אחד הסיפורים התמוהים ביותר במהלך עדות הדס קליין היא האירוע שבו מבקש ארנון מילצ'ן להעביר לחוקרים את העובדה ששרה נתניהו העניקה לבני הזוג מילצ'ן מתנות.

לדבריה של הדס קליין היא אמרה לו שהדברים לא נכונים אבל התקשרה בכל זאת לחוקר מומי משולם.
לשאלת חדד למה התערבה למילצ'ן בגרסה, ולשאלה נוספת של השופטים בעניין, לקליין לא היו תשובות טובות זולת "לא יודעת".

***

הנה התמלול המדהים מעדותה של קליין בנושא:

עו"ד חדד: בואי נמשיך. אני אומר לך והדברים גם יוכחו פה בבית המשפט שהגברת נתניהו נתנה למשפחת מילצ'ן גם פמוטים ומגש מזכוכית וספר אומנות ומתנות רבות לילדים ועוד שרשראות, את מכחישה את זה?

קליין:  אני לא מכירה.

עו"ד חדד: לא מכירה, את שוללת את זה?

קליין:  תוכיח שאחרת, אני לא באתי להוכיח דברים כאלה.

עו"ד חדד:     אני שואל אם את שוללת את זה?

קליין:  שוללת מבחינת הידע שלי, לא מעבר לזה.

עו"ד חדד:     אני אומר לך שזה יוכח בראיות.

קליין:  בסדר גמור.

עו"ד חדד:     בישיבה שקיימת עם הפרקליטות נכתב מפיך דבר זר ומוזר.

קליין:  באיזה ישיבה?

עו"ד חדד:     שקיימת בפרקליטות.

השופטת פרידמן-פלדמן: אדוני מדבר על הריענון?

עו"ד חדד:     כן. כן. עוד רגע נציג את זה, את סעיף 20, כתוב, אני מקריא לך בינתיים – העדה סיפרה כי לאחר חקירתו של מילצ'ן בארצות הברית, הוא התקשר אליה ואמר לה שהוא נזכר כי הם קיבלו מתנות משרה נתניהו והיא אמרה לו שהדברים אינם נכונים, עם זאת, לדבריה, לבקשת מילצ'ן היא התקשרה לחוקר בתיק סנ"צ שלמה משולם ומסרה לו את הדברים.

קליין:  נכון מאוד, עשיתי את מה שארנון ביקש ממני.

עו"ד חדד:     מה עשית?

קליין:  הרמתי טלפון למומי ואמרתי לו שארנון מבקש, הוא נזכר בדברים מסוימים, אולי הוא דיבר עם אמנדה, אין לי מושג, והוא מבקש ממני להרים טלפון למומי ולומר שבעצם הוא נזכר במשהו שהיו עוד מתנות הדדיות והוא מבקש שאני אומר, ואני עשיתי את זה כמובן.

עו"ד חדד:     עשית את זה, מתי עשית את זה?

קליין:  מיד כשהוא אמר לי להתקשר.

עו"ד חדד:     מתי זה היה?

קליין:  ארנון צלצל אלינו, לבועז ואלי, שנינו היינו שם ובועז שמע את השיחה ואני ברגע, אם זה היה שעת לילה התקשרתי בבוקר, תבדוק, אתה יכול לבדוק.

עו"ד חדד:     לא, הלוואי והייתי יכול לבדוק, את יודעת למה?

קליין:  כי אין לך את הטלפונים שלי גם בארצות הברית.

עו"ד חדד:     לא, כי זה ביש מזל, כי מומי משולם לא כתב שום דבר על השיחה הזאת שאת מתקשרת אליו.

קליין:  בסדר אז אל תשאל אותי את זה.

עו"ד חדד:     ואומרת לו שיש מתנות שמר מילצ'ן קיבל מגב' נתניהו.

קליין:  הרי זו השיחה

עו"ד חדד:     זה ביש מזל, ממש כל דבר טוב בתיק הזה מעיפים החוצה, זורקים מהחלון.

קליין:  בסדר אני מניחה שתחקור את החוקרים ותשאל.

עו"ד חדד:     ודאי שאני אחקור את החוקרים, נחקור היטב את החוקרים.

קליין:  לא אותי.

עו"ד חדד:     עוד נראה מה החוקרים עשו פה.

קליין:  עובדתית אני יודעת שהרמתי טלפון לבקשת ארנון, נקודה.

עו"ד חדד:     את בטוחה?

קליין:  באלף אחוז בטוחה, כן.

עו"ד חדד:     מצוין, הפעם במקרה אני שמח לשמוע את זה.

קליין:  כן, באלף אחוז בטוחה.

עו"ד חדד:     איזה יופי.

קליין:  לא, אתה אומר לי, אני הרמתי טלפון.

