כמה מילים על ההחלטה אתמול של השופטים לדחות את הבקשה של הפרקליטות לשנות את כתב האישום בתיק 4000: עזבו את הפלפולים המשפטיים של שופרי הפרקליטות על אפשרות עתידית להרשעה בשוחד, תיק 4000 נפח את נשמתו והשופטים חתמו על תעודת הפטירה הרשמית. והסיבה פשוטה: אין ראיות והפרקליטות גם לא תצליח למצוא ראיות.

הבעיה היא שלבית המשפט אין שום סמכות להפסיק את המשפט, למרות הרמז העבה ששלח אתמול לפרקליטות, ומה שיקרה עכשיו שליאת בן ארי ויהודית תירוש ימשיכו להנשים את התיק עד סוף המשפט רק כדי לא לסגת באופן רשמי.

במילים אחרות: הן נלחמות על כבודן האבוד ולקחו את התיק ואת מדינת ישראל כבת ערובה לאגו שלהן. זה מצב שערורייתי שאין מי שיפסיק אותו כי פרקליט המדינה, עמית איסמן, מתברר כחלש מאוד וגם היועצת המשפטית החדשה, גלי בהרב מיארה, מאפשרת לבן ארי ותירוש לעשות ככל העולה על רוחן.

כולם מצופפים שורות כדי להגן על ההפיכה השלטונית שביצעו. לכן, הם יעשו הכל כדי שנתניהו לא יחזור לשלטון, כיוון שהם חוששים מהקמת ועדת חקירה ולכן ימרחו את הזמן ככל שיתאפשר להן.

***

לבלון "שיחת המעקב" שפוצץ אתמול

מה זו שיחת המעקב? בסעיף 81 לכתב האישום נכתב:

"בהמשך, בתחילת שנת 2016 או בסמוך לכך, התקשר הנאשם נתניהו לפילבר על מנת לוודא שענייני בזק מטופלים על ידי פילבר בהתאם להנחייתו (שיחת המעקב)."

מה אמר עליה פילבר בחקירותיו, כולל חקירתו הראשית?

פילבר נתן לשיחה כמה סימנים לגבי התאריך: יום ראשון ברבעון הראשון של 2016, בשעה 9:00 בבוקר לערך בדרכו למשרד האוצר. לגבי התוכן פילבר היה די מעורפל, הוא אמר שנתניהו דיבר איתו על מה שקורה במשרד, שביקש ממנו להמשיך במתווה כחלון והוא ממש לא בטוח שנתניהו אמר את המילה "בזק" בשיחה הזו, שנמשכה כמה דקות.

ואיך עו"ד בן צור פוצץ את הבלון של השיחה?

הנה החקירה מאתמול, השורה התחתונה: השיחה אכן התקיימה, אבל באה בעקבות פרסום שקרי על נתניהו. לא מעקב ולא נעליים. נתניהו לא ביקש לוודא שענייני בזק מטופלים ואפילו בגרסה הראשונית של פילבר זה לא נאמר.

איך פוצץ הבלון?

הנה תמליל החקירה מאתמול:

בן צור: "עוברים לשיחת המעקב, נדבר על ראיות ולא על קופירייטינג של הפרקליטות על "מעקב" או "נזיפה" או "הנחייה". אני כבר אומר לך שמנעו ממך ראיות. דיברת על 9 בבוקר, יום ראשון, שאתה בדרך למשרד האוצר, זה מה שאמרת על השיחה?"

פילבר: "כן".

בן צור: "אמרת שזה ברבעון הראשון של 2016, הוא אמר איפה הדברים עומדים, אתה לא זוכר שהוא שאל על בזק. אתה אומר, בגדול, שנתניהו התקשר אליך, ביום ראשון בבוקר, ברבעון הראשון של 2016, ושאל אותך בגדול מה קורה במשרד התקשורת. אתה לא זוכר שדיבר איתך על בזק".

פילבר: "ייחסתי את זה לבזק לפי התשובה שאני נתתי".

בן צור: "השם אלוביץ' לא עלה כמובן?"

פילבר: "לא עלה".

בן צור: "אמרת שבאופן כללי סקרת לו את הנושאים על הפרק, ואמרת שאנחנו מתקדמים בהתאם למתווה כחלון. אוקיי?"

פילבר: "כן".

בן צור: "זו הגרסה שלך. אתה אומר שאתה מתקדם בהתאם למתווה כחלון".

פילבר: "לא היתה שיחה ארוכה מאוד, כמה דקות, הוא סיכם במשפט הזה".

