צפיתי בהרבה מאוד מופעי אימים של יהודית תירוש, אבל המופע שלה אתמול היה המביך מכולם.
עוד לפני פתיחת הדיון ניכר שתירוש דרוכה ומתוכה מאוד. במהלך החקירה החוזרת, שנמשכה אתמול כ-3 שעות כי תירוש היתה צריכה לצאת ב-13:00, תירוש היתה היסטרית, מבולבלת ואף גמגמה לעיתים.

זה לא הפתיע אותי: ככה זה כשאתה מגיע לחקירה חוזרת בלי שום קלפים ומנסה להסיח ולגנוב את הדעת, במיוחד בנושא פגישת ההנחיה.
לאור ההתנגדויות של בן צור וחן לכל שאלה שלה, מרבית הזמן פילבר בילה בחוץ וכשחזר, הוא לא ממש סיפק את הסחורה שאותה רצתה תירוש.

***

יהודית תירוש מנסה באופן נואש להציל את "פגישת ההנחיה"

אין ממש צורך להתעמק בזוטי הזוטות שהעסיקו את תירוש בחקירה אלא במטרה שלה: כיוון שאין לה שום ראיה חפצית לקיומה של פגישת ההנחיה, כיוון שבן צור שלל אותה הן לפני המינוי והן אחרי המינוי של פילבר, תירוש ניסתה לסחוט מפילבר איזושהי אמירה שאולי הפגישה היתה לפני מינויו.
בהתחלה היא שללה את האפשרות שהפגישה במתכונת שפילבר תיאר היתה ב-15 וב-17 ליוני (שבוע שני למינויו) בדיוק כפי ששלל זאת בן צור – לאיש לא היה ברור למה היא מתעקשת לחזור על מה שבן צור כבר הוכיח.

בהמשך, עברה ל-27.5 ולניסיון, כאמור, לסחוט מפילבר איזושהי אמירה על פגישה עם נתניהו, בין לבין שתי פגישות שהיו על רשות השידור שבהן השתתף פילבר אצל נתניהו (וכל זה על סמך חלון של כחצי שעה שבו פילבר לא השתמש בטלפון שלו).
הניסיון נתקל כמובן בהתנגדות של צוותי ההגנה ולבסוף, אחרי דין ודברים על ניסוח השאלה, פילבר השיב בצורה הזו:

"לפי מחקרי התקשורת אני לא יכול לשלול זאת, אבל הזיכרון שלי הוא שלא היתה פגישה כזו לפני המינוי שלי לתפקיד".

פילבר אמר את הדברים גם בתחילת החקירה החוזרת ובכך רוקן מתוכן את המטרה של תירוש.
הזיכרון שלו מדבר על פגישת הנחיה במתוכנת שתיאר אחרי מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ובכך "קבר" לא רק את הניסיונות של תירוש אלא את התיק כולו.
כזכור, בן צור הוכיח שפגישה כזו לא יכלה להתקיים בשבוע הראשון ואף בשבוע השני למינויו וגם לא יכולה להתקיים לפני מינויו – ולכן עיקר את כתב האישום מכל תוכן.

אני מניח שבשבוע הבא תמשיך תירוש לנסות לחלץ מפילבר אמירה כלשהי על פגישה נוספת לפני מינויו, אבל היא שוב תגיע לדרך של אין מוצא.

זו סיטואציה הזויה: ראשית, מפני שעומדת התובעת הראשית ומנסה להציג את עד המדינה המרכזי שלה כלא אמין, ומתעקשת לנסות לחלץ ממנו גרסה אחרת ממה שהוא אמר במשטרה.
שנית, הניסיון המגושם לחלץ איזושהי אמירה שאולי, ואם, וייתכן – שהיתה פגישה לפני – בלי שום ראיה, נדון מראש לכישלון.
תירוש ידעה זאת היטב ובכל זאת בחרה לעסוק בניחוש ותהייה – בבחינת ייקוב הדין את ההר.

