על רקע המלחמה באיראן: תראו במה מתעסקת הפרקליטות המושחתת ערב המלחמה.

תדמור ממשיך לנסות "לשכנע" את נתניהו שהוא פרש מהפוליטיקה כשבכוונתו מראש לחזור אליה. נתניהו מנסה שוב ושוב להסביר לו שזה לא עבד כך, וכך מבזבז תדמור 3 ימי חקירה נגדית על עניין שהוא בכלל לא רלוונטי לכתב האישום.

הפרוטוקולים מדברים!

***

תדמור: אז למה אדוני לא רוצה לעשות עסקים בישראל? (בתקופה שהיה מחוץ לפוליטיקה) אני אציע לך.

נתניהו: אבל אתה רוצה שאני אענה לך.

תדמור: בבקשה. אני אציע לך עוד שנייה.

נתניהו: קודם כל, מה שמקובל על אחרים לא בהכרח מקובל עלי. זה דבר אחד. אף אחד לא נחקר על מתנות בתולדות ה-70 שנה או כמה שזה היה אז, ואני נחקרתי, על אף שברור לגמרי שהמתנות האלה במחסן ממשלתי, אז אני נחקרתי.
עכשיו, אמר לי עורך דין שאני מאוד מכיר ומוקיר אותו, שגם היה ידיד קרוב, חבר קרוב, יצחק מולכו, הוא אמר לי 'תשמע, החברים האלה מסוגלים להכל'. זה נשמע לי קצת מופרז אז, היום כבר לא.
'מסוגלים לכל. יכולים לקשור כל דבר שתעשה בישראל למשהו, לאיזה שיהוק שעשית', אני חושב שהוא אמר 'שיהוק', 'שעשית כראש ממשלה. אל תיגע בזה. תתרחק. אל תיתן להם. ראית כבר מה הם עשו לך פעם אחת, שלא יעשו לך פעם שניה או שלישית', מי היה מאמין, רביעית וחמישית ושישית ושביעית, כבר כמה פרשיות יש שם? וזה…

תדמור: אדוני, אני אומר לך…

נתניהו: אני אומר לך אבל, שזה היה השיקול שלי, בהמלצת עורך דיני ואני חשבתי שזו הצעה טובה מאוד.

תדמור: אדוני, אני לא זוכר ששמענו באיזה שהוא מקום שאתה אמרת בחקירות שלך שעו"ד מולכו נתן לך את ההצעה הזאת, אבל אנחנו נבדוק את זה.
אני רק אומר לך שמי שפניו לא חזרה לפוליטיקה הישראלית, לא צריך להטיל על עצמו את המגבלה הזאת. כיוון שאם אתה לא מתכוון לחזור, אדוני רשאי לעשות איזה עסקים שהוא רוצה בישראל ולא יכולה להיות שום טענה בעניין הזה.

נתניהו: לא אמרתי לך שחוקית אני לא רשאי.

תדמור: שהרי אתה נשארת לחיות כאן אדוני.

עו"ד חדד: ומי שמתכוון לחזור לא יכול…?

תדמור: ברור שהוא יכול. אבל לא אני הטלתי על מר נתניהו מה  שהוא.

נתניהו: מר תדמור, תרשה לי…

השופטת פרידמן-פלדמן: תן לו לענות.

נתניהו: מר תדמור, תרשה לי לחלוק עליך. אבי ז"ל, גם את זה לא העדתי, הוא אמר לי 'תדע לך שבמערכת הזאת יעשו הכל כדי להפיל אותך ואחרי שיפילו אותך ידאגו שלא תוכל לחזור ולא תוכל לחשוב בכלל, זה לא מעניין'. זה גם לא מעניין אותי.

תדמור: רצית לחזור מר נתניהו?

נתניהו: לא. אני אומר לך מה הוא אמר. 'הם ירדפו אותך עד סוף ימיך'. אז כשאני בן 94 אני מניח שאני לא הולך לחזור להיות ראש ממשלה.
'עד סוף ימיך' הוא אמר, 'ולכן אל תתקרב לזה. אל תיגע בזה. מה שנכון לאחרים,' זה נכון, מבחינת החוק היבש אני יכול לעשות את זה, מבחינת החוק כפי שהוא או שבירת החוק או פרימת החוק כפי שמופעלת עלי, 'אל תתקרב לזה'.

תדמור: אז אתה שולל את העמדה שלי, מה שאני מציע לך, שבין השיקולים שלך של להימנע מלעשות עסקים בישראל הייתה המחשבה שלך והכוונה שלך לחזור לתפקיד פוליטי בכיר אחרי פסק הזמן כפי שאתה הגדרת אותו?

נתניהו: לא. אני שולל את זה לחלוטין. מתי עשיתי את זה? מתי קבעתי את הכלל הזה? קבעתי את הכלל הזה בשיא השפל, כשמציעים לי אפשרויות לעבוד ב-, באים אלי, בא אלי מישהו ומציע לי, אני יודע מה, הציעו לי איזה 1 מיליון שקל, או 2 מיליון שקל, זה נראה לי אז סכום גדול, כיוון שלא היה לי כסף, והוא אומר 'תיתן איזה endorsement לאיזה מוצר', אני לא זוכר מה זה היה, ואמרתי 'אני לא עושה את זה'.
התייעצתי עם איציק מולכו ואמרתי 'תשמע איציק', אמרתי, לא הייתה לי שום כוונה ושום מחשבה, לא יכולת ולא רצון לחזור, ושם נקבע העיקרון הזה.
בלי קשר לרצון לחזור שלא היה קיים או ליכולת לחזור שגם היא לא הייתה קיימת. הכלל נקבע, 'אותך ירדפו בכל מקרה ואל תיתן להם את האפשרות, אל תעסוק בארץ', זה דבר כל כך  פשוט.
זה מה שהיה בזמן ההוא, אז מולכו אמר לי את זה, התייעצתי איתו, ממש כמה ימים או שבועות לאחר ההפסד הצורב הזה, כשאני מחוץ לפוליטיקה, אני לא הולך לחזור לפוליטיקה.
הוא אמר לי 'אל תעשה עסקים בארץ כי יחפשו את השיהוק של מה שאמרת כשהיית ראש ממשלה'. את השיהוק. אולי הוא אמר את זה במילה יידישאית.