פרק נכבד בחקירתה הנגדית של הדס קליין ע"י עו"ד עמית חדד, עסק בהרגלי האירוח של ארנון מילצ'ן.

מסתבר שמילצ'ן אירח תמיד עם שמפניות, סיגרים ועוד שתייה, ללא קשר לנתניהו ואף נהג להביא שמפניות לשמעון פרס ז"ל יחד עם ג'יימס פאקר לבית הנשיא.

***

הנה התמלול המלא והמרתק מחקירתה הנגדית של קליין בנושא:

עו"ד חדד: אנחנו יודעים שארנון אירח דרך קבע אנשים רבים כמו בנקאים, את יודעת שהגיעו אליו בנקאים למשל?

קליין: בטח.

עו"ד חדד: שחקנים שהגיעו לבקר אותו?

קליין: בבית ינאי?

עו"ד חדד: בבית ינאי.

קליין: דיברנו על שחקן שהגיע, הם מתי מעט, זה לא כמויות.

עו"ד חדד: אורחים אחרים שהוא מארח בבית ינאי נכון? הוא היה בית מארח?

קליין: בית מארח

עו"ד חדד: וגם אישי ציבור שהם לא מר נתניהו למשל ציפי לבני?

קליין: נכון.

עו"ד חדד: אהוד ברק?

קליין: נכון.

עו"ד חדד: אהוד אולמרט?

קליין: אולמרט אני לא זוכרת שהיה בבית ינאי.

עו"ד חדד: איווט ליברמן?

קליין: נכון.

עו"ד חדד: שמעון פרס?

קליין: נכון.

עו"ד חדד: טוני בלייר?

קליין: נכון.

עו"ד חדד: יוסי כהן?

קליין: יוסי כהן.

עו"ד חדד: ועוד ועוד ועוד.

קליין: נכון.

עו"ד חדד: אנחנו לא נמנה את כל האורחים.

קליין: נכון מאוד.

עו"ד חדד: ואני אומר לך שדרך הבילוי הזו של אירוח עם שמפניה וסיגרים זה דרך שהוא רגיל אליה שנים ארוכות, זה לא משהו שהוא עבור נתניהו, כך הוא נוהג?

קליין: לא ראיתי לא את אהוד ברק מעשן סיגר, לא את יאיר לפיד מעשן אצלנו סיגר, לא ראיתי את אולמרט, אני לא זוכרת בכלל שהוא היה אצלנו, לא ראיתי אפילו את יוסי כהן לא ראיתי מעשן אצלנו סיגר.

עו"ד חדד: תגידי, את נמצאת בתוך הפגישות עם האנשים האלו?

קליין: אני נכנסת ויוצאת כל הזמן, טוני בלייר בחיים לא עישן סיגרים.

עו"ד חדד: בואי נראה, תגידי לי אם את מכירה, התפרסמה ב-2018 כתבה, דרך אגב, את זוכרת שאמרת שיאיר לפיד אוהב סיגרים וקוניאק?

קליין: אני אמרתי דבר אחד, שיאיר לפיד הודיע לנו כשהוא נכנס לפוליטיקה שהוא לא יגע לא בסיגר.

עו"ד חדד: אני שואל.

קליין: לא, לא, אני יודעת מה אמרתי, יאיר אמר שמעכשיו הוא לא מעשן ולא שותה, זה מה שהוא אמר.

עו"ד חדד: האם אמרת שהוא אוהב סיגרים וקוניאק?

קליין: אני אמרתי שהוא אוהב סיגרים וקוניאק? לא זכור לי שאמרתי דבר כזה.

עו"ד חדד: דרך אגב, את יודעת מתי לפיד נכנס לפוליטיקה?

קליין: לא זוכרת, ב-2013, כן.