השופט בר-עם: גב' קליין בחקירה הראשית את שללת אפשרות של מתנות נכון? אמרת שלא היו מתנות?

קליין:  כי עובדה היא שכשארנון מצלצל אלי, אני אומרת ארנון צלצל אלי להגיד לי שאני אתקן, אני זוכרת היטב.

השופט בר-עם: אני אומר שללת מתנות, זה לא מצאת מקום להזכיר בכל זאת בחקירה הראשית? בכל זאת מר מילצ'ן ביקש ממך?

קליין:  אני עניתי שאלה קונקרטית לשאלה ולא הלכתי לחקירה של ארנון שארנון אמר, אחר כך יגידו לי עדות שמיעה.

השופט בר-עם: סיפרת על השיחה?

קליין:  לא חשבתי עליה בכלל.

עו"ד חדד:     עדות שמיעה זה מה שמפריע לך? עמדת פה ימים שלמים והעדת עדויות שמיעה.

קליין:  שאלו אותי שאלה, אני עניתי. אתה יודע, אתה שואל שאלה שכבר נשאלה.

עו"ד חדד:     כן, תגידי איך היה לך את הטלפון של סנ"צ משולם?

קליין:  נתנו לי אותו.

עו"ד חדד:     מי נתן לך אותו?

קליין:  לא זוכרת מי נתן, הוא בעצמו אולי נתן, אני לא זוכרת.

עו"ד חדד:     הוא בעצמו נתן?

קליין:  כנראה

עו"ד חדד:     מתי? את זוכרת?

קליין:  לא.

עו"ד חדד:     היו לך עוד טלפונים? עוד מספרים של יתר החוקרים?

קליין:  של דני יופה, של אבידן, אדירם? אדירם?

עו"ד חדד:     כן.

קליין:  הייתי צריכה לתאם איתו לבוא לתת את הקלסרים, ברעננה נתתי אותם באיזה…

עו"ד חדד:     מי עוד, איזה עוד מספרים היו לך ניידים?

קליין:  היה אחד מתחזה בשם כורש אחד, חשבנו שזה כורש אבל זה אין לי, ושל מי עוד מהחוקרים? לא נראה לי, דני יופה, אה, גילי רכלין.

עו"ד חדד:     גילי רכלין.

קליין:  הם תיאמו איתי את החקירות.

עו"ד חדד:     אז רק שנבין, אז ארנון נחקר ב-2 ביולי 2017.

קליין:  איפה, בלוס אנג'לס?

עו"ד חדד:     בלוס אנג'לס.

קליין:  אולי, אני לא זוכרת.

עו"ד חדד:     ב-27 בפברואר 2017, סליחה. הוא שיתף אותך אני מבין בסוגיות שקשורות לחקירה? הוא דיבר איתך על זה שהוא נזכר שהגברת נתניהו כן רכשה לרעייתו מתנות נכון?

קליין:  הוא אמר לי אמנדה הזכירה לי עכשיו והוא ביקש שאני אתקשר לסנ"צ מומי ואני התקשרתי, אני לא יודעת להגיד לך בדיוק באיזה דקה, אם זה היה שעת לילה התקשרתי בבוקר לעדכן את מומי לבקשת ארנון. הם היו מיועדים להגיע למחרת היום לארנון להמשך חקירה.

עו"ד חדד:     עכשיו תראי מה הדבר הפסול בעיני שקורה, מעבר לעובדה שמדברים על תוכן החקירה אבל את זה נשים בצד, במקום לבוא ולהגיד.

קליין:  אתה זוכר שאנחנו מלווים בעורך דין? סליחה, גם אני חשבתי.

עו"ד חדד:     מלווים בעורך דין אז מותר לשבש חקירה?

השופט בר-עם: אתם כל הזמן מלווים בעורך דין כי זה ההנחיות שקיבלת מעורך הדין?

קליין:  כי אני חששתי מהדברים האלה שאנחנו ביחד, באמת שהשתדלנו לא לדבר שום דבר שקשור לחקירות, לא דיברנו אבל יחד עם זאת כן, אני אומרת את זה כיוון שאני, אפילו אני, שוב אני אומרת כשזה הפך להיות כבר חשוד אז זה בכלל היה נראה לי, אני לא משפטנית אבל זה היה נראה לי שזה לא לעניין אבל שוב אני אומרת, נאמר לי חד משמעית שככה זה תקין לגמרי, ותאמינו לי שאם תהיה פה איזושהי בעיה אני הראשון שאגיד לכם להפריד כוחות אז לכן כן אני מזכירה את זה, זה חשוב לי.

עו"ד חדד:     מזל שאפשר לזרוק את הכל על עורך דין בן צור.

קליין:  אני לא זורקת.

