זה היה עוד אחד מאותם ימים מכוננים, כאשר ד"ר יפעת בן חי שגב עלתה לדוכן העדים. בן חי שגב כיהנה ארבע שנים כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין, בין ספטמבר 2014 לספטמבר 2018. מדובר ברגולטורית בכירה לשעבר שמשמשת היום כיועצת ומרצה בענייני תקשורת.

ד"ר בן חי שגב הגיעה עם בטן מלאה על החוקרים ועל הפרקליטות ועד מהרה החקירה הראשית שלה הפכה לעימות חריף מאוד עם יהודית תירוש, בשיאו אמרה בן חי שגב לתירוש שאין לה אמון במערכת ולכן לא אמרה את כל מה שרצתה להגיד בריענון עד שהתקיים ביום חמישי.
תירוש מיהרה לבקש מבית המשפט להכריז עליה כעדה עוינת ובית המשפט, בדומה לפילבר, דחה את הבקשה ואיפשר לה רק לחקור אותה כחקירה נגדית.

ד"ר בן חי שגב הטיחה דברים קשים מאוד בחוקרים ובעצם גם במי שאחראים עליהם – הפרקליטות המלוות ובראשן תירוש. היא לא העדה הראשונה ולא האחרונה שהצביעה על אופן תפירת התיקים, אבל היא בהחלט העדה הראשונה שאמרה זאת בריש גלי, באומץ רב, ללא כחל ושרק, בצורה הכי ברורה וישירה שיש.
כשרגולטורית בכירה אומרת שאין לה אמון במערכת, והכוונה היא לחוקרים ולפרקליטים – זה אומר דרשני.

***

הנה קטעים נרחבים מהדרמה שהתרחשה אתמול באולם הדיון:

תירוש: ספרי לנו קצת על העבודה ועל תחומי האחריות של המועצה?

בן חי שגב: זו הופעה ראשונה שלי בהליך פלילי, אני מחכה הרבה זמן להגיד את האמת, סירבתי להרבה מאוד ראיונות, אני מתרגשת, אני מבקשת שתינתן לי הזכות להגיד את הדברים במלואם. זו מועצה עם 13 חברים, מחצית מחבריה מורכבת מנציגים מקצועיים, של משרד התקשורת, משרד המשפטים, משרד האוצר והמיעוט שניים שלושה נציגי ציבור, אני נבחרתי במכרז, המועצה עוסקת בצד התוכני והכלכלי של שידורי הטלוויזיה, היו גם תחומי אחריות נוספים כמו ערוץ הכנסת.

תירוש: למי את כפופה?

בן חי שגב: החוק מסדיר את זה היטב, כפופה לממשלת ישראל ולשר הממונה, זה שר התקשורת. אני בכלל לא כפופה למנכ"ל. החוק עומד על ההפרדה והעצמאות של המועצה.

תירוש: בואי נדבר על אבי ברגר (לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת).

בן חי שגב: הוא עמד בראשות וועדת האיתור שבחרה אותי לתפקיד, ולימים הוא שימש כמנכ"ל המשרד. עבדנו תוך כדי הידברות, למרות ההפרדה יש הרבה נושאים כמו הוט ויס, הם כפופים גם למועצה וגם למשרד התקשורת.

תירוש: עד כמה ברגר הקפיד על ההפרדה?

בן חי שגב: התשובה שלי היא מורכבת. הוא הקפיד על ההפרדה, אבל יחד עם זאת הוא השתמש בסמכותו כדי לעכב את קידום מיזוג בזק יס. אני ביקשתי בקשה לייעוץ חברה כלכלית לצורך היזוג וזה נתקל בסחבת בלי הסברים הגיוניים, תמיד זה תירוצים של סדר עדיפויות, חודש אחר חודש זה נגרר.

תירוש: זוכרת מה שאמרת בחקירה שלך?

בן חי שגב: לא זוכרת.

תירוש: האם את יודעת מה המניעים שלו?

בן חי שגב: אני יודעת מה המניעים, היתה איזושהי התנגדות רגולטורית, שלפיה אין לתת "הטבות" ואני מתעקשת על המירכאות בהטבות, בגלל הוויכוחים המשפטיים בין בזק למשרד התקשורת.  היתה הפרה של החוק, החוק עומד על כך שלא יסכלו את עבודת הוועדה.

תירוש: העדה לא אמרה על זה בחקירותיה.

בן חי שגב: אני לא נשאלתי על כך.

תירוש: אני מפנה את בית המשפט לפרוטוקול, בית המשפט צריך להיחשף לזה למה שהגברת אמרה בהודעה שלה.