עו"ד חדד: אז יש כמה שנים שהוא עוד לא היה בפוליטיקה שהם חלק מכתב האישום אבל בואי נראה אירוע שמתואר בכתבה, כמובן יאיר לפיד ומילצ'ן הם עדי תביעה פה אנחנו גם נשאל אותם על זה.
בואי נסתכל ותגידי אם את מכירה את הדברים. כתוב כך… רוברט ירחי עבד בעבר כמנהל שירות החדרים, רום סרוויס, מלון הנסיכה באילת, בשנת 2000 כך הוא מספר התארח בסוויטה המפוארת של המלון המיליארד מילצ'ן, ירחי, ציטוט – "באחד הערבים מצלצל הטלפון מהסוויטה המלכותית ומר מילצ'ן הזמין שמפניה דום פריניון, בקבוק כזה עולה אלפי שקלים, העליתי את ההזמנה לסוויטה, דפקתי בדלת ומי פותח לי אותה? לא אחר מאשר איש נחמד ונמוך קומה יחף ולבוש בבגדים שחורים כשסיגר יוקרתי בפיו, זה היה יאיר לפיד, הוא היה מאוד נחמד אלי וחייכן. מאותו רגע ובמהלך כל הלילה ההזמנות של השמפניה היקרות לא הפסיקו להגיע".
ההתנהלות הזאת, קודם כל את מכירה את האירוע הזה?

קליין: לא, אני בשנת 2000 ואתה זוכר שאני ב-2006 אז אני לא מעידה על משהו שאני לא מכירה.

עו"ד חדד: שמעת על זה?

קליין: לא, לא, ממש לא.

עו"ד חדד: אבל ההתנהלות הזאת של אירוח עם סיגרים ושמפניה, בטח עם שמפניה שככה מגיעה בלי הרף, בלי הפסקה זה דבר שראית?

 קליין: לא בלי הרף.

עו"ד חדד: עם הרף, מה זה בלי הרף?

קליין: אתה אומר בלי הרף, אתה מקריא לי משהו מתוך חדר שהם שם נמצאים מתארחים, לא יודעת, לא מכירה ואני לא אדבר על זה.

עו"ד חדד: אני שואל באופן כללי, הרי אנחנו רואים…

קליין: אבל השאלה מה זה בלי הרף?

עו"ד חדד: לא יודע, אני גם לא יודע מה זה בלי הרף, שותים הרבה שמפניה, תעזבי, אולי המילה בלי הרף לא מוצלחת.

קליין: שותים שמפניה.

השופט בר-עם: הרבה?

קליין: בדיוק.

עו"ד חדד: שותים בקבוקי שמפניה?

קליין: שותים גם טקילה באותה הזדמנות וגם גראפה וגם וודקה, כל אחד לפי אהבתו, לא קוניאק, ויסקי של מקאלן של שלושים שנה, המון דברים שותים אצלנו, לאו דווקא שמפניה ורודה.

עו"ד חדד: אני מסכים.

קליין: זה הרך יותר.

עו"ד חדד: אני מסכים איתך, נראה את זה גם… עכשיו, כשאת הופכת לעוזרת אישית של מילצ'ן ב-2006 את ידעת שזה סוג הבילוי? למעשה את רואה את זה, סיפרת על זה גם שיושבים, שותים, אני אומר לך שגם מעשנים, את אומרת שאת מכירה מעט אירועים כאלו, את עושה כן עם הראש?

קליין: מכירה את האירועים, הווליום של הדברים אתה מתאר אותם ככה ואני מתארת לך אותם אחרת.

עו"ד חדד: מה זאת אומרת ווליום אחרת?

קליין: לא, אתה אומר שותים ללא הרף, אתה חושב שהאירועים שארנון מארח אז רק שותים?

עו"ד חדד: גם אוכלים.

קליין: אוכלים.

עו"ד חדד: מדברים?

קליין: מדברים, כמובן, לא כל הזמן שותים.

עו"ד חדד: אם זה נשמע שזו מסיבה שיש בה רק שתייה…

קליין: ללא הרף.

עו"ד חדד: שותים הרבה.

קליין: שמפניה זה מרכיב אחד מיני רבים, לא המרכזי, לא.

