לא די בכך שלאורך כל החקירה הראשית של מימון שמילה, העד לא הפסיק לשרת את ההגנה, בסופה של החקירה שמילה כבר דיבר למעשה על תפירת התיקים בריש גלי.
***
תירוש שאלה את שמילה שאלה תמימה על העברת חומרים לחוקרים במהלך העדויות שלו ואז שמילה הנחית עליה מהלומה:
"הרגשתי כאחרון העבריינים, הכניסו אותי ל-11 שעות חקירה, ככה לא חוקרים עדים, הפלאפון שלי לא היה איתי, נשאר בחוץ, לא יכולתי לעיין בו, זה היה ברשות ני"ע.
הרגשתי שהחוקרים הטעו אותי, הרגשתי מתוסכל ואחרי שהגעתי הביתה שלחתי לחוקר 5 מיילים שמסבירים את מה שהיה באמת. הובילו אותי לכיוון לא נכון, זה קומם אותי, זה הרגיז אותי, התלבטתי אם לשלוח מכתב ליועץ המשפטי לממשלה".
מה שחמור במיוחד הוא ששמילה אמנם הפנה את האצבע המאשימה לחוקרים, אבל גם הוא יודע שמי שאחראי על החוקרים הם הפרקליטים המלווים, ובמקרה הזה הפרקליטות המלוות: יהודית תירוש וליאת בן ארי.
הן ידעו והן כיוונו את החוקרים, הן נעלו את כיווני החקירה והן הטעו את הנחקרים לאחר שלא הציגו להם את התמונה המלאה.
זה היה כתב אישום חמור מאוד גם נגד הפרקליטות, שאחריו יהודית תירוש מיהרה לסיים את החקירה.
אני יכול לומר לכם בבטחה שזו רק ההתחלה. עוד ועוד עדים יעידו על כך, על ההטעיות ועל ההשפלות ועל ההתעללות.
מה שעבר שמילה זה כאין וכאפס לעומת מה שעברו עדים אחרים, בראשם שאול ואיריס אלוביץ'.
בן ארי ותירוש היו מודעות לכל זה ועצמו עין. למעשה, הן עודדו זאת כדי להפיל את נתניהו.
כאמור, חקירתו הראשית של שמילה שירתה את ההגנה והרסה (שוב) את תיזת הפרקליטות על "הטבות" רגולטוריות לבזק.
לא פעם ולא פעמיים היה אפשר להרגיש שתירוש בהלם מתשובות העד ומנסה לתקוף את תשובותיו פעם אחר פעם כדי להוציא ממנו אמירות שמתאימות לה.
זה לא הצליח לה ובאחת הפעמים השופטים אף פסלו לה שאלות, דבר די נדיר במהלך חקירה ראשית.
תירוש שוב עשתה "סיבוב" על אותם מסמכים בתחום השוק הסיטונאי, ההפרדה המבנית, מתווה הסיבים, אבל מכיוון שרוב אלו בלאו הכי התרחשו בקדנציה של צחי הנגבי, החלטתי להתרכז בליבת כתב האישום – עסקת מיזוג בזק-יס בתקופת נתניהו.
שמילה חידד מאוד את מה שאני ואבי וייס כותבים פה כבר שנים: הפקידים עיכבו בכוונה ובצורה לא חוקית את אישור המיזוג.
תירוש: ספר על עצמך.
שמילה: אני מישנה למנכ"ל לענייני הנדסה, התחלתי לפני 11 שנה במשרד התקשורת, הייתי בצבא, מיד עם שחרורי מהצבא, אני מהנדס מחשבים וחשמל. עשיתי מגוון תפקידים, מ"מ המנכ"ל בשלושה מופעים, בתחילת תפקידו של גלעד ארדן, אחרי אבי ברגר הייתי שבועיים, וכשפילבר עזב הייתי כמה חודשים. הייתי חבר מועצת הכבלים והלווין, במשך זמן מה גם מ"מ יו"ר המועצה, וגם דירקטור בדואר.
תירוש: אני רוצה להתמקד ב-2014 סוף 2016 ובתקופה הזו, תסביר לנו מה היה התפקיד שלך ומה האחריות שלך.
שמילה: הייתי סמנכ"ל פיקוח ואכיפה, באותה תקופה עשינו הרבה פעולות פיקוח.
תירוש: ומול בזק?
