אתמול עו"ד ז'ק חן ועו"ד בעז בן צור הוכיחו שוב, שהם כמה רמות מעל הצוות הבינוני מאוד של הפרקליטות. לכן, כל מה שנותר לתירוש הוא לשלוף את הטריק הישן: לקום ממקומה ולצווח (כן, היא צווחת) ש"ההגנה מטעה".
אבל, עו"ד חן לא נשאר חייב והזכיר לה, ולא בפעם הראשונה, את הסתרת החומרים, הבחירה של העדים המכוונת, הנעילה של קו החקירה ועוד.

***

עו"ד בן צור העמיד את העד על מקומו הטבעי, לאחר שתירוש יצרה את הרושם שהוא "גורם מקצועי בכיר".
הוא תיאר את משרד התקשורת בו עובדים כ-150-160 איש ובו יש 15 אגפים, שקופלוביץ' היה בסך הכל באחד האגפים, לא מנהל האגף, גם לא סגן מנהל האגף, אלא רק ראש צוות באגף. כלומר, פקיד זוטר בהחלט. לא גורם בכיר ולא מתקרב לזה שהודה בעצמו שהוא לא בדרג הנהלה וגם לא השתתף במרבית הישיבות הרלוונטיות.

אחר כך הבהיר עו"ד בן צור לעד למה הביאו אותו למרות שהוא לא גורם בכיר; כדי להראות שפילבר נהג אולי באופן חריג כלפי בזק, לא חשוב אם זה נכון או לא, לא חשוב אם זה בכלל קשור לנתניהו, ואז לחבר את זה אולי לנתניהו באמצעות אותה פגישה בת 40 שניות, שהוכח שלא היתה.
התיאור היפה הזה הוציא את יהודית תירוש משלוותה שצווחה "זה סיכום ביניים, זו הצגה מעוותת, יש לנו ראיות ישירות להנחיה".
בן צור לגלג על תירוש ואמר לה: "ראייה?! ראינו, ראינו".

גם ז'ק חן הוציא אותה לפני כן משלוותה כשאמר לה: "העדים מדקלמים כמו תוכים ואתם מזמינים אותם לענות לתיזות שהוצגו בפניהם".

הפקיד הזוטר שלא באמת מבין

עו"ד בן צור שם על שולחן את לב העניין בפארסה הזו: מביאים פקיד זוטר, מציגים אותו כ"גורם מקצועי" רק בשביל לנסות ולהוכיח תיזה של חריגות וחיבור לנתניהו, תיזה שכשלה פעם אחר פעם לאורך כל דיוני תיק 4000.

אחרי זה פרס עו"ד בן צור בפני העד את תמונת המאקרו של שוק התקשורת, את הצורך בקידום התחרות ובקידום פריסת התשתיות, החלטה שניתנה כבר במסמך כחלון ב-2012.
בן צור שאל את העד מי אמור היה לגבש את מסמך המדיניות לקידום התשתיות ונענה שאגף הכלכלה. כששאל בן צור את העד אם הם עשו זאת הוא נענה בשלילה.
כשבן צור תיאר את המצב העגום של ישראל לאורך עשור בהשקעה בתשתיות ואת העובדה שאנחנו משתרכים מאחור במהירויות הגלישה, העד הסכים איתו, בלי ממש להבין שבן צור למעשה מפנה את האצבע המאשימה גם אליו, למרות שהוא פקיד זוטר.

 אגף הכלכלה לא גיבש שום מסמך מדיניות, לא קידם דבר והתוצאה היתה "אפס" כפי שהיטיב לתאר בן צור. קופלוביץ' עוד ניסה להתפתל ולאמר שהם עשו משהו עם השוק הסיטונאי ופשוט הפגין בורות (או ששיקר) כשאמר שהתוויית השוק הסיטונאי היתה חלק מקידום התשתיות בישראל.
זה פשוט הסבר מביך מכלכלן: שוק סיטונאי בהגדרה הוא רכיבה על תשתיות של אחרים, לא קידום תשתיות נוספות.

עו"ד בן צור הציג בפניו תמונה ברורה: כישלון מפואר, כישלון קולוסאלי וזה למרות שפילבר ניסה לקדם את זה – ברמז ברור לקופלוביץ' שאגף הכלכלה טירפד את ניסיונות הקידום.
גם הניסיונות של קופלוביץ' להציג את מיזם הסיבים האופטיים – חברת IBC – כחלק מהתוכנית לקידום התשתיות נכשל. כפי שאמר צור, החברה הזו היתה גווייה שלא יכלה לקדם את התשתיות. חברה בחדלות פירעון מעשית לא יכולה להשקיע מיליארדים. א-ב של כלכלה ופיננסים.

