אתמול דיווחתי לכם בפייסבוק שמהדורת החדשות של ערוץ 13 צנחה ביום שלישי לרייטינג של 5.4% בלבד, בסך הכל כ-129 אלף צופים שזה פשוט כלום.
זה שיאו של תהליך עקבי של שחיקה ברייטינג מסביבת 9%-10% לרמות של 5%-7% ובפיק כ-8%.

זו דרמה של ממש, אבל כל ערוצי השמאל התקשורתי והברנז'אי לא מתעסקים בזה כלל, כדי לא להזיק לערוץ השמאל הקיצוני. בסופו של דבר, כללי הכלכלה עובדים, שוב עובדים: לערוצי טלוויזיה יש מוצר – מוצר של תוכן מגוון – ואם אין לו ביקוש, במיוחד לחברת החדשות שלו, הרייטינג נופל כי הצרכנים מצביעים בשלט.
כלומר, הצרכנים לא אוהבים את המוצר שבו הם צופים לכן הם נוטשים, למרות שהרגלי צפייה קשה מאוד לשנות. כללי הביקוש וההיצע הכלכליים, כאמור, משקפים את חוסר שביעות הרצון הגדל והולך מהחד צדדיות של מהדורת החדשות, מהמגמתיות שלה ומהרדיפה שלה אחרי נתניהו.

אלא שרוב הציבור לא עוקב אחרי התהליכים הפיננסיים מאחורי הקלעים של ערוץ 13, לשעבר ערוץ 10 – ואני מביא אותם כאן.

1.

ערוץ 13 שמתבסס על חברת החדשות של ערוץ 10, הוא ערוץ כושל. כושל פיננסית וכושל תחרותית. זה לא בגלל משבר זמני (כמו הקורונה), כי משברים באים והולכים, זה בגלל שהוא נכשל בתחרות וניגף מול המתחרה שלו – ערוץ 12 (קשת).
ערוץ 10, שנוסד ב-2002, לא הצליח להרוויח מעולם ושרף מיליארדי שקלים ובכל פעם שהוא עמד בפני סגירה, החל קמפיין אגרסיבי להצילו בשם "הדמוקרטיה".

זה אבסורד כי עסק כושל יכול לשרוד שנה-שנתיים אם יש לו אופק, הוא לא יכול לשרוד באמצעות קמפיינים מגוחכים כבר קרוב ל-20 שנה ובאמצעות עוד ועוד הזרמות.
שום עסק לא יכול לשרוד לאורך זמן בלי להרוויח אגורה ורק על בסיס הזרמות, אלא שערוץ 13-10 השכיל כל הזמן למצוא את הפראייר שיממן אותו.

2.

 ערוץ 10-13 שרד לא רק בזכות הזרמות של בעלי הון (יוסי מימן, שהערוץ לא טרח לבקר בצורה נוקבת את פעילותו בעסקת הגז השערורייתית עם מצרים, רון לאודר והיום לן בלווטניק), אלא גם בזכות הקלות והטבות של המדינה בהיקף עצום של מאות מיליוני שקלים וגם "בזכות" מחיקת ענק של 200 מיליון שקל ע"י בנק לאומי.
השורה התחתונה היא, שחבורת רביב דרוקר ושות' (ברוך קרא ואביעד גליקמן) מומנה, בין היתר, גם על-ידי כספי ציבור.

לא הרבה אנשים יודעים שהמדינה (ועוד בתקופת נתניהו!) העניקה הטבות רגולטוריות לערוץ שהיקפן מוערך במאות מיליוני שקלים, לא הטבות מדומיינות בתיק 4000 לבזק, אלא הטבות שעזרו לערוץ הכושל לשרוד ולעמוד על רגליו.

3.

ערוץ 10-13 נכשל בתחרות מול ערוץ 12 כי הוא פשוט לא היה מספיק טוב ואיכותי – כך עובדת התחרות והצרכנים לא טועים אף פעם לאורך זמן.

אם מהדורת החדשות של 12 גורפת רייטינג של פי 2 ו-3 מזו של ערוץ 10 המשמעות היא שדרוקר ושות' לא מספיק טובים. והם לא מספיק טובים, בגלל שהם חבורה מיליטנטית, מתנשאת וטהרנית שמייצגת את השמאל הקיצוני, אי שם בסביבות מרץ-הרשימה המשותפת-עיתון "הארץ" (הערוץ הוא בפועל סניף שלו) – וחוסמת בפועל את דרכם של אנשים בעלי דעות אחרות בערוץ לאורך שנים ארוכות.

4.

תגידו, מה שונה ערוץ 12 מערוץ 13 בתכניו? ייתכן שזה עמית סגל, עלה התאנה הימני של הערוץ, אבל בעיקר דבר אחר לגמרי: ערוץ 12 הצליח לייצר רגל דיגיטלית איכותית כמו מאקו ולאחרונה N12, מול כמעט שממה של ערוץ 13 בתחום הכי צומח. מהבחינה הזו, ערוץ 13 נותר הרחק מאחור.
בנוסף, קשת השקיעה בכל מיני מיזמים שמייצרים לה ערך, לאו דווקא בתחום התוכן (למשל, אחוזים בודדים בחברת הביטוח ליברה).

5.