בן צור: "דיברנו מה זה מתווה כחלון, זה ההמשך של המדיניות. אנחנו על השיחה, אתה אמרת בחקירה שלך מה-25.2.2018 שזו שיחה של מספר דקות. אתה לא זכרת את התאריך המדוייק של השיחה, ואמרת שזה ברבעון הראשון של 2016. אני הולך לפי הזיכרון שלך. בוא ננסה למקם. ראינו את ה-18.2.2016, ראינו את הדיון שלך עם אבי ליכט (המישנה ליועמ"ש), חיים סבן, האם אתה זוכר, 18.2 ביום חמישי, זה היה לפני אחרי?"

פילבר: "לא זוכר".

בן צור: "אתה בעימות אז עם משרד האוצר ועם חברת פרטנר. אנחנו נדייק את זה על ראש סיכה, ונראה מה הראיות. אני רוצה להראות מה אמרת, לטעמנו יש לזה משמעות בחקירה במשטרה. ב-19.2.2018 שוב אמרת שהיה טלפון ביום ראשון בבוקר, לנייד, אחרי שבת, מהלשכה של רה"מ, אמרת שאתה אולי יכול לאתר את התאריך. השיחה שקיבלתי אותה בפתח משרד האוצר. אמרו לך בוא נאתר לפי היומנים. אתה אמרת לנתניהו שאתה מנסה לקדם את ההפרדה המבנית ואמרת לו שאתה לא עושה שום דבר חדש, הכל במסגרת המדיניות של כחלון.
יש לנו סימנים של השיחה: יום ראשון, משרד האוצר ויש אפשרות להצליב עם נתונים. בעניין התוכן, אתה אומר שרה"מ רוצה שהכל יהיה במסגרת מדיניות כחלון".

פילבר: "זה מה שהוא רוצה לוודא".

בן צור: "בהמשך שואלים אותך החוקרים מה נתניהו אמר, הוא רצה לוודא שלא עושים משהו חריג, והחוקר מציע שאולי היתה איזשהי כתבה שבעקבותיה התקשרו. הם לא הציגו לך יומנים, מחקרי התקשרויות, ועוד?"

פילבר: "לא הציגו לי".

בן צור: "טוב, לי אין 300 חוקרים, אבל תיכף נראה. נתניהו אומר לך אל תעשה משהו חריג, תמשיך עם מדיניות כחלון. בוא נראה את הראיות למיקום התאריך. בשום מקום לא הראו לך?"

פילבר: "לא".

בן צור: "רבעון ראשון 2016, יום ראשון בשבוע, אז יש לנו 13 ימי ראשון ברבעון הראשון. ויש לנו שיחה של מספר דקות, בשעה תשע בבוקר ליד משרד האוצר. ראו זה פלא, מצאנו את השיחה. בינואר יש שיחה אחת ב-24.1 שנמשכה 19 שניות, אתה בפ"ת, זה לא מתאים. השיחה השנייה בפברואר, יש מספר שיחות, יש שתי שיחות שמבחינת השעה הן תואמות, אבל השיחות האלה אתה מצוי באיזור רמת השרון, ואתה דיברת על כניסה למשרד האוצר ולכן לא מתאים".

פילבר: "כן, זוכר, הייתי בדירקטוריון פאס (הרכבת הקלה), זו לא השיחה הרלוונטית".

השופט בר-עם: "זה חלק מחומרי החקירה?"

פילבר: "כן".

בן צור: "בוא נעבור למרץ, יתר השיחות לא מתאימות, לא בזמן ולא במשך ולא במקום. נגיש לשופטים את חודש מרץ. בינגו. יש שיחה אחת, 3.43 דקות אתה בירושלים, האנטנה באיכון באיזור גן המדע, ליד משרד האוצר. זה תואם את התיאור שלך. נכון?"

פילבר: "ככל הנראה".

בן צור: "והשעה היא 9:00 בבוקר ומצאנו את השיחה ב-13.3. כדי להבין, בוא נראה מה קרה בסמוך לאותו מועד. גם זה לא הראו לך?"

פילבר: "כשאמרתי אפיזודה התכוונתי שזה הגיע ביום ראשון בבוקר. הערכתי שאולי מישהו בסוף השבוע שיגע את נתניהו ולכן הוא התקשר".

בן צור: "אני אראה לך שהיו כתבות, אתה מביא השערות. מנקים עכשיו קופירייטינג, הולכים לעובדות. ואת ההשערות שלך אף אחד לא בדק?".

פילבר: "נכון, הצגתי את הסברה שלי".

בר-עם: ז"ה אחת מתוך כמה אפיזודות?"

פילבר: "מה שנקרא פגישת ההנחיה, שיחת הנזיפה ושיחת המעקב".

בן צור: "ב-8 למרץ יש פגישה עם סטלה הנדלר עם אנשי משרד התקשורת. אתה כותב לעדי קאהן, היה לך דין ודברים עם האוצר, היה ניסיון לקדם פגישה עם אמיר ברקן (כלכלן במשרד ראש הממשלה), והמטרה לשכנע שהפעולות שלך הן לטובות הציבור".

