מעריב

כיצד אומת הסטארט-אפ נתקעה עם מגזר ציבורי שמן ומיושן?

"אסטרטגיית השכר במגזר הציבורי בישראל" הוא מסמך מרתק של OECD שחושף כי שירות המדינה בישראל הוא בן ערובה של האיגודים המקצועיים, שמשמרים בינוניות וסטנדרטים עלובים

אם נפשכם חפצה בסוף השבוע הזה לקרוא מסמך מרתק על אחת הבעיות המרכזיות במשק הישראלי לאורך העשורים האחרונים, חפשו באתר משרד האוצר תחת הכותרת "אסטרטגיית השכר במגזר הציבורי בישראל" מסמך שכתב ארגון ה־OECD, ובו תמצאו את כל "התורה" על רגל אחת.

"הוצאות השכר במגזר הציבורי בישראל גבוהות מממוצע ה־OECD. במדינות ה־OECD ממשלות מוציאות כ־9.5% מהתמ"ג וכ־22% מההוצאה הציבורית שלהן על שכר כוח העבודה במגזר הציבורי, לעומת כ־10.5% בישראל וכ־26% בהתאמה".

הדבר המדהים בכל הסיפור הזה הוא שכל הסכמי השכר העקומים עברו באישור חותמת גומי, באישור משרדי האוצר לדורותיהם, כי לכולם היה אינטרס מובהק שזה יעבור. הגילדות הרי תמיד דואגות לעצמן ולרווחתן, בטיעונים שונים.

ציטוט נבחר:

"ואחרי שסקרתי את המסמך של ה־OECD, עליי לקבוע בצער רב שאפשר לזרוק אותו לפח. עוד מסמך עם רעיונות פוריים ונכונים שאפשר להשליך, משום שאיני רואה איך כל ההמלצות היפות, אפילו מקצתן, מתממשות דווקא בממשלה הנוכחית."

נדמה לי שגם ליברמן יודע ש"צמצום כפילויות וחיסכון מיליארדים" זו סיסמה יפה לתקשורת ותו לא. אגב, כמעט מיותר לציין: הלוואי שיצליח, אני הראשון שיסיר בפניו את הכובע.

מה חדש?

נפתלי בנט (ויקיפדיה)

יומן פייסבוק 02.08.2021

תכנית "סינגפור" של בנט: ההבטחות מול המציאות, שקר אחרי שקר אחרי שקר; מה שהתשקורת לא עשתה ולא תעשה לבנט בעקבות תקציב הגזירות למעמד הביניים ולשכבות החלשות

הקליקו לתוכן »
שתפו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email