עדותו של מיקי גנור במשפט הזוטא שלו בתיק הצוללות. פרק מס' 20 בסדרה 'תיק הצוללות, תיק תפירה'.

***

עו"ד ניר: עכשיו אני רוצה על עוד נקודה לשאול אותך ואז אנחנו נתקדם.
אומרים לך בסופו של דבר אתה צריך להחליט, אם אתה הולך בקו שהלכת עד עכשיו או שאתה בא ואומר חבר'ה זה הסיפור, זה מה שהיה שיחה מבצעית עם אבריאל, שיחה מבצעית עם צ'ייני, כל הסיפור מההתחלה עד הסוף לספר לנו כמו שהיה.
טוענים החוקרים, שאתה הכל מיוזמתך בכלל, לא הכווינו אותך לדמויות, אין להם מטרות, הם לא מסמנים מטרות. איך אתה מתייחס לזה?

גנור: כל החקירה זה סביב עוד פעם, מתחיל בתקשורת, נמשך בתקשורת.

שופטת טלי חיימוביץ: שאלת איך אתה יודע מי מדבר, אני מניחה שהם כן שאלו אותו.

עו"ד ניר: כן, כן. לא, אבל התכוונתי על סימון מטרות, גברתי, גברתי צודקת.

גנור: אני רוצה גם שוב פעם, אני לא יודע אולי אני סוטה ממשהו, מאיזה נרטיב משפטי אז תעצרו אותי.
יש נקרא לזה את החקירות הרשמיות ויש חקירות לא רשמיות. יש את החדר, את הממ"ד, ששם משוחחים. אחרי זה יש את הלמטה גם שם משוחחים. יש את המכוניות גם שם משוחחים.
זאת אומרת, מה שמופיע פה לאורך כל הדרך זה לצערי למדתי בדרך הקשה, זה אשנב מסוים, זה לא כל התמונה.

עו"ד ניר: נמשיך, עכשיו מוטי לוי נכנס. הוא שואל אותך מה שלומך. אתה רואה את זה? נקרין את זה.

מוקרן סרטון באולם

עו"ד ניר: תגיד בבקשה, כן, עצרנו בקטע שמוטי לוי אומר אני רוצה לשבת איתו כמה דקות. תאמר לי בבקשה, קודם התייחסות כללית ואז אני אשאל אותך שאלות ספציפיות, מה איך אתה מבין את האירוע פה בזמן אמת?

גנור: הם לא יעזבו, לא יעזבו. יש להם, יש נרטיב, יש קונספציה, אל תבלבל לנו את המוח עם כל מיני עובדות שלא קשורות, אל תספר לנו שאין לך כי יש לך. אני זוכר שדיברתי פה על החיים.

עו"ד ניר: אתה נראה פה קר אבל. אתה לא נראה מישהו שצורח משתולל, אתה לא.

גנור: כי אתה מפנים, אתה קר לגמרי זה נכון. אתה מפנים או-קיי, הבנו. נזכרתי באמת, זה מדהים נזכרתי כשהייתי מפקד סטי"ל והיה איזה אירוע בסוריה והיה צריך לקבל החלטה כזאת או אחרת. ואני זוכר עם כל הלחץ הייתי קר, קר כמו קרח. או-קיי, בעיה, גילו אותנו לא נעים, או-קיי, אני קר לחלוטין כי אני עושה פה עכשיו שיקול נורא קר, או-קיי, בוא נראה מה יכול להיות הרכוש הנדל"ני שיש, או-קיי, יש מכמורת, יש רמת השרון, או-קיי, נראה איך אנחנו, מה שהיה כשהם דיברו אני לא יודע אם הקשבתי בכלל, אני כבר הייתי או-קיי, אני אסגור עם נתי את הצוואה, אני

עו"ד ניר: למה אתה אבל משתף אותם?

גנור: אני לא יודע, דיברתי לעצמי זה שהם היו בחדר זה, דיברתי לעצמי, זה אתה מדבר לעצמך אתה

עו"ד ניר: אתה לא בוכה פה אבל. אתה לא צורח. מה, מה?

גנור: לא. כי אתה קר, אתה מפנים. אתה מבין שאתה בתחנה הסופית, אתה בתחנה הסופית. אלא אם כן אתה מחליט עכשיו להיות עד מדינה ולהתחיל לספר סיפורים.
אתם רוצים שאני אחבר לכם סיפורים, על מי זה אבריאל וצ'ייני, כל מה שאתם רוצים. אל תדאגו, אני אדם קצת יצירתי, אני אמציא לכם את הסיפורים.
אם הסיפורים לא יתאימו אנחנו תוך כדי נסדר כבר הסיפורים שנסדר את הסתירות בדרך, כבר נסדר את זה, את הסיפור שאתם רוצים כי יש לכם את הסיפור של דרוקר, סיפור של בן כספית, הסיפור הפוליטי, או-קיי, נסדר לכם את הסיפור, האם אני מחליט לעשות את זה, איך אני אסתכל על עצמי, איך אני אעשה כזה דבר כשאין. או-קיי או שאני אעשה את זה.

עו"ד ניר: אתה אומר להם פה אין לי. מה אין לך?

גנור: אין לי מה להאשים את ביבי, את כל האנשים שהסתובבו בתקשורת. אין לי מה להאשים אותם. אין לי מה להאשים אותם. יכול להיות שהיה אחד שהיה יותר חרא סליחה, היה פחות, היה סחטן, בסדר אז זה היה סחטן נכון, היה אחד סחטן בסדר, אבל לא רלוונטי. מבחינה עסקית התכוונתי, בסדר. התנהלות רגילה של אנשי עסקים.

עו"ד ניר: עכשיו, תגיד לי,

גנור: אבל הקור שלי פה, אתה כאילו כמו אחד שהולך למות, הוא מתאושש פתאום. מתאושש, הוא או-קיי בוא נסדר את החיים עכשיו. זה מטורף אבל ככה אתה מסדר את החיים עכשיו.

עו"ד ניר: עכשיו,

גנור: או שאתה פשוט מחליט את מסע, את המסע שהלכתי עליו.