הפרוטוקולים מדברים: יום עדות מס' 42 של נתניהו, יום החקירה הנגדית השביעי של יוני תדמור שממשיך "לחפור" על עניין הוויזה של מילצ'ן.
ואז נתניהו מספר את הסיפור המדהים על העזרה שהעניק לאלוף במילואים ישראל זיו, שהסתבך עם הרשויות האמריקאיות ונתניהו עזר לו. כיום לא מפסיק זיו לבקר את נתניהו בצורה מכוערת בערוץ 12.

***

הנה הציטוטים מהפרוטוקול הרשמי:

נתניהו: אתה שואל אם זה יאה, עובדה היא שהיה אדם פרטי לגמרי, שקוראים לו ישראל זיו, אני מחכה לשמוע את הלסתות נופלות כאן. ישראל זיו שהיו לו עניינים עם ממשלת ארצות הברית, יש לו בעיות עם ממשלת ארצות הברית, אדם פרטי לגמרי, הוא היה אלוף, הוא תרם במלחמות שונות, ואני חשבתי, הוא פנה אלי, לא פעם ולא פעמיים, בניגוד גמור למה שאתה אומר.

תדמור: תביא אותו אני מניח.

נתניהו: סליחה?

תדמור: הוא לא העיד פה. זה קול חדש אז אנחנו שומעים את זה מהזווית…

נתניהו: אתה שומע, ואתה שומע עובדות. יש כתבים, הם יכולים לשאול.

תדמור: אוקיי. הם לא יכולים לשאול כרגע. הם לא יכולים, קודם כל אסור להם וגם…

נתניהו: מאה אחוז. אבל אני אומר ואני חוזר ואומר.

תדמור: מה אסור, לשאול שאלות?

השופטת פרידמן-פלדמן: תן לו לענות.

נתניהו: פנה אלי באופן פרטי כמה וכמה פעמים לאורך תקופה ארוכה, אני נזהר ואומר, לפחות במשך שנה, לדעתי יותר, וביקש את התערבותי בממשלת ארצות הברית כדי לשחרר אותו מהאישום או מהחשדות או הדברים שהיו…

תדמור: מיד ניגע בזה. רשימה שחורה אני חושב.

נתניהו: משהו כזה, כן. ואני פעלתי בנידון, בניגוד גמור, אז כל פעם זה בעיה אחרת. אצל אחד זה ויזה ואצל אחד זה עשיית עסקים או חרמות וכולי, ואצל אחד זה האשמות של ה-FBI וכולי. לפעמים הם בתפקיד ולפעמים לשעברים, אזרחים כפי שאני קורא, במקרה הזה, אלה המקרים שאני סיפרתי.

תדמור: רק לעניינו שניגע בו מיד, אני מבטיח לאדוני, במה היה שם, לפחות מה שאנחנו הצלחנו לראות, זה הכל כמובן קרה אחרי החקירה ואחרי שהתחיל המשפט, אבל אדוני, אני אומר לאדוני שחוץ ממילצ'ן לא היה שום אדם פרטי אחר שפנה לראש ממשלת ישראל וביקש את התערבותו כשהוא אדם פרטי ובניגוד לגורמים אחרים.

השופטת פרידמן-פלדמן (שוב נוזפת בתדמור): הוא לא ענה לך הרגע? הוא לא ענה על השאלה הזו הרגע?

תדמור: הוא לא ענה על זה גבירתי.

עו"ד חדד: הוא לא ענה?

תדמור: הוא לא ענה.

עו"ד חדד: תשאל את זה חמישים פעם.

נתניהו: קודם כל אמרתי זיו, שנית, אמרתי, אני לא יכול להגיד לך על כל המקרים, אבל היו עוד מקרים שפנו אלי. אני צריך לראות לאורך השנים. אז זה לא כלל, הכלל הוא בדיוק הפוך. העובדה שיש כאן את ישראל זיו מוכיחה שכל התזה שלך לא קיימת. זה קשקוש.
אבל במקרה של מילצ'ן, אמרתי, הבעיה לא הייתה בעיה של אדם פרטי. הבעיה של מילצ'ן הייתה בעיה של משבר רציני ומילצ'ן לא פנה רק אלי. הוא פנה בהתהוות המשבר הזה בשנות השמונים לראש הממשלה שמעון פרס שבחר לעשות בדרכו בדיוק מה שאני עשיתי, משום שהוא הבין שיש פה סכנה גדולה ליחסי ארצות הברית-ישראל, וזה מה שהניע אותי לעבוד אצל מילצ'ן. לא הבעיות של מילצ'ן עם הוויזה שלו, זה עניין אותי כקליפת השום.
ושוב, כבודכם, מילצ'ן אמר 'לא עזר לי, לא המשיך, לא עשה', פרס כנראה עשה יותר. אני לא עשיתי.

תדמור: מילצ'ן אמר 'פרס עשה יותר'?

נתניהו: לא, אני אמרתי שפרס כנראה עשה יותר.