שמילה: היו לנו תהליכי פיקוח שונים, היו עיצומים כספיים.
תירוש: בוא נדבר על איתן צפריר, תפקידו במשרד?
שמילה: ראש מטה השר נתניהו.
תירוש: מה מידת קרבתו לנתניהו.
שמילה: הוא המוציא והמביא, ראש מטה, זה תפקידו.
תירוש: מה זכור לך מפיטורי ברגר?
שמילה: זה עלה לפניי, לפני הבחירות, צפריר שאל אותי אם ארצה לקבל את תפקיד מ"מ תפקיד המנכ"ל, ואמרתי לו שלא עושים זאת באמצע תהליך של השוק הסיטונאי וגם באמצע בחירות.
תירוש: הוא אמר מי ביקש להחליף אותו?
שמילה: הוא לא אמר, לי זה נראה שזה כאילו מראש הממשלה.
תירוש: מינה אותך למ"מ המנכ"ל?
שמילה: מי שחתום שהיה נתניהו, ישבתי עם ראש הממשלה, איתן צפריר, ודוד שרן, הוא אמר לי שהם מגייסים מנכ"ל חדש ואמר שתוך שבוע שבועיים יגיע מנכ"ל חדש. אני שאלתי שאלות, היו אירועים, שחייבים לעשות דברים לפי חוק התקשורת, הוא אמר שנקדם מה שצריך, והוא אמר תמשיכו לקדם את התחרות. הגענו לשיחות על בזק, הוא אמר לפתח את השוק, תמשיכו את הקו.
תירוש: עד כמה צפריר עשה לך חפיפה?
שמילה: לא זוכר שעשה לי, אבי ברגר עשה לי את החפיפה.
תירוש: בוא נדבר על תקופת פילבר. מציגה לך תכתובות שלך עם פילבר. ב-25.5 אתה מקבל את המייל שלו וב-28.5, אני רוצה לשאול אותך עד כמה הקשר המקצועי התחיל לפני המינוי.
שמילה: הוא יצר איתי קשר, אמר שהוא המנכ"ל המיועד, רצה ללמוד.
תירוש: עד כמה ערכת חפיפה למר פילבר?
שמילה: לא ערכנו, הסיכום היה שאני פה, שתי דלתות ליד, אני אתן עצה ככל שיידרש.
תירוש: עד כמה ידעת שצפריר עשה חפיפה לפילבר?
שמילה: לא ידעתי.
תירוש: בהמשך הדרך כמה עבדת עם מר פילבר בשיתוף פעולה, התייחס אליך באופן מכבד, שיתף פעולה?
שמילה: שיתוף פעולה מצויין, פורה, ממש מצויין. התייחס אליי בצורה רצינית, כבר סמכא, כאיש מקצוע. היו לנו חילוקי דעות, אני דעתן, אמר לי שהחברות מתלוננות עליי.
בקשר לצוות האחר, זה התחיל להידרדר הוא אמר לי שהם מקשים עליו, תוקעים לו מקלות בגלגלים.תירוש: אני רוצה לרענן את זיכרונך, אמרת שפילבר אמר לך שהרן לבאות ודנה נויפלד לא מתיישרים לפי המדיניות והדבר הכי גרוע שקרה הוא זה הדלפות. הם אופוזיציה.
שמילה: מה שאמרתי, שהם מורחים את הזמן, תוקעים מקלות בגלגלים. היתה תחושה שהם אופוזיציה והם לא מבצעים את מה שהוא מטיל עליהם. לצערי, יש מכת הדלפות, דברים שאנחנו דנים סביב שולחנות ופתאום הם מופיעים בתקשורת בצורה מעוותת, מגמתית, זו מכה, יש בעוד מקומות וזה לא נוח. זה הפריע לי אישית, זה לא ראוי.
תירוש: למי פילבר ייחס את ההדלפות?
שמילה: הרן לבאות, זה הוביל לפיטוריו. שאלתי את מומו למה אתה עושה את זה, אמרתי לו ששאלתי את הרן והוא נשבע בילדיו שלא הדליף, הוא אמר לי שאשאל את עדי קאהן, אמרתי לו שאני מאמין ללבאות.
תירוש: אחרי שהרן לבאות עזב ההדלפות פסקו?
שמילה: עד היום יש הדלפות, כולם עזבו, ועדיין יש הדלפות.
