פרק נוסף (6) בסדרה על העדות המטלטלת של ח"כ משה סעדה, הכוללת שורה של פרשיות חמורות ופליליות, הנוגעות לראשי הפרקליטות והמשטרה, שנמרחו וטויחו – רק בגלל תיקי נתניהו.

והפעם: פרשת הדירות של מני יצחקי ושל רוני אלשיך.

***

עו"ד חדד: מעט מאוד. אתה דיברת במסגרת התשובות שלך על הגנה שקיבל המפכ"ל מבכירי המשטרה בעקבות העיסוק בתיקי נתניהו.
האם יש נושא נוסף או עד כמה היה נושא נוסף שנגע לשחיתות אישית של המפכ"ל ובכירי המשטרה, שבגינו…

בשלב זה מתפרצת יהודית תירוש כצפוי ומתנגדת.

ח"כ סעדה: אני בפתח היום סיפרתי על הסיפור של מני יצחקי. שזה גם סיפור שבעיני היה הזוי ברמה המקצועית. כמו תמיד, אמרתי, דברים באים מחיסולי חשבונות.

הגיע אלינו אדם בשם רוגוזין. רוגוזין היה פרויקטור של משטרת ישראל. משטרת ישראל בשנת 2015 פנתה לשר האוצר למינהל מקרקעי ישראל והיא ביקשה שיקצו קרקע לשוטרים באזור רמות. מה הטיעון? שאף אחד לא רוצה לעבוד במחוז ירושלים. זה מחוז הכי רע שיש, אנשים מנסים לצאת מהמחוז הזה בגלל כל מה שקורה בירושלים, וכבודכם מכירים את זה, ואז הוחלט להקצות קרקע, שהמדינה תקצה קרקע לטובת שוטרים, וגם יש תנאים. צריך להיות שוטר צעיר, ממחוז ירושלים ומבצעי. אלה השוטרים שרשאים לקבל.

בעקבות התנהלות וסכסוכים פנימיים בתוך המשטרה מגיע רוגוזין למח"ש ואומר 'אני הייתי הפרויקטור, ואני התבקשתי לתפעל את האירוע ואני רוצה למסור לכם דברים שאני יודע על האירוע הזה.
ואז הוא מספר סיפור כזה. הוא אומר 'הדירות האלה נועדו לזוגות צעירים, ויום אחד אני מקבל פניה מגילה גזיאל שהיא ראש התמ"ש, ניצבת, והיא אומרת 'מה עם מני יצחקי'.
עכשיו, הוא עונה לה 'הבת של מני יצחקי, אני מטפל בעניין הזה, היא בדרך'.

היה תור המתנה מטבע הדברים כי כולם רצו. ואז היא אומרת לו 'לא, מני יצחקי עצמו' והוא אומר לה 'אבל הוא לא עומד בקריטריונים'. אמרנו, שוטרים צעירים, מבצעיים, מחוז ירושלים. אף קריטריון הוא לא עומד והוא היה לקראת פרישה'. ואז היא אומרת לו 'אבל מני דאג לנו פה', כאילו מני כל הזמן היה עסוק במשטרה והיא אומרת לו 'חייבים לדאוג למני' ואז מה שהוא עושה, כי חייבים לדאוג למני יצחקי, בסך הכל מדובר בהטבה של מיליונים, לא משהו רציני כמובן, זה דירה, לא משהו מעבר.
הוא מחתים את מני על חוזה לדירה, עוקף את התור של כולם, אנשים צעירים מחכים בתור, זה מה שהוא מוסר לנו, ומני יצחקי חותם חוזה על דירה על קרקע שהמדינה נתנה לטובת השוטרים הללו. כי גילה שהיא חברה שלו, במטה הכללי, בספ"כ של המשטרה, החליטה שמגיע למני.
ואז הוא מספר, הכל על פי מה שהוא מספר לנו. ואז הוא אומר 'יום אחד היא אומרת לי 'מה עם אלשיך. לא צריך לדאוג לו'? עכשיו, אלשיך היה צריך לדאוג לו לדירה גדולה, כי יש לו הרבה ילדים, גם… שהוא צריך להיות מחוסר דיור, ואז היא אמרה לו 'תקשיב, יש לי רעיון בשביל אלשיך'. הייתה שוטרת נכה שנפצעה בפיגוע ולקחו בית, שני בתים שלושה חדרים וחיברו ביניהם. ואז היא אומרת לו, אותה שוטרת לא יכלה ליהנות מהבית הזה מכל מיני סיבות כאלה ואחרות והיא אמרה לו 'בוא ניתן את זה לאלשיך. זה מתאים'.

