קשה מאוד להבין למה הביאה הפרקליטות את יוסי כהן, ראש המל"ל והמוסד לשעבר, לעדות בתיק הצוללות.

די מהר הפך כהן לעד הגנה מצוין. בחקירה הקצרה שערך לו טל תבור מהפרקליטות, כהן אמר, כמו עדים אחרים, שמשרד הביטחון בזמנו (השר בוגי יעלון והמנכ"ל דן הראל) פעלו מאחורי גבו של ראש הממשלה נתניהו כשהחליטו לצאת למכרז של ספינות המגן.

כהן אמנם נשאל על כך, שבזמן כהונתו ביקש לבדוק אופציות נוספות, אך אמר כי העמדה של אבריאל בר יוסף (נאשם בתיק וסגנו של כהן בזמנו במל"ל) ושל אבנר שמחוני (מוזהר מוועדת הצוללות כמו כהן ועוזרו של בר יוסף בזמנו) שיש למצות את התהליך עם הגרמנים היא עמדה לגיטימית.

***

הנה הקטעים הרלוונטיים מחקירתו הראשית של יוסי כהן בתיק הצוללות, חקירה שהייתה כאמור קצרה מאוד.

כהן: קודם כל, למיטב הבנתי והנחיותיי ראש הממשלה סיכם שאנחנו לא מוציאים מכרז, אנחנו נותנים למגעים עם גרמניה הזדמנות להבשיל לנוכח כל מה שתואר עד כה, המגעים שלי עם הויזגן (מקבילו של כהן בגרמניה) המגעים שלו עם מרקל וכן הלאה ולמרות שיחות עם משרד הביטחון, למרות סיכומים עם מנכ"ל משרד הביטחון, המכרז כן יוצא בניגוד לעמדתנו.

תבור: שוחחת על זה עם…

כהן:  ובניגוד ל… בניגוד להנחיית רוה"מ מפורשת בנושא הזה.

תבור: שוחחת עם מנכ"ל משרד הביטחון?

כהן:  דיברתי עם מנכ"ל משרד הביטחון, עם דן הראל, שיחה די נזעמת שבה קבלתי על העובדה שיוצאים למכרז בניגוד להנחיית ראש הממשלה.

תבור: אוקיי. אחרי שהתפרסם המכרז לספינות המגן, ככל שאתה זוכר, מה הייתה התגובה של אבריאל בר יוסף, אם בכלל היה לו תגובה, הייתה לו עמדה?

כהן:  לא זוכר שהייתה לאריאל בר יוסף עמדה שונה מכפי שצוינה עד כה. אבריאל תמיד האמין שצריך רק עם הגרמנים בנושא הזה, איתם ובעיקר איתם או רק איתם.
לא, אני לא זוכר שהיו לו עוד כרגע תגובות נוספות, אבל אני מניח שהוא תמך במהלך.

בהמשך:

תבור: אין מניעה לעצור לבטל את המכרז בשלב בו אנו נמצאים כדי למצות את הערוץ הגרמני.

כהן:  אי אפשר. אז משפטית הבנו שאי אפשר לבטל את המכרז, המכרז כבר יצא, יצא בניגוד להנחיה של ראש הממשלה, משרד הביטחון מוציא את המכרז.
אנחנו ביקשנו לעצור את המכרז, משפטית אי אפשר היה לעצור אותו. אבריאל אומר 'אני בכל זאת חושב שנכון למצות את הקשר עם גרמניה בנושא הזה', למקד אותנו שוב לנושא הגרמני.

אולי ה"הישג" היחיד של הפרקליטות בחקירה הראשית של יוסי כהן היה נושא קשריו של מיקי גנור עם אבריאל בר יוסף. כהן אמר שלא היה צריך להיות קשר מקצועי (לא קשר חברי) אם היה כזה.

תבור: אתה זוכר את הנסיבות של הפנייה הזאת? יש פה פנייה שבעצם אפרת (אלגריסי, הרל"שית של כהן בזמנו) פונה לאבנר (שמחוני) מבקשת בשמך לדעת האם אבריאל מכיר את מיקי גנור, ואם כן יודע לקבל פרטים על מיקי ופועלו.
אבנר שמחוני עונה במייל "אבריאל מבקש למסור כי הוא מכיר את מיקי משירות משותף בחיל הים מזה שנים, מיקי משמש כנציג של חברת איסטל הגרמנית בארץ, ומתוקף תפקידו זה היה מעורב בפרויקט הצוללת השישית. הוא עובד עם משרד הביטחון, סיב"ת והתעשיות הביטחוניות הרלוונטיות"
"תעדכנו", עונה אפרת ב-10 ביוני. מה ידעת באותה תקופה מעבר למייל הזה על הקשר בין אבריאל לגנור?