במהלך ההתנגדויות אמרו עו"ד בן צור ועו"ד חן דברים נוקבים על התנהלותה של הפרקליטות ותירוש, ועו"ד חן אף הפנה ביקורת לבית המשפט על הקרדיט האין סופי שניתן לפרקליטות. הנה חלק מהדברים:

עו"ד בן צור: "אנחנו התמודדנו עם תיזה שהופיעה בכתב האישום ונתמכה על תיזה של העד, פעם אחר פעם, שהפגישה היתה בשבוע הראשון, שני ושלישי, זו התיזה. את התיזה הזו שללנו, אנחנו גם הראנו שהפגישות גם נשללות לפני המינוי, הכל היה מלא סדיר ובהיר.
אנחנו גם הצגנו את המהלך של הפגישות ב-15 ו-17, אמרתי לו שחלק מהסימנים שהוא נתן, לא מתקיימים. אני אמרתי לו את זה. וזה למעלה מן הצורך. אנחנו מתמודדים עם סיפור שיש לו התחלה, באמצע וסוף – אבל הוא לא היה ולא נברא.

"אין שאלה שהיו פגישות ב-15 ו-17, אמרתי לו שהסימנים לא מתקיימים, זה מה שהראינו, אמרנו שיש פגישות, ראינו תכנים מתוך הדפדפת. הנושא נחקר, הובהר, אז מה היא מנסה לסתור? הדיון הוא על השבוע הראשון, את זה הראנו. על מה אנחנו משחיתים את הזמן בחקירה החוזרת?"

עו"ד חן: "שפותחים את כל נושא מה שנקרא על ידם פגישת ההנחייה. הם הופכים הכל. בחקירה הראשית הם חקרו על בסיס מה שאמר העד, המסד היה ברשותם, היא בחרה בחירה מושכלת, שכל המסד הראייתי בפניה, לא לתקן אותו לפני שנתיים, גם לא לבוא לשלוח את העד להשלמת חקירה, כאשר באותו רענון העד הם חוזרים על אותו מועד. וגם לא עשו זאת בחקירה הראשית, לפני כבודכם. יש עובדה שאינה שנויה במחלוקת, היא הרי באה לתקן את כתב האישום, אין מחלוקת שמועד פגישת ההנחיה בכתב האישום לא קיים יותר.

"ההגנה הצליחה לקעקע את מה שנכתב בכתב האישום, אחרת אנחנו יכולים ללכת, והם יכולים לנהל מול כבודכם את המשפט מולכם לבד. היא קיבעה את העד על גרסה ועכשיו היא אומרת בוא נתחיל מחדש, זה מנוגד לסדר הדין הפלילי, זה מנוגד לדיני ראיות, מנוגד להגינות, מנוגד לצדק, מנוגד לכל מה שאתם רוצים. ועכשיו, היא אומרת בוא נפתח את העניין מחדש.  נקודה אחר נקודה, נפרץ הסכר, זה מה שהיא מבקשת לעשות. זה מנוגד לפסיקה, זה מנוגד לכל מה שחונכנו עליו, למדנו אותו וידענו עליו. יש לתיק מאפיינים מיוחדים, מגה תיק, דרש עבודה כבירה, נבירה בהררי חומרים, על קווי הגנה, אנחנו עושים את עבודתנו נאמנה, לא יכול להיות שניסיון אחד נכשל, אז בוא ננסה עד בלי סוף. ויהי מה עד שיורשעו הנאשמים. דרך א' לא הצליחה, אז ננסה דרך ב', ג', ד'.

"שואלים אותי בארוחות שישי בערב מה זה סעיף 184, וזה אחרי הכל, כי שכחנו את המושכלות הראשונות של חזקת חפות, יש להם שסתום ואנחנו נבוא עם סעיף 184, ויהי מה וייקוב הדין את ההר.
זה עומד בניגוד גמור לכללים של החקירה החוזרת. היא לא נועדה כדי להשלים פערים, כדי לעשות מקצה שיפורים, אני מתנגד לכל השאלות שקשורות לפגישת ההנחיה. אנחנו לא צריכים לאכול את פירות הביאושים של הפרקליטות".

