זאב פלדמן, מהנדס המס של מילצ'ן ופאקר, הובא כעד תביעה ע"י הפרקליטות, כדי לייצר אווירה כאילו נתניהו עזר למילצ'ן בעסקיו ואפילו לפאקר ולכן היה מצוי בניגוד עניינים.
הניסיון הזה עם פאקר נחל כישלון חרוץ, כי פלדמן תיאר השקעות בהיי-טק אבל לא דייק, כיוון שפאקר השקיע בהיי-טק הישראלי דרך קרן אוסטרלית, דבר מקובל אצל מיליארדרים.
עוד ניסה פלדמן לתאר בחינת השקעות נדל"ן, בחוף דור או באילת בתחום המלונאות, שלא יצאו כלל לפועל וממילא נתניהו לא ידע עליהן, מה גם שגם זה לא נכנס לכתב האישום.
קו החקירה ושיתוף הפעולה של פלדמן מראה עד כמה הפרקליטות במצב נואש. אין ולא היו לפאקר שום עסקים בישראל והניסיון לייצר מראית עין של ניגוד עניינים של נתניהו נדון לכישלון מראש.
פאקר לא היה צריך להיכנס כלל לכתב האישום והכנסתו לשם נועדה לנפח בזדון את סכומי המתנות שניתנו על-ידו כחבר.
***
למילצ'ן היו כמה השקעות בישראל: הבולטת מהן היא ערוץ 10 שם הפסיד כ-60 מיליון דולר, והשנייה בחברת ייבוא הרכב 'מכשירי התנועה' שבה שילש את השקעותיו מ-20 מיליון דולר ל-60 מיליון דולר.
בשני המקרים נתניהו פעל נגד האינטרסים של מילצ'ן – הוא רצה לסגור את ערוץ 10 בגלל חובותיו הרגולטוריות, ואישר רפורמה לייבוא חלפים לרכב שרק הזיקה להשקעתו של מילצ'ן – שאף ציין זאת במפורש בעדותו.
נותרנו עם שני דברים שבכלל לא יצאו אל הפועל. האחד, מיזוג קשת-רשת, רעיון שנבחן בצורה מאוד מקדמית ולא קרם עור וגידים.
בשלב הזה של הבחינה היתה פגישה עם שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, שתיאר בפני מילצ'ן את המצב הרגולטורי והבהיר לו שזה לא בסמכותו כלל.
פלדמן ניסה לתאר מצב שבו פילבר אמר שאין בעיה במיזוג, אך זה ממש לא מה שנאמר ע"י פילבר ואפילו דנה נויפלד, היועצת המשפטית לשעבר של משרד התקשורת. בעניין הזה לא הגיעו בכלל לשלב שיש צורך ברגולציה כזו או אחרת.
הנושא השני, שבו עסקה מרבית חקירתו הראשית, היה המיזם לאיזור סחר חופשי בגבול ירדן.
לפי כתב האישום, מילצ'ן פנה לראש הממשלה בבקשה לקדם מיזם בשיתוף עם איש העסקים ההודי ראטן טאטא, הכולל הקמת אזור סחר חופשי בשיתוף פעולה בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.
כתב האישום קבע כי "למילצ'ן היה אינטרס כלכלי משמעותי בקידום המיזם".
גם בנושא זה חומר הראיות מלמד אחרת ממה שהפרקליטות טוענת.
ראשית, אין חולק, כי המיזם שהוצע הינו בעל חשיבות לאומית ובינלאומית ראשונה במעלה. פלדמן, יועצו של מילצ'ן ומי שהגה את הרעיון של טאטא, ניסה בעדותו על דוכן העדים לרצות את הפרקליטות וליצור את הרושם כי למילצ'ן היה יכול להיות אינטרס במיזם, אבל במשטרה הציג את הדברים בצורה שונה לחלוטין:
חוקר: מדוע בנימין נתניהו נכח בפגישה הנ"ל?
רו"ח פלדמן: הפגישה הזו התקיימה לאחר שהייתה פגישה עם מלך ירדן, ומאחר והמיזם אמור בעצם להיות מיזם בין מדינתי, אפילו עם מעורבות אמריקאית, מן הסתם ראש הממשלה נכח.
