הדס קליין טענה לאורך כל חקירתה הנגדית שהיא זו שיזמה את הבאת החשבוניות של ספקי האלכוהול והסיגרים למשטרה. עם זאת, ניסוח המזכרים בנושא מלמד שזו היתה יוזמת המשטרה.

במזכרים שליוו את המפגשים בחניונים של קליין וחוקריה. נכתב שזה "לבקשתכם" או "לדרישתכם". גם הטיעון של קליין כאילו הנוסח הוכתב ע"י עו"ד בעז בן צור, נראה מוזר כי הנוסחים היו שונים ולא אחידים, דבר לא אופייני לעבודת עורך דין.

כך או אחרת, דבר אחד בטוח: בין אם יזמה את הבאת המסמכים ובין אם נדרשה לכך, קליין עשתה זאת תוך מצג שווא ובלי רשותו של מילצ'ן, לאחר שפנתה למנהלת החשבונות ולספקים וטענה שמדובר בספירת מלאי.

עו"ד חדד תהה במהלך חקירתה איך קליין נשלחה או שלחה את עצמה לבצע לכאורה עבירה, אבל לא ממש קיבל תשובות לכך ויהיה מעניין לשמוע את החוקרים לכשיגיעו לעדות. הרי היה ברשותם צו חיפוש למילצ'ן, אז בשביל מה ללכת בדרך עקומה?

***

חדד גם תפס את קליין בעוד סתירה לאחר שטענה שלא נאמר לה שהיא מוגנת. כשהציג חדד לקליין אמירה כזו מצד החוקרים, קליין טענה שזו הגנה מול מילצ'ן – תשובה תמוהה מאוד. הרי לאורך כל חקירותיה במשטרה ולאורך כל חקירותיה על דוכן העדים די ברור שקליין זוכה להגנה דה-פקטו, גם אם אין לכך תיעוד.

הנה התמלול המלא:

עו"ד חדד: במהלך החקירות שלך את סיכמת עם החוקר עידן אדירם שתביאי להם חשבוניות של סיגרים ושמפניות. את זוכרת?

קליין: נכון. בטח. עם אדירם או עם דני, אני לא זוכרת עם מי, והגשתי את הקלסרים לעידן אדירם.

עו"ד חדד: טוב. ואת עשית את זה, את קבעת עם עידן שאת תיגשי לשרה שוחט מנהלת החשבונות של מילצ'ן, ותקבלי ממנה את החשבוניות. נכון?

קליין: שאני אבקש משרה להכין את זה.

עו"ד חדד: נכון. והחוקרים אמרו לך לא לספר לארנון על הפניה שלך לשרה שוחט, גם אמרת את זה פה עכשיו.

קליין: כן.

עו"ד חדד: זה היה סוד.

קליין: זה היה סוד.

עו"ד חדד: זה היה סוד. והם ביקשו ממך לספר לשרה סיפור אחר. איזה שהוא כיסוי.

קליין: נכון. וכך היה.

עו"ד חדד: נכון. ובאמת לא סיפרת לשרה שוחט שאת צריכה את החשבוניות כדי למסור אותן למשטרה.

קליין: לצורך מה. כמובן שלא.

עו"ד חדד: אמרת לה שזה לספירת מלאי, אני מזכיר לך.

קליין: משהו כזה. נכון. נכון.

עו"ד חדד: וטענת בפני הגברת שוחט, כך סיפרת במשטרה, שהבקשות הן על דעתו של ארנון, למרות שזו לא הייתה האמת.

קליין: נכון. מה לעשות.

עו"ד חדד: בסדר.

קליין: ושוב, רק מדייקת, אני נעזרת בייעוץ של עורך הדין שלי. אני כל דבר כזה שאלתי.

עו"ד חדד: גברת קליין תפסיקי, לא צריך כל הזמן להזכיר את בועז.

קליין: בסדר, כי אני כאילו שומעת בטון שהוא שואל.

