משפט אחד בהחלטת שופטי נתניהו לא להיענות לבקשת צוותי ההגנה של נתניהו, אלוביץ' ומוזס – לבטל ההחלטה לעבור ל-4 דיונים בשבוע – הסגיר את הסיבה האמיתית להחלטה:
"סיומה של תקופת הכהונה של חלק מחברי המותב, הקבועה בדין, נראה באופק".
השופטים לא נקבו בשמות אבל מדובר בראשת ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן, שאמורה לסיים את כהונתה על פי דין בהגיעה לגיל 70 בעוד פחות מ-3 שנים (מהלך המחצית הראשונה של 2028).
***
החוק קובע כי שופט שהחל בדיון ויצא לקצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים מיום היציאה לקצבה או הפרישה.
המשמעות היא שתאריך הפרישה של פרידמן-פלדמן מכתיב מעתה ואילך את לוח הזמנים במשפט נתניהו, והכתיב למעשה את ההחלטה של השופטים לקיים דיונים 4 ימים בשבוע.
אפשר להבין בהחלט את הרציונל של ראשת ההרכב, החלפתה בשופט/ת אחר/ת, אם הדיונים יתארכו, רק תאריך עוד יותר את המשפט, אבל האם זה הגיוני שתאריך פרישה יקבע את לוח הזמנים של משפט כה חשוב?
אני חושב שלא. מה גם שספק אם מעבר ל-4 ימי דיונים בשבוע יפתור את הבעיה של סיום המשפט סמוך לסיום כהונתה של פרידמן-פלדמן.
זו תמונת המצב
פרשת התביעה לקחה 3.5 שנים ועו"ד עמית חדד אמר שפרשת ההגנה תימשך, פחות או יותר, זמן זהה.
נתניהו החל להעיד בדצמבר אשתקד והבעיה היא שסיום עדותו לא נראה באופק.
עו"ד חדד חקר את נתניהו בחקירה ראשית 29 דיונים וניתן היה להבין שהפרקליטות רוצה לחקור את נתניהו ביחס של 1 ל-3 – כלומר, קרוב ל-90 דיונים(!).
עד כה, להזכירנו, חקר יוני תדמור בתיקי 1000 ו-2000 במשך 7 דיונים בלבד.
גם אם נתניהו יעיד 3 פעמים בשבוע וגם אם הפרקליטות תרד מהעץ הגבוה של דיונים אין סופיים עם נתניהו, העדות תסתיים עמוק לתוך 2026, בואכה אפילו הבחירות.
כמובן שיש דיונים שיתבטלו מן הסתם ויש חגים באמצע – ויש בעיקר את כוונות הזדון של הפרקליטות.
למה אני מתכוון? המסקנה מ-7 דיונים של חקירת תדמור שהוא מושך את הזמן. מדובר בחקירות סרק, בשאלות סרק ובמתיחת זמן ברורה.
השופטים אמנם מעירים לתדמור שוב ושוב שיתקדם, אבל תדמור מרבה בשאלות שחורגות מליבת כתב האישום, בזוטי זוטות, כמו באגס באני וכד'.
הפרקליטות יצרה הר ציפיות ונטעה את הרושם המגוחך שהיא תצליח להפליל את נתניהו דרך עדותו, דבר שלא קרה לאורך כל פרשת התביעה וזה כמובן לא יקרה.
נתניהו עושה בית ספר לתדמור שנתפס פעם אחר פעם מצטט קטעים מגמתיים כדי להטעות את ראש הממשלה.
נתניהו סונט בו שהשאלות שלו אידיוטיות, שהוא עושה הצגה לתקשורת ושהוא מטעה את הציבור וגם את השופטים.
אלא שלדעתי מתיחת הזמן מכוונת להתיש את נתניהו עד לבחירות בשנה הבאה.
זה הרי לא זר לעברייני הפרקליטות – הם ניסו להפיל את נתניהו באמצעות כתב האישום ועכשיו הם מנסים להפיל אותו באמצעות המשפט.
מה הלו"ז?
נחזור ללוח הזמנים שנגזר מפרישת פרידמן-פלדמן: גם עם דיונים 4 פעמים בשבוע וגם אם הדיונים יסתיימו לפני פרישתה (כאמור, ספק גדול) יש אחרי הדיונים סיכומים – במידה ולא יתגבש הסדר טיעון עד אז.
במשפט כזה חייבים לאפשר לצוותי ההגנה ואחר כך לפרקליטות שהות ארוכה מאוד של כמה חודשים טובים כדי שיכינו את הסיכומים. עד אז, פרידמן-פלדמן אמורה להיות כבר בפנסיה.
מה יקרה אז? להנהלת בתי המשפט הפתרונים.
בהחלטתם נתנו השופטים דוגמאות ממשפט 'הבנקאים' ומשפט 'הולילנד' שהתנהלו 4 פעמים בשבוע.
אני חושב שזה טיעון לא ממש ראוי. כתב האישום בפרשת ויסות מניות הבנקים ב-1990, לפני 35 שנה(!); כתב האישום בפרשת הולילנד הוגש ב-2012, לפני 13 שנה. מאז, וגם השופטים יודעים זאת היטב, אין משפט בסדר הגודל של תיקי האלפים שמתנהל 4 ימים.
יפים דבריו של עו"ד ז'ק חן לגבי הדוגמא של הולילנד:
"לגבי הדוגמא שחברי נתן בתיק הולילנד (גם יוני תדמור העלה את התירוץ של הולילנד) הדוגמא הזאת מצויינת, משום ששם זה בא על חשבון האיכות.
1,200 עמודים כתבו הכרעת-דין מחדש בבית-המשפט העליון ולקח להם שנה לעשות את זה, זה היה מהר מהר כמו במבצע סבתא, מתחילים מהר ומעלים את הקצב, ולאן מגיעים? יש הכרעת-דין של בימ"ש המחוזי, יש פס"ד של העליון,
פשוט צריך להשוות מה קורה כאשר מתחילים מהר ומאיצים את הקצב".