עו"ד חדד:     לא היה, לא נברא ומשל לא היה אבל בואי נתקדם.

קליין:  לא היה? אוקיי.

עו"ד חדד:     בואי נתקדם באמת.

קליין:  הוא (בן צור) היה יכול להגיד לי זה לא תקין ואני עוצר אתכם, אותך או אותו, הוא היה יכול להגיד שנעשה הפרדה.

עו"ד חדד:     גב' קליין בואי נמשיך. בשיח הזה שבו ארנון מתקשר אליך ואומר לך על המתנות את על הקו לבד.

קליין:  אני לבד, ארנון ואני מה זאת אומרת.

עו"ד חדד:     אז מה קשור עורך דין בן צור ריבונו של עולם? למה את דוחפת אותו לכל מקום?

קליין:  לא, סליחה אתה שואל אותי שאלה כל הזמן.

עו"ד חדד:     אני לא שואל אותך שאלה כל הזמן.

קליין:  אתם מדברים על החקירה וזה לא תקין, זה מה שאמרת.

עו"ד חדד:     לא, לא, דיברתי על השיחה הזאת, לא דיברתי על כל הזמן.

קליין:  דיברת.

עו"ד חדד:     בואי נמשיך, נראה מה עשית פה. את אומרת שאין לך מניע, אין לך אינטרס?

קליין:  לא, אין לי.

עו"ד חדד:     גב' קליין בואי נראה מה עשית פה.

קליין:  מאה אחוז.

השופטת פרידמן-פלדמן: רק שנייה, לא אמרת קודם שבן צור היה שם בזמן השיחה?

קליין:  לא, הוא היה לידי בחדר במלון כשחזרנו מארנון, חזרנו אולי מלאכול איזה משהו וארנון צלצל ואמר תשמעו אני דיברתי עכשיו עם אמנדה, אני נזכרתי בעצם שיש, אני מבקש שתתקשרי למומי ותגידי לו וזה מה, ובועז ידע ואני לא…

עו"ד חדד:     גברתי הגרסאות פה ישתנו לפני מספר השאלות שנשאל. זה הכל.

קליין:  במה שיניתי? איפה שיניתי פה את הגרסה?

עו"ד חדד:     למה צריך לשים לב? לא משנה, בואי נמשיך, כן, לא שיניתי.

קליין:  לא.

עו"ד חדד:     גב' קליין כשאנחנו קוראים את הדברים אנחנו רואים שכשארנון מתקשר אליך הוא מספר לך דבר שהוא חשוב, הוא באמת בליבת העניין, נכון, הסתרת את זה, לא סיפרת את זה פה בראשית אבל נניח שזה בגלל שלא שאלו אותך את השאלה הנכונה.

קליין:  זאת הסיבה.

עו"ד חדד:     כן, זאת הסיבה אבל מה שאני לא מבין, זה למה את אומרת לארנון זה לא נכון? למה את אומרת לו זה לא נכון? בא עד תביעה, עד שנחקר ומספר לך דבר שהוא מטריאלי דבר שהוא חשוב, שהוא נזכר שהם קיבלו מתנות משרה נתניהו ואז את אומרת לו, כך כתוב, חברי יתקנו את זה, והיא אמרה לו שהדברים אינם נכונים. למה את מתערבת לו בגרסה? למה את מתערבת לו בגרסה?

קליין:  זו שיחת טלפון שלו ושלי, הוא אמר לי? למה הוא צריך להגיד לי את זה בכלל אם ככה?

עו"ד חדד:     למה את צריכה להגיד לו שזה לא נכון?

השופט פרידמן-פלדמן: השאלה היא למה כשארנון אומר לך תדברי עם החוקר ותגידי שנזכרתי למה את אומרת לו לא נכון.

קליין:  לא יודעת, לא יודעת להגיד לכם, אולי משהו מהטבע שיצא.

עו"ד חדד:     אני מסכים, משהו מהטבע.

קליין:  לא, חלק מהחיים שלי תשמע אתה יודע מה אני עוברת?

עו"ד חדד:     אז מה עברת.

קליין:  בטח, כל הזמן.

עו"ד חדד:     כל הזמן?

קליין:  כמובן.

עו"ד חדד:     אז מה? אז רצית לנקום בו שלא יגיד דבר שזה לטובת נתניהו?

קליין:  אני לא אגיד לו כלום, עובדה שביצעתי את מה שהוא ביקש, עשיתי מיד, הרמתי טלפון למומי בערב או בבוקר, מתישהו, לא משנה.

השופט בר-עם: אבל למה אמרת לא נכון?

קליין:  כי גם היום אני אומרת שאני לא יודעת על המתנות האלה.

השופט בר-עם: לא יודעת זה עניין אחד, לא נכון זה עניין אחר.