בן צור (מתנגד): היא העידה תשובה מלאה, היא אמרה שהיא לא נשאלה. לכן אין פה משהו לעמת.

תירוש: זה יוצא הפוך ממה שהיא אמרה ולכן אנחנו צריכים לרענן את הזיכרון שלה.

תירוש: את אמרת שלא זכרת עם שוחחת אבי ברגר, אמרת שהוא הקפיד על ההפרדה. את אמרת שסוגיית השוק הסיטונאי זה לא שיקול של המועצה, אבי ברגר לא דיבר איתי, ואנחנו במועצה לא חלק מזה. תסבירי את זה. את לא מספרת את מה שסיפרת פה.

בן חי שגב: גם כשנשאלתי אמרתי שהתשובה מורכבת, הוא הקפיד על ההפרדה אבל יחד עם זאת אני עומדת ב-150% על מה שאמרתי פה, ואני אסביר את הפער לכאורה, ולמה הוא התערב. אני מצטערת לאמר, התחייבתי להגיד את האמת ורק את האמת, אבל החקירה שלי היתה חובבנית, רשלנית ומגמתית תוך כדי הטלת מורא ופחד בתנאים לא אנושיים שצריכים להטריד כל אזרח בישראל, זה דברים של הטעיה בחקירה, וזה מתועד, שביקשתי את הזכות לעיין במסמכים, אני נתקלתי בסירוב מוחלט.
ואז חזרתי למסמכים, אבל הם לא באמת הצליחו למחוק לי את הזיכרון למרות המניפולציות שהם עשו לי (בן חי שגב השתמשה במונח "גזלייטינג") .אני הרי כתבתי מכתב לראש הממשלה לראש ממשלה שהמשרד עצר את הטיפול של הייעוץ הכלכלי.
כדאי שבית המשפט יידע, החקירה שלי היתה עדות פתוחה נמשכה 10-12 שעות, הטלפון נלקח, זכיתי לכוס תה אחת, אפילו לא ליציאה לשירותים בלי מאבטח צמוד. אני אמרתי לחוקר שלא יכניסו לי מילים לפה, תיקנתי תיקונים וניתן לראות סימוכין אצל החוקרים. אמרתי לו שאתה מנסה להניח הנחות שגויות, אתה הופך את הדברים, אני מבקשת שתדייק, אני בלי יומן. הדברים שאני אומרת היום נאמרו בזמן אמת.

תירוש: את הכנסת את התיקונים

בן חי שגב: הערתי מספר תיקונים ולא כל התיקונים נכנסו.

תירוש: את הדברים על אבי ברגר?

בן חי שגב: לא יכולתי לתקן, הסיטואציה של החקירה שבה מציגים ושולפים לי, מציגים לי עובדות שקריות, מציגים לי חלקי מסמכים ומבקשים ממני להשתמש בזיכרון. שלחתי אחר כך מסמכים לחוקרים, כל הלילה העברתי מסמכים, העברתי את גודל הטרגדיה.

תירוש: אין לנו בחומר החקירה את החומרים שנסמכים.

בן חי שגב: מה זאת אומרת? זה מסמכים שנשלחו ע"י עובדי המועצה לבקשתי. החוקרים לא רצו לקבל תשובה מדויקת.

תירוש: האם אבי ברגר אמר לך או לא בנוגע לנושא של מיזוג בזק-יס.

בן חי שגב: בואי אני אשיב. ב-19.3.2015 התקיימה ישיבה אצל אבי ברגר, רון אילון, היה שיח ושיג על הדברים, לטובת האזרחים רצוי שיהיה דיבור בין המועצה למשרד למרות ההפרדה, ואחרי הדיון הזה היה דיבור בין נציגי המשרד. אני אגב באותו שיח הבעתי את התנגדותי לעמדה הזו שמתנה של ה"הטבות" באישור המיזוג לשיתוף הפעולה בשוק סיטונאי, ואני אמרתי את דבריי בצורה ברורה שזה לא מקובל עליי. הבעתי את תפיסתי בצורה ברורה.

 תירוש: לא מסרת את הדברים בריענון העד.

בן חי שגב (מטילה פצצה): אני לא אמרתי את הדברים בריענון כי אין לי אמון במערכת הזו.

תירוש לבית המשפט: אני מבקשת להכריז עליה כעדה עויינת.

יפעת בן חי שגב: אני עויינת לאמת?!

בשלב זה העדה יוצאת החוצה ומתקיים דיון על הבקשה של תירוש.