ואז הוא כמובן לא הבין מה היא רוצה ממנו, זה נראה לו הזוי, אבל כמו שהוא אומר 'גילה אומרת, אני מבצע'. והיא אמרה לו 'גם לאלשיך אין זמן, אתה צריך ללכת אליו. הוא לא יכול להיות כמו כולם, לבוא להירשם' ואז ממה שהוא מוסר לנו 'אני הולך לאלשיך ללשכה, ויושב איתו ומראה לו את הדירה שהוא אמור לחתום, אם הוא רוצה לחתום חוזה עליה' רק הוא מוסיף משהו לשיטתו על דעת עצמו ואומר לו 'אבל אתה יודע שזה לא מספיק, אתה צריך אישור של השר גלעד ארדן'.
עכשיו, זה לא נכון, בפרוצדורה אין דבר כזה, הוא אפילו אמר שהיא נזפה בו אחר כך 'מה אתה אומר את זה', ואז הוא מספר שאלשיך שומע את זה, הם היו צהובים באות תקופה, ואז הוא אומר לו 'עזוב עזוב' והוא מחליט לרדת מהעניין הזה, אחרי שנקבעה פגישה והוא רואה את המצגת והוא יודע על איזו דירה, הוא מחליט לא לחתום חוזה.

ואז הוא אומר לנו 'כדי שתדעו שמה שאני אומר הוא אמת' כי הוא גם היה בעל אינטרס כי נזפו בו על משהו, כמו כולם. כהוא אומר 'יש לי וואטסאפים. כל מה שאני אומר לכם מתועד בוואטסאפ. ואז הצוות תופס את הוואטסאפ, ולוקח את הוואטסאפ של הדברים, כאשר מובהק לנו, ראש הצוות זה דובי שרצר, שזה סופר תיק לחקור פה, חשד לעבירה פלילית קודם כל של גילה גזיאל. זה לא שלה, זה כספי ציבור, זה מיליונים. גילה גזיאל ניצב במשטרת ישראל, מני יצחקי שחתם חוזה ומודע לכללים ולוחץ עליה לקבל, ואלשיך, וצריך לבדוק, כמו כל תיק, אז מה שצריך לעשות, לתפוס את כל החומרים, לראות מה עושים, איך בוחנים את הדברים, וזה תיק לחקירה. כמובן, עכשיו, אני המומחה מס' 1 בשלב הזה בתחומים הללו, התעסקתי בכל הניצבים, זה די בתחילת התפקיד של קרן בר מנחם, אבל למה צריך את החוות דעת שלי ואת ההתייחסות? ממדרים אותי מהתיק הזה, אין ישיבה אפילו אצל פרקליט המדינה. בתיק של ניצב תמיד יש ישיבה. אין ישיבה, לא שולחים חוות דעת, בסך הכל מדובר בשוטרי סיור, ה לא חשוב. אין חוות דעת, אין כלום, כאילו חוות דעת שמועברת לפרקליט המדינה, בתיק, והתיק הזה נסגר. אבל בשביל המצפון בסגירת תיק הם כותבים ש'הנושאים ייבחנו בהיבט משמעתי'. אבל החומר לא מועבר אפילו למשטרה, כי מי יבדוק משמעתית? גילה גזיאל? אלשיך? מי יטפל בזה משמעתית? ובאיזה שהוא שלב כשיש תלונה על הדבר הזה הם כותבים לרוזן 'העברנו את זה למחלקת משמעת' ואז מתברר לרוזן שלא העבירו את זה למחלקת משמעת כי מחלקת משמעת הודיע שהיא לא מטפלת בתיק הזה, אין לה מה לטפל.

בסופו של יום, תקשיבו, זה תיק מאוד חמור. מאוד חמור. עבירות מאוד חמורות של הפרת אמונים לכל הפחות, או קבלת דבר במרמה, ודברים, וזה כספי ציבור. וזה הבכירים במשטרת ישראל ששותפים, שני ניצבים ומפכ"ל משטרה, בדירות בירושלים, פרויקט יקר מאוד עם קרקע יקרה מאוד. בעיני זה היה מובהק, כאילו, זה מובהק שהדבר הזה צריך, ואני אמרתי את זה וזעקתי את זה במחלקה. חייבים לחקור את זה. אני מזכיר לכם, אני סגן מנהל מח"ש. ואז יש פתרון פשוט, עושים ישיבה, פרקליטה שהיא תחתיי נקראת לישיבה, לא קוראים לי לישיבה, אני לא מודע, לא מקיימים שום ישיבה, וכלאחר יד סוגרים את התיק הזה. וכמובן אני יודע את זה בדיעבד. ושוב אני שואל את עצמי איפה מערכת המשפט? עכשיו תבינו, זה מני שבאותה תקופה מלווה את תיקי נתניהו. זה אלשיך שהוא מפכ"ל המשטרה באותה תקופה. ולכן היה מאוד מובהק לי איך המערכת סוטה ממסלולה ואיך היא מתנהלת כארגון עברייני על רקע תיקי נתניהו.

בהמשך אחרי עוד התפרצות של יהודית תירוש

ח"כ סעדה: אני רוצה לדייק. אולי הבנתי לא נכון. מי שסגר את התיק, ואני אומר את זה בידיעה, מי שסגר את התיק, קרן בר מנחם לא יכולה לסגור תיק כזה. מי שסגר את התיק זה שי ניצן. שי ניצן ומומי למברגר סגרו את התיק הזה.

עו"ד חדד: תודה רבה כבודכם.