מה שיפה בדיוני משפט נתניהו, שהאמת מבצבצת לאט לאט, מדי דיון, עד אחרי עד, והאמת חושפת את ערוותה של הפרקליטות, את החפיפניקיות ואת כוונות הזדון בתפירת התיקים.

***

אתמול הגיעו לעדות שני ספקים של משקאות, האחד עמית ברזילי והשני דוד בבלי, הבעלים של חברת י.ד. עסקים. לכאורה עדים לא משמעותיים, בפועל עוד עדי תביעה שהפכו למעשה לעדי הגנה.

לשניהם כמובן אין שמץ של מושג אם הסחורה שסיפקו הגיעה ל"קו האספקה השוטף" של נתניהו, כפי שתיארה אותו קליין בצורה שקרית, ולכן אין שום ערך לעדותם.
הם סיפקו סחורה למילצ'ן ולפאקר – הא ותו לא – ואין להם שום ידיעה על נתניהו. אם כבר, הם גרמו לפרקליטות לא מעט נזק.

מבוכה ענקית לפרקליטות

אחד הרגעים המביכים אתמול בדיון היה כאשר השופט בר-עם הקשה שוב ושוב על מי שחקרה את שני העדים, הדר וינשטיין (מקורבת לליאת בן ארי) –למה אין תעודות משלוח ולמה לא הוציאו את העברות התשלום (בין אם בכרטיסי אשראי ובין אם באמצעות הבנקים) כאינדיקציה לתשלום על הסחורה.

וינשטיין, ברגע של חוסר אונים, הפנתה את מבטה לאלון גילדין, התובע הראשי בתיק, בתחינה שיעזור לה. גילדין קם מכיסאו ומלמל כהרגלו שהחשבוניות הם אינדיקציה מספיק טובה – שטות פיננסית המעידה על בורות.
את השטות הזאת לא קנה כמובן השופט בר-עם, שבא מהסקטור הפרטי ויודע מה זה להוציא חשבונית ומה זה לקבל תשלום, ואילו אסמכתאות צריכים בשביל זה.

אלא שהמבוכה הענקית לפרקליטות היתה בעדותו של דוד בבלי, הבעלים של חברת י.ד. עסקים, יבואנית משקאות אלכוהוליים מזה עשרות שנים.

הדס קליין דיברה לא מעט של שותף אחר בחברה, שמו דובי פיינטוך, עליו אמרה שהוא חבר אישי שלה, שהשיג בשבילה מחירים נוחים.
קליין אף העידה שפיינטוך הביא לה את השמפניות המוזמנות עד לביתה, לווילה בהרצליה, והיא החזיקה שם שמפניות "לכל מקרה דחוף".
היא הוסיפה שפיינטוך קנה בעיקר סיגרים מהדיוטי פרי בגלל המחיר והכל יועד לכאורה לנתניהו (סיפור מוזר מאוד). את בבלי קליין כלל לא הזכירה.

ובכן, אתמול התברר, על פי עדות בבלי, שהוא היה מסוכסך עם פיינטוך ונפרד ממנו ב-30.9.2016 (קצת לפני חקירתה הראשונה של הדס קליין) ומאז לא מדבר איתו.
כשעו"ד חדד שאל אותו לפשר הפרידה, נעמדו חברי הפרקליטות על רגליהם האחוריות וניסו להתנגד. הם ידעו היטב למה.

השופטים אישרו את השאלה ובבלי סיפר על בעיות אמינות של פיינטוך (בעיקר עם ילדיו שעבדו בחברה), שפיינטוך ניסה לפרק את החברה ולטעון שבבלי אינו כשיר לנהלה, דבר שאיננו אמת לדבריו.
כמו כן אמר בבלי שהוא לא ידע על כך שפיינטוך רוכש סיגרים ואלכוהול בדיוטי פרי (קליין הציגה קבלות שהוא רכש זאת לכאורה עבור מילצ'ן וקיבל החזר כספי), שהוא לא עשה זאת באמצעות החברה והסכים עם עו"ד חדד שמדובר בדבר חמור ולא חוקי (לפחות בקבלות לא הופיעו תשלומי מכס כנדרש).
בבלי אף אמר שפיינטוך היה איש הקשר עם הדס קליין, והוא לא היה מעורב בהזמנות למילצ'ן ופאקר אלא שמע על כך מדי פעם.

הדבר הזה הוא מאוד דרמטי משום שהוא מציב הן את פיינטוך ואת קליין בעמדה ממש לא נוחה, בלשון המעטה, שמערערת לחלוטין את האמינות של שניהם.
מעניין יהיה לשמוע את ההסברים והתירוצים של פיינטוך לכשיגיע לעדות להבאת השמפניות לווילה של חברתו קליין בהרצליה ולרכישות הדי מוזרות בדיוטי פרי.

התנהלות הגובלת בפשע

כך או אחרת, ההתנהלות של הפרקליטות גובלת בפשע, לא פחות ולא יותר.
בתחילה הם שלחו את הדס קליין להביא חשבוניות בעזרת תירוצים שקריים לשרה שוחט, מנהלת החשבונות של מילצ'ן, שגלגלה את הבקשות לספקים עצמם. שוחט פנתה, בין היתר, לי.ד. עסקים (לא לבבלי, אלא למישהי בשם ירדנה) שהעבירה להם את החשבוניות.

אלא שהחוקרים והפרקליטות לא הסתפקו בכך. לאחר שקיבלו את החשבוניות בדרך של מצגי שווא – לאחר שחלפה קרוב לשנה – והנה החוקרים פונים שוב לספקים, בין היתר לי.ד. עסקים. הפעם הם עשו זאת בדרך המלך – עם צו הבאת מסמכים משופט ודרשו שוב את החשבוניות.
גם אחרי שקיבלו הם חזרו ודרשו חשבוניות שהיו חסרות לטענתם. למה כפל העבודה?

בעזרת אבי וייס הגענו לתשובה: החוקרים רצו להגיע בכל מחיר למספר העגול של מיליון שקל מתנות וחיפשו, מן היקב ומן הגורן, עוד ועוד דברים לא קשורים כדי "להעמיס" בכל מחיר על משפחת נתניהו.

תביאו עוד חשבוניות, תגידו עוד פעם "קו אספקה שוטף", תמציאו ראיות, תנפחו מספרים – העיקר להגיע למיליון שקל.
לאחר שהגיעו והדליפו לתקשורת את המספר העגול, הבינו שאין "בשר" לכל הסכום ו"הסתפקו" בכ-700 אלף שקל.

על מנת לטייח הם לא ביקשו ו/או חיפשו את תעודות המשלוח (בכוונת מכוון!) ולא המציאו צווים להוצאות פלטי העברות הבנקים וכרטיסי האשראי כדי להצליב עם החשבוניות, כי הם הבינו שזה יחשוף את האמת הלא נוחה להם. שאין ממש ראיות ל"קו אספקה שוטף", שהעדה המרכזית שלהם הדס קליין משקרת, שהעדים האחרים לא מחזקים את עדותה אלא רק סותרים אותה.

כך לא מגיעים לחקר האמת, כך תופרים תיקים, כך מפילים ראש ממשלה מכהן.