עו"ד חדד: תיכף נראה. אני אומר לך שמילצ'ן כל חייו קנה המון המון סיגרים, המון המון שמפניות כי כך הוא בילה, זו הייתה דרך האירוח שלו בלי קשר לנתניהו וכולם ידעו את זה, מה יש לך להגיד על זה?

קליין: אתה אומר, אני אומרת דבר אחר. אתה מדבר איתי על השנים שאנחנו מדברים עליהם?

עו"ד חדד: למשל 2008.

קליין: אני אומרת לך מה שאני ממשיכה ואני לא חוזרת בי מילה ממה שאני אמרתי ואין לי שום סיבה להגיד משהו אחר ממה שאמרתי, זה מה שאני מכירה, יבוא ארנון יגיד לך גם נתתי לאחרים, אני לא מכירה דבר כזה סליחה, מי שקנה אותם זה אני, יונתן, זהו.

עו"ד חדד: כן, אבל את לא יודעת מה קרה עם כל קופסה אבל בואי אני רוצה להראות לך משהו, חבל שנתנצח. ב-2008 את כבר עוזרת אישית של מילצ'ן שנתיים, שנה וחצי, משהו כזה. את זוכרת שבספטמבר 2008 מילצ'ן קיבל מעין פרס מפעל חיים בטקס מפואר בהוליווד?

קליין: כן, יאיר לפיד הנחה אותו.

עו"ד חדד: יופי, יאיר לפיד כי הוא? למה דווקא יאיר לפיד הנחה אותו?

קליין: ארנון מאוד אהב אותו. הוא עבד אצלו גם…

עו"ד חדד: אני יודע, נדבר על זה.

השופט בר-עם: מי עבד אצל מי?

קליין: יאיר עבד בארצות הברית מחלקת טלוויזיה, הוא הקים לו משהו כזה, לא לאורך זמן אבל… הוא לא איש ציבור היה אז, הוא היה…

עו"ד חדד: אני יודע שאת רוצה לגונן עליו.

קליין: לא, בכלל לא, אני רק אומרת, ארנון נורא גאה שהוא עשה את הערב הזה, על הערב הזה מאוד.

עו"ד חדד: מצוין אז בואי נדבר על הערב הזה את היית בערב הזה?

 קליין: לא הייתי בערב הזה.

עו"ד חדד: אבל צפית בו אחר כך?

קליין: עשרות פעמים ביו-טיוב ובדיסקים שהפצנו לכולם, העברנו את זה לכולם אני רוצה להראות לך קטע נחמד מהסרט הזה, בואי נסתכל. גב' קליין, את רואה ב-2008 זה כל כך קומן נולג', כולם יודעים את זה שארנון מפנק את האורחים שלו בסיגרים, זה כבר נראה כמו קטע קומי שכשהוא מגיע לאירוע כזה לקבל פרס מפעל חיים נותנים לו סיגר ולא פסל כי כולם יודעים שארנון מילצ'ן מחלק סיגרים, כולם יודעים את זה, גם את.

קליין: אל תגיד לי מה אני.

עו"ד חדד: הוא אומר לו דרך אגב וזה חשוב, הוא אומר לו שזה למען כל מה שעשית לתעשיית הסיגרים, הרי הוא לא עבד פעם בגלגול סיגרים בקובה אלא הוא פשוט רוכש סיגרים ומחלק אותם.

קליין: אני מספרת לך את סיפור ארץ ישראל, מדינת ישראל, לא מדברת איתך על לוס אנג'לס, תשאל את פיטר צ'רני למה הוא אמר את זה לארנון, מה הוא עשה לתעשיית הזה, ארנון גם התראיין  בראיון בסיגרה פישיניאדו שזה איזה מגזין של זה (מדובר במגזין של חובבי סיגרים).

עו"ד חדד: הנה, תראי איזה יופי.

קליין: לא, לא, על האומנות שלו, אז מה, זה אומר שארנון חובב סיגרים?

עו"ד חדד: בואי נראה באותו חודש ב-2008 באמת איפה דמותו מופיעה, הנה, את רואה, כיוונת לדעת גדולות, סיגרה פישיניאדו.

