ביום חמישי האחרון (09.06.2022) התפרסם פסק דין בעליון מפרי עטו של השופט יוסף אלרון, שיש לו השלכה על משפט נתניהו.
מדובר בערעור המדינה על זיכויים מחמת הספק של לוחם גולני יעקב שמבה וקצין השב"ס רונן כהן שחשבו בטעות בזמנו שאבטום זרהום המנו הוא המחבל שרצח את החייל עומרי לוי ופצע אחרים בתחנה המרכזית בבאר שבע.

אלרון דחה את ערעור המדינה ובין היתר קבע כך:

"למרבה הצער, לאחרונה נעשה במילה "שגגה" שימוש באופן חוזר ונשנה, כמילת קסם המחפה על אי קבלת אחריות להתנהלות שאינה תקינה. בנסיבות שלפנינו, המדינה אינה נכונה לשאת בהשלכותיה של "שגגה" זו, ומבקשת כי המשיב 1 (יעקב שמבה) יישא במחירה הכבד – באופן המחזיר את ההליך הפלילי נגדו כ-5 שנים לאחור, מאחר שהדבר יחייב את שמיעת מכלול הראיות מבראשית.

"בעניין זה כבר הבעתי את עמדתי, כי יש להיזהר מתיקון שגגות התביעה על חשבון זכויות הנאשם. אמנם אל לנו להיאחז בכללים דיוניים בנוקשות, אך כאשר זכויות נאשם מונחות על הכף, אין לרופף מסגרות דיוניות יתר על המידה עד כדי פגיעה בהליך הוגן ועיוות דין. בעבר ציינתי:

"הבאת ראיות, על פי סדרן ושמירת המסגרת הדיונית של הבאת ראיות, מהוות את אחד הנדבכים החשובים ביותר בקיומו של ההליך המתקיים בבית המשפט. לא בכדי, מתבסס סדר הדיון של ההליך הפלילי על שלבי דיון קבועים וידועים, כאשר כל צד מודע היטב לזכויותיו על פי דין, כמו גם לחובותיו של הצד האחר. הבאת הראיות על ידי הצדדים כזכות מוקנית על פי דין מחד גיסא, וכחובה חקוקה בסדר הדין הפלילי, מאידך גיסא, הינה מאבני היסוד של ניהול הדיון הפלילי".

***

לדברים האלה יש קשר מאוד ישיר למשפט נתניהו כי הפרקליטות מרבה לאחרונה להשתמש בביטוי "שגגה" או טעות בתום לב לכל מחדל שלה. במקרה של משפט נתניהו הגיעו מספר ה"שגגות" למאסה כה קריטית שמעידה בהחלט על "התנהגות בלתי תקינה" בלשונו של אלרון שהפרקליטות מתעקשת לא לקחת עליה אחריות.

אז הנה עשר ה"שגגות" הכי גדולות של הפרקליטות בתיקי נתניהו שכמובן שנעשו בזדון

1.

החקירות נגד נתניהו נפתחו בלי אישורי יועמ"ש בכתב (1): בעקבות הדיון על כך מתח ביהמ"ש ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה ועל הפרקליטות אך קבע כי הפגם אינו מקים עילה מבוררת לביסוס הטענה לביטול האישום בשלב המקדמי אבל הדברים יילקחו בחשבון בסוף ההליך המשפטי.

"… עם זאת, בסיום ההליך, נשקול אם קיימת הצדקה בנסיבות המקרה לפסול, מחמת היעדר קבילות, ראיות בתיקים 1000 ו-4000, ככול שייקבע כי פעולות חקירה בוצעו טרם מתן הסכמת היועץ, כפי שתועדה במסמכים או על פי חומרי חקירה אחרים, לאור דוקטרינת הפסלות הפסיקתית, ועל פי המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין הזה, בין היתר לאור חומרת ההפרה – משקלן הסגולי של הראיות הפסולות, היחס בינן לבין הראיות הכשרות, ועוד".

בכל מקרה, השופטים קבעו בצורה הכי ברורה כי "נפל פגם בהתנהלות היועץ".

2.

החקירות נגד נתניהו נפתחו בלי אישורי יועמ"ש בכתב (2): בשבוע האחרון התברר שהפגם הזה עוד יותר חמור ממה שחשבו. מתברר כי שלושה חודשים לפני אותו אישור פגום בע"פ שנתן לכאורה מנדלבליט לפתיחת חקירה בתיק 4000, ליאת בן ארי החליטה לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו ולגייס את פילבר כעד מדינה להפלילו.

בן ארי פעלה בכך נגד חוק יסוד – והפרה אותו הפרה חמורה מאוד.