בדבר אחד "הצליח" הערוץ של דרוקר מאוד: לשכנע בעלי הון להזרים לו עוד ועוד כסף כדי לממן ערמת הפסדים עצומה. הוא גם "הצליח" לשכנע את המדינה, באיומי קץ הדמוקרטיה, להקל ולהטיב איתו בענייני רגולציה.
לא פעם ולא פעמיים, שהערוץ נקלע למשבר נוסף, היה קמפיין אגרסיבי שאוי ואבוי – הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בפני חורבן – ובלי דרוקר ושות' – נחיה בזמנים אפלים. ופעם אחר פעם זה עבד – לרעת הציבור.

6.

כשעסק כושל מפסיק ובעליו כבר לא מוכנים לממן חבורה יהירה שמתעקשת ומסרבת להשתנות יש כמה אפשרויות: להתחיל בתוכנית קיצוצים אגרסיבית, לשלוח את הערוץ לבית המשפט ולכינוס נכסים או לבלוע את הגלולה המרה ולהמשיך להזרים וחוזר חלילה.
ואכן, ערוץ 10 נע מסבב לסבב כזה וכל פעם מצליח לשכנע פראייר אחר להזרים לו עוד ועוד כסף (היום זה המיליארדר לן בלווטניק).

פעם אחת אף הגיע הערוץ לחדלות פירעון ולבית המשפט (בעידן יוסי מימן) – מהלך שבו שב ממנו עם פחות חובות באדיבות בנק לאומי שמחק לו 200 מיליון שקל.
זה כמובן לא הוזכר בתשקורת – כי להם מותר ה-כ-ל – גם להגיע להסדר חוב על חשבון הציבור.

7.

מנהליו של הערוץ היו עד עתה שבויים לחלוטין בידי חבורת-כנופיית דרוקר ושות' ש"זרמה" עם כל גחמותיו.
בתקופות מסויימות זו היתה הרמוניה מופלאה: יוסי ורשבסקי המנכ"ל לשעבר וגולן יוכפז, המנכ"ל לשעבר של חברת החדשות של הערוץ – היו אנשי שמאל שאיפשרו לדרוקר לעשות ככל העולה על רוחו בערוץ.
הזזתם לטובת אבי בן-טל ואבנר טוויטו לא שינתה את מסלול הנפילה של הערוץ, כי קשה לשנות את כיוון הספינה, אבל כנראה שערערה במשהו את מעמדה של כנופיית דרוקר (ברק רביד הועזב, למשל).

8.

את דרוקר כמובן מעניין רק דרוקר. בעוד הערוץ שלו נמצא בקשיים פיננסיים, בעוד הקו שהוא השליט בערוץ גרם לצופים לעזוב, הוא עשה לביתו במשכורת מנופחת.
עפ"י חשיפה של יואב יצחק עלות שכרו השנתית של דרוקר (דרוקר לא שכיר, אלא כעצמאי) עומדת על כ-1.4 מיליון שקל, יותר מ-110 אלף שקל בחודש.
כזכור, לדרוקר יש חברה משותפת לו ולבת זוגו ענת גורן, שעבדה בעבר בערוץ (נפוטיזם שהוא מרבה לבקר, אבל לא אצלו). החברה הפיקה בזמנו את הסידרה "קברניטים" עבור ערוץ 10 ועל-פי הערכות קיבלה שכר שמן מאוד.

דרוקר יודע בהחלט לעשות לביתו, אבל בפועל הוא חירב את הערוץ וספק אם בכלל ניתן לשקמו אחרי שנים כה רבות של שחיקה.

9.

בחקירתו הנגדית של ישועה נחשפה שיחה קצרה בזמנו בינו לבין יוסי ורשבסקי, לשעבר מנכ"ל ערוץ 10.
ישועה אומר לורשסבקי: "בשבילך אעשה הכל. אבל הכל"; ורשסבקי עונה לו: "אתה באמת אח".
והם באמת היו אחים לאג'נדה – אג'נדת רק לא ביבי.

ורשבסקי, כזכור, היה מנכ"ל עיתון "הארץ" בעברו. כל זה התבטא בחסינות כמעט מוחלטת לביקורת לאנשי ערוץ 10 בוואלה – ומי שזכה לסיקור אוהד בולט ומובהק בוואלה היה רביב דרוקר. עשרות ומאות אייטמים, רובם מפנקים.

10.

לא מזמן כתב דרוקר בעיתון "הארץ", עיתון הבית שלו, מאמר תחת הכותרת ש"נתניהו הוזז, לא פחות חשוב לחסל את המורשת שלו".
אז ככה: ראשית, דרוקר רק מוכיח שהוא בריון מסוכן עם הסגנון המאפיוזי של "לחסל"; שנית, דרוקר ושות' חירבו את ערוץ 10 (עובדה: הרייטינג צונח) וקשה יהיה מאוד לשקמו מהר.
אם יש סיכוי כלשהו לעצור את הספינה המידרדרת הוא לשחרר את דרוקר לדרכו ולחסל את ה"מורשת" שלו – לשונו של דרוקר עצמו. והמורשת של דרוקר כוללת חיסולי חשבונות פוליטיים באמצעות "תחקירים" שקריים, מגמתיים ומעוותים במטרה לעשות הפיכה שלטונית בישראל.

אתמול בפייסבוק
10:00