קליין: ויש פה איזה צל של, מדברים פה על העשייה של ארנון, על אוסף האומנות שלו.

עו"ד חדד: מדברים פה על מגזין של חובבי סיגרים שהסיגרים זה לא סתם חיבה שלהם, זה כמעט אובססיה, ועל זה הוא מופיע.

קליין: תשאל את ארנון אם הוא מעשן סיגרים.

עו"ד חדד: ונותנים לו סיגר כמתנה, תראי את רוצה להגיד שבארצות הברית הוא מחלק סיגרים לכולם ופה בארץ הוא לא מחלק סיגרים?

קלין: לא מכירה את זה.

עו"ד חדד: לא מכירה?

קליין: לא, לא, לא, תהפוך אותי מכל…

עו"ד חדד: את יודעת אם בלוס אנג'לס הוא כן מחלק סיגרים?

קליין: לא יודעת.

עו"ד חדד: לא יודעת?

קליין: לא, לא, אני יודעת רק מה שקורה פה, זה מה שאני יודעת ועל זה אני מעידה, לא מעבר לזה.

עו"ד חדד: נתקדם בזמן, האיש שלא קשור לסיגרים חוץ מנתניהו שנותנים לו סיגר במתנה וראשו מופיע על שער של מגזין של סיגרים. ב-2011 מתפרסם ספר על חייו של ארנון, את זוכרת את זה?

קליין: בטח.

עו"ד חדד: איך קוראים לספר?

קליין: סודות L.A או משהו כזה.

עו"ד חדד: סודות ולצורך כתיבת הספר ג'ו גלמן מחבר הספר ראיין את מילצ'ן מספר פעמים נכון? את  עושה כן עם הראש, אם אפשר רק כן.

קליין: כן. אני לא יודעת כמה פעמים הוא הגיע לארנון, הוא יצר קשר איתי, אני עדכנתי את ארנון שרוצים לכתוב ספר והוא נפגש עם ארנון בלוס אנג'לס, לא בארץ.

עו"ד חדד: ובראיון שג'ו גלמן נתן הוא סיפר שמילצ'ן, שכשהוא הגיע למילצ'ן, מילצ'ן הציע לו סיגר  ומשקאות אלכוהוליים, הוא אומר ככה – "דרך אגב כשהגענו אליו הביתה הוא הציע לנו 4 סיגרים ומשקאות". זה מה שמספר ג'ו.

קליין: זה לא פה נכון?

עו"ד חדד: את מכירה את זה?

קליין: לא, זה בלוס אנג'לס הוא פגש אותו, לא פה.

עו"ד חדד: אז בלוס אנג'לס מר מילצ'ן רוכש סיגרים, מחלק לכל אדם שמגיע אליו אבל פה בישראל רק  אחד זוכה לקבל את הסיגרים, מר נתניהו, זה נשמע רציני?

קליין: עמית אני יכולה להעיד רק על מה שאני מכירה, באמת, אתה שואל אותי על זה, זה באמת בדיחה אם אני אענה לך על משהו שאני לא מכירה, ג'ו גלמן יכול להגיד, בסדר גמור.

עו"ד חדד: להגיד שכל הסיגרים ניתנו לנתניהו זה גם, אני אראה לך גם עם השמפניות עוד מעט, אני  מקווה נתחיל לצעוד יד ביד בהקשר הזה אבל את הפגישה הזאת את אומרת של ג'ו גלמן את רק תיאמת אותה, את לא היית בה?

קליין: לא הייתי בה, אני חושבת שהיה גם … השני, השותף שלו, לא זוכרת איך קוראים לו. היה עוד  אחד שכתב, כתבו שניים.

בהמשך:

עו"ד חדד: את ידעת על ביקור של מר פאקר יחד עם מילצ'ן בבית הנשיא מר שמעון פרס ב-2013.

קליין: בטח.

עו"ד חדד: למה לא סיפרת על הביקור הזה בראשית?

