הדיונים בתיק הצוללות התחדשו בתחילת ינואר השנה לאחר הפסקה ארוכה בגלל החלפת עורכי הדין של מיקי גנור.

שימו לב איפה אנחנו נמצאים בתיק, קרוב ל-5 שנים מיום הגשת כתב האישום במאי 2021. קצת יותר מ-20 עדי תביעה בלבד העידו עד כה מתוך יותר מ-300 עדי תביעה. זה קצב איטי מאוד בהשוואה למה שקורה בתיקי האלפים של נתניהו. שם הוגש כתב האישום בינואר 2020 ואנחנו נמצאים כבר בתחילת פרשת ההגנה.

***

העד הראשון שהחל להעיד הוא אבנר שמחוני, אחד המוזהרים בוועדת הצוללות. כזכור, בג"ץ אילץ להעיד את כל המוזהרים (לבד משמחוני, גם יוסי כהן, ראש המל"ל וראש המוסד לשעבר ורם רוטנברג, מפקד חיל הים לשעבר) בחודש ינואר.

שמחוני משרת במל"ל מזה 16 שנים במגוון תפקידים, התפקיד האחרון כראש חטיבה. לפני כן עבד 3 שנים בוועדת חוץ וביטחון בכנסת, ולפני כן היה חוקר באוניברסיטה.
בזמן כל ה"פרשה" עבד שמחוני תחת אבריאל בר יוסף ומי שמייצג אותו בוועדת הצוללות הוא עו"ד עודד סבוראי, המייצג, בין היתר, את אלי פלדשטיין.

כמו עדי תביעה רבים בתיק הצוללות, במיוחד שייקה ברקת, עד התביעה שמחוני הפך לעד הגנה כבר בחקירה הראשית, ולא ברור בשביל מה טרחה הפרקליטות להביא אותו.
הוא לא הפליל איש, לא חשף כל שחיתות ונדמה שהפרקליטות הביאה אותו בשביל ה"אווירה" וה"ארומה" – כדי להצביע על קשרים בין אבריאל בר יוסף למיקי גנור (שאיש לא מכחיש אותם) וכד'.

אבל, מה שבלט בעדותו של שמחוני, ולא פעם הראשונה, זה המכרז שהוציאו במשרד הביטחון (בתקופת בוגי יעלון והמנכ"ל דן הראל) לרכישת ספינות המגן לאסדות הגז – מאחורי גבו של נתניהו והקבינט.

הנה הקטע הרלוונטי.

אבנר שמחוני: בסופו של דבר הגענו ל-g to g (הסכם בין ממשלות) עם הגרמנים, אבל זה עבר הרבה מאוד תהפוכות בדרך. כמו שאמרתי בהתחלה היה ריכוז מאמץ של כל המערכת על הערוץ הזה. ממשלת גרמניה משיקוליה היא לא נתנה את הסכמתה למענק ולכן היה ברור שאנחנו לא נחתום על g to g בלי המענק, זה היה רכיב מרכזי בתוך המענק.
הדברים הגיעו לשיא אם אני זוכר נכון ביום העצמאות ב-2014, שבו התבשרנו כי כל הזמן היו מגעים על ידי אבריאל, על ידי משרד החוץ, על ידי ראש המל"ל. כל הזמן מגעים עם הגרמנים הלוך ושוב, הלוך חשוב, ניסיונות שכנוע.
אבל בסופו של דבר ביום העצמאות ב-2014 התקשר המקביל של ראש המל"ל הגרמני, ד"ר רויזייגן, לראש המל"ל והודיע לו חגיגית שהוחלט שלא לתת את המענק. ולכן האופציה הזאת יורדת מהפרק.
הוא אמר אם אתם רוצים אתם יכולים בשמחה לקנות את הספינות מגרמניה, אבל לא תקבלו מענק וזה היה נקודה מאוד שלילית בתהליך אבל עדיין לא, זאת לא הייתה המילה האחרונה.
הוחלט ואבריאל (בר יוסף) הוביל את הרעיון הזה, לפנות בכל זאת פעם נוספת לקנצלרית ולבקש ממנה לשנות את ההחלטה הזאת. וראש הממשלה אכן דיבר איתה ובעקבות זאת ההחלטה שונתה ונאמר שיינתן המענק.
הושלמה עבודת המטה בעניין הזה ובאמת, דילגתי השלב שבעקבות ההודעה הזאת על אי מתן המענק, בשלב מסוים במהלך מבצע צוק איתן משרד הביטחון החליט, גורמים במשרד הביטחון החליטו שהם יוצאים למכרז. אף על פי שבהחלטת הקבינט או וכל השיחות שהיו בעקבות זה, נאמר שבנושא הזה היציאה למכרז צריכה להיעשות בידיעה או באישור של המל"ל או של ראש הממשלה, אני לא זוכר בדיוק.
אנחנו התבשרנו יום בהיר אחד, כמו שאמרתי במהלך המלחמה, שמשרד הביטחון פרסם את המכרז, זה מאוד הפתיע אותנו. בכל מקרה המגעים נמשכו ואחרי שהתקבלה אינדיקציה שיינתן המענק מגרמניה, אז שר הביטחון החליט לבטל את המכרז אחרי שהוא יצא. וקידמנו את העבודה להגעה לחתימה על הסכם g to g עם גרמניה.

עו״ד עידו נולמן (מהפרקליטות): ככל שידוע לך לאורך הדרך, לאורך כל הדרך בעבודה על הנושא הזה שנקרא ספינת המגן, מה הייתה עמדת ראש המל"ל והעמדה של המשנה שלו אבריאל בנוגע לאפשרות ליציאה למכרז?

שמחוני: אני אחלק את זה. ראש המל"ל יוסי כהן הוא היה זה שהיה בתפקיד כשהתקבלה ההחלטה, ובתקופה שלאחר מכן כשהיינו צריכים לממש את ההחלטה. בתחילת הדרך כמו כולם הוא היה בעד הערוץ הגרמני,

השופטת טלי חיימוביץ': בגלל ההנחה?

שמחוני: זה לא רק בגלל ההנחה.

השופטת טלי חיימוביץ': רגע, עוד משהו? מה?

שמחוני:  כן. על פניו היו את כל הסיבות לבחור בערוץ הגרמני, גם בגלל העלות, בגלל ההנחה, גם בגלל האיכות, גם בגלל לוח הזמנים.
כמו שגברתי יודעת, שיוצאים למכרז זה תהליך שיכול לקחת הרבה מאוד זמן והליכים ערעורים ודברים כאלה. אז מכל הסיבות, וזה הוסכם על ידי חיל הים ועל ידי כולם, הייתה עדיפות לערוץ הגרמני.
אז ביציאה לדרך הוא היה לגמרי שם, ככל שעבר הזמן ונתקלנו בקשיים במימוש הערוץ הזה, אז העמדה השתנתה והיה ניסיון לפנות לגורמים אחרים לצורך הסכם g to g או לצורך יציאה למכרז.
אז היו הנחיות שהשתנו מעת לעת ואנחנו היינו נדרשנו לפעול לפיהם. אבריאל, יחד עם זאת, לאורך כל הדרך היה מאוד נחוש ומאוד משוכנע שמהטעמים שציינתי מקודם, עלות איכות ומהירות, וגם משיקולים מדיניים של היחסים עם גרמניה צריך לעשות הכל כדי למצות את המסלול של ה-g to g עם גרמניה.