ציטוטים מתוך הפרוטוקול הרשמי של עדות מנדלבליט ב-20.10, היום השני לעדות. והפעם – השיח הפוליטי שהתנהל בין מנדלבליט ליהודית תירוש על נתניהו.

***

עו"ד חדד: יכול להיות שאמרת לעוה"ד יהודית תירוש את הדברים הבאים באפריל 2019, במועדים הרלוונטיים האלו כתב החשדות, כתב האישום, אתה אמרת שנתניהו יוביל הפיכה משטרית ואמרת לגברת תירוש שאנחנו נהיה כמו הונגריה ופולין.

תירוש: (קופצת ומיד מתנגדת).

עו"ד חדד: ואמרת לה את מעדיפה להיות תובעת בתיק שיציל את הדמוקרטיה או שופטת בדיקטטורה? (ציטוטים לקוחים מספרו של עמוס הראל מ"הארץ", תירוש שאפה להיות שופטת).

תירוש: אני שבה ואומרת וחוזרת על אמירתי שאנחנו נתנגד לכל דבר שלא קשור לאישורי יועץ… זאת הסיבה שבית המשפט צריך לאפשר את העדות שלו, שזה אישורי היועץ לפתיחה בחקירה ועצם הגשת כתב האישום על ידו – לא שום דבר אחר, ככל שהיה או לא היה שיח שלו כזה או אחר עם כל גורם שהוא. אנחנו סבורים שזה לא רלוונטי שהוא לא צריך להעיד על זה.

(הדוברים מדברים יחדיו)

עו"ד חדד: לנו יש טענה למניעים זרים, אנחנו גם נראה את זה. האופן שבו הוגש כתב אישום… אלו טענות מקדמיות שהגשנו, דרך אגב יש טענה להגנה מן הצדק בהקשר הזה…
כבודכם תצטרכו להכריע בזה. אני רוצה להניח תשתית עובדתית אם בא היועץ המשפטי לממשלה ובמחשבות שלו אנחנו בדרך להונגריה ופולין, אבל יש לו איזה מחשבות כאלו ויש לו גם טיפה היבטים רליגיוזיים שאנחנו מצילים את הדנ"א של העם היהודי, ולכן הוא מגיש כתב אישום שלא כדין.
זה דבר שאני רשאי לחקור עליו. אנחנו נראה את זה גם בהמשך, הוא מגיש את כתב האישום כשראש הממשלה נמצא בבית הלבן. יש מסכים מפוצלים, ראש הממשלה נמצא שם ופה… ואנחנו נוכיח את זה…

תירוש: השאלה הזאת לא רלוונטית אפילו לטענה של חברי, גם אם מאחר שגם אם אצל היועץ המשפטי הייתה ביקורת על התנהלות כזאת או אחרת של ראש הממשלה, זה עדיין לא אומר שבגלל זה הוא הגיש את כתב האישום.

השופט בר-עם: השאלה היא אם יש ולא אמרתי שיש (שיקול זר), אבל אם יש נניח שיקול זר, זה נתון שהוא רלוונטי מבחינת ההגנה? אני שואל את גברתי באופן עקרוני.

תירוש: עם כל הכבוד, זה לא הליך מנהלי.

השופט בר-עם: אם עד היה עומד על דוכן העדים ואומר אני שונא את מר נתניהו ולכן הגשתי כתב האישום – זה רלוונטי או לא?
אני בכוונה מקצין רק לצורך הדוגמה, הוא לא נמצא פה, אני כמובן לא מרמז ולא אומר בכיוון זה לחלוטין, כדי להבין את העיקרון האם זה רלוונטי?

תירוש: זה לא הליך מנהלי על שיקול הדעת של התביעה, זה גם לא ועדת חקירה לתביעה.

