פרק נוסף (מס' 4) בפרשת אבי רוטנברג, שניהל רומן עם ג'ודי ניר מוזס בניגוד עניינים חמור, והדבר הוסתר על ידי בכירי המשטרה במשך יותר משנה. העניין טויח בגלל תיקי נתניהו.

***

עו"ד חדד: עכשיו, מר למברגר התבקש על ידי הנציב לשעבר דוד רוזן, להסביר את האמירה הזאת שלו ש"מסיבות מובנות". נעה את יכולה להציג את העמוד הזה?
שאלה בכל זאת שאני רוצה לשאול אותך מר סעדה, אתה אומר שאתה מדבר עם מר מומי למברגר על הדברים. האם כשהוא מסביר לך את האמירות של "מסיבות מובנות" האם אי פעם הוא אמר לך ש'סיבות מובנות' הכוונה היא שתיק 2000 בחודש נובמבר 2017 נמצא בחקירה סמויה, או אפריל 2018, שנמצא בחקירה סמויה, ולכן הכוונה שלו ב'מסיבות מובנות' הכוונה היא שהתיק בחקירה סמויה?

ח"כ סעדה: לא, הוא אמר לי, זה היה פשוט 'משה, זה תיק נתניהו'. אני זוכר שהוא אמר לי 'משה, מי ייתן לך לחקור את זה, נו באמת', הרגשתי כמו הילד הקטן שמושך לו במכנס. כאילו הוא אומר לי 'משה מה אתה רוצה ממני עזוב אותי' ולכן אמרתי לו 'תעביר את זה לשי ניצן'. כאילו, מה אתה רוצה ממני? אני עושה את העבודה שלי, לא יעזור לכם.

עו"ד חדד: אני רק אומר לפרוטוקול שהחקירה הגלויה בתיק הזה, לפחות של נתניהו, הייתה ב-5 בינואר, לפני כן גם נחקר מר מוזס, לכן החקירה לא הייתה בשום צורה חקירה סמויה באותו שלב.
מה קרה לאחר מכן לתיק נגד רוטנברג, תתייחס בבקשה גם לשאלה האם ההתנהלות הייתה חריגה, ככל שהיא הייתה חריגה.

