איזו דרמה! מה שהיה אמור להיות יום רגיל במשפט נתניהו, עם המשך עדותו של חוקר רשות ני"ע צחי בן ארצי, הפך לדרמת ענק במשפט נתניהו.

לאחר שבמשך השבוע קיבלו פרקליטי נתניהו ואלוביץ' חומרים נוספים שהוסתרו, הן בנוגע לאישורי היועמ"ש והן בקשר למעמדו של אילן ישועה כעד מדינה – חומרים שהוסתרו במשך שנים – הם ביקשו לזמן את היועמ"שית לדיון בדלתיים סגורות, כדי לדון בעצירת המשפט לאור הגילויים החדשים ולאור עדות מנדלבליט וחוקרים נוספים על עבירות פליליות בחקירות תיקי נתניהו.

לתדהמת נציגי הפרקליטות, השופטים גיבו את בקשת ההגנה, והשופט שחם אמר אף שהם חשבו על זה עוד לפני ההגנה.

ניצן וולקן, נציגת הפרקליטות, נעמדה על הרגליים האחוריות וניסתה למנוע את הזמנת היועמ"שית, אבל השופטים התעקשו שתעביר את המסר שהם רוצים לראות את גלי בהרב מיארה כדי לדון בעצירת המשפט.

"בתיק הזה יש הרבה דברים שלא קורים בדרך כלל", סנטה השופטת פרידמן-פלדמן בוולקן, שנאלצה לקבל את הדברים:

"זו לא בקשת חבריי, אלא בקשת ביהמ"ש. אעביר את המסר, נשקול את הדברים. כמובן שכרגע אין החלטה. לדעתי צריך להגיד בנסיבות האלה, וגם בית המשפט מבין שמה שמופנה אליי כרגע, והמסר שאני מתבקשת להעביר הוא מסר חריג. לא קורה בכל משפט פלילי. חשבתי שאני כן צריכה להגיד את הדברים".

שורה תחתונה: הכדור במגרש של גלי בהרב מיארה. האם תמשיך לצפצף על השופטים אחרי שהתעלמה מהמלצתם החוזרת לסגת מסעיף השוחד בתיק 4000 לפני למעלה מ-4 חודשים? נחכה ונראה.

***

הנה עיקרי הדברים:

אחרי שהפרקליטות העבירה שלשום בערב מסמכים מזכים לנתניהו בנוגע לאישורי היועץ והודתה ב"טעות" בנוגע למעמד אילן ישוע: פרקליטי נתניהו מבקשים לזמן את היועמ"שית גלי בהרב מיארה לדלתיים סגורות כדי לעצור את המשפט

עו"ד ז'ק חן (בעקבות חומרים חדשים שנשלחו להגנה שלשום בערב בנוגע למעמד אילן ישועה והפרקליטות נימקה זאת ב"טעות"): חזקת התקינות התנפצה, מקורבת, ישועה, עוד תרגילי חקירה שלא נמסרו, עוד זכ"דים, זה ממשיך עם אישורי היועץ המשפטי לממשלה, השחירו שאסר עליהם לחקור על עניין רוה"מ. ממשיך עם ישועה.
אלף מילים ואף מכבסות מילים לא יחשפו האמת שפורצת. ראיתים תאונת הרכבות הזו. רוצים למנוע את תאונת הרכבות. אומר תלכו לגישור פעם ראשונה ושנייה (הפרקליטות סירבה).
זה נעשה לטובת כולנו, לטובת מערכות אכיפת החוק, התשובות פה. מה קורה? בשיטה זו של ניהול המשפט בידיים קשורות, חשיפת טפח אחרי טפח כולנו הולכים לתהום. הנאשמים נפגעים מכל בדק, ואי אפשר לכסות עליה. אתם רוצים את חקר האמת? אתם מחוייבים בזה.
הם (הפרקליטות) הולכים לתאונה. אני אומר שאפשר לעשות, אפשר לקיים ישיבת תזכורת. להזמין את מקבלי ההחלטות, שביהמ"ש יעמוד מולם בדלתיים סגורות. נגיע לחקר האמת, זכויות נאשמים, הם (הפרקליטות) בבור, זפת ובוץ. באין תשובה אנו רוצים ומבקשים לקבל את כל החומר שהתביעה טוענת שהם תרשומות פנימיות.
יש לי שתי בקשות: בקשה קונקרטית והיא – תקראו את ההודעה שקיבלנו אתמול על ידי התביעה. אופס, סליחה, טעינו, טועים (זה מה שטענה הפרקליטות).
אין יותר טעינו. לא תביאו לנו ואנו נבחן. ואז שורות מחוקות. התביעה הכללית מודה בלית ברירה, בשלב זה, שלאורך כל הדרך היא טעתה. כתוצאה מזה הוטעה ביהמ"ש על בקשות שלנו.
ביהמ"ש צריך להורות להעביר לנו את כל החומר שנוגע למעמדו של ישועה. דיונים של היועץ, של פרקליט המדינה.