כהן:  שום דבר.

תבור: שאלה עקרונית, מה בכלל אמור להיות, ככל שאמור להיות, קשר בין משנה איש מל"ל או איש מל"ל בכיר, ראש סגן משנה לראש מל"ל, לבין אדם בפוזיציה כזאת כמו מיקי גנור? זאת אומרת סוכן תאגיד או משהו כזה?

כהן:  אני לא יודע שיש קשר ביניהם.

תבור: לא, אבל באופן עקרוני עד כמה צריך להיות קשר? עד כמה מותר שיהיה קשר? צריך שיהיה קשר? ראוי שיהיה קשר?

כהן:  היה ו… לא צריך להיות קשר כזה. לא, לא, לא בהיבטים מקצועיים, הם יכולים להיות כנראה חברים, אבל לא יכולים לעסוק בדבר הזה באופן מקצועי משותף.

תבור: אתה זוכר את הנסיבות שהביאו אותך לשלוח את המייל הזה?

כהן:  לא.

תבור: אם היית יודע על קשר בין, קשר מקצועי זאת אומרת, בנושא – מה שנקרא – בנושא השיעור בין המשנה שלך לבין מיקי גנור, מה בעצם הייתה התגובה? או מה היית עושה בבקשה?

הן עו"ד ז'ק חן, המייצג את אבריאל בר יוסף, והן עו"ד עדי ברקאי, המייצג את מיקי גנור, מתנגדים לשאלה בטענה שזו הזמנה לסברה.
השופטת טלי חיימוביץ' מבקשת מתבור לנסח את השאלה אחרת ולבסוף מנסחת אותה בעצמה.

השופטת חיימוביץ': מה העמדה של העד, מה העמדה של העד לגבי קשר שהוא חורג ממקצועיות? אדוני יתאר את זה באופן שהוא לא 'אם היית'…אני לא מדברת עכשיו על עניינים משפטיים, אני מדברת עכשיו על קווים מנחים, אני אפילו לא יודעת אם יש להם נוהל בעניין הזה…
התובע לא שאל, התובע לא שאל את העד אם יש משהו פלילי בנושא הזה. משהו פלילי לא צריך לשאול אותו, אנחנו פה כולנו, הוא שאל אותו משהו אחר, הוא שאל אותו, אדוני ינסח את השאלה לא בצורה אישית אלא בצורה… 

תבור: לא, מערכתית כראש מל"ל כראש הארגון.

השופטת חיימוביץ': כראש ארגון יחסי עבודה בין בכיר, משנה, סוכן של חברה מסחרית.

כהן:  לעניין המדובר, לו הייתי יודע שיש כאן עניין שחורג מהמקצועיות של המל"ל בוודאי שהייתי עוצר את זה.

השופטת חיימוביץ': אבל מה זה המקצועיות שם? השאלה הייתה, האם חלק מההתנהלות של המל"ל היא להיות בקשר עם סוכנים של חברות מסחריות?

כהן: לא.

אלא שבחקירה הנגדית, פרקליטו של כהן, עדי ברקאי, כבר נשמע אחרת בנושא הזה של מתווכים/סוכנים.

ברקאי: אני רוצה לדבר איתך, לעבור איתך נושא על התובנות שלך לגבי או המבט שלך לגבי מעורבות של קצינים או של בכירים לשעבר בהליכי רכש ביטחוני היום, הליכי רכש ביטחוני.
תראה, היה פה אבנר שמחוני שהעיד שקצינים לשעבר או בכירים לשעבר במשרד הביטחון מונו להיות נציגים של חברות זרות, היו נכנסים ויוצאים למשרד הביטחון במשרד הביטחון. הוא אישר את הדברים, אנחנו יודעים שיש מתווכים, אנחנו יודעים שיש קצינים במערכת הביטחון לאחר יציאתם לאזרחות, אתה מאשר את הדברים הללו?

כהן:  כן.

ברקאי: אתה יודע למנות אנשים כאלה, לספר לנו על אנשים כאלה ברמה השמית?

כהן: אני יודע על מקרה אחד, אבל אני לא יודע מעבר, לא מכיר הרבה כאלה שעושים את זה, אבל אני מניח שזה קיים.

ברקאי: אתה יכול לשתף אותי בשם אחד?

כהן:  מכיר בחור, כן, אלוף לשעבר בצה"ל שעובד עבור מדינה מסוימת במזרח התיכון בייעוץ ביטחוני כזה ואחר, מכיר, אולי לא מצליח ככה לשחזר כרגע שמות נוספים.