בהמשך:

עו"ד חדד: עכשיו בואי נראה איך זה קיבל ביטוי בחקירות, בסדר? מה שעכשיו אמרת. אנחנו מאזינים ונקרא גם את ה-13 בדצמבר 2016. את סיפרת שפנית לשרה שוחט ואמרת לה שהחשבוניות נדרשות לבקשת ארנון. אני אקריא מהתמליל.
אז את אומרת "דיברתי עם המנהלת, עם מישהי מהעסק שם, מנהלת החשבונות שם… אני דיברתי פעם אחת כי לא רציתי יותר מדי לדחוף" אומר לך יופה (החוקר) "אוקי" את ממשיכה "אבל פשוט שאלו אותי, ביקשתי מהם להזמין משהו, אז כבר על הדרך אמרתי 'תעזרי לי כבר שיעזרו לשרה לשלוח את החשבונות יותר מהר' אבל שרה מנהלת החשבונות שלי אמרה לי 'שלכם, שלנו שלנו', היא אמרה לי 'היא חושבת שארנון רוצה את הדו"ח הזה'. שרה חושבת שזה בשביל ארנון. אני לא, הוא לא יודע גם כלום כמובן".

קליין: כן.

עו"ד חדד: יופי. אז עכשיו, ארנון נחקר במשטרה ב-1 בדצמבר 2016. נכון?

קליין: כן. נכון מאוד.

עו"ד חדד: יופי. אז הוא כבר יודע היטב שיש חקירת משטרה. נכון? את עושה 'כן כן' עם הראש.

קליין: הוא יודע שיש חקירת משטרה כשהוא נחקר. כן.

עו"ד חדד: זה ברור. אני אומר לך שארנון נחקר במשטרה ולכן הוא יכול היה להחליט אם הוא נותן את המסמכים שלו או לא. אבל מה שהוא לא יודע זה שהעובדת שלו, העוזרת האישית שלו, החליטה בעקבות בקשת המשטרה, אני לא אומר שלא, אבל שהיא מאחרי גבו שולחת את המסמכים שלו.

קליין: טוב. אני מבקשת להשיב באמת.

עו"ד חדד: בסדר.

קליין: כן. הקפדה יתרה, הקפדתי הקפדה יתרה גם שארנון לא יידע על מה אני נחקרת. זה מה שנאמר לי, שאסור לי להגיד מילה. כשארנון יצא מחקירת המשטרה הראשונה או השנייה, אני כבר לא זוכרת מתי, ואז הוא אומר לי 'תדעי לך הם מכירים אותך. השם שלך הם מכירים שם' בפעם הראשונה הוא אמר לי, אמרתי לו 'אין לי מושג, לא יודעת'.
הוא אמר 'אמרתי להם כל דבר שאתם לא יודעים תשאלו את הדס. אני לא הכל זוכר' ואז הכחשתי. אמרתי שאין לי מושג על מה. ואני, וגם כשהוא חזר מהחקירה ורצה לדבר, אמרתי לו 'אני לא מדברת. אסור לנו לדבר. אסור'. ולכן, מה נראה, שאני אגיד לארנון שהתבקשתי לעשות קלסרים של חשבוניות? אני התבקשתי, לא סיפרתי לו מילה. זהו.

עו"ד חדד: לא אמרו לך אף פעם שאת מוגנת. שללת נחרצות את הדבר הזה?

קליין: כן.

עו"ד חדד: בטוחה?

קליין: למיטב זכרוני, לא אמרו לי שאני מוגנת. אני לא ביקשתי אף פעם הגנה.

עו"ד חדד: את בטוחה? טוב. בואי נראה. כי הייתה לך שיחה מאוד מעניינת עם רפ"ק יופה ושם סיפרת על שיח אחר שהיה לך עם חוקר אחד, עידן אדירם. ובואי נראה מה אמרת בחקירה הזאת על השיחה שכמובן אין לה שום תיעוד עם עידן אדירם.
זו השיחה הראשונה המתועדת לכן אנחנו לא יודעים מה היה לפני כן, אבל זה כנראה מדבר על החקירות הקודמות שאין לנו הקלטה שלהן. "אני גם אמרתי לעידן, ביום מן הימים אתה יודע ישאלו אותי. ארנון יגיד, הוא לא יגיד. אבל אתה יודע, גם לא ארנון, באופן כללי. יגידו 'מה נתת וזה' עידן אמר לי 'את מוגנת לחלוטין איתנו'.

קליין: אה, חשבתי שאתה מתכוון הגנה של הדברים, של כמו איזה שהוא עד מדינה, איזו שהיא חסות. אני מדברת פה בהחלט על הקלסרים שמסרתי. זו עבודה שלי, כמו שאמרת מקודם מאחרי הגב, אתה חושב שאני חשתי נוחות בדברים האלה? שלא סיפרתי לארנון? כבר תיארתי את המצוקה שלי.