השופטים: תגישו בקשות.

עו"ד חן: הדבר הגדול זה לעצור כאן, נחקור את העד בן ארצי שהגיע. יום א', ב, ג' הפסקה. יום ד' היועץ ביקש לא לבוא. אנו משלמים את המחיר על התאונה הזו. בית המשפט והתביעה הכללית, משטרה, יועץ משפטי, כולנו ובית המשפט התריע שצריך לעצור הטירוף.

השופט בר-עם: יש לנו סמכות לעצור את המשפט?

עו"ד חן: כן. ודאי יש סמכות לעשות זאת. אבל לפני כן, כי זה צעד דרמטי וגדול. לפני שנכנסים למהלך הזה, אני חושב שאני תיארתי בצורה מדוייקת את מצב הדברים שאנו עומדים בו היום.

השופט בר-עם: אתה מבקש לזמן את היועמ"שית?

עו"ד חן: דלתיים סגורות. יצא עשן לבן בארובת בית המשפט. אולי צריך להפסיק את הסיוט הזה. זו בקשתי.

עו"ד חדד: לגבי הסמכות ודאי שיש סמכות (לעצור את המשפט). מי ששמע את עדות היועץ, שהודה פה, פעולות לא חוקיות, חקירות בלי אישורים, האזנות סתר לא חוקיות ודברים שאמורים היו לטעמנו שמישהו סביר, שפוי, ירים את הידו ויגידו "זהו, לא עוד".
לביהמ"ש יש סמכות בהגנה מן הצדק. "בכל עת" כתב המחוקק. בוקר, צהריים או ערב ללמדך.
ביחס להזמין את היועמ"שית, כתב אישום צריך להיות מוגש דרך היועצת. הקשר הוא קשר גורדי שלא ניתן לניתוק בין היועץ לבין כתב אישום זה. ביהמ"ש יכול להורות לה כל זמן… כתב האישום הוא שלך, את צריכה להתייצב פה. באים אנשים מטעמה. סעיף 13ג' מורה ליועמ"שית להתייצב. ודאי אפשר לעשות וראוי וחייבים לעשות זאת.

הקש ששבר את גב הגמל: הפרקליטות הסתירה שנים שנערכה טיוטת עד מדינה עם אילן ישועה והודתה בזה רק אתמול בערב; (בפראפרזה) המשמעות: יהודית תירוש שיקרה לכל אורך הדרך לבית המשפט על מעמד ישועה; את המו"מ ערכה, בין היתר, ציפי גז – היום שופטת שלום בת"א

עו"ד חן: פעם אחר פעם אמרו לנו "הכול הועבר" (בנוגע למעמד אילן ישועה) ואמרו לנו שהעובדה שלא נחקר באזהרה עמורה להספיק.
עלה ישועה להעיד, זה ממש מטורף! אנו שואלים אותו מכל זווית אפשרית (על עניין עד המדינה), האם מראש, האם בדיעבד, במהלך, או תוך כדי? האם היו עם עורך דינו מו"מ, הסדרים, הבטחות, והתשובה – והפרקליטות יושבת כאן ואומרת בשום פנים ואופן לא (כלומר, משקרת!).
עוד עדות שקר של העד מס' 1 (ישועה), כך נפתח המשפט (ישועה היה עד התביעה הראשון).
אנו רואים אירוע טקטוני שמתנהל עם העורך דין שלו ועם ציפי גז לעניין מעמדו. הוא תכלל את עדות המדינה! איפה אנו?
בפרשת ההגנה, אחרי משפט, עדים, שיקרו כאן! לנו לא היה חומר. אנו מגרדים את הקירות ואמרנו הכוח שלנו מוגבל ותעזרו לנו. טפח אחר טפח מגולה ומכוסה טפחיים. כך אי אפשר לנהל משפט! יש טיוטת עד מדינה עם אילן ישועה! (כלומר, הוסתר על ידי תירוש וגז).