השופט בר-עם: אני הקצנתי את האמירה. נניח שהייתה התבטאות, נניח שהייתה התבטאות כזו, אני לא אומר שיש שם, שוב כדי להסיר כל ספק או ספיקא, אבל נניח שזה היה המצב, גברתי הייתה יודעת שזה אכן זה היה טעם שלשיטתו יש מקום להגיש כתב האישום – אני שואל האם זה גם אז לא היה רלוונטי לשאול בעניין הזה?

גילדין: אני מבין, אני חושב שהתשובה היא לא.

בהמשך:

תירוש: התשובה לאדוני היא בעצם שלילית. בית המשפט לא אמור לבחון את שיקולי העמדה לדין של התובע, כי אחרת יכול להעיד כאן כל תובע בכל הליך יבוא התובע וישאלו אותו על דעותיו או יחסיו.

השופט בר-עם: אם תובע אומר שהיה לו מניע אישי כנגד נאשם להגיש כתב אישום, גברתי אומרת שזה לא נימוק? אני לא יודע, גם בתקיפה עקיפה נניח לצורך העניין.

תירוש: אני אומרת משהו אחר, זאת לא האכסניה לבדוק את זה, יש הליכים מנהליים של תובע, יש הליכים משמעתיים יש הליכים של כל מיני דברים.

השופט בר-עם: אני חושב שאם התובע יושב פה בהליך פלילי לפניו ואומר לי שהוא הגיש את כתב האישום משום שהוא שונא אותו, כי יש לו עניין אישי, לא הייתי עובר לסדר היום. זה מה שאני אומר.

בהמשך:

עו"ד חדד: אף אחד לא הולך לפתוח פה את כל הדלתות ולהביא תובעים… ביקשנו להעיד מי מהתובעים פה בתיק? אולי את הגברת בן ארי שהיא כבר לא תובעת וגם לא על דברים שקשורים לעבודה שהיה כפרקליטה.
כאשר מגישים כתב אישום על שוחד שלא קיים, כשלא חוקרים על שוחד ובא אחר כך פרקליט המדינה (שי ניצן) ואומר אני קורא לכל מי שסומך עליי לא להצביע לנאשם בשוחד, אז זה בדיוק השיקולים הזרים זה מה שהיה בתיק הזה.
עכשיו היועץ המשפטי בעצמו בא ואומר, כשהוא מחליט להגיש את כתב האישום שיש לו חשש נתניהו יקדם הפיכה משטרית, אנחנו נהיה כמו הונגריה ופולין, והוא אומר לעוה"ד תירוש שאת מעדיפה להיות תובעת בתיק שיציל את הדמוקרטיה או שופטת בדיקטטורה – אלו אמירות שמלמדות על שיקולים זרים. אלו לא שיקולים שקשורים לניהול התיק לסיכוי סביר להרשעה.

תירוש: אני מבקשת למחות לפרוטוקול על האמירות הקשות שנאמרות כאן, כאילו כתב אישום ע"י כל כך הרבה תובעים, גם ע"י היועץ המשפטי לממשלה אבל היו עוד הרבה תובעים שהיו מעורבים, כולם נגועים בהחלטה בשיקול דעת פסול ומוטה שיקולים פוליטיים ושיקולים אחרים.

לאחר השיח הזה החליטו השופטים:

"יש יסוד לטענת המאשימה כי קיים קושי מהותי בחקירת תובע אודות שיקוליו בהגשת כתב האישום, בה בעת טענה למניע זר בהגשת כתב אישום עשויה להיות רלוונטית לטענת הגנה מן הצדק שבפי הנאשם.
נקודת האיזון המתקבלת משיקולים אלה היא להתיר במשורה שאלות בודדות בעניין זה, אם וככל שאלה נשענות על תשתית קונקרטית.
החלטה בהתנגדות תינתן לאחר שתובא לפנינו התשתית העובדתית עליה מושתתת השאלה".

כלומר, השופטים ביקשו מעו"ד חדד להביא בפניהם תשתית עובדתית למניעים זרים, אך הם מבינים שטענה למניעים זרים רלוונטית להגנה מן הצדק.