עו"ד חדד: גברת קליין, מה זה 'את מוגנת לחלוטין'?

קליין: מבחינת הקלסרים שנתתי, את החומרים של ארנון.

עו"ד חדד: אז כן אמרו לך שאת מוגנת?

קליין: אני קוראת את זה הכוונה, אני, כשאתה שואל אותי אם אמרו לך שאת מוגנת

עו"ד חדד: הנה, אמרו לך שאת מוגנת. לא אמרו לך מוגנת?

קליין: מוגנת מבחינת החומרים מול ארנון. כשאני אמרתי 'מוגנת', מוגנת זה מול ארנון, זה מקום העבודה שלי כפי שאתה יודע.

עו"ד חדד: והשוטרים יגנו עליך מול ארנון? השוטרים?

קליין: אם יגידו לו שהיא הייתה מחויבת כחלק מחקירה משטרתית לתת ושאסור היה לי לומר, אז כן, זה מוגנת. על הקלסרים.

עו"ד חדד: מוגנת לחלוטין … זה מוגנת?

קליין: כמובן. כמובן.

עו"ד חדד: ולמה לא סיפרת אז כששאלתי אותך אם אמרת שאת מוגנת?

קליין: כי את הדבר הזה לא זכרתי. אני הבנתי ממך שאתה שואל אותי אם אני מוגנת שבזה שאני באה ומדברת אני כמו איזו עדת מדינה או משהו. זה מה שהבנתי. אם יש לי איזו חסות של המשטרה.

עו"ד חדד: למה הרגשת צורך להיות מוגנת?

קליין: מוגנת כלפי ארנון. אני השבתי.

עו"ד חדד: זה בהקשר למסמכים. עכשיו, מה אמרו לך בהקשר למסמכים? כי לי אין שום תיעוד של הדב הזה. בואי תגידי לי מתי אמרו לך את זה,

קליין: מה זאת אומרת מה אמרו לי, תכוון.

עו"ד חדד: את אומרת 'ועידן אמר לי את מוגנת לחלוטין איתנו', מתי הוא אמר לך שאת מוגנת לחלוטין איתנו?

קליין: באחת השיחות, או כשמסרתי או כשהייתי לקראת הדברים להגיש. אני לא זוכרת את הדיוק של המקומות מתי.

עו"ד חדד: אז בואי נדבר,

קליין: לא, אני לא זוכרת. תזכיר לי.

עו"ד חדד: אז בואי נדבר על זה. מה, יש שיחות ביניכם בזמן הזה בטלפון?

קליין: תקשיב, אני שוב אומרת לך, כשהתבקשתי להכין את הדברים אמרתי שאולי היו שיחות כדי לתאם להגעה. אמרתם שהתאריכים הם בדצמבר, יכול להיות שהם בדצמבר. אבל מתי, כמובן שתיאמנו. תיאמנו את החניה בפארק ברעננה כמובן. מה זה, על בסיס ריק?

עו"ד חדד: כן, רק אין תיעוד לזה.

קליין: לא שלי.

עו"ד חדד: יש לי שאלה. אם את אומרת שעידן אמר לך 'את מוגנת לחלוטין איתנו' אז עידן אמר לך את זה?

קליין: לא המצאתי.

עו"ד חדד: לא המצאת את זה סתם.

קליין: נכון. אבל שוב אני מדגישה, ה'מוגנת' זה לגבי היחסים ביני לבין ארנון, כשהוא ישאל 'איך עשית לי את זה' אם ישאל. ושוב, חזרתי ואמרתי הרבה פעמים, ארנון היה ג'נטלמן באמת בצורה שאני גם אמרתי, שאני מעריכה אותו על זה שהוא לא הקשה עלי מדוע לא סיפרתי למרות שאסור היה לי ומדוע לא אמרתי שעשיתי דברים מסוימים. נכון.

עו"ד חדד: יש לי שאלה. כי את הצגת את זה כאילו שזה הגנה מארנון, שהמשטרה תיתן לך, נורא מוזר. אבל תראי מה את אומרת. 'ישאלו אותי, ארנון יגיד, הוא לא יגיד. אבל אתה יודע מה, גם לא ארנון. באופן כללי. יגידו 'מה נתת". מי זה גם לא ארנון באופן כללי יגידו מה נתת?