השופט שחם מגבה את ההגנה ורומז שיש אפשרות לעצור את המשפט: "שקלנו מהלך של הזמנת היועמ"שית עוד לפני בקשת ההגנה"

השופט שחם (מבין את בקשת ההגנה להזמין את היועמ"שית ולעצור את המשפט): "הבקשה (של ההגנה) הייתה מבוססת על הבנה שבסופו מי שאחראי לניהול ההליך זו היועצת המשפטית לממשלה. אם רוצים לנהל דיאלוג אז צריך להתנהל מולה.
ההגנה אולי התפרצה לדלת פתוחה. אנו שקלנו מהלך כזה עוד לפני. זה עניין של שיקול דעת וניסיון איך מתקדמים בסיטואציה כאן. אנו אמרנו כבר איך אנו רואים את הדברים, זה הכול. לא אומר כן, לא אומר לא.
אני מנסה לומר אם סברנו שאנו יכולים לחסוך לא בטוח שאנו זקוקים לבקשה. כדאי שאתם תטכסו עצה. אנו מדברים על מושגים של שכל ישר.
אני לא דוחה טענה ולא מקבל טענה. הדיאלוג צריך להתנהל בצורה יותר ישירה. הכל אני אומר עם סימני שאלה ולא קריאה. זה משהו ששווה לשקול אותו.

השופטת פרידמן-פלדמן ברמז עבה לפרקליטות על העבירות שבוצעו בתיקי נתניהו: בתיק הזה יש הרבה דברים שלא קורים בדרך כלל

השופטים אומרים לנציגת הפרקליטות ניצן וולקן (יהודית תירוש ברחה מהדיון והיא יודעת גם למה) שאין צורך בבקשת ההגנה להזמין את היועמ"שית לדיון בדלתיים סגורות כדי לדון, בין היתר, בעצירת המשפט.

 וולקן: אני לא רואה שום סמכות לזימון היועמ"שית.

השופטת פרידמן-פלדמן: זה היה לשאלה אחרת, אם אפשר להפסיק את המשפט.

וולקן: אני לא יודעת מכוח מה היא צריכה להיות מוזמנת לכאן. שחבריי יסבירו. האם בדרך כלל מזמינים את היועצת?

השופטת פרידמן-פלדמן: בתיק הזה יש הרבה דברים שלא קורים בדרך כלל.

השופט שחם: לא בטח שאנו זקוקים לבקשה. כדאי שאתם תטכסו עצה.

בסופו של דיון קצר לוולקן לא נותרה ברירה והיא אומרת שתעביר את הבקשה הלאה (כלומר, ליועמ"שית).

עו"ד עמית עו"ד חדד: גליקמן והפרקליטות מהלכים עלינו אימים; בן כספית החצוף שולח לי איומים

עו"ד חדד: קיבלנו ההחלטה שלכם בעניין בן כספית (התמליל עם ערן קמין כביכול). ביקשנו דיון לפני ההחלטה. יש לנו חומרים רלבנטיים. כתוב בשולי ההחלטה ש"מעיון בחומר שלא ראינו נדמה שיש ממש בטנה שזה לא תמליל בין קמין לכספית".
אז כן הייתה פגישה, הפגישה אינה חסויה. אנו לא רואים את החומר. על בסיס החלטה שלכם כאילו זייפנו את החומרים (קמפיין של גליקמן בשירות הפרקליטות) אנו מבינים ממה שהוגש לכם. לנו אין מה שהוגש.

השופט שחם: לא הייתה אמירה זו (שהיה זיוף).

השופטת פרידמן-פלדמן: אתם מחזיקים משהו ביד, אנו ראינו מה יש. לא היה זיוף ולא שום דבר.