עו"ד חן: מבקש שהעדה בכל זאת תהיה, זה לא ראוי שהיא תתנפל עליה. ככל שיש דברים שהיא מקריאה מתוך ההודעה, אז למה צריך להוציא אותה. זו סיבה אנושית.

תירוש: (מתקוממת)

עו"ד בן צור: אתם משפילים את העדים.

תירוש: יש פה השלכות רבות, על עוינות כללית של עדה כלפי החוקרים וכלפי התביעה, יש סיבות לאפשר זאת. זה לא עניין של עוין לאמת, זה עוד עוין בשביל לתת לנו לחקור בכלים של חקירה נגדית. יש גם חלקים משמעותיים שהם שונים מהודעותיה משטרה. יש לזה משמעות, היא לא סיפרה שום דבר בחקירות שלה. יש פה עוינות כללית. צריך לאפשר חבל של חקירה נגדית.

עו"ד בן צור: יש חטא קדמון, והוא שבמהלך החקירה של העדה תעתעו בעדה, הציגה לה מסמכים חלקיים. זה בדיוק כמו העד הקודם. זו היתה המטרה -התכלית הנבזית שלכם, זה לא עוינות, היא אמרה שהיא רוצה לשרת את האמת, החטא הקדמון זו החקירה שנעשתה לעדה היא חקירה נפסדת.
שתיים, ההלכה הפסוקה שבית המשפט זה לא משהו מכני, לא משהו אוטומטי, פה אמרת א' ופה אמרת ב', התהליך הוא יותר מורכב, יותר ארוך, אני יכול להפנות לפסיקה. מה שהתביעה מנסה לעשות זאת ללכת בדרך נלוזה.

השופטת פרידמן פלדמן: בלי מילים קשות.

עו"ד בן צור: המציאות היא מציאות קשות, אנחנו הועמדנו לדין על בסיס דברים שנעשו בחקירות האלה, הדברים הם קשים, מאוד קשים. כמו שאמרתי בית המשפט צריך, לפני שהוא מחליט, לקחת בחשבון שאי אפשר לקבוע אחרי 20 דקות של חקירה, מה ההסבר, מה לא נעשה בחקירה. ולכן לטעמנו זו בקשה פסולה.

עו"ד חן: בשים לב למי זו העדה, אנחנו רק אחרי 20 דקות של חקירה ראשית, אנחנו חייבים את זה קודם כל לעדה. יש לדברים האלה משמעותיות.
יפעת לא אומרת שהיא עוינת את תירוש באופן ספציפי, היא לא עוינת את מדינת ישראל, היא באה ואומרת שהיתה התרחשות שהיא לא מקובלת, ונותנת תיעוד לכך. והיא חיכתה לזה כל כך הרבה שנים. צריך שהאמת תישמע.
אני לא פוחד מחקירה נגדית, זה כתב אישום מופרך. מדביקים על המצח שלה אות קין, זה לא נכון, בוודאי מהיר ופזיז מדי. אין כאן סתירה בין דברים שהיא אמרה או לא. היא העידה על התייחסותה לאבי ברגר והחברה הכלכלית, הדבר הזה מופיע במסמך מזמן אמת.
עכשיו משפט אחרון, זו לא טאבולה ראסה, זה לא העד הראשון, כבודכם שמעתם הרבה מאוד עדים שהתלוננו על דרך החקירה שלהם. כבר הגשתי כרך של 200 עמודים (הבקשה להגנה מן הצדק) על זה ויהיו עוד כרכים. הדבר הזה לא תלוש מהמציאות. וצריך לתת לה הזדמנות להסביר את זה.

השופט שחם: עשינו זאת בהזדמנות אחרת (הוא מתכוון לפילבר שתהיה חקירה נגדית בלי להכריז עליה כעד עוין).

השופט בר-עם: אפשר לתת קצת גמישות.

עו"ד חן: עם גמישות אין בעיה. אם כבודכם יאמר שהוא יאפשר גמישות אז בסדר.

בשלב זה השופטים החליטו ללכת בדרך העדות של פילבר – לאפשר חקירה נגדית בלי להכריז על העדה כעדה עוינת.
תירוש ביקשה להפסיק את הדיון ולהמשיך אותו מחר כדי "להתארגן" אבל ההגנה התנגדה והדיון נמשך אחרי הפסקה קצרה. עם חידוש הדיון אמרה בן חי שגב כי לא התכוונה לחוסר אמון שלה כלפי בית המשפט, אלא למערכת והיא מתנצלת אם היתה נסערת.

