המקרה של ההצבעה הכפולה של אביר קארה עבור עידית סילמן, למרות שלא נכחה במקומה, הוא מקרה מבחן ליועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט. כתבתי זאת בפייסבוק, ובעדכון היומי באתר אני מרחיב את בדיקתי וחוזר למה שקרה עם יחיאל חזן, אביו של אורן חזן.
ממרחק של כ-18 שנה, מדהים עד כמה המקרים די זהים, כולל התירוצים – בהבדל אחד בינתיים: נגד חזן הוגש כתב אישום והוא הורשע ונגד קרא בינתיים לא נפתחה חקירה. הבדל נוסף, חזן לא הודה בטעותו מיד, אלא ליצמן היה זה שחשף את זהותו.
במקרה של קרא, לא נותרה לו ברירה, כיוון שחברי כנסת מהאופוזיציה חשפו את הצבעתו הכפולה וכך נוצרה המהומה.
הנה הפרטים כפי שעולים מהתהליך המשפטי של חזן.
1.
חזן הורשע לאחר שבמהלך מאי 2003 התכנסה הכנסת לסדרת הצבעות, בקריאות השנייה והשלישית, על הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל. במהלך ההצבעות על סעיפי החוק ועל הסתייגויות מסעיפיו, שמרביתן נערכו בהרמת יד, החליט יו"ר הכנסת על קיומה של הצבעה אלקטרונית.
חזן הצביע נגד אבל לאחר הצבעתו רכן לעבר הלחיצים שבמקום מושבה של חברת הכנסת ענבל גבריאלי שנעדרה מאולם המליאה והפעיל אותן בהצבעה נגד.
2.
לחזן היו שלל תירוצים להצבעתו הכפולה, שמזכירים מאוד את תירוציו של אביר קארה, על "שגגה" ועל כך ש"נחלץ לעזרתה" של עידית סילמן שלא הספיקה לחזור למקומה בעת ההצבעה.
גם חזן הכחיש כי עשה זאת ביודעין, וטען כי ייתכן שהדבר אירע בהיסח דעת כאשר רכן לעבר מושבה של ח"כ גבריאלי להשיב לרשותו ספרים ששאלה ממנו. עוד טען, כי קיימת אפשרות שח"כ יובל שטייניץ, שישב במושבה של ח"כ גבריאלי קודם להצבעה, הצביע ממושבה בשוגג.
חזן אף טען כי מערכת ההצבעות האלקטרונית היתה לא אמינה ובעלת איכות ירודה. ח"כ גבריאלי (על תקן עידית סילמן של היום) אישרה בעדותה כי לא נכחה באולם בעת ההצבעה, וכן ח"כ שטייניץ שאישר כי ישב במושבה של ח"כ גבריאלי, אולם מיהר לשוב למקומו עם הישמע דבר ההצבעה, ואף צולם מצביע מעמדתו-שלו.
עוד העיד ח"כ יעקב ליצמן, שישב מעברו השני של אולם המליאה, וזה מסר כי הבחין בחזן רוכן לעבר מושבה של ח"כ גבריאלי, ובהמשך ראה את נורית ההצבעה הקבועה בחזית המושב נדלקת.
לאחר ההצבעה, נטל ח"כ ליצמן את פלט ההצבעה, בו נרשמה הצבעתה של ח"כ גבריאלי על אף שנעדרה מן האולם, שוחח עם חבריו לסיעה ועם היועצת המשפטית של הכנסת, ורק אז חשף בפני יושב-ראש הבית את שאירע. יחד עם זאת, הוא נמנע מלמסור את שמו של חזן באותה עת מחמת אי הנעימות הכרוכה בכך, ועשה זאת רק לאחר התלבטות רבה והתייעצות עם סמכות דתית.
3.
חזן הורשע בבית המשפט השלום בזיוף בכוונה ומרמה והפרת אמונים – ונקבע כי פגע פגיעה חמורה בהליך החקיקה ובאמון הציבור ברשות המחוקקת.
בית-המשפט גזר על חזן 4 חודשי מאסר שירוצו על דרך של עבודות שירות וכן עונש מאסר על-תנאי של 2 חודשים למשך שנתיים מיום גזר הדין.
חזן ערער למחוזי בירושלים ונדחה וערער שוב, באופן חריג, לעליון.
4.
השופט סלים ג'ובראן קבע בעליון כי במקרה של חזן נרשמה הצבעה אלקטרונית שלא כדין וכי חזן הצביע בשמה של חברת כנסת אחרת. "בכך הופרו הכללים החלים על סדרי ההצבעה", נכתב בפסק הדין. "פשיטא הוא- וכך גם קבעה ועדת הכנסת-כי חבר כנסת אינו יכול להצביע במקום חבר כנסת אחר, בכל דרך שהיא.
"… בשולי הדברים אעיר, כי באתר הרשמי של הכנסת, תחת הרובריקה 'מליאת הכנסת', מצוין מפורשות כי על שולחנו של כל חבר כנסת נמצאים תקנון הכנסת ומולו מצוי לוח להפעלת ההצבעה האלקטרונית, תוך תיאור הפעלת מערכת ההצבעה האלקטרונית. לא זו בלבד, באתר מצוי אף מאגר הצבעות אלקטרונית במליאת הכנסת…"
"… לצד כל אלה, די בלהזכיר את הצהרתו של חבר כנסת עת כניסתו לתפקיד 'אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת' לשון אחר; הגינות, יושר לבב וטוהר המידות הינם סימני היכר מובהקים שניתן בנבחר ציבור ראוי לשמו ותכונות אלו הן בבחינת עמוד האש ועמוד הענן שיוליכוהו בדרך. באין אמון של החברה במנהיגיה, ייפרע עם ותאבד ממלכה…".
5.
חזן המשיך להתעקש וביקש מהעליון משפט חוזר ב-2009. ולמה? ראיה חדשה לטענתו של חזן.
במה מדובר? מתברר שעל פי תחקיר שערך העיתון "ידיעות אחרונות" התברר כי במהלך אותה סידרת הצבעות שבה הצביע חזן גם בשביל גבריאלי, הצביע ח"כ רוני בראון הצבעה כפולה בשמו ובשם ח"כ גבריאלי (מדובר באותה סידרה אבל לא באותה הצבעה).
גם פה דחה העליון את בקשתו וכתב בפסק דינו כי משפט חוזר הינו הליך יוצא דופן ולא התמלאו שני ערכים מרכזיים לקיומו.
מסקנתי: מקרים מאוד דומים שמחדדים את שאלת האכיפה הבררנית.
הטיעון "המנצח" של קרא: פניתי מייד כדי להודות בטעות, אבל זה קצת תמים, כאמור, כי לקרא לא נותרה ברירה אחרי המהומה שנוצרה.
הוא פשוט נחשף מהר, אז שלא יודה מהר?