עו"ד חדד: "אתמול גליקמן מפרסם שנשקלת האפשרות שמח"ש תבדוק את עניין התמליל בין בן כספית לערן קמין. לא יהלכו עלינו אימים".
כזכור, ההגנה הגישה תמליל בין כספית לקמין, אחרי שהאחרון לא הכחיש בעדותו את רוח השיחה למרות שהשופטים פנו אליו בנושא. הפרקליטות הגישה מסמכים חסויים בעניין והשופטים קבעו ש"יש ממש בטענות הפרקליטות לפיה התמליל אינו מתעד שיחה בין קמין לכספית", אך לא קבעו זאת באופן מוחלט.
ידע גליקמן לספר שנשקלת האפשרות שמח"ש יבדוק האירוע. את תרגיל המקורבת לא בודקים, האזנות סתר לא חוקיות, הדלפות אינסופיות לא בודקים.

השופטת פרידמן-פלדמן: אנו לא יודעים מי אחראי לזה.

עו"ד חדד: אנו יודעים (מתכוון לפרקליטות שהפעילה את גליקמן כדי להלך אימים על צוות ההגנה). אנו יודעים שקמין דיבר איתו (עם כספית) ועוד שוטר. האם אתם קיבלתם הקלטה של השיחה? לא.

השופטת פרידמן-פלדמן (באמירה מדהימה): לא קיבלנו (אז איך קבעתם שזה לא התמליל?!) ולא נעשה פענוח קולות.

עו"ד חדד: כותבים משהו, לא עומד מבחן הביקורת שלנו. לנו יש עוד מסמכים. בן כספית החצוף שולח לי איומים. גליקמן כותב מה שרוצה. זה הוסתר (הפגישה) ולא היה אישור ממאן דהוא לפגישה. על הראש שלנו עושים כיוון שאנו עושים את העבודה שלנו? שאנו מגלים עבירות חמורות שנעשות פה, שרודפים את רוה"מ?
לפי מידע שלנו זה קמין. הוא אישר את הדברים בעדות. אבל אם היה עוד קצין שדיבר איתו ואין על זה חיסיון בעניין הזה, אז לא למסור לנו את זה? להגיד מי הקצין הנוסף שדיבר? אז היו שני חטאים?
אני מקבל איומים דרך גליקמן. זה חמור. ביהמ"ש צריך לשמור עלינו. לא רק על מנדלבליט ששומרים אותו בחדר סגור. לא בדקו כלום ופתאום שהבאנו מסמך לבית המשפט זה מה שקורה? בית המשפט לא קבע שזה לא קמין וכספית. נועלים את העד (קמין) כמו אתרוג למרות שאנו שומעים מה שאומר פה. אנו חושפים פה.

השופטת פרידמן-פלדמן: תגישו בקשות.

עו"ד חדד: כל לילה אנו מקבלים חומרים חדשים. אתמול קיבלנו דוגמא ופרפרזה. זה דבר חמור. 7 שנים אחרי המשפט.

עדות צחי בן ארצי: עוד הוכחה שניסו להפוך את איריס אלוביץ' לעדת מדינה

העדות של צחי בן ארצי נמשכה כשעתיים בלבד. עו"ד ז'ק חן הציג בפניו שוב ושוב אמירות שלו ושל חוקרים אחרים שנועדו להפוך את איריס אלוביץ' לעדת מדינה.
בן ארצי טען שלא מדובר באמירות שלו אבל הסתבך כשהכחיש שאמר לאלוביץ' שיש לה "חלון הזדמנויות קטן מאוד" ועו"ד חן הוכיח לו שאכן אמר את הדברים.

בן ארצי, כמו חוקרים רבים אחרים, ניסה לצייר תמונת מצב מעוותת ואף שקרית כאילו המטרה הייתה רק לגרום לאיריס אלוביץ' "לשתף פעולה" או "להגיד את האמת" (האמת שהם כמובן רוצים), אבל אין ספק שהמטרה הייתה ברורה: לגרום לה לשכנע את בעלה שאול אלוביץ' להפוך לעד מדינה נגד נתניהו. בני הזוג אלוביץ' לא נכנעו. גיבורים!