עדותו של מיקי גנור במשפט הזוטא שלו בתיק הצוללות. פרק מס' 39 בסדרה תיק הצוללות, תיק תפירה.

***

עו"ד ניר: למה הם שואלים אותך אם מפגשים של רה"מ, אומר לך אורי, יש כל מיני מפגשים של רה"מ עם נשיא יוון, נשיא קפריסין. למה, מה אתה מבין שהוא אומר לך את זה? שלאחר מכן אתה אומר תשובה (הכוונה ליצחק תשובה) משלם לרה"מ?

גנור: שהוא רוצה איזשהו אינפורמציה, לא קשור ל-3000 אז מכניס את זה פנימה. העיקר נגיע לרה"מ, העיקר נגיע לרה"מ, העיקר נגיע לרה"מ, זה המטרה, זה הנושא.

עו"ד ניר: על בסיס מה אתה אומר שהיא תשובה משלם לרה"מ.

גנור: סתם. מה לא טוב? המצאה יפה, מה יש. אחרי זה שירוצו אחרי ההמצאה המטורללת הזאת גם. דרך אגב, אני אין לי שום קשר לתשובה.

עו"ד ניר: אז כן, שרבבת אותו. טוב.

גנור: אני חושב שבאולם פה הממוזג עם הניאון, אי אפשר להבין את הטרפת, אי אפשר להסביר ואי אפשר לתת את התחושה של הטרפת.
אנחנו יש לנו מטרה במשטרה, זה לא משנה אם זה משטרה או כל גוף אחר, ואתה מבין מצוין ביום שבת אחרי כל השבוע שאתה כלי, גרגר אבק שם, גרגר אבק, ואתה מנסה לשרוד לא יותר.
זה נשמע נורא ואז אתה ממציא וממציא וממציא וממציא. וכל פעם שאתה ממציא את זה לא מספיק, אז אתה ממציא עוד המצאה איכשהו. לא מספיק נמציא לכם עוד המצאה, נפעיל את הדמיון.

עו"ד ניר: אתה אומר לחוקר אורי קנר, "אתה לא שולח אותי עכשיו לכלא שם, אתה משאיר אותי פה". זה,

גנור: איפה, איפה אנחנו בשבת? כן.

עו"ד ניר: "אתה לא שולח אותי עכשיו לכלא שם, אתה משאיר אותי פה". אנחנו פה בערך ב-01:00 בלילה בערך.
ואז אורי אומר, "אני למה, מה אני מחליט"? מיקי, "בטח שאתה מחליט". יואב, "לא פה, לא, אבל אני צריך לראות לאן כן". מיקי, "לא, כי זה". יואב, "פה לא". מיקי, "אם אתם רוצים אותי אני אומר חי מחר סביר, ערני אז". יואב, "אני אוודא שאתה תהיה במקום". מיקי, "שאני יכול לישון בו".
זה אותו פחד שאתה תיארת שהיה לך לחזור נכון?

גנור: פחד אלוהים, זה פשוט סוף העולם נו, זה אתה מבין שזה,

עו"ד ניר: עכשיו תראה, אתה למזלנו אתה אומר את זה בזמן אמת.

כן. אתה אומר, טוב, אורי, למעלה אומר, "לא, לא, לא, לא הבנתי את זה מסובך לי בשעה כזאת בלילה". לא ברור.
"ואתה מטריד אותי, תראה איך אני ער, תראה איך אני מתקתק ואני ישנתי, אתה יודע אפיה ישנתי בלילה יש לך מושג? בחללית, אתה היית שם בפנים בדבר הזה, לא היית ?ביקרת שם? בתור יהודי ישראלי לך תבקר שם. זה החדר הזה סגור אטום כי החליטו שאני עשוי לפגוע בעצמי. מישהו אמר שאני", מה? "עשוי לפגוע, מישהו אמר שאני אהרוג את עצמי או אפילו אפגע בעצמי.
יואב תלם, לא ברור "אבל קיבלת חדר לבד". אורי, "אבל יצא לך טוב, בלי ערבים". מיקי, "בלי ערבים זה נכון". יואב, "לא, מה זה קשור עכשיו". אורי, "בלי ערבים, בלי סיגריות". מיקי, אבל משהו תשמע לא ברור בתוך קופסה היא אטומה לחלוטין, לחלוטין, לחלוטין". אורי, "מה אין חלון"? מיקי, "לא, איזה חלון, כלום, אטום, אני אומר לך חדר תחשוב חדר אטום יותר קטן מזה, אין בו כלום, אטום, אטום, אטום". יואב, "בסדר, אתה חוזר לשם כדי לנוח ולישון ו-".
אתה נזכר עכשיו איפה אתה?