אחר כך עבר בן צור לבבת עינו של קופלוביץ' – אותו שוק סיטונאי – רפורמה מיותרת לחלוטין.
הוא הציג לנגד עיניו את דוחות בזק שתיארו את המחלוקות עם משרד התקשורת בנוגע ליישום ההנדסי של הרפורמה, ובסופו של דבר אחרי שהעניין נפתר והשירות הושק – הביקוש שלו עמד על אפס.

"הכישלון הוא כישלון עצום" הטיח בן צור בעד בנושא קידום התשתיות ו"אתם לא עשיתם כלום", כשהוא מונה את התוצאות הכלכליות: הפסד תוצר של כ-13 מיליארד שקל בשנה.
"אתם דנים באגף כלכלה בכל מיני אקסלים, זו זכותכם, אבל בסופו של דבר לא קורה כלום, אתם אחראים על זה".
קופלוביץ' עוד ניסה להצטדק שהם עשו משהו, אבל זה לא שכנע איש.

הפרקליטות במערומיה

בסופו של דבר חשף עו"ד בן צור את הפרקליטות במערומיה. היא מתעסקת עם שוק סיטונאי ועם אקסלים ומחירים כאלה או אחרים, בשעה שנגרם למשק נזק עצום של עשרות מיליארדי שקלים בידי אותם "גורמים מקצועיים" במשרד התקשורת, שלא עשו דבר ובאו לדוכן העדים רק לטנף על פילבר, היחיד שניסה לעשות משהו.

הוא גם חשף את חוסר המקצועיות של העד, כלכלן במקצועו: הוא לא ידע על אחוזי פריסת הסיבים האופטיים, הוא לא ידע איך מניית בזק מתנהגת (אצל פילבר ירדה, אחרי פילבר עלתה, בניגוד לכל התיזות על "הטבות").
בקיצור, אבוי שאלו פקידנו. המקצועיות מהם והלאה.

עו"ד ז'ק חן פירק, כהרגלו, את העד בפרטים הקטנים, מסמך אחר מסמך שהציג לו, תוך שליטה מדהימה בסבך הרגולציה.
פעם אחר פעם המחיש עו"ד חן לעד שכל התיאורים שלו על "חריגות" בהחלטות של פילבר לא ממש קשורות לפילבר (למשל, בעיכוב של השוק הסיטונאי) אלא קשורות לסיבות אקסוגניות, כמו כניסת צחי הנגבי לתפקיד שר התקשורת וגם בדיקת המבקר.

ושוב: עוד הרבה עדים ועוד הרבה מילים "יושחתו" על רפורמה מיותרת שהביקוש לה עד היום הוא אפס אחד גדול.

עו"ד חן גם הראה לעד שכבר בתחילת 2016 כתב פילבר בתוכנית עבודה מסודרת ופומבית על תוכנית האצת התשתיות, ואגף הכלכלה הוא זה שהיה אמור לגבש מסמך.
ומה עשה האגף? צפצף על פילבר. קופלוביץ' היה כצפוי ללא מענה. הוא היה עסוק באקסלים של השוק הסיטונאי המיותר.

בפתיחת החקירה הציג עו"ד חן לעד החלטה של משרד התקשורת מהתקופה האחרונה, על קנס של 6 מיליון שקלים בלבד לחברת 'הוט' על הפרת הפריסה האוניברסלית, ותהה בפניו איך רק עכשיו קונסים את 'הוט' בסכום די נמוך לאחר שקיבלה הטבה של מיליארד שקל, תוך אכיפה בררנית מול בזק.
או אז השתלט הזיכרון הסלקטיבי על מוחו של העד, והוא לא זכר ולא ידע, למרות שהודה שהיה מעורב בתהליכים מול 'הוט'.
מעניין, אצל בזק הוא זכר לפרטי פרטים.

עו"ד ז'ק חן נוזף בשופטים

אני חושב שרגע אחד חשוב מאוד אתמול היה כאשר עו"ד ז'ק חן נזף בשופטים, התנצל אמנם אחר כך, אבל הוא היטיב לתאר את המצב.

לאחר שהשופטים האיצו בו לקצר את החקירה הנגדית הוא אמר להם:

"בחקירה הראשית יש לכם סבלנות אין-קץ לתביעה, למרות שהיא מתנהלת בניגוד לכללים הראייתיים. אצלי כבר אחרי 3 שאלות אתם מבקשים ממני לקצר. אני מרגיש כמו במשחק הפרה העיוורת שכל הזמן מגבילים אותי".

ואכן, השופטים מאפשר יד חופשית לתירוש, עד כדי כך שהיא הופכת את ריענוני העדים להשלמות חקירה לכל עניין ודבר, ואחר כך בחקירה הראשית חוקרת עליהם למרות שלא הופיעו בחקירה הראשית.

יהודית תירוש מייצרת מן גרסאות עודפות בעקבות עדותם של אחרים, בפרקטיקה פסולה לגמרי בלי שהיא שהשופטים מעירים לה כמעט.