עד כמה תיק 1000 הוא תיק אבסורדי אפשר לראות מהאכיפה הבררנית שזועקת לשמיים ממנו, לפחות בשני מקרים: המקרה של אהוד אולמרט והמקרה של רות דוד.
***
המקרה של אהוד אולמרט
כזכור, בשנת 2006 הוגשה תלונה במשטרה לפיה ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, קיבל עטי יוקרה ממספר אנשי עסקים, ובכלל זה מאיש העסקים אלכסנדר טסלר, שאף נטען כי אולמרט פעל בעניינו לפחות בהזדמנות אחת. שווי העטים הכולל הוערך, עפ"י פרסומים של יואב יצחק, במאות אלפי שקלים.
ביום 7.9.2006 הודיע העוזר של היועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד רז נזרי, כי היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את החקירה בעניינו של אולמרט.
ואלה היו ההנמקות:
"1. בתמצית נציין, כי מהבדיקה שנערכה עלה, כי בחלק מהמקרים אליהם התייחסה התלונה שבנדון כלל לא ניתנו העטים למר אולמרט, ובמקרה אחד, ניתן לו עט על ידי בעלי חברת העטים האיטלקית "אומס", כראש עיריית ירושלים.
2. באשר לעט שניתן על ידי מר טסלר – ממצאי הבדיקות העלו, כי המדובר ככל הנראה בעט בשווי של מאות שקלים, אשר ניתן למר אולמרט כמתנת יום הולדת, על ידי מר טסלר, עמו הוא מיודד שנים רבות. בהקשר זה יצוין, כי גם איש ציבור רשאי לקבל מתנות מידידים, ולא כל מתנה מקימה את החשד לקבלת טובת הנאה בלתי כשרה. בוודאי כשהמדובר במתנה שניתנה לראש הממשלה לרגל יום הולדתו, עובדה אשר מהווה, כשלעצמה, אינדיקציה לכאורה, לכך שלא מדובר במתנה שניתנה לו 'באשר הוא עובד ציבור', כמצוין בסעיף 2 לחוק שירות הציבור (מתנות)."
המשמעות היא ברורה מאוד: מותר לאיש ציבור לקבל מתנות מידידים.
חייבים גם להדגיש: במכתבו של ניזרי אין כל טענה שקבלת מתנות עשויה לעלות כדי עבירה פלילית של הפרת אמונים, והבחינה כולה נעשתה תחת המטריה של חוק המתנות – שהוא החוק הרלוונטי שיש לבחון את עניינו של נתניהו.
זה לא נבחן כי הפרקליטות ידעה היטב שיש בעיה עם כך.
הרי בחינת הענקת הסיגרים במתנה בראי חוק המתנות מובילה למסקנה הברורה כי ראש הממשלה לא הפר את חוק המתנות, ובוודאי שלא ביצע עבירה פלילית כלשהי בהקשר זה.
הפרקליטות ידעה זאת היטב ועקפה זאת באמצעות אישום של מרמה והפרת אמונים, על רקע ניגוד עניינים כביכול של נתניהו מול מילצ'ן.
גם זה יתברר כמופרך.
המקרה של רות דוד
גם ההחלטה שניתנה בעניינה של רות דוד שוללת את האפשרות להעמיד לדין את נתניהו בעבירה של הפרת אמונים בגין קבלת המתנות.
העובדות, כפי שהן מופיעות בהחלטה לסגור את התיק נגד רות דוד הן פשוטות. במהלך עבודתה ותוך כדי שהיא מילאה את תפקידה כפרקליטת מחוז תל-אביב קשרה רות דוד קשרים חברתיים עם עו"ד רונאל פישר, שניהל תיקים מול הפרקליטות שבראשה עמדה.
במסגרת החברות ובמהלך כהונתה כפרקליטת מחוז קיבלה רות דוד מתנות מעו"ד פישר.
בהחלטת הסגירה נקבע שרות דוד לא עברה עבירה של הפרת אמונים (ולא רק מטעמים של התיישנות). באותה החלטה אין ולו רמז לטענה כאילו עצם קבלת המתנות מהווה הפרת אמונים. להיפך, קבלת המתנות, כך לפי הודעת הסגירה, מהווה אינדיקציה להתהדקות הקשר בין השניים:
"המתנות אשר נתן פישר לרות דוד יכולות לשמש אינדיקציה לחברות עמוקה".
ויש הבדל שמשחק לטובת נתניהו: הקשר בין רות דוד לרונאל פישר נוצר לאחר שזו כבר כיהנה בתפקיד פרקליטת מחוז. בנסיבות אלה, אם החלטת הסגירה נכונה לחברות שבין רות דוד לרונאל פישר, הרי שהיא נכונה קל וחומר לחברות שבין נתניהו לבין מילצ'ן ופאקר.
ופה מגיעה הנקודה הכי מהותית: בפרקליטות למעשה המציאו – לכבוד נתניהו – חוק חדש.
למה הכוונה? כתב האישום נוקט בגישה מרחיבה בהרבה מזו הקבועה בחקיקה ובפרקטיקה המשפטית – כתב האישום מבקש להפליל לא רק קבלת מתנות שניתנו לעובד הציבור "באשר הוא עובד ציבור", כהגדרת חוק המתנות ותזכיר חוק העונשין לתיקון עבירת הפרת האמונים, אלא גם מתנות שניתנו לעובד הציבור "בזיקה לתפקידו הציבורי".
מה זה "בזיקה"? מה זו ההמצאה הזו? הפרקליטות המציאה רף נמוך בהרבה מזה הקבוע בחוק, רף שאין מקום להחילו שכן הוא אינו הולם את הוראות החוק, ובוודאי שאין מקום להחילו לראשונה ובאופן תקדימי על עניינו של נתניהו.