השופטת חיימוביץ': לא איפה הוא ישן בסוף, אני שאלתי איפה הוא ישן באותו לילה, לא איפה הוא ישן לילה קודם.

עו"ד ניר: כנראה שגם לפי מה שאומר תלם, כנראה אבל אני לא יודע.

השופטת חיימוביץ': תלם לא יודע זה שב"ס מחליט.

גנור: באיזה מותקן אני לא יודע איפה זה היה. איפה זה היה אני לא יודע.

עו"ד ניר: אתה יכול לתאר את החדר הזה ככל שאתה

השופטת חיימוביץ': אני חייבת להגיד לכם משהו אדוני, זה אני ממש לא מצליחה להבין. החדר הזה הוא לא קשור ליחידה החוקרת, זה קשור לשב"ס וקשור לתלונה על ניסיון אובדני.

גנור: אני לא שומע גברת.

השופטת חיימוביץ': אלמלא הם היו עושים את זה הייתם אומרים למה לא,

עו"ד ניר: גברתי לנהל,

השופטת חיימוביץ': זה נהלי שב"ס.

עו"ד ניר: לנהל מו"מ, עם מישהו ששמים אותו בחדר כשהוא לא התאבד, בעינינו זה דבר לא תקין.

השופטת חיימוביץ': אבל החדר כשלעצמו אדוני, אני לא מדברת

עו"ד ניר: לא, אבל אני צריך שהוא יתאר איפה הוא ישן.

השופטת חיימוביץ': אני עוד פעם, אני אומרת אי אפשר לבוא בטענות, סליחה אני לא סיימתי, אפשר לבוא בטענות שהוא אחרי שהוא התלונן על ניסיון אובדני או על מחשבות אובדניות, שמו אותו, הודיעו לשב"ס ושב"ס שם אותו בחדר שלו.

עו"ד ניר: לא, אין לי טיעון. הטיעון שלי שממשיכים לנהל עם בן-אדם כזה מו"מ, זה הטיעון אבל אני רוצה שהעד פשוט יתאר,

השופטת חיימוביץ': העד לא צריך, הוא כבר תיאר את זה, הוא גם תיאר את זה פה. אנחנו הבנו שהוא ישן שם.

עו"ד ניר: אין לנו להפך, אני חושב שהם טוב עשו. אני להפך אין לי שום טענה כלפי זה. הטענה היא שממשיכים לנהל מו"מ במקום שבן-אדם יתאפס על עצמו.

השופטת חיימוביץ': אני מניחה, או-קיי בסדר.

עו"ד ניר: גברתי יש נחיתות מובהקת בין הצדדים. זה לא,

השופטת חיימוביץ': אין ספק אדוני.

עו"ד ניר: זה לא,

השופטת חיימוביץ': אבל תמיד יש אדוני נחיתות בין החוקר לנחקר ובין העצור לחוקר,

עו"ד ניר: נכון.

השופטת חיימוביץ': אף אחד חולק על זה. זה ברור שיש נחיתות.

עו"ד צמח: זה גם אולי ממקם אותנו ב-14, 13 איפה בדיוק שמו אותו, מתי. זה היה חשוב ללוחות הזמנים גם בהקשר הזה.

השופטת חיימוביץ': בוודאי שזה חשוב לי, לא צריך לחזור על זה כי אנחנו,

עו"ד צמח: לא חזרנו על זה, רק הראנו את זה לגברתי בפעם הראשונה את האירוע הזה. לא, בסדר גברתי אנחנו נבקש.