנחייה של פילבר. אם ראש הממשלה הנחה את פילבר ופעל כדי לאשר את העסקה בכל מחיר כדי להיטיב עם אלוביץ', מדוע שישאל דבר וחצי דבר? מדוע שלא יחתום מיד ויאפשר לאלוביץ' לקבל את האישור?
הזיכרון של פילבר
בן צור: "שטפו לך איזו תיזה למוח שמשתנה כעד מדינה".
פילבר: "אין לי מה להגיד".
השופט בר עם: "אין לך זיכרון?"
פילבר: "יש לי זיכרון צילומי, לא יודע מתי היא היתה, מהפגישה הראשונה עם נתניהו. אני זוכר שהלכתי לפגישות עם קמיר ואלוביץ', אבל לא זוכר בדיוק מה בדיוק".
בן צור: "אתה כל הזמן מנסה לפגוע בנתניהו, אתה יכול כל הזמן לצייץ בטוויטר, לבלבל את המוח, כי אתה ממציא את הדברים וכל הזמן מנסה להגן על עצמך. השופט בר-עם שאל אותך אם יש לך זיכרון לגבי הפגישה עם אלי קמיר".
פילבר: "יש לי זיכרון על הבית שנערכה הפגישה, על התוכן פחות".
השופט בר-עם: "זה לא עובדות, אתה אומר כל הזמן מעריך, סברתי".
פילבר: "זה מה שזכרתי".
בהמשך:
פילבר לשאלת השופטת: "היה לי זיכרון מסוים והם (החוקרים) חיזקו לי את הזיכרון".
השופט בר-עם: "אני שאלתי אותך על זיכרון חי".
פילבר: "שלא היה לי זיכרון חי, אמרתי שלא, יש דברים שלא זכרתי במדוייק ויושב מולי אדם שמחזיק מסמכים ואומר לי יש עדויות אחרות".
השופט בר עם: "אז זה לא משום אדוני זוכר, אלא שזה משום שזה הגיוני, זו סברה".
פילבר: "נכון".
בהמשך:
בן צור: "הסיפור שלך על פגישת ההנחיה בדוי".
פילבר: "אין לי מה להוסיף".
בן צור: "לא, תענה לי. מסכים או לא מסכים".
פילבר: "אני לא יודע איך לגשר בין מה שהצגתי לי למה שאני זוכר".
בן צור: "החוקרים הובילו אותך לגרסאות שונות?"
פילבר: "זו אחת האופציות. לא יודע לגשר".
דברים נוספים שעלו אתמול בדיון
- בן צור, כאמור, הצליח להוכיח שהחוקרים שתלו בזכרונו של פילבר את גרסת ההנחייה של נתניהו בפגישות של פילבר עם קמיר ואלוביץ'. זה היה מדהים לראות שפילבר משנה גרסאות כשהוא כבר עד מדינה כדי לספק לחוקרים את הגרסה המבוקשת. החוקר שלומי חכמון אף אמר לו באחת החקירות: "ככה צריכים לחשוב" (זה אותו חוקר שאמר לפילבר: "תגיד ביבי").
- פילבר די הודה שהוא הובל ע"י החוקרים ואין לו זיכרון חד לגבי תכני הפגישות: "אני לא זוכר שאמרתי דברים מפורשים… זו דינמיקה של החקירה, שהחוקרים ממוקדי מטרה… הציגו לי עולם חדש, לא הציגו לי שום ראיה… אני זרמתי עם החקירה ועשיתי כמיטב יכולתי… סמכתי על החוקרת שהיתה בשבילי כמו זיכרון ארגוני (מתכוון לפולינה), בסוף נסמכתי על החוקרים…"
- בן צור נוזף בתירוש לאחר עוד הערה קנטרנית: "את נותנת לי עצות איך לחקור? בפעם הבאה תכתבי כתב אישום כמו שצריך, אל תסתירו שום דבר ואל תהיו תכסיסנים".
- עו"ד חן חושף במהלך המשפט: "בסוף השבוע, ביום חמישי בערב, קיבלנו עשרות אלפי שורות של מחקרי תקשורת, שהיתה תקלה והם השוחרו, ובין היתר היו שיחות טלפון ארוכות שם של פילבר עם אלי קמיר". בן צור הוסיף בלעג: "זו עוד שגגה".