פילבר: "כן, זה בעקבות הפנייה של חיים סבן לאלי גרונר, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה".

בן צור: "אז בודקים אותך ומי בודק אותך? אנשי ראש הממשלה. יום אחרי השיחה, יש כתבה בגלובס תחת הכותרת – "נתניהו בהחלטה דרמטית: ביטול ההפרדה המבנית בבזק".

פילבר: "עכשיו אני מבין".

בן צור: "מה אתה מבין?"

פילבר: "זו היתה כתבה דרמטית, אני לא חיברתי בין שני הדברים (בנוגע ל"שיחת המעקב) כי לא ראיתי. זו היתה כתבה דרמטית, הדלפות יזומות, של פרטנר כנראה, סאגה משמעותית שהתחילה בין סבן ובינינו. וזה קשור" (לשיחת המעקב בהגדרתה ע"י הפרקליטות).

בן צור: "כותרת דרמטית?"

פילבר: "כן, הייתי צריך להודיע אפילו הודעה לבורסה".

בן צור: "אתה ב-12.3, מוצ"ש, הכתבה היתה ביום רביעי, אתה מעלה ציוץ וכותב: "אגב, כבר בחמישי בבוקר יצאה מכתב בחתימתי לחגי גולן עורך "גלובס" על פרסום כותרת מטעה, אבל אתה מכיר עיתונאי שמודה בטעות?" אתה מבין שהיתה הדלפה?"

פילבר: "כנראה מאגף הכלכלה. התחילו סמסמים זועמים מאוד של אדם צ'סנוב, יו"ר פרטנר".

בן צור: "הפרסום לא נכון, הוא לא אמת?"

פילבר: "לא אמת".

בן צור: "נתניהו לא עשה שום דבר לגבי הפרדה מבנית?"

פילבר: "לא, ואין קשר בכלל לנתניהו".

בן צור: "זה פשוט לא נכון!"

פילבר: "זו כותרת מטעה".

בן צור: "בתקופה הזו היו שני כלכלנים רציניים במשרד ראש הממשלה שבודקים אותך. אז עולה כתבה בכלכליסט ניתוח ב-10.3 ראיון עם אנליסט ערן יעקובי, בוא נראה מה הוא אומר. הוא תמך בביטול ההפרדה המבנית".

פילבר: "הוא מבין, אחד האנליסטים שמבינים".

בן צור: "אבל הוא טעה שרה"מ אישר את ביטול ההפרדה המבנית".

פילבר: "כן".

בן צור: "בוא נראה מה אתה כותב במוצ"ש, לשאלת אנליסטים אתה מצייץ, "הריני להבהיר כי טרם נפלה החלטה בנושא ההפרדה המבנית בבזק, וכי הידיעה שפורסמה לפיה שר התשורת כבר קיבל החלטה בנושא אינה נכונה". עכשיו בוא נראה את ההתכתבות שלך עם אדם צ'סנוב: אתה שולח אליו ב-12.3 במוצ"ש בלילה את הציוץ שלך. הוא אומר לך חשוב שתצא הודעה ממשרד התקשורת. אתה השבת לו שציוץ שאתה חותם זה יותר רשמי מהודעת דובר. והוא שואל אותך על מיזוג סלקום-גולן" (פרטנר התנגדה בזמנו למהלך).
עכשיו, בוא נראה מה קורה בסמוך לאותה שיחת טלפון. יש פרסומים על החלטת נתניהו שלא היתה ולא נבראה. יש משהו שמשרד האוצר מתנגד, גם פרטנר שלחו לך את שלום שלמה. ואתה שולח את הציוץ. בוא נבין מה קורה עם נתניהו, כי יש לך שיחה ביום ראשון בבוקר. הוא מתקשר אליך ואומר אדוני, מה קורה פה? הוא קורא פרסום ולכן הוא התקשר אליך".

פילבר: "ככל הנראה. זה עושה שכל".

בן צור: "אין שכל אחר".

פילבר: "זה מאוד מסתדר עם הנתונים".

בר-עם: "לא זכרת אז את הקישור"?

פילבר: "אני לא יכול לדעת משהו מאוחר. לא זכרתי את החיבור ללוחות הזמנים, לכן הערכתי שמישהו שיגע את נתניהו בשבת, אז זה חלק מהאפיזודות שאולי יש להם קשר לנתניהו.  זכרתי את אופן השיחה, נתתי לו סקירה, היתה שיחה, שאלתי מה הוא שאל על נושאי טלקום, אז אמרתי שזה קשור לעניין הזה".

בר-עם: "אבל עכשיו?"

פילבר: "זה מתחבר לגמרי (מה שבן צור הציג לו), נתניהו שואל על איזשהו החלטה שהוא לא קיבל".