קליין: מה? שאלו אותי אם הוא היה?

עו"ד חדד: כי לא שאלו אותך, בסדר, זו תשובה, לא צריך, להירגע, כי לא שאלו אותך. כי לא שאלו אותך? זו התשובה?

קליין: לא שאלו אותי.

עו"ד חדד: לא שאלו אותך, ולביקור הזה למה לא סיפרת שהגיעו עשרות בקבוקי שמפניה לקראת הביקור לבית הנשיא?

קליין: לא מכירה דבר כזה.

עו"ד חדד: את לא מכירה דבר כזה?

קליין: לא, עשרות בקבוקי שמפניה?

עו"ד חדד: כמה בקבוקי שמפניה הגיעו?

קליין: ממש לא, לא מכירה את זה בכלל.

עו"ד חדד: כמה, כמה בקבוקים הגיעו למפגש הזה?

קליין: תשמע אני אפילו לא זוכרת שהגיעו בקבוקי שמפניה, אבל אם הגיעו אז עשרות בקבוקי שמפניה אולי שלושה, אני יודעת? בצידנית, איזה בקבוקי שמפניה? עשרות בקבוקים הגיעו?

עו"ד חדד: צידנית זה רק שלושה בקבוקים?

קליין: אפשר להכניס גם שש אבל זה כבד על הכתף. אני לא מכירה, למרכז פרס ארנון הביא ארגזי שמפניה?

עו"ד חדד: לבית הנשיא ב-2013.

קליין: לבית הנשיא, סליחה.

עו"ד חדד: יש פגישה ב-2013 כשמגיעים לפגישה הזאת את ארגנת את הפגישה הזאת?

קליין: אני לא זוכרת מי ארגן, אם יונה ברטל, ארנון מתאם.

עו"ד חדד: ולפגישה הזאת את זוכרת מה הבאתם? הבאתם שף, הבאתם משהו?

קליין: לא חושבת שהבאנו שף לבית הנשיא.

עו"ד חדד: את זוכרת על הפגישה הזאת עם פרס אם הגיעו עם שמפניות, עם מה הגיעו? זוכרת?

עו"ד אלון גילדין: סליחה רגע, רק שלא תהיה טעות כשהעדה אומרת למרכז פרס הגיעו עם ארגזי שמפניה וזה, בפרוטוקול לא מבינים שהיא אומרת את זה בפקפוק, רק שהדבר הזה יהיה ברור.

השופטת פרידמן-פלדמן: היא אמרה עם סימן שאלה.

עו"ד חדד: אני שואל אותך אם הגיעו.

קליין: אם הגיעו שמפניות, מכיוון שזה היה בבודדים אז אני לא זוכרת את המאסה, אתה אומר לי עשרות בקבוקי שמפניה, אני לא מכירה דבר כזה.

עו"ד חדד: אבל אני שואל אותך אם את זוכרת, את אומרת בודדים.

קליין: בודדים? ייתכן מאוד.

בהמשך:

עו"ד חדד: תאשרי לי שמילצ'ן ראה בפרס חבר?

קליין: מאוד אהב אותו, כמו אבא רוחני.

עו"ד חדד: ולכן הוא שמח לאכול איתו ארוחות משותפות?

קליין: מאוד אהב את הפגישות שלהם.

עו"ד חדד: הוא גם היה מביא לארוחות שמפניות נכון?

קליין: כבר אמרתי עליהם כבר מראש שהוא היה בא עם שמפניות, שלוש, משהו כזה.

עו"ד חדד: שלוש?

קליין: כן.

עו"ד חדד: תיכף נראה את זה בהמשך.

בהמשך:

עו"ד חדד: פרס דיבר עם פאקר, דרך אגב.

קליין: על פאקר אני אמרתי לך, זה היה, והוא גם היה כמו שאמרתי, הכניסו אותו לבורד שלהם אפילו.

עו"ד חדד: למיטב ידיעתך הארוחות, השמפניות, התרומה, זה הכל נעשה מתוך חברות נכון? לא היה למילצ'ן איזשהו אינטרס לשמעון פרס?