תירוש: מיזוג בזק-יס, מה אתה זוכר, מה היה תפקידך במועצת הכבלים והלוויין?
שמילה: כשהייתי ממלא מקום יו"ר המועצה, הגיעה בקשה לעניין המיזוג ללשכת השר. הייתי יו"ר 9 חודשים ואחר כך הגיעה יפעת בן חי שגב והפכתי לחבר מן המניין.
תירוש: מה מניע את הבדיקה של המועצה?
שמילה: היא גוף סמך עצמאי, חונה במשרד, ולא תחת המנכ"ל, הם בודקים ענייני תוכן ותחרות סביב תוכן, ודברים שיש להם השפעה.
תירוש: מה גורם לה להניע את הבדיקה?
שמילה: שהשר צריך לאשר, זו דרך המלך, ויש מקרים שהחברות פונות ישירות. ואז אומרים להם תפנו קודם לשר בדרך המלך.
תירוש: אני מציגה לך מסמך, שברוריה מנדלסון מעבירה לך ולעוד את הבקשה לאישור שינוי החזקה בחברת די.בי.סי. שירותי לוויין. עד כמה פנה ארדן לקדם את העניין?
שמילה: אני לא זוכר פנייה, מבדיקות שעשיתי הייתה פנייה של היועץ שלו והוא ביקש את התייחסותנו על אישור ההגבלים העסקיים, הוא רצה לקבל את ההתייחסות על תנאים שלהם.
תירוש: כמה זה טופל על ידך?
שמילה: העברתי חלופות מיילים עם הכלכלן שלנו במועצה, אבי עזוז, הם בדקו את התנאים, התנאים הם מיושבים, זה היה כבר ב-2013, ואז פנו אלינו מלשכת השר ארדן, ביקשתי לעבור על התנאים והם אמרו שהכל מקובל, מלבד תנאי אחד קטן. ואמרתי להם שיציגו זה בפני השר.
עו"ד בן צור (קופץ ממקומו): המיילים האלו בחומר החקירה? אני לא מכיר. מבקש להעביר לנו את המידע.
שמילה: אין לי בעיה.
תירוש: אתה משמש באותה עת כסמנכ"ל פיקוח.
שמילה (אומר במפורש שהפקידים לא רצו לטפל בזה): היתה הנחייה שלא מטפלים בזה, לא נותנים סוכריות, ולכן לא נפעל בדבר הזה. גם עם הוט עשו אותו דבר. הם היו מאוד עצלים, לכן כל הבקשות התעכבו.
תירוש: היתה הנחייה מפורשת?
שמילה: לא זוכר, זו רוח הדברים, לא תקבלו כלום, עד שתשלימו את החובות של השוק הסיטונאי.
תירוש: עד כמה היית גורם מרכזי בעניין?
שמילה: הייתי בפיקוח, גם טיפלתי בנושאים ביטחוניים, אני כפיקוח הייתי מסתכל, הלשכה המשפטית הייתה עושה קלירנס בין כולנו.
תירוש: ב-2015 היה מכתב ההתנעה של נתניהו, אני שואלת עד כמה קידמתם את הטיפול בזה? נשלח מכתב ב-24.3, מה קרה אחרי?
שמילה: המכתב מגיע, אני מניח ליפעת ולדודו, היועמ"ש של המועצה, יש מנהלת במועצה ובסוף מעלים את זה לדירקטוריון ואז מקבלים החלטות. היה צורך לעשות ניתוח כלכלי. אין לה יכולת, כי יש רק ממונה אחת על כלכלה, אבי כבר לא היה.
תירוש: איך המכתב משפיע על המשך התהליך?
שמילה: זה מניע את מועצת הכבלים והלוויין.
תירוש: אבי ברגר עדיין המנכ"ל אז, מה אתה יודע על עמדתו לגבי האישור?
שמילה: דעתו לא השתנתה, שלא נותנים סוכריות לבזק.
תירוש: בתקופה שבה מילאת מ"מ מנכ"ל, עד כמה נתניהו וצפריר דיברו איתך?
שמילה: לא דיברו איתי.
תירוש: עד כמה אנשי בזק דיברו איתך?
שמילה: לא דיברו.
תירוש: מה ידעת על התהליכים, קיומו של דד-ליין וממי ידעת? (הצורך בדד-ליין נקבע בגלל עיכוב של הפקידים).