השופטת חיימוביץ': לא, אני חושבת שהשאלה הייתה אם הוא מי, אדוני התכוון מי שמייצג חברה כלכלית נגיד חברה שמייצרת, זה מה שאדוני התכוון, חברה כלכלית ביטחונית, לא ממשלה. למשל מישהו שמייצג חברה שבונה מטוסים נגיד, מישהו ישראלי.

כהן:  כן, בוודאי, יש.

ברקאי: זה דבר מקובל, נכון?

כהן:  כן.

ברקאי: זו תופעה רווחת?

כהן:  אני לא יודע כמה היא רווחת, אבל היא מקובלת.

ברקאי: אני לא נותן לה ציונים, אבל אני אומר שהיא מקובלת.

כהן:  כן.

ברקאי: מה הערך המוסף של האנשים הללו, מר כהן?

כהן:  לחברה המסחרית אותם הם מייצגים? אני חושב שהערך המוסף בעדות שכזאת היא ההיכרות עם הצרכים, ההיכרות עם הטכנולוגיות שהם פגשו אולי בעבר, ההיכרות עם הצדדים הרוכשים העתידיים, העמידה שלהם כמקצוענים מתחום מסוים אל מול רוכשות עתידיות, יש כאן ערך בוודאי לא מבוטל.

ברקאי: וההיכרות שלהם גם עם גורמים ישראליים, כמו שאמרנו, הצרכנים הישראלים?

כהן:  כן.

ברקאי: הרוכשים, זאת אומרת במילים אחרות.

כהן:  הרוכשים והמוכרים.

ברקאי: בשפה של כיתה ב' – עם הספר טלפונים שלהם, זה הערך המוסף שלהם?

כהן:  ספר טלפונים ואולי יותר ידע, כשנכנס לחדר אדם שמכיר תחום מסוים הקונה יקשיב לו, אין ספק.

ברקאי: הם האנשים הללו באים ויוצאים ממערכת הביטחון? הם נפגשים עם אנשים במערכת הביטחון, נכון?

כהן:  אני לא יודע.

ברקאי: אתה לא יודע? אמר אבנר שמחוני אמר שהיה מצעד של אנשים שנכנסו ויצאו.

כהן:  אני מניח שיש הרבה מתווכים… אני מניח שיש אנשים שנכנסים למשרד הביטחון לדבר או בין עסקאות, כן.

ברקאי: אתה הכרת אנשים כאלה במהלך העבודה שלך? לא במל"ל, אבל באופן כללי במשרד ראש הממשלה אתה הכרת אנשים כאלה?

כהן:  לא, לא הכרתי מתווכים של חברות כאלה.

ברקאי: אגב, אתה במה אתה עוסק כיום, מר כהן?

כהן:  אני מייצג את סופט בנק בישראל, זו קרן השקעות.

ברקאי: קרן השקעות. אבל אתה כן מסכים איתי, כשאלה כללית, כמי שהיה בתחום הביטחון, שהמערכות יחסים הללו שאתה בונה, לא אתה, אותו גורם מקצועי שבונה במהלך השנים בשירות המדינה, זה תשתית מצוינת לקידום עסקים, נכון? עבורם?

כהן:  תשאל שוב את השאלה, אני לא יכול להעריך דבר כזה, אבל.

ברקאי: למה?

כהן:  אתה תשאל שוב את השאלה.

ברקאי: אני אומר, אתה מסכים איתי שההיכרות שלהם לאורך השנים, הקשרים שהם בנו לאורך השנים.

כהן:  עם מערכת הביטחון?

ברקאי: עם מערכת הביטחון.

כהן:  כן. יתרון אדיר.

ברקאי: היא התשתית, היא למעשה הערך שהם מביאים איתם לקידום העסקים הללו, נכון?

כהן:  אמרתי שיש כאן שני דברים. יכול להיות שהתשתית של מול מערכת הביטחון, יכול להיות שהתשתית המקצועית שלהם היסוד המקצועי יסוד הידע המקצועי שלהם, אנחנו מכירים הרבה שעשו את זה, אם אינני טועה.
אני יכול לציין עוד שמות, אני חושב שזה המצב, עוד אלוף שעבד באפריקה מכר יכולות ופתרונות ביטחוניים, אני מכיר ראש מוסד לשעבר שעשה את זה, אני מניח , הידע המקצועי יש לו ערך בעולם האזרחי.

השופטת חיימוביץ': הסניגור דיבר גם על קשרים. לא רק.

כהן:  כן.

השופטת חיימוביץ': היכרויות.

כהן:  אני נניח שיש לזה ערך.