בר-עם: "שאתה רואה עכשיו את הנתונים?"

פילבר: "ככל הנראה זו הסיבה" (מה שהציג לו בן צור):

בר עם: "מאיפה השיחה הזו צצה מהזיכרון? "

פילבר: אני חושב ב-18 (18.2.2018 בלילה, שפילבר החליט להפוך לעד מדינה). איפה יש דברים בנושא נתניהו-אלוביץ', פגישת ההנחיה, נראתה לי אז שיחה חריגה – שיחת המעקב, זה לא חיבור טבעי לשיחות שאני עושה עם נתניהו מבחינת התוכן שלה, משום מה הוא שואל אותי מה אתם עושים במשרד, בהקשר שלי, ניסיתי לתת להסבר, כנראה היה קשר לבזק. את האירוע הזה אני זוכר מצויין, לא זכרתי שזה היה בסמיכות למה שהוצג לי עכשיו. זה בוודאות הסיפור כנראה".

השופטת פרידמן-פלדמן: "זכרת עכשיו את אירוע סוף השבוע, זכרת את השיחה החריגה, יש להניח שהיתה שיחה, ידעת על מה החריגות".

פילבר: "לא עשיתי את החיבור, לא קישרתי".

פרידמן-פלדמן: "והיום".

פילבר: "כן, היום אני מחבר את העניינים".

פרידמן-פלדמן: "בכל זאת שיחה חריגה?"

פילבר: "לא הטרדתי את עצמי מאיפה למה מגיעה השיחה. אני קשוב, אני עונה, וזהו. לא עשיתי שום דבר בעקבות השיחה, לא התבקשתי לעשות שום דבר. זה נגמר, נתתי אינפורמציה. כשהחוקרים ביקשו להביא ממני אירועים, האירוע עלה בזיכרוני, הוא נראה לי חריג וחריג בגלל השעה והנושא והתוכן".

השופט שחם: "הוא (נתניהו) הזכיר את זה בשיחה?"

פילבר: "לא הזכיר".

בר עם: "יכול להיות שבמהלך השיחה קישרת בין הדברים?"

פילבר: "לא זכרתי את העניין של פרטנר. זו פעם ראשונה שהדברים התחברו".

בן צור: "לו מניחים בפניך את המועד, את הציוצים, את ההקשר, את הפרסומים, זה ההקשר של השיחה?"

פילבר: "ככל הנראה".

בן צור: "אין שום הסבר אחר וזה על פי הנתונים הפורנזיים".

פילבר: "אני אומר שאם הייתי רואה את כל הנתונים, הייתי נותן את הפרשנות שאתה נותן".

בן צור: "נתניהו התקשר אליך והוציא לך מן כרטיס צהוב?"

פילבר: "כן".

בן צור: "בוא נלך חזרה לכתבה".

פילבר פונה לשופטת פרידמן-פלדמן בנוגע לדברים שאמר קודם לכן:

פילבר: "גבירתי, האינטנסיביות היתה גדולה מאוד, טיפלתי בעשרות דברים, לא השקעתי יותר מדי מחשבה על מה שקרה אז. יש להגנה את הפריבילגיה לשבת על הנתונים ולעשות את הניתוחים, לא היה לי בראש לעשות הקשרים".

פרידמן-פלדמן: "לא שאלתי על החקירה, שאלתי על השיחה".

פילבר: "אני לא חיברתי בין הוויכוחים שהיו עם אדם צ'סנוב לעניין".

בן צור: "גם על החוקרים יש חובה, לא לתת לך להתפזר, זו חובתם שהופרה, אתה מבין את זה? אמרת שביום רביעי היתה כתבה, אבל ראינו את ההתרחשויות, יש התרחשות שמתגלגלת בארבעה ימים".

פילבר: "עכשיו החיבור הוא טבעי".

בן צור: "בוא נתקדם רגע לכתבה. אתה אמרת שגרדת בראש ואמרת מה אתה יכול להעלות כאפיזודות (על נתניהו)?"

פילבר: "לא לזלזל".

בן צור: "לא מזלזל. הסיטואציה היא פשוטה בתכלית: פרסומים לא נכונים על רוה"מ שמובילים לשיחת טלפון".

פילבר: "כן".

בן צור: "הוא אומר לך דיר באלק, תמשיך עם כחלון".

פילבר: "כן".

בן צור: "ביקשו ממך אי פעם את הדף של הנקודות (האפיזודות) שרשמת לעצמך".

פילבר: "לא ביקשו".

בן צור: "אז זו לא שיחת מעקב".

פילבר:  "זה עושה את ההקשר"

הכוונה להצגה של בן צור, כלומר פילבר אומר למעשה שלא מדובר בשיחת מעקב, אלא שיחה שבאה בעקבות כתבה שייחסה לנתניהו פעולה שהוא בכלל לא ביצע.