שמילה: מפילבר, בעיקר מפילבר. שעד אז צריך להחתים את השר, היתה מגבלה של לוחות זמנים.
תירוש: עד כמה הוא דיבר על דחיפות?
שמילה: דיבר, הוא גם נסע לחו"ל, זו היתה משימה להביא את זה לשלמות עד תאריך היעד.
תירוש: עד כמה המועצה פעלה בנושא?
שמילה: הייתי בוועדת המכרזים, חברת 'עדליא' בסוף זכתה, קיימנו דיון במועצה.
תירוש: זה היה סדר בעדיפויות של המועצה?
שמילה: היא קיבלה בקשה שהוזנחה הרבה מאוד זמן וטיפלה בזה.
תירוש: בתקופה שהוא עובד מולך, מה היתה עמדתו של פילבר?
שמילה: לגבש את ההתניות ולרוץ עם זה קדימה, כדי לעמוד בדד-ליין.
תירוש: אני מפנה לתכתובות עם פילבר, כותב לך שתקדם את התהליך
שמילה: למועצה אין יכולת כלכלית, אז יפעת ביקשה לשכור חברת ייעוץ וועדת המכרזים מוציאה מכרזים. פילבר ביקש לטפל בזה כיו"ר ועדת המכרזים וביקש לקדם את העניינים הללו. היו 7 חברות מועמדות, בדקנו ניגודי עניינים, וכתבתי לו שהעסק יכול להתקדם.
תירוש: מציגה לך מסמכים, אתה כותב לנויפלד שהמועד האחרון להחתמת השר על אישור המיזוג הינו יום רביעי הבא 24.6. אתה כותב שהרן הכין טיוטת מסמך של תנאים ואתה גם כותב שחשוב גם לבחון הסוגייה של אישור בדיעבד.
אתה מציג גם שלושה דברים, תנאים כלכליים של הרן, סוגייה של אישור בדיעבד, של חשש להפרה וגם להשאיר פתח לפצל החברה לחברת תשתיות ושירותים. עד כמה המייל הזה מציג את עמדתך?שמילה: מה השאלה, מה שכתבתי זו תמונת מצב, לוחות זמנים, מה שהרן הכניס, רציתי לוודא שאנחנו לא מוותרים על ההפרה שלהם. ודבר שלישי, בגלל שאנחנו עובדים על השוק הסיטונאי, יש אפשרות לפצל את החברה. רציתי לוודא שאנחנו לא מעיינים את המדיניות הקודמת שעדיין בתוקף.
תירוש: התנאים הכלכליים, אני מציגה לך מסמך, אתה מכיר את תוכן המסמך ומה ידעת על התנאים של הרן לבאות?
שמילה: קראתי את התנאים, היתה לי שיחה עם הרן על התנאים הללו. פילבר פחות אהב את זה, הם היו כל הזמן בדוח שיח, הדבר לא התקדם לכלום, אני נכנסתי לדיון, אמרתי להרן מה העניין, למה צריך את התנאים, כל מה שכתבת קיים ברישיונות ובמקומות אחרים, למה לא להתקדם? ואז הוא אמר, אתה יודע מה בסדר, שלא יהיו את התנאים האלה.
תירוש: למה דיברת עם הרן לשכנע אותו?
שמילה: אני קצין לשעבר, אתה רואה משהו לא טוב, אתה מסייע, המנכ"ל רוצה משהו, הוא רוצה א', ההוא רוצה ב', אז צריך לפשר ולהתקדם.
תירוש: פילבר הסביר לך למה לא צריך את התנאים?
פילבר לא הסביר לי, הוא אמר שהמסמכים צריכים להיות פשוטים.
תירוש: למה לא שאלת?
שמילה: זה נראה כך טבעי. לא צריך יותר מדי מסמכים, צריך שורה תחתונה, בשביל מה צריך את כל הפלפולים?
תירוש: עד כמה פילבר אמר לך שאלי קמיר, נציג בזק, שהאישור לא יהיה עם תנאים?
שמילה: לא מכיר מי זה אלי קמיר, לא ידעתי עד החקירות, לא יודע מה הוא ביקש.
תירוש: אתה זוכר איך הגבת שהבקשה הגיעה מבזק?
שמילה: הרגשתי מאוד פגוע ואני לא נפגע בקלות (תירוש ניסתה להטעות את שמילה, לא מדובר בתנאים של לבאות אלא בסעיף 7 שבסופו של דבר לא ירד).