קליין: נכון, בהערצה אפילו.

עו"ד חדד: בסדר. עכשיו, את ידעת, אגב, כנ"ל לפאקר נכון? גם פאקר?

קליין: פאקר מאוד אהב אותו כאיש חזון, הוא הסביר לו על החלומות, על, מאוד אהב אותו.

עו"ד חדד: את ידעת על ערב חגיגי בארוחה שאורגנה על ידי פאקר לכבוד יום הולדת של שמעון פרס ב-2016.

קליין: כרגע אני אמרתי…

עו"ד חדד: לא, אני שואל כי את אמרת זה לא יום הולדת, כן יום הולדת.

קליין: לא זכרתי שזה יום הולדת כי זכרתי שאצלי הייתה יום הולדת אחת, אצל ארנון הייתה יום הולדת אחת ולא זכרתי מה הייתה הסיבה.

עו"ד חדד: גב' קליין אני למדתי שיש אנשים שחוגגים כמה פעמים את ימי ההולדת.

קליין. ייתכן. אבל נדמה לי שהייתה איזושהי, אם אני לא טועה, זה היה מפגש אצל פאקר, אני לא בטוחה שזה היה לרגל יום הולדת, אני כן זוכרת שהייתה איזשהי, הגיעה איזה אורחת מ-CNN, איזה כתבת שפאקר מאוד אהב אותה והיא הגיעה לשם, היה ארנון, הייתה אמנדה לדעתי, כן, אמנדה הייתה, יונתן היה, אני הייתי, היו צוות של פאקר ואנה קורינה זו הכתבת וזה באותו יום שנפרצה לי הכספת, שנלקחה לי. לדעתי, אולי זה היה יום הולדת, לא זוכרת.

עו"ד חדד: האמת שזה לא כל כך משנה… אז בואי נדבר טיפה על הארוחה הזאת, איפה היא הייתה באמת?

קליין: בקיסריה, במדשאה אצל ג'יימס פאקר.

עו"ד חדד: עכשיו התחלת למנות את האורחים, את זוכרת בערך כמה אורחים היו מספרית?

קליין: אני אאמוד לך אותם, אני לא זוכרת כמה אנשי צוות.

עו"ד חדד: יונה בטח הייתה גם?

קליין: יונה הייתה, כמובן, משהו כמו בין עשרה אנשים, שניים עשר אנשים לדעתי.

עו"ד חדד: ואת נכחת באירוע?

קליין: כן.

עו"ד חדד: ואני מניח ששתו שמפניה באירוע הזה מטבע הדברים?

קליין: הכל.

עו"ד חדד: הכל, הכל זה לרבות שמפניה? למען הסר ספק.

קליין: כן, בעיקר טקילות וכאלה, הכל.

עו"ד חדד: אני חושב שבעיקר שמפניה, אנחנו נראה את זה בהמשך… את יודעת שלפי החומר שיש לנו נרכשו עשרות רבות של בקבוקי שמפניה לפני ימי ההולדת של פרס, בין השנים 2013-2016?

קליין: מה?

עו"ד חדד: כשאנחנו מסתכלים על הנהלת החשבונות, למעשה בכלל, אנחנו רואים שנרכשו לפני יום  ההולדת של פרס הרבה בקבוקי שמפניה.

קליין: לא יעזור, זה פשוט לא יעזור, אולי לך זה מסתדר בתאריכים בפאזל ואני אומרת לך שמעולם לא קנינו לכבוד ימי ההולדת של פרס כמויות של שמפניה, מצטערת, לא.

עו"ד חדד: אנחנו, תזכרי, גם מילצ'ן יבוא, גם אחרים יבואו.

קליין: אני שמחה שיש מארג של עדים, הכל בסדר, הכל בסדר, אני אומרת לך שאני במודעות שלי  כשאני רוכשת שמפניות לא לכבוד יום ההולדת של שמעון פרס.

