יומן הבוקר
עמית חדד, פרקליטו של בנימין נתניהו
עו"ד עמית חדד, פרקליטו של בנימין נתניהו, נשא דברים בכנס השמרנות 2022. במוקד נאומו היתה עבירת הסל 'הפרת אמונים' והסכנות של עבירה עמומה וגמישה. התבטאות נדירה של אחד מפרקליטי ההגנה במשפט נתניהו מחוץ לאולם הדיונים
עו"ד עמית חדד: "הגשת כתב האישום נגד נתניהו בתיק 2000 על מרמה והפרת אמונים היא מטרידה. הרחבת עבירת הפרת האמונים לניגודי עניינים לא 'שגרתיים' ולא 'טבעיים' היא אחת הסכנות הגדולות בשימוש בעבירת סל עמומה וגמישה שכזו. היא מאפשרת לרשויות האכיפה להפליל בדיעבד כמעט כל עובד ציבור"

פרקליטי נתניהו ואלוביץ' מקפידים שלא להתראיין לאורך המשפט, לכן כל התבטאות שלהם, שלא במהלך הדיונים, היא חשובה מאוד, ובמיוחד כשהיא מתייחסת לליבת כתבי האישום נגד נתניהו.

ביום חמישי (26.05.2022) נאם עו"ד עמית חדד, פרקליטו של נתניהו, בכנס השמרנות 2022 בירושלים וביקר בצורה נוקבת את עבירת הפרת אמונים, עבירת סל, שבה משתמשת הפרקליטות.

עו"ד חדד התייחס באופן ספציפי גם לתיק 2000.

***

עו"ד עמית חדד על עבירת 'הפרת האמונים'

"

"כדי להמחיש את הגמישות והיצירתיות של רשויות האכיפה ביחס לעבירה של הפרת אמונים, לא צריך להרחיק למחוזות לא מוכרים ולא ידועים. אני מזמין את הקהל לעיין, למשל, בכתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה לשעבר בפרשה המכונה "תיק 2000".

"במסגרת התיק הזה, נטען שהציעו שוחד לראש הממשלה לשעבר בדמות סיקור חיובי בידיעות אחרונות. בכתב האישום הובהר היטב שראש הממשלה לשעבר לא ביקש שוחד ולא התכוון לקבל שוחד, אלא, ואני מצטט מסעיף 44 לכתב האישום:

"במעשים המתוארים לעיל, הנאשם נתניהו עשה במילוי תפקידו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית בטוהר המידות ובאמון הציבור. זאת, בכך שלאחר שהנאשם מוזס הציע לנאשם נתניהו הצעת שוחד, הגם שהנאשם נתניהו לא ביקש או התנה שוחד, הוא לא חדל מהשיח עמו… הנאשם נתניהו נטע אצל הנאשם מוזס את הרושם לפיו ישנה אפשרות של ממש שהוא – ראש ממשלת ישראל – ייקח שוחד…".

"בגלל הדברים האלו, של שיח עם מי שהציע לו שוחד, לפי כתב האישום, מבלי שהוא ביקש שוחד ומבלי שהתנה פעולה כלשהי בקבלת שוחד, הוגש נגד ראש ממשלה מכהן כתב אישום בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים.

"זה מטריד.

"מסופר על רבי עקיבא שהיה דורש תילי תילים של הלכות מכל קצה של אות בתורה, אבל אפילו הוא לא היה מצליח ללמוד לא על דרך הפשט, לא על דרך הרמז, ואפילו לא על דרך הסוד, שסירוב לקבל שוחד יכול לעלות כדי עבירה של מרמה והפרת אמונים. אף אחד לא יכול היה לצפות מראש מסקנה משפטית כזאת.

"פעם אחר פעם אנחנו נתקלים בניסיונות של רשויות האכיפה להרחיב ולהרחיב ולהרחיב את העבירה של מרמה והפרת אמונים כדי שהיא תתפוס ברשתה התנהגויות שאיש לא סבר קודם לכן שיש בהן פסול חוקי.

"זה לא רק נגד ראש ממשלה. לפני חצי שנה בערך הוגש כתב אישום נגד ראש עיריית חדרה – תת אלוף צביקה גנדלמן. בבסיס האישומים נגד ראש העיר עומדת הטענה, שגנלדמן לא נמנע מלטפל בעניינים הקשורים לאדם שתמך בו פוליטית בבחירות לרשויות המקומיות, כפי שתומכים בכל מועמד לראשות העיר עשרות ומאות אחרים. אני מבהיר, לא מדובר היה בתמיכה כלכלית או במי שעבד בקמפיין הבחירות של גנדלמן. אלא באזרח שרצה, ואפילו מאוד, שגנדלמן יזכה בבחירות. בכך, לשיטת רשויות האכיפה, עבר תת אלוף גנדלמן עבירה של הפרת אמונים.