תירוש: אתה אמרת זו לא התנהלות תקינה, ניקיתי בשבילו את הרן וגם נויפלד, אמרת עבירות.
שמילה: ביקשתי לשים את המילה עבירות במירכאות, כי זה היה על החקירות. ניקיתי זה לשון צבאית, זה מנכ"ל חדש והוא מבקש ממני מתוך אמונה וראיתי בזה אכזבה שלא סיפר לי, רק לפי מה שהציגו לי בחקירות (לא הציגו לו שפילבר נהג כך עם כל החברות).
תירוש: מציגה לך עוד מסמך, לאיזו תנאים זה מתייחס בכלל?
שמילה: לכל התנאים שהיו באותו רגע, גם התנאים של הרן וסעיף 7. לפי מה שאני קורה במסמך, זה יותר התנאים של הרן, אפשר לוותר עליהם.
תמיד אפשר להוסיף שזה כפוף לכל דין. פילבר היה מעוניין במסמך רזה, קצר, תכליתי ומהיר.
בהמשך:
תירוש: פילבר אמר שבמקום סעיף 7 זה יטופל במסגרת מועצת הכבלים והלווין למה הסכמת שזה ירד?
שמילה: אם הדבר הזה מפריע למומו, אם בלאו הכי אפשר לאכוף, יש לי ביקורת על עצמי, אין בזה ויתור על היכולת שלי לאכוף, דרך אגב עד היום לא אכפו אותו.
השופט בר עם: לא ראית בזה שום דבר חריג?
שמילה: לא ראיתי שום דבר חריג, זה לא ממש מפריע, ראיתי את התשובות, זה לא משהו דרמטי.
בשלב זה תירוש מנסה לרענן את זכרונו של העד בטענה שהוא אמר משהו אחר בעדותו אבל השופטים פוסלים את שאלותיה.
תירוש: עד כמה ניסית לרצות את המנכ"ל?
שמילה: זה היה סעיף שאפשר להוריד אותו.
תירוש: איזה תפקיד זה שיחק שזה היה מנכ"ל חדש?
שמילה: לעזור כמה שניתן.
השופט בר עם: לא ראית בזה משהו חריג, זה לא אור אדום?
שמילה: חד משמעית לא, אם זה היה אפילו אור כתום מהבהב הייתי עוצר, ככל שאני יכול.
תירוש: עד כמה היית שלם עם ההחלטה?
שמילה: בסוף התהליך הייתי שלם עם ההחלטה.
תירוש: הוצג בפניך שקמיר אמר לפילבר שהסעיף הזה צריך לרדת?
שמילה: לא הכרתי את אלי קמיר, לא יודע מיהו.
תירוש: מבחינתך הסעיף הזה מנטרל את האישור כולו?
שמילה: לדעתי המקצועית לא.
תירוש: תאר את הפגישה עם נתניהו לחתימת האישור.
שמילה: לקחתי את המסמכים מת"א לירושלים, החתמתי את השר, חיכיתי בתור, הצגתי בפניו את מסמך המיזוג, הוא שאל מי בדק את זה, הסברתי בפניו, אמרתי שהמועצה אישרה, שכולם נתנו אישור, לקח את העט וחתם, והיה עוד מסמך, משהו במענה לשאילתא.
פילבר היה בחו"ל, אני הייתי הבכיר מבין הסמנכ"לים, הוא ביקש ממני. אני הייתי יותר בכיר. יצא לי להחתים אותו עוד פעם.השופט בר עם: מה הוא שאל אותך?
שמילה: מי בדק, איך בדקו, נתתי את התשובות והוא חתם.
בהמשך התייחס שמילה לתפיסת העולם הכללית של פילבר:
שמילה: פילבר הוא איש שונה יותר ממה שהכרתי, הוא איש של שותפות והרבה פחות כוח ורגולציה. התפיסה שלו היא ללכת ביחד, שהחברות הן לא אויב ואני מסכים עם זה, חשוב לו לא ללכת מכות, עדיף יד ביד ולהביא תוצאות טובות לצרכן. זו היתה תפיסתו ולא רק עם בזק אלא עם פרטנר, סלקום והוט. זה היה עם כולם. זה היה גם עם פרטנר שהטלתי עליהם עיצום.
השופט בר עם: זה היא גורף עם כל החברות?
שמילה: כן, כן.