עו"ד חדד: גב' קליין המודעות שלך היא המודעות שלך, הרי מילצ'ן לא צריך לספר לך הכל, הוא לא  צריך לספר לך הכל.

קליין: הוא גם לא מוביל את עשרות השמפניות האלה.

עו"ד חדד: אבל הוא הולך לפגישה אצלו לקראת יום הולדת אבל אנחנו נשאל אותו, זה באמת לא שאלה אליך.

קליין: מצוין.

עו"ד חדד: רק שאלתי אם את מכירה את זה.

קליין: ימי ההולדת היו אצלנו, אתה יודע, לא נוסעים.

עו"ד חדד: ימי ההולדת אצלכם?

קליין: כן.

עו"ד חדד: כמה פעמים חגגתם יום הולדת לפרס?

קליין: לפחות בשלוש שנים, פעם אחת אצלי, פעם אחת אצל ארנון, פעם אחת אצל ג'יימס.

עו"ד חדד: אז בואי נלך ליום הולדת אצלך, את לא שילמת על האירוע הזה?

קליין: בטח שלא, השפית שלנו באה ובישלה שם.

עו"ד חדד: והציוד, השתייה וכו' זה גם לא דבר שיצא לך מהכיס?

קליין: ברור שלא, ארנון רצה לארח אצלי בבית.

עו"ד חדד: אני מניח שהוא הביא גם אלכוהול לאירוע הזה נכון?

קליין: הביא הכל.

עו"ד חדד: ואני מניח שהאירוח כיד המלך?

קליין: אירוח עדין, לא היו הרבה אנשים, כמובן זה…

עו"ד חדד: לא היה חסר?

קליין: לא, לא, אתה מתאר את זה בבומבסטיות ואני אומרת לך שהיינו אולי עשרה אנשים, המשפחה שלי, שמעון פרס ויונה וארנון ואמנדה ויונתן.

עו"ד חדד: והיה אלכוהול, והיה שמפניה והיה הכל?

קליין: הכל היה.

עו"ד חדד: תגידי, מה הקשר בין מילצ'ן לבין שר האוצר מר ליברמן?

קליין: הם חברים, ארנון התבדח שבזמנו אפילו היה סטטיסט אצלנו בסרט מצדה בלי שהוא ידע, כן, ככה זה הפעם הראשונה שאיווט זה, אבל בלי שום קשר הם חברים.

עו"ד חדד: ומה הקשר בין מילצ'ן לראש הממשלה דהיום מר יאיר לפיד? סיפרת קצת על הקשר?

קליין: סיפרנו, הוא עבד אצל ארנון.

עו"ד חדד: טוב, יש משהו נוסף שאת רוצה להוסיף ביחס לקשר ביניהם?

השופט בר-עם: חברים?

קליין: חברים.

עו"ד חדד: ואת יודעת…

קליין: לא מדבר איתו כבר שנים אבל בסדר (לפיד הוא עד תביעה בתיק 1000 ומן הסתם לא יכול לדבר עם מילצ'ן).

עו"ד חדד: מה זה שנים?

קליין: מאז שהתחילו החקירות הוא לא מדבר איתו.

עו"ד חדד: גם נתניהו, טוב, לא משנה. את יודעת שב-2015 מר לפיד ראה במילצ'ן חבר טוב? אני מניח שזה לא מפתיע אותך?

קליין: סליחה?

עו"ד חדד: ב-2015 מר לפיד ראה במילצ'ן חבר טוב?

קליין: נכון.

עו"ד חדד: ידעת על כל המתנות והתרומות שפאקר ומילצ'ן שהעניקו לאורך השנים לגורמים ציבוריים, לגורמים פוליטיים, לגורמים פרטיים, לגורמים עסקיים, את מכירה את הכל?

קליין: ארנון תרם בזמנו למרכז רבין, לא בתקופה שלי אבל אני יודעת שהוא תרם… אבל אני לא יודעת על תרומות פוליטיות.

עו"ד חדד: לא יודעת, טוב, נראה בהמשך אם את יודעת או לא.