ח"כ סעדה: טוב. מטבע הדברים נכנסת מנהלת מח"ש חדשה ב-1 למאי, היא כבר מעודכנת, אבל אני מעדכן אותה, יש חפיפה מסודרת בתיקים. מטבע הדברים, בגלל הדמויות, בגלל הרגישות, זה תיק שאתה מיד מיד מעדכן אותה ומבצע חפיפה מסודרת. גם אני עדכנתי אותה וגם דובי שרצר בישיבה משותפת, כשראש צוות חשיפה מעדכן אותה בתיק הזה וזה ברור ומובהק.
מהשלב הזה אני יוצא לכאורה בשלב הזה מ… התיק, אני לא יודע מה קורה איתו, מעביר לה את השרביט, זה התפקיד שלה, היא מנהלת מח"ש.
כעבור מספר חודשים, אני חושב בחלוף ארבעה או חמישה, אני לא זוכר במדויק, פונה אלי דובי כל הזמן, ראש הצוות 'מה קורה' 'מה קורה'. אני אומר לו 'מה אתה רוצה ממני. עכשיו אתה יודע יש מנהלת, תשאל אותה', כאילו, מה אתה רוצה שאני אעשה? אני עשיתי את הכל. אז הוא אומר לי 'התיק שוכב אצלי במשרד, תחליטו מה שאתם רוצים אבל תחליטו. התיק הזה הוא תיק חי, פעיל, תגידו לי לסגור אני סוגר. זה לא מעניין אותי התיק הזה. אבל תנו לי הנחיות'.
ואני יודע ממנו שהוא גם מדבר עם קרן על זה, מטבע הדברים, ופה אני יוצא מהתמונה. כעבור כמה חודשים דובי בא אלי ואומר לי 'משה סגרו את התיק'. כשהוא אומר לי את זה אני בטוח שהוא כאילו בא, מספר לי בדיחה. כאילו, איך יכול להיות תיק שאני מטפל, אני שותף לכתיבת חוות הדעת, לא יכול להיות. אני אומר לו 'דובי עזוב אותי, יש לי מלא עבודה, רד ממני. מה אתה רוצה ממני עכשיו, למה אתה מפריע לי בדבר הזה'. והוא אומר לי 'משה, סגרו את התיק'.
אני מתקשר לפרקליט, הוא יושב כמה חדרים לידי, אני אומר לו 'אליאסף, תגיד, יש מצב, אתה היית שותף', אני רוצה שניה לומר. בדרך כלל תיקים מהסוג הזה בגלל רום המעמד, יש ישיבות. אין סגירה כלאחר יד. ובטח היו קוראים לך לישיבה אצל פרקליט המדינה, יש ישיבה, דנים בתיק ואז יש החלטה והחלטה מנומקת, גם אתה בדרך כלל מקבל אותה, ואפילו מנסחים אותה ודנים באיך סוגרים את התיק אפילו.
אמרתי שאני אפנה לפרקליט ואשאל אותו. אני פונה לאליאסף, הפרקליט שכתב את חוות הדעת, אומר 'אליאסף, יש מצב שקראו לך לישיבה אצל פרקליט המדינה ולא עדכנת אותי והלכת בלעדיי וסגרת את התיק?' כי הוא כתב את חוות הדעת, חייבים אותו. הוא אומר לי 'משה, נראה לך?' כאילו, מה פתאום, אין דבר כזה. לא סגרתי את התיק ואין דבר כזה. אני אומר לו 'טוב, תן לי את מספר התיק אני רוצה לבדוק משהו'. הוא נותן לי את מספר התיק, אני נכנס למערכת, והתיק סגור. התיק סגור.
אני רואה, שרמסו, דרסו, את חוות הדעת של שני הפרקליטים במח"ש, מנהלת מח"ש שלא עסקה בתחום הזה מעולם מעולם, היא במח"ש בשלב הזה ממאי, התעסקה בנושא תחום תוכן אחר, אני זה שטיפלתי בתיק מול כל הגורמים וגם מומי יודע שטיפלתי כי הוא מתנהל מולי, זאת אומרת זה לא שזה מפתיע אותו והוא אומר 'מה, יש מישהו חדש פה'.
הוא יודע שאני התנהלתי, כל התיקים עד היום אני הייתי שותף להם, פעם ראשונה בחיים שלי סוגרים תיק, לא מעדכנים אותי. בדרך כלל אתה רוצה לכתוב חוות דעת נגדית, מקובל, שמראים לי, אומרים לי 'משה, אתה מסכים עם חוות הדעת', אני גם המנהל, אני מנהל.
כותבת פקודה שלי במח"ש חוות דעת קצרה, לא חוות דעת כתובה עשרות עמודים אלא בתוך המערכת בכמה שורות, שצריך לכתוב את התיק הזה. מנהלת מח"ש כותבת למומי, מומי סוגר, הכל נסגר.
בשלב הזה אני שואל את ראש הצוות האם בוצעה איזו בדיקה, כי יכול להיות שבדקו והפריכו את מה שאמרנו. לא נבדק תיק רמת גן כלום, תיק המעונות כלום, תיק 2000 כלום, הצוות לא יודע שהתיק נסגר. הצוות חושב שהתיק חי. מבחינתו, ויש סגירה.
אני עובר על הסגירה, אני מסתכל, אני נכנס למערכת, אני סקרן. ואז כתוב לגבי השיבוש שזה באמת שיבוש של כל ראשי המערכת, אבל מה לעשות שחלקם פורשים מהמשטרה. אבל מני היה שוטר אז. מה זה פורשים? אתם שנה השכבתם את התיק. ועדיין אין התיישנות, אני לא מכיר התיישנות של שנה. אני לא מכיר דברים כאלה. אלשיך עדיין שוטר במשטרת ישראל. למה לא חוקרים? אף אחד, מתעלמים ממני, אני לא רלוונטי והמסר שעובר 'משה, לשקט יש ערך, רד מאיתנו. רד מעלינו'. זה המסר. זה המסר.
עכשיו תבינו, סליחה שאני לוקח אתכם לממד האישי. אתה מנהל ביחידה כבר עשור, בתיק שהוא חשוב, ואתה מבין, זה בהמשך לכל מה שקרה עד עכשיו, שאתה הופך להיות לא רלוונטי. תגידו שאתם לא מסכימים איתי. מומי, אתה מכיר אותי, הייתי סגן שלך. תגיד לי 'משה אני לא מסכים', תדבר איתי, אני שלחתי לך את חוות הדעת. זה תיק חשוב. קרן לא מכירה את התיק. זאת שכתבה את חוות הדעת לא דיברה עם הצוות, לא מכירה כלום, היא לא הייתה שותפה.
עכשיו אני אומר לכם, מעולם מעולם לא היה במח"ש לא היה דבר כזה. מעולם לא היה בפרקליטות דבר כזה, שסוגרים את התיק כלאחר יד כאילו לא קרה כלום. לא. ופעם ראשונה בתיק שהוא כן חשוב עם אנשים בכירים כמו אלשיך שחשוד בעבירה פלילית, זה נסגר כלאחר יד.
מה אני אמור להסיק? וזה מה שאמרתי בתחילת הדיון שהיה קשה לכם לשמוע, שהרגשתי שאני נמצא בארגון של עבריינים שמשרתים בחסות החוק. והכל מותר.