יהודית תירוש מנסה לאסוף את השברים

בזמן הקצר שנותר ניסתה תירוש לאסוף את השברים ולהוכיח שפילבר אמר לעדה שבהנחיית השר (נתניהו) העניין של מיזוג בזק-יס הפך לדחוף.
בן חי שגב אכן העידה שהדברים נאמרו לה ע"י פילבר (אגב, אין שום הוכחה שנתניהו אמר לפילבר זאת) אבל הדגישה שזה תהליך שגרתי והדחיפות היתה ידועה עוד לפני כניסתו של פילבר לתפקידו – וכל זה היה ידוע במשרד.

בן חי שגב: אני מאשרת את הדברים שאמרתי בחקירה. אבל צריך לשים את זה בהקשר שהשר כבר ביקש במרץ, צריך לשים את זה בהקשר הזה. הדחיפות היתה ברורה, כי טיפלנו בזה קודם, וזו הסיבה שאני מיידעת את השר באפריל, שאני מנסה לקדם אבל יש קושי שמערימים עליי. מדובר בהקצאה של משאבים לייעוץ הכלכלי, המועצה לא חייבת להיעזר ביועצים כלכליים, אלא שבאותה תקופה היתה מ"מ כלכלנית ולכן חשבתי שבגלל היא חדשה, ריקי וייסמן, לכן רציתי להוציא את זה החוצה לחברה כלכלית.
למשל, באותה ישיבה אישרנו להוט העברת אמצעי השליטה של הבעלים פטריק דרהי ושם לא נדרשה עבודה כלכלית, זה היה פחות מורכב וזה נושא שטופל אצל קודמי בתפקיד. ולכן היה לנו בסיס מוצק לדיון כדי שתהליך קבלת ההחלטות יהיה מושכל ומקצועי. לא מדובר באירוע חריג, אלא אירוע שקורה כל הזמן, כבדרך השגרה.

בהמשך ניסתה לחלץ תירוש מהעדה כאילו גם הדד-ליין שנקבע היה משהו חריג אבל בן חי שגב הבהירה שזה היה ידוע ומוכר.

בן חי שגב: היו לי פגישות גם עם נציגי בזק, ואני עמדתי על כך שזו תהיה פגישה עם המנכ"לית סטלה הנדלר, על פגישה עם בזק, הקשנו ושאלנו הרבה שאלות, זה היה חלק מהבדיקה המדוקדקת שלה. אני בעצם ניהלתי את זה, שבאופן כזה שאני אפגוש את התאריך הזה והסברתי מדוע.

היומן "הנעלם" של פילבר

בחצי הראשון של היום המשיך עו"ד חן לחקור נגדית את מימון שמילה בעניינים רגולטוריים והוכיח שוב שכל ההתנהלות של פילבר היתה תקינה וגם אם לא נראתה בעיניו של שמילה, היא היתה אותה התנהלות עם כל החברות בשוק התקשורת ולא רק עם בזק.

אלא שבאמצע התנהל קרב צעקות מביך בין השופטת רבקה פרידמן פלדמן ליהודית תירוש.

הנושא היה יומנו של פילבר שנחשף רק אחרי חקירתו הנגדית באמצעות בקשה לחופש המידע. מתברר שהיומן הזה היה חלק מחומר חקירה שלא נמסר להגנה משום מה.
עו"ד חן ועו"ד בן צור התרעמו כמובן על כך ואמרו בצדק שהיומן הזה מוכיח את מה שכבר הוכח – שלא היתה פגישת הנחייה וגם על עשרות פגישות שניהל פילבר עם גורמים מפוקחים, לבד מבזק, מחוץ למשרד.

אין ספק, אם כן, שהיומן הוסתר בכוונת מכוון ע"י תירוש ובן ארי כדי לא לחשוף שלא היתה פגישת הנחייה.

אלא שתירוש התנפלה בשטף דיבור צעקני ואמרה שזו אשמתם של הסניגורים ש"לא ביקשו" את הדברים, למרות שהיה ידוע להם שכמה פרטי נלקחו לכאורה מהיומן.

או אז ביקשה השופטת פרידמן פלדמן מתירוש להפסיק, אבל לא ממש הצליחה בכך ואז הרימה את קולה עליה ואמרה לה שהיא לא יכולה להשלים משפט.
השופטת גם רמזה לה כי טענתה שהסניגורים לא ביקשו את היומן איננה מצדיקה את אי הגשתו כחומר חקירה.

זה היה עוד רגע של שפל של יהודית תירוש ואני יכול להבטיח לכם שזה לא יהיה האחרון.