3.

ה"שגגה" לגבי מועד פגישת ההנחיה: למרות שהפרקליטות ידעה שהתאריכים שמסר לה פילבר על קיום "פגישת ההנחיה" לכאורה אינם נכונים היא דבקה בהם במשך 4 שנים(!).
בפעם הראשונה, בפברואר 2018, היו לה התכתבויות שהוכיחו שהמועד שמסר פילבר לא נכון ובכל זאת היא הגישה כתב אישום שקרי.
בפעם השנייה, לאחר הגשת כתב האישום, שהגיע דוח איכונים מפורט ששלל לחלוטין את קיום הפגישה במועד שנכתב בכתב האישום, הפרקליטות לא טרחה לתקן אותו.
בפעם השלישית – ברענון העד של פילבר – שוב יהודית תירוש וליאת בן ארי לא טרחו לתקן את פילבר; ובפעם הרביעית – והחמורה ביותר לטעמי – יהודית תירוש חקרה בסוף מארס השנה את פילבר על דוכן העדים, מול עיני השופטים, והמשיכה לשקר בנושא מועד הפגישה במצח נחושה. חתיכת שגגה.

4.

ה"שגגה" שגילתה מאות אלפי פרטים שהוסתרו במיילים של אילן ישועה, כולם, ללא יוצא מן הכלל, פרטים מזכים לנתניהו – שהצביעו על מערכת יחסים אוהדת שניהל ישועה עם פוליטיקאים רבים ובראשם בוז'י הרצוג, בנט, כחלון, ליברמן ועוד. ה"שגגה" נחשפה לאחר שעו"ד ז"ק חן מצא את כל הפריטים בלשונית של חקירת עדת תביעה אחרת לגמרי.

5.

תיקון כתב האישום: עוד בדצמבר 2020 הורה בית המשפט לפרקליטות לתקן את כתב האישום ולהפריד בין נתניהו ובני משפחתו.
הפרקליטות צפצפה על החלטת בית המשפט, לא ממש הפרידה בכתב האישום המתוקן, והוסיפה רשימה של 150 "דרישות" סיקור של נתניהו שרובן ככולן התבררו כהודעות לעיתונות שגרתיות.

6.

הסתרת מאות מסמכים מפילבר: במהלך חקירותיו הרבות של עד המדינה הפרקליטות והמשטרה לא הציגו בפניו מאות מסמכים שהיו יכולים לשנות את עדותו – כולם מסמכים מזכים לנתניהו. פילבר הודה בכך.

7.

נעילת החקירה על קו מסויים – הראש של נתניהו: לאורך כל העדויות המרכזיות זה היה ברור כשמש – החוקרים התבקשו לנעול את החקירה רק על ענייני בזק ונתניהו ולא בדקו הסברים אחרים שפילבר סיפק כמו ההתנהלות הפסולה של חברת הוט וחברת פרטנר.

8.

סחיטה באיומים נגד עדים: נגד שני עדי המדינה ניר חפץ ושלמה פילבר הופעלו אמצעי חקירות פסולים שנועדו לאלץ אותם להפוך לעדי מדינה.
למעשה, השניים הוחזקו בגרונם בגלל עבירות לכאורה שהם ביצעו בלי כל קשר לנתניהו (כמו ארי הרו) וכדי למלט את עצמם מהאישומים נגדם הם נכנעו לבסוף.

9.

שימוש בפגסוס: אין ספק שנעשה שימוש פסול באמצעים לא חוקיים נגד סביבת נתניהו. עד עתה אנחנו יודעים רק על פילבר, אבל נראה שמתחת להררי החסיונות שביקשה הפרקליטות מסתתרים עוד לא מעט צווי האזנה לא חוקיים למקורבי נתניהו (למשל, נתן אשל).

10.

תיק 1000 – ניפוח סכום המתנות על חודו של שקל: סכומי המתנות בתיק 1000, שהגיעו לכ-700 אלף שקל בכתב האישום, וננקבו על חודו של שקל, היו בלי שום הוכחות או קבלות.
מסתבר שהפרקליטות והמשטרה עסקו בניסוי ותהייה כשלקחו את התצרוכת הכללית של מילצ'ן והשיתו את מרביתה על משפחת נתניהו, בלי שום הוכחה לכך. כלומר, לא רק שהיה פה ניפוח, אלא שהיתה פה רמאות בנוגע לסכומים המדוייקים.

ואלו הן באמת ה"שגגות" הבולטות, יש עוד עשרות "שגגות" "קטנות" שלא מותירים ספק: יש פה התנהלות בלתי תקינה, בלשונו של אלרון.
הווה אומר: מעבר על החוק.