עדותו של מיקי גנור במשפט הזוטא שלו בתיק הצוללות. פרק מס' 46 בסדרה תיק הצוללות, תיק תפירה.

***

עו"ד ניר: אתה אומר ככה "דוד היקר". תלם "טוב". גנור "או-קיי, אני דוד, אני אתן לך את רצף הסיפור, דוד עם הצבעים הכל מה שנקרא דוד".
שאטה "זה כולל, סליחה שאני קוטע, זה כולל דברים חדשים או זה". גנור "נעשה לכם סדר בראש". שאטה "כן". גנור "אתן לכם. יש גם נזכרתי בכמה דברים פה".
אתה כבר אומר שאתה נזכרת בדברים נוספים לגבי שמרון.

גנור: המצאות חדשות.

עו"ד ניר: שאטה "חדשים?" גנור "כן מאוד מאוד (מילה לא ברורה) דרך אגב על איך שאני נזכר". שאטה "מה?" גנור "זה אני, זה לא קשור אליכם". תלם "למה?"
גנור "כי תשמע, אתה מרגיש שאתה לא יכול להיות שאירוע כזה, כאילו מהותי ודרמטי, אתה שוכח ואז אתה נזכר זה, זה לא הראש שלי. נו זה, זה מפריע לי אישית לא קשור אליכם בכלל.
דוד שמרון אני, אני מחפש דרך לביבי בערך ב-11 ואני עוד לא יודע למה זה כמו עם הביסקוויטים ובאפלים שיהיה עוד אחד, נוסיף לארגז כלים ואז אני פונה לעד שלום שלמה, שלום שלמה הכרתי, נידמה לי נידמה לי דרך דוד שרן.
שלום שלמה מסביר לי שהאיש הכי קרוב שאני צריך אותו זה אדון דוד שמרון. עכשיו יש לי דילמה כי מבחינת עריכת דין אני עושה בדיקה, אני עובד עם רם כספי אתם יודעים, עובד עם אלי זוהר אתם יודעים, אני אומר לעצמי יש לי פה בעיה איך אני נוטש, עו"ד צמרת נאמר עו"ד נדל"ן בקיצור אני הופך, הופך אבל איכשהו מתחיל באיטיות בסדר?"
ירדנו עוד עמוד; תלם "שלום שלמה יודע למה אתה רוצה את שימרון?" גנור "ודאי". תלם "הוא שומע את זה ממך?" גנור "שמע אני צריך קשר בשביל הצוללת, אני צוללת סטי"לים, אני צריך קשר לרוה"מ. איך מה הקשר הוא במסגרת". תלם "אתם בקשר טלפוני מפגשים בתי קפה?" גנור "כן הרוב אנחנו נפגשים באותה תקופה אין לנו היום קשר באותה תקופה נפגשנו באג'נדה. אג'נדה כי הוא צפוני נפגשנו באג'נדה אני חושב אפילו כמה פעמים"
אתה יכול להתייחס לזה בבקשה להיזכרות שלך כאן?

גנור: 2011 הבת שלי שרון ילדה את הילד השלישי והתחילה להוריד פרופיל חיפשתי עו"ד לתחום הנדל"ן ונכון מכרתי דירה בתל אביב קניתי בית יותר מאוחר שמרון טיפל בנדל"ן והיה לי ברור שסיפורי נדל"ן זה לא רלוונטי וצבעתי את זה בצבעים הנדרשים על מנת שיראה מה שמעניין אותי זה בעצם איך אני מגיע לרוה"מ.

עו"ד ניר: מי אבל מכריח אותך, תגיד מה שאמרתי לכם Enough is enough, מה שנקרא מי מכריח אותך להכניס פה צבעים להיזכר במירכאות בעוד אירועים?

גנור: כשאני קורא את זה עכשיו זה נורא, כשאני קורא את זה עכשיו זה נורא.
בזמן אמת אני לא עומד בלחץ, זה הכל חוקר א' חוקר ב' חוקר ג' חוקר ד'. תוסיפו את הכל ביחד וכל פעם אני מרגיש שהם רוצים עוד איזה סיפור, לעבה את הסיפור. זה פשוט מביש אבל זה מה שהיה, הרי מעבר למילים בין המשפטים הרי הייתה פה מטרה ולא משנה איך מגיעים למטרה, והכל עניתי בדרך להגיע למטרה הזאת. זה הכל מביש מאוד מביך ומביש.

עו"ד ניר: ז"א שלדוגמה "המינוי של אבריאל אני הפעלתי את הפגשתי בין אבריאל לשמרון, אמרתי לשמרון הגיע הזמן להמליך את אבריאל לראש המל"ל. אתה זוכר שהיה תקופה שאבריאל היה בחוץ?" תלם "כן". גנור "או-קיי אז החלטתי שצריך לאבריאל, מה אתה מסתכל עליי"
שאטה (מילה לא ברורה). גנור "לראש המל"ל לא טוב מכובד נכון? "תלם "כן אז מה אתה עושה פה?" גנור "אז אני מפעיל את שימרון שידבר עם ביבי שממנה אותו, ומה שקרה באמת שאבריאל התמנה לראש המל"ל"
אתה יכול להתייחס לזה בבקשה?

גנור: מאחר ואני מבין שאני צריך להוסיף סיפורים למסכת, אז פה המצאתי סיפור ששמרון ימנה עם ביבי, ששמרון ילך לביבי וימנה את אבריאל לראש המל"ל. סיפור דמיוני שוב פעם מיני רבות אבל, נראה לי שגם את הסיפור הזה, גם את הסיפור הזה קנו.
אגב שכתוב פה מתי אני מקבל חומוס בפיתה אחד, התעלולים זה כמובן רעב, זה לא מופיע אבל גם זה כלי בדרך להשגת המטרה. זה נראה לכם מוזר לא, ככה זה.

עו"ד גולומב: אני רק אומר שלא היה טענה של הרעבה או משהו כזה בטענת הזוטא אז.

גנור: זה לא הרעבה זה (לא ברור) זה לא הרעבה, אני מדגיש זה לא הרעבה, אבל זה היה חלק מה…