פלדמן אף סיפר, כי על מנת לקדם את המיזם הגיעה משלחת של טאטא לשורה של אתרים פוטנציאליים בישראל ונפגשה עם גורמים בכירים נוספים בישראל כגון הנשיא, מנכ"ל משרד רוה"מ ושר הרווחה, בוז'י הרצוג.
חשוב מכך: חומר החקירה מלמד שנתניהו לא ידע שלמילצ'ן יש אינטרס כלשהו במיזם של טאטא.
נתניהו הבהיר כי המיזם הוצג לו כמיזם של שלום, ולא כמיזם כלכלי:
נתניהו: ראטן טאטא אני חייב להגיד לך לא הציג את זה כעניין עסקי… ראטן טאטא הציג את זה כעניין של שלום, כך גם ארנון מילצ'ן שהביא אותו… הוא הציג את זה כפרויקט של שלום, הוא לא אמר אני הולך להרוויח כך וכך.
בהמשך:
נתניהו: … מילצ'ן מדבר איתי גם בעניין הזה… הוא מדבר איתי על האינטרס של מדינת ישראל, פעם אחת למשוך משקיעים ישראלים… ופעם אחת למשוך משקיעים זרים… ואז הוא מדבר איתי ואומר זה פרויקט של שלום, אני רוצה לקדם שלום.
יתירה מזו: נתניהו הבהיר שלא היה לו מושג, ועד היום אין לו מושג, האם יש קשר כלכלי בין מילצ'ן לטאטא, ואין בחומר ראיה אחת לסתור זאת.
נתניהו: אין לי מושג…
חוקר: איזה מושג יש לך, שמה?
נתניהו: מה? שמילצ'ן בקשר איתו (טאטא) כלכלי? אני לא יודע את זה, עד היום אני לא יודע את זה.
חוקר: … אני אומר לך שמילצ'ן אומר אני התכוונתי להרוויח פה עסקית.
נתניהו: אבל אני לא יודע את זה.
לא רק שסובייקטיבית ראש הממשלה לא ידע כי למילצ'ן אינטרס כלכלי כלשהו במיזם, אלא שגם יתר העדים מספרים שמילצ'ן פעל לקידום המיזם מתוך חזון לאומי; ושלמיטב ידיעתם מילצ'ן לא צפוי היה להפיק רווח מהמיזם.
פלדמן הבהיר בחקירתו:
רו"ח פלדמן: במקרה הזה, אני ומילצ'ן היינו אמורים רק לעזור לעסקה הנ"ל לקרות. לא היינו אמורים להיות שותפים עסקיים במיזם, כי לא היה מקום במיזם הזה.
יעקב אשל, עובד בכיר בחברת B.S.I שמנהלת את עסקיו של מילצ'ן, שקידם את הרעיון של טאטא מול משרד רוה"מ יחד עם זאב פלדמן, הבהיר ש- B.S.I לא הייתה אמורה להיכנס לפרויקט של טאטא בישראל בשום צורה או להרוויח ממנו כסף:
חוקר: מה הסיבה שחברת B.S.I שעוסקת בתחום האבטחה, נכנסת ליזמות בתחום ייצור כלי רכב?
אשל: היא לא נכנסה ליזמות, ממש לא, חברת B.S.I לא הייתה קשורה, הרעיון בא מההיכרות שלנו האישית עם ראטן טאטא והרצון האמיתי שלו לתרום לשלום באזור וזה לא היה קשור לחברת B.S.I. עם העבודה נרקמו ביני לבין ראטן טאטא, וגם בינו לבין זאב פלדמן, קשרי אמון והערכה הדדית ועל רקע זה נולד הרעיון הזה.
חוקר: האם במידה והיזמות הייתה מצליחה לחברת B.S.I היה חלק בפרויקט באופן ישיר או עקיף באמצעות מתן שירותים?
אשל: ממש לא זה פרויקט בארץ ו- B.S.Iלא עבדה בכלל בארץ. זה לא עלה אפילו כרעיון.