בהמשך:

עו"ד חן: "הכל היה בפני התביעה, היא החליטה לא לחקור אותו בחקירה הראשית. אין פה צורך בשום הבהרה, כל המסמכים הוצגו לעד והוא רצה ואמר מה שהוא רוצה. לאפשר לעשות עכשיו השלמת חקירה בחקירה חוזרת, המשמעות היא רק אחת: לאפשר לעשות לה חקירה מחדש כיוון שהיא הגיעה לקיר בלתי עביר. יש פה מתיחה של החבל, אני לא רוצה להגיד ניצול לרעה. ולכן דווקא עכשיו שאנחנו באזור האפור אז בוא נשמע. זה לא ככה. אי אפשר לאפשר את החבל הרחב, אין שום דבר שדורש הבהרה ושום דבר שדורש דיוק".

בהמשך:

עו"ד חן: "הבעיה היא שתירוש הניחה הנחה שהיא הטעייה (בניסיון שלה לסחוט מפילבר הצהרה שאולי הפגישה היתה לפני המינוי).  הבעיה בשאלה, הדברים הרי מוקלטים, שהיה פרק זמן שהוא לא היה פעיל בטלפון, שהוא חזר לטלפון, ההנחה שהוצגה בפניו, שבפרק הזמן של ה-30 דקות, הוא היה בלי הטלפון שלו (אותו חלון שאליו התייחסה תירוש). הוא ענה לשאלה של גבירתי וזה במסגרת השאלה המטעה. ואני חוזר ואומר את זה, לא בקלות צריך לקבל את מה שהיא אמרה, יש פה קרדיט אינסופי שניתן לתביעה".

בן כספית – המנוע המרכזי מאחורי תיק 1000

אחרי שתירוש סיימה את חקירתה החוזרת התקיימו שני דיונים, האחד לא מעניין (בקשת פרקליטי מוזס לקבל נתוני תקשורת בין מוזס לארנון מילצ'ן) והשני סופר מעניין – בקשת עו"ד עמית חדד למסור את החומרים על המודיע המשטרתי בן כספית.

לאחר דבריו של חדד ביקשה הפרקליטות להעביר את הדיון למעמד צד אחד – כלומר, בלי צוותי ההגנה ובלי התקשורת – וכנראה יש לה סיבה טובה מאוד לכך: כל העסק עם בן כספית מריח רע מאוד.

הנה דבריו של עו"ד חדד:

"אנחנו פנינו לבית המשפט בעקבות סיטואציה שהיא אנומלית, בעייתית, מטרידה מאוד. ויש לה השלכות עומק על התיק. הטענה שלנו, ואני אשכנע את כבודכם, שצריך להסיר את מסך הערפל. הטענה שלנו שבן כספית הופעל ע"י המשטרה, מסר ידיעות שהובילו לתיק 1000, הופעל אקטיבית ע"י המשטרה, המשטרה דרשה ממנו לעשות את זה. וככה הפרו את עניין האישור של היועמ"ש – הותר לפתוח בחקירה בדצמבר 2016. מדברים על אדם שהופעל כבר מדצמבר 2015 והופעל ע"י אנשי משטרה בכירים ואין שום סיבה בעולם שנשאיר את העטיפה של הדברים. הבן שלי בוחר מתנה ורוצה עטיפה למתנה שלו, זה נחמד שאתה בן 4 ורוצה עטיפה – אבל אנחנו לא אוספים מתנות בלי לדעת מה יש בפנים. אין סיבה להסתיר.

"הטענה שלנו שהמקורות של בן כספית ואנחנו נראה זאת – זה ארנון מילצ'ן והדס קליין ולכן חשוב לדעת מה נאמר. אין בעיה של חיסיון, הדס קליין סיפרה את זה. יש חשיבות לקבל את החומר. הדס קליין אמרה שבן כספית היה אצל מילצ'ן בנוגע לספר שלו, הוא דיבר איתו, ארנון כמו ארנון, סיפר לו על השמפניות, היא ישבה עם בן כספית בבית קפה".

בהמשך דיבר עו"ד חדד על "שיטת" בן כספית, איך הוא מוסר ידיעות מודיעיניות, מפרסם אותם בעיתון ואם לא עושים משהו עם המידע שלו הוא מתגולל על רשויות החוק – במקרה הזה היועץ המשפטי לממשלה.