קליין:  לא יודעת, לא יודעת מבחינתי זה לא היו אבל אם…

השופט בר-עם: למה את סבורה שלא היו אם הוא אומר לך שהיו?

קליין:  כי אני לא ראיתי, אני לא יודעת שהשרשרת של אמנדה ענדה, לא יודעת שזה בא משרה, באמת שלא, לא יודעת. אמנדה מעולם לא אמרה לי זה מתנה משרה, מעולם לא.

עו"ד חדד:     כן, בטח.

קליין:  בסדר.

עו"ד חדד:     אבל את אמרת שארנון אמר לך שאמנדה גם נזכרה ודיברה איתו, זאת אומרת שיש שני אנשים, אמנדה מילצ'ן, ארנון מילצ'ן, הם לא שקרנים נכון?

קליין:  חס ושלום.

עו"ד חדד:     חס ושלום הכוונה היא לא, לא שקרנים?

קליין:  לא שקרנים.

עו"ד חדד:     אז מספרים לך ששני אנשים נזכרו בעניין שהוא מטריאלי לתיק, אני מבין, הוא עוזר לנתניהו זה באמת רע ונורא למה את אומרת לו זה לא נכון?

קליין:  סליחה עו"ד חדד אם אני הייתי רוצה להזיק למר נתניהו אז אתה יודע מה הייתי עושה? לא הייתי מרימה טלפון לסגן ניצב מומי, אין דבר כזה.

עו"ד חדד:     באמת אנחנו לא רואים מזכר של סגן ניצב מומי.

קליין:  זה לא בעיה שלי.

עו"ד חדד:     אני אומר לך, את זוכרת שפעם היה בזוקה עם עתידות? אז אני אומר לך שבעתידות שלי כתוב שכשיבוא מומי משולם לפה ואני אשאל אותו האם קיבלת טלפון מהגברת קליין שאמרה לך שהיו מתנות? את יודעת מה הוא יגיד לי? לא.

קליין: מה זה עניין שלי? מה זה רלוונטי אלי?

עו"ד חדד: מה זה רלוונטי אליך?

קליין: סליחה, אתה רוצה שאני אומר לך שבאיזשהו שלב כשהודעתי למומי למחרת היום צלצלו אלי ואמרו לי שאני אודיע, אנחנו יושבים אצל ארנון בבית ומומי מתקשר אלי וארנון מאוד,

עו"ד חדד: מי זה מומי.

קליין: סליחה, סגן ניצב מומי משולם מתקשר אלי, אני יושבת בחדר אחד עם ארנון, בועז ואני אני מקבלת שיחה, בועז אמר לי לכי לחדר אחר, דיברתי עם סגן ניצב מומי והוא אמר לי שהם החליטו שהם לא באים היום לחקירה, ארנון קפץ משמחה, אני אמרתי לבועז יש לי תחושת בטן שמשהו אחר, זה לא מתוך איזה משהו וזה היה בדיוק ליבת הדברים וזה בדיוק מה שאני אומרת והקפדתי על זה ואמרתי.

עו"ד חדד: מה הקשר, מה הקשר?

קליין: אתה שואל אותי שאלות, אני עשיתי, אתה אומר שמומי יגיד, שסגן ניצב משולם יגיד שלא,

עו"ד חדד: אם הוא יגיד שלא הוא ישקר?

קליין: אני לא אומרת שום דבר, אני מספרת את הסיפור שלי, סליחה

עו"ד חדד: גב' קליין אם סנ"צ משולם…

השופטת פרידמן-פלדמן: למה אתה שואל אותה?

עו"ד חדד: אני שואל אותה, ודאי שאני שואל אותה.

קליין: אני לא אגיד לך שהוא שקרן, אני אומרת לך את האמת שלי.

עו"ד חדד: גברתי אני בהחלט רשאי להציג דבר כזה לעד, אם סנ"צ משולם…

השופטת פרידמן-פלדמן: עו"ד חדד קודם כל העדה מדברת כל הזמן ואדוני בתוך זה גם מדבר

עו"ד חדד: כי מה לעשות? היא מדברת כל הזמן, כך נראית עדותה.

השופטת פרידמן-פלדמן: היא ענתה לאדוני, היא גם ענתה. היא ענתה גם.

השופט בר-עם: זו גרסתך בכל אופן?

קליין: חד וחלק.

עו"ד חדד: שכן התקשרת אליו?

קליין: כמובן.

עו"ד חדד: ואם הוא יגיד אחרת אז הוא לא אומר אמת.

קליין: אל תפרש אותי, תדבר איתו, אני לא אגיד על, אני באמת.

עו"ד חדד: אני אדבר איתו ארוכות.

קליין:  בדיוק, בבקשה.

עו"ד חדד:     ארוכות.

קליין:  בבקשה.