קליין: לא יודעת. אבל זה על הקלסרים. לא יודעת. הנהלת חשבונות שעבדתי על שרה, כל מי שעבדתי.

עו"ד חדד: גברת קליין, אני מסכים כי לעבוד על אנשים,

קליין: זה לא נעים.

עו"ד חדד: לא רק שזה לא נעים, גם לקבל מהם משהו בגלל שאמרת להם מצג שהוא לא נכון,

קליין: לקבל ממי משהו?

עו"ד חדד: לקבל מסמכים בגין מצג שווא שאת מציגה לאדם,

קליין: הייתה לי ברירה אחרת?

עו"ד חדד: אני אמרתי לך שבחלק הזה אין לי טענות כלפייך. את זוכרת?

קליין: לא, אתה שואל אותי שאלות בטון כזה. לי לא הייתה ברירה. הגשתי.

עו"ד חדד: אני לא יודע מה זה טון. מה שאני יודע זה שלקבל מסמכים מאנשים כשמציגים להם מצג כוזב, זו עבירה, זו עשויה להיות עבירה פלילית.

קליין: בסדר גמור.

עו"ד חדד: ואני חושב שאת הרגשת שאת עושה מעשה שהוא פסול, בזה שאת לוקחת את המסמכים, שעשויה להיות טענה כלפייך שקבלת מסמכים בלי רשות.

קליין: לא בצורה, לא, לא חשבתי על זה בצורה של עבירה כמו שאתה מגדיר, הרגשתי ביחסים של עבודה, בנאמנות שלי ביני לבין ארנון, בזה ששרה אני מכירה אותה עשרות שנים ואני אומרת לה דבר לא נכון. ממש לא חשבתי על עבירה.

עו"ד חדד: אז אני אגיד לך אחרת גברת קליין. עידן אדירם הוא שוטר והוא יודע שלשלוח מישהו לקבל בכזב מסמכים תוך הצגת מצג שווא, זו עשויה להיות עבירה פלילית. ולכן כשהוא אומר לך 'את מוגנת לחלוטין איתנו', הוא אומר דבר שהוא מאוד חשוב לך ואני חושב שכך הבנת את זה, שלא יקרה לך שום דבר מזה שמסרת את המסמכים.
לכן הוא אומר לך 'את מוגנת לחלוטין איתנו'… אני לא טוען שעשית את זה, עשית את זה ברשות המשטרה. אבל כדי לשלוח אדם לעשות פעולה כזאת צריך ערימה של אישורים, כי למעשה זה לבצע עבירה, ואישורים כאלה לא ניתנו פה.
לא קיבלת מעולם איזה שהוא אישור רשמי להציג מצג שווא בפני הגברת שרה שוחט או הגנה חתומה שאם תעשי את זה לא יעשו לך כלום?

קליין: ממש לא. לא ביקשתי מעולם גם.

עו"ד חדד: לא אמרו לך שאת סוכנת או משהו כזה שאת הולכת לקבל מסמכים בעבור המשטרה בכיסוי,

קליין: מי היה אמור להגיד לי שאני סוכנת, נו.

עו"ד חדד: אני לא אומר שזה קרה.

קליין: כפי שאתה גם יודע בחקירות שלי אני אמרתי להם שהחשבוניות האלה מאוד יסייעו, גם אמרתי את זה בחקירה הראשית, שבשבילי החשבוניות האלה יסייעו לראות את הדברים נכוחה, לראות אותם בצורה מסודרת לא בדמיונות או במחשבות או בזיכרון מתעתע כמו שאתה אומר.
ולכן אני גם, אני אמרתי להם, יש לנו הנהלת חשבונות מסודרת, אנחנו לא מסתירים דבר. הטכניקה איך לקבל את הקלסרים, זה מה שהיה.

עו"ד חדד: גברת קליין, תגידי, מתי שלחו אותך לאסוף את החשבוניות האלה מהגברת שוחט? מתי כל השיח הזה היה? איפה זה היה? זה היה בחדר של מומי? זה היה בחדר חקירות?

קליין: לא זוכרת. זה היה באחת החקירות.