"אנחנו רואים שהוא מפרסם בעיתון ידיעות מודיעיניות. מצד אחד הוא מוסר מידע ומצפה שיעשו משהו ומצד שני הוא מאיים אם לא עושים משהו, הוא כותב שהיועץ לא עושה את תפקידו. זו הסיבה שיש הנחייה לא להפוך עיתונאים למקורות משטרתיים.

"החומרים שבן כספית מסר אלו החומרים שהפכו לתיק 1000 וזה חמור מאוד. הוא נפגש עם חוקרי להב, נפגש עם אבי רוטנברג, בן זוגה של ג'ודי ניר מוזס, אחותו של נוני מוזס. הוא היה גורם משמעותי שהוביל לפתיחה בחקירה, זה משהו שחייב אישור. יש לנו גם סברה שבן כספית מסר מידע בתיק 2000, הוא אמר את זה בראיון.

"נכון שיש יש אינטרס לגיטימי שאנחנו רוצים לעודד אנשים לשתף פעולה עם המשטרה, אבל בא בית המשפט העליון בנוגע לשעיה סגל ז"ל, בגלל שמסכימים לפרסם את המידע, אז אפקט המצנן לא קיים. לכן, ברגע שכספית מספר שהיה במשטרה, מסר מידע, כמה פעמים הוא היה, אז מה נשאר לנו? לא חסר לנו גרוש ללירה. אז לא נקרא לו מקור מודיעיני, נקרא לו סייען, נקרא לו בן אדם שמגיע מדי פעם למשטרה. אותי זה לא מעניין. זה הרבה יותר חמור. אם היה בא, זה עוד אירוע נורמטיבי, אבל אם הוא נדרש – להגיד לו לבוא ולמסור חומרים – זה אמור להרעיד את אמות הסיפים, אין לזה מקום בהנחיות וגם לא בחוק יסוד.

"אני מראה לכם כתבה איך בן כספית מתגולל על היועץ המשפטי לממשלה – ואז בעקבות הדברים האלה מתקבלת החלטה להפסיק להפעיל אותו. יש פה אירוע עם חשיבות מאז'ורית – האם קיבלו אישור ע"י היועמ"ש. אי אפשר להחביא מחדל כזה באמצעות תעודת חיסיון. לא צריך להגן על זה. ברגע שהוא פתח את הדלת, אתה לא יכול לבקש חיסיון. יש פה סיטואציה מאוד מיוחדת, בן כספית בחר בבחירה מושכלת, הוא אדם אינטליגנטי, הוא החליט לוותר על החיסיון ולכן אנחנו אומרים – הוא מסר גרסה בתולית של מילצ'ן וקליין, יש פה הפרה של חוק יסוד – לכן אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לקבל את המידע הזה".

חדד הביא קטעי תקשורת שבהם אכן בן כספית למעשה "מסיר" את החסינות מעל הערפל שהוא שימש כמקור משטרתי.

כך זה נשמע מפיו של כספית:

"לא אני גרמתי למשטרה להתחיל את החקירות נגד נתניהו. הם התקשרו אליי וטוב שכך… המשטרה פנתה אליי בעקבות פרסומים שלי. שאלה אותי אם אני מכיר את זה ואת זה. אמרתי כן. שאלה אותי אם אני מוכן לעזור ולתת להם, אמרתי כן. גם מחר אם יפנו אני אגיד להם כן. גאה בזה, אקח את זה לבית דין של מעלה. הם היו צריכים להפעיל עליי לחץ, הפעילו עליי תותחים כבדים… ובסוף נעתרתי ואני לא מתחרט על זה… בהתחלה היססתי, הפעילו עליי לחץ".

כאמור, משום מה, החליטה הפרקליטות להוציא תעודת חיסיון על כל נושא בן כספית, לבד מקטעים קצרים. וכאמור, יש לה סיבה מצויינת לעשות זאת: כפי שהדגשנו בעבר, אבי וייס ואנוכי, ברגע שיתפרסמו המידע שהעביר כספית ושמות קציני המשטרה שהיו מעורבים בהפעלתו כמקור משטרתי – ירעדו אמות הסיפים.