"יש ועדה לבחינת השעיית ראשי ערים, והיא בחנה את הבקשה של הפרקליטות להשעות את מר גנדלמן מתפקידו בעקבות הגשת כתב האישום, וקבעה, רק על סמך קריאת כתב האישום את הדברים הבאים:

"ראשית נציין כי אין בפניניו נסיבות "שגרתיות" של ניגוד עניינים, שכן אין מדובר בקשר אינהרנטי שבין משיב לבין "נשוא" הניגוד, כדוגמת קרוב משפחה או שותף עסקי".

"הרחבת עבירת הפרת האמונים לניגודי עניינים לא "שגרתיים" ולא "טבעיים" היא אחת הסכנות הגדולות בשימוש בעבירת סל עמומה וגמישה שכזו. היא מאפשרת לרשויות האכיפה להפליל בדיעבד כמעט כל עובד ציבור. עובד ציבור שלא ידע שהוא בניגוד עניינים. גם אם גנדלמן היה הולך לשורה של עורכי דין או משפטנים, ושואל אותם האם הוא נמצא בניגוד עניינים, איש לא היה אומר לו שאסור לו לשבת בישיבות בעניינו של מי שהיה תומך שלו בבחירות, גם אם תומך נלהב".

"

עו"ד עמית חדד על מערכת אכיפת החוק

"

"בניגוד לרוח המתקדמת של ביצור ועיגון זכויות אדם בכל תחומי החיים – בכל מה שקשור למשפט הפלילי זכויות האדם נותרו הרחק הרחק הרחק מאחור. הביקורת השיפוטית ביחס לצווי חיפוש; צווי חדירה לטלפון וצווים להאזנות סתר כמעט ולא קיימת. המצב היום הוא שכמעט כל בקשה של משטרת ישראל מתקבלת, אני אומר כמעט אבל צריך לומר שבאופן אפקטיבי כל בקשה מתקבלת (חדד מייצג את יועצי נתניהו).

"אני אציג טיפה מספרים כי אני חושב שהם ממחישים את הדברים היטב. מתוך 63,000 בקשות לצווי חיפוש שמוגשות כל שנה מידי שנה, 97.5% מהבקשות מתקבלות. זה מספר שהוא לא מתקבל על הדעת.

"גם ביחס לצווי האזנות סתר, המצב עגום לא פחות. בשנת 2020 הגישה המשטרה 3,692 בקשות לצווי האזנה – רק 26 מהבקשות נדחו. ב-2017 דחו השופטים רק שתי בקשות להאזנות סתר מתוך 3,483 בקשות. שזה אומר ש-99.99% מתוך הבקשות להאזנות סתר מתקבלות, וזה אני מזכיר, כאשר המחוקק הטיל את המשימה לאשר צווים כאלה על נשיא בית המשפט המחוזי, או הסגן שלו, כדי למנוע אישורים סיטוניים של בקשות. המספרים האלה מוכיחים, לטעמי, שאין שום ביקורת שיפוטית על הבקשות של המשטרה ואין שום הגנה שיפוטית על הזכות שלנו לפרטיות ועל הזכות שלנו לקניין.

"המצב ביחס לבקשות המעצר של המשטרה עגום לא פחות. כמעט כל הבקשות להארכת מעצר, בוודאי בקשה ראשונה למעצר, מתקבלות. עבירות על טוהר המידות שנחקרות בלהב 433 מתקיימות כמעט תמיד כאשר כל החשודים עצורים ימים רבים".

"

מאמרים אחרונים

סיגר – תיק 1000

הפרקליטות רוצה להסתיר את קריסת תיק 4000 עם סיגרים ושמפניות? עושים סדר בתיק 1000

הפרקליטות שברה את הסדר ההגיוני של משפט נתניהו עם עדה בתיק 1000, הדס קליין. המטרה היא לטשטש את קריסת תיק 4000 בעדות פילבר באמצעות קצת קשקשת על סיגרים ושמפניות. אז החלטתי לעשות לכם סדר בתיק